מה התועלת להוציא עוד שו״ת או עוד ספר הלכה?

  • יוזם האשכול יוזם האשכול קול התור
  • תאריך התחלה תאריך התחלה
בשביל זה אני מפנה מזמני כדי ליעץ למחברי ספרים.
אנוכי הקטן, כמעט בהיסח דעת נולד רעיון ולפתע קם ונהיה ספר תולדות נח, ולאחריו ב' כרכי משנת הגט, שראש הכולל לחץ עלי להמשיך לכתוב על סוף הלכות גיטין, ותרוייהו בסיעתא דשמיא ספרי יסוד בתחומם, ואני מקבל מידי פעם בפעם ד"שים מכל הארץ ומכל העולם ורבים נעזרים ונהנים מהם.
מה אני רוצה לומר, ראשית הכל זה סיעתא דשמיא, ועכ"פ אדם צריך לחשוב איזה ספר הוא יכול להוציא שיבטא את הפינה האישית והמיוחדות שלו, ומאידך יהיה בו תועלת מיוחדת מה שעדיין אין.
בהצלחה לכולם.
 
בשביל זה אני מפנה מזמני כדי ליעץ למחברי ספרים.
אנוכי הקטן, כמעט בהיסח דעת נולד רעיון ולפתע קם ונהיה ספר תולדות נח, ולאחריו ב' כרכי משנת הגט, שראש הכולל לחץ עלי להמשיך לכתוב על סוף הלכות גיטין, ותרוייהו בסיעתא דשמיא ספרי יסוד בתחומם, ואני מקבל מידי פעם בפעם ד"שים מכל הארץ ומכל העולם ורבים נעזרים ונהנים מהם.
מה אני רוצה לומר, ראשית הכל זה סיעתא דשמיא, ועכ"פ אדם צריך לחשוב איזה ספר הוא יכול להוציא שיבטא את הפינה האישית והמיוחדות שלו, ומאידך יהיה בו תועלת מיוחדת מה שעדיין אין.
בהצלחה לכולם.
עם כזו הודעה, אתה לא 'אנוכי הקטן', אתה ענק מהחיים !!

שני כרכים שנפוצו בעולם ...


יש לי במחשב חומר שיכול למלא כמה כרכים, לפי הנראה עכשיו, היורשים שלי אולי יעשו עם זה משהו ...
 
לפי הנראה עכשיו, היורשים שלי אולי יעשו עם זה משהו ...

מעניין מה הם יעשו עם כל הד"ת שכתבת כאן בפורום...

ובהקשר הזה:

זה באמת מעניין יהיה לראות את מודעות האבל בשנים הבאות...:

הגאון הגדול וכו' זצוק"ל בעל הניק ... בפורום כותל המזרח...

ומול לוח המודעות יעמדו כמה אברכים שיפטירו בשפה ויניעו ראש: אההה....... זה הוא...
 
...

יש לי במחשב חומר שיכול למלא כמה כרכים, לפי הנראה עכשיו, היורשים שלי אולי יעשו עם זה משהו ...

ולהיות כי אזהרה שמענו מפי סופרים ומפי ספרים דחייב אדם להדפיס בחייו... (הק' בא"ח)

גם אזהרות גדולות ורבות שמענו מפי סופרים ומפי ספרים אשר חכמים הגידו שחייב אדם לפשט ולהפיץ חידושי תורה אשר יזכהו השי"ת לחדש בקרב תבל... (הק' בן יהוידע)
 
יש לי במחשב חומר שיכול למלא כמה כרכים, לפי הנראה עכשיו, היורשים שלי אולי יעשו עם זה משהו ...
גם אזהרות גדולות ורבות שמענו מפי סופרים ומפי ספרים אשר חכמים הגידו שחייב אדם לפשט ולהפיץ חידושי תורה אשר יזכהו השי"ת לחדש בקרב תבל... (הק' בן יהוידע)
לכן נבוא כולנו ונאמר @בנאות דשא ירביצני מתורתו..
 
תודה על הדחיפה, ולוואי ..

ולהיות כי אזהרה שמענו מפי סופרים ומפי ספרים דחייב אדם להדפיס בחייו... (הק' בא"ח)

גם אזהרות גדולות ורבות שמענו מפי סופרים ומפי ספרים אשר חכמים הגידו שחייב אדם לפשט ולהפיץ חידושי תורה אשר יזכהו השי"ת לחדש בקרב תבל... (הק' בן יהוידע)
אלא שהפחד שלי מפני הטעות וכתיבת ופרסום דברי תורה שלא אליבא דאמת, גוברת על הפחד הזה.
 
תודה על הדחיפה, ולוואי ..


אלא שהפחד שלי מפני הטעות וכתיבת ופרסום דברי תורה שלא אליבא דאמת, גוברת על הפחד הזה.
תכתוב בהקדמה לא לסמוך וכו‘
ודי
מן הזהירות שלא תרבה להזהר
 
תודה על הדחיפה, ולוואי ..


אלא שהפחד שלי מפני הטעות וכתיבת ופרסום דברי תורה שלא אליבא דאמת, גוברת על הפחד הזה.

אשרי אדם מפחד תמיד,

תכתוב במבוא, הדברים נועדו לליבון הסוגיא בלבד.

(אל תדאג, תמיד יהיו מי שידרשו אותך לשבח ומי שידרשו אותך לגנאי).
 
רציתי לפרסם משהו הלכתי (ממש), אבל צריך לערוך ולסדר היטב הדק, אז בינתיים לכבוד החברים דהכא החפצים ביקרי העלתי משהו אחר מפרשת השבוע.
 
היום התרגלו הלומדים שאם הם למדו רק למדו איזה נושא בעיון ולא חידשו בו הם חייבים לכתוב את הדברים ולהדפיס וזה לא היה לעולמים. אדרבא גדולי ישראל למדו הרבה יותר ממה שכתבו. מה שהם כתבו זה רק חידושים לא סיכומים.
הן אמת שיש דבר מרהיב במיוחד בדברי הגר"מ לוי זצוק"ל, ובאמת שבודדים הספרים המחודשים והנפלאים בראיות שונות שלא כתובות בספרי הפוסקים, אך עיקר הכתיבה תחילה זה לאדם עצמו אף אם זה סיכום סוגייה שלמד בעיון, הוצאת קונטרס או ספר היא בעיקר לברך על המוגמר ולתת חשק להוציא עוד, ואדרבה חושבני שככל שיעבור הזמן אדם שיתחבר לכתיבה יכול גם לקבץ קצת יותר אומץ לחדש דברים, אך תחילה צריך מוטיבציה (מכיר הרבה אברכים שלא מסכמים כלל),
החשבון האם ישתמשו בספרי או לא, זה כבר נתון לסיעתא דשמיא, עכ"פ קיימ"ל שלכל אדם באשר הוא, יש לו דרך משלו להעביר את הדברים בהראייה שלו ומהשכל שלו, בצורה אחרת ושונה מהרגיל, ראה ערך להרב אופיר מלכא שליט"א, ממה שאני קראתי בספריו וכו' אין הרבה חידושים, אלא יצירת פסיקה חדשה הגורפת בין בני אשכנז וספרד (במקום שאפשר), אך אין זה מייחד אותו, אלא הצורת סיכום שלו, העברת ההלכות בצורה שאין שני לה, עם כללים ברורים וכו' זו מעלתו (אינני מדבר בגדלותו וזכרונו העצום).
עכ"פ לכל אחד יש חלק בתורה שמושך אותו, והעיקר בסופו של יום שהדברים יצאו ברורים לכותב בצורה רהוטה וברורה, היום ב"ה בכל הנושאים המרכזיים כמעט נאמר הכל, אך תמיד זווית הכותב יכולה לשנות תמונה שלימה (כדוגמת רב אשר וויס שליט"א, שמלבד שהוא מחדש גדול ובקי עצום וקטונתי מלשבחו, העברת דבריו בספרים מנחת אשר חושבני שהם נותנים טעם לשבח רציני לעצם החידושים, אני לפחות בעיקר נהנה מצורת כתיבתו).
ובוטחני שהאדם העושה כן לשם שמים יראה סייעתא דשמיא הן בכתיבה (שתחתור לאמיתה של תורה), והן בפרסום הספרים בעז"ה.
ואני באמת שמצד שני יש גם דברים עם הרב @יהודי פשוט, שישתבח שמו מלקטים יש בשפע עצום ויש כאלו שעשו המלאכה ביתר שאת (עיין ערך פסקי תשובות והבאים אחריו על שאר חלקי השו"ע), ואדם שיש בכוחו להקשות ולתרץ ולחדש חובה היא בידו, דהרי 'סבלים' יש הרבה,
אך אינני חושב שצריך להימנע מלהוציא גם דברים שנכתבו וכבר נידושו במאות ספרים דעכ"פ כל אדם מתחבר לסגנון מסויים ואפשר שלספר זה יתחבר יותר וכו'.
שה' יעזור
 
הן אמת שיש דבר מרהיב במיוחד בדברי הגר"מ לוי זצוק"ל, ובאמת שבודדים הספרים המחודשים והנפלאים בראיות שונות שלא כתובות בספרי הפוסקים, אך עיקר הכתיבה תחילה זה לאדם עצמו אף אם זה סיכום סוגייה שלמד בעיון, הוצאת קונטרס או ספר היא בעיקר לברך על המוגמר ולתת חשק להוציא עוד, ואדרבה חושבני שככל שיעבור הזמן אדם שיתחבר לכתיבה יכול גם לקבץ קצת יותר אומץ לחדש דברים, אך תחילה צריך מוטיבציה (מכיר הרבה אברכים שלא מסכמים כלל),
החשבון האם ישתמשו בספרי או לא, זה כבר נתון לסיעתא דשמיא, עכ"פ קיימ"ל שלכל אדם באשר הוא, יש לו דרך משלו להעביר את הדברים בהראייה שלו ומהשכל שלו, בצורה אחרת ושונה מהרגיל, ראה ערך להרב אופיר מלכא שליט"א, ממה שאני קראתי בספריו וכו' אין הרבה חידושים, אלא יצירת פסיקה חדשה הגורפת בין בני אשכנז וספרד (במקום שאפשר), אך אין זה מייחד אותו, אלא הצורת סיכום שלו, העברת ההלכות בצורה שאין שני לה, עם כללים ברורים וכו' זו מעלתו (אינני מדבר בגדלותו וזכרונו העצום).
עכ"פ לכל אחד יש חלק בתורה שמושך אותו, והעיקר בסופו של יום שהדברים יצאו ברורים לכותב בצורה רהוטה וברורה, היום ב"ה בכל הנושאים המרכזיים כמעט נאמר הכל, אך תמיד זווית הכותב יכולה לשנות תמונה שלימה (כדוגמת רב אשר וויס שליט"א, שמלבד שהוא מחדש גדול ובקי עצום וקטונתי מלשבחו, העברת דבריו בספרים מנחת אשר חושבני שהם נותנים טעם לשבח רציני לעצם החידושים, אני לפחות בעיקר נהנה מצורת כתיבתו).
ובוטחני שהאדם העושה כן לשם שמים יראה סייעתא דשמיא הן בכתיבה (שתחתור לאמיתה של תורה), והן בפרסום הספרים בעז"ה.
ואני באמת שמצד שני יש גם דברים עם הרב @יהודי פשוט, שישתבח שמו מלקטים יש בשפע עצום ויש כאלו שעשו המלאכה ביתר שאת (עיין ערך פסקי תשובות והבאים אחריו על שאר חלקי השו"ע), ואדם שיש בכוחו להקשות ולתרץ ולחדש חובה היא בידו, דהרי 'סבלים' יש הרבה,
אך אינני חושב שצריך להימנע מלהוציא גם דברים שנכתבו וכבר נידושו במאות ספרים דעכ"פ כל אדם מתחבר לסגנון מסויים ואפשר שלספר זה יתחבר יותר וכו'.
שה' יעזור
הבאת 3 דוגמאות של מחברים עצומים רבי מכר. אני לא אוחז מהשיטה לומר שכל אחד יש לו מה למכור לציבור (יש, אבל לא כולם חייבים להיות בכתיבה תורנית), כי פשוט אין ציבור שיקרא את כל מה שהציבור כותב, מוטב שמי שכשרונו נאה לזה (כל אחד וסגנונו) הוא יטול העטרה וכל השאר יעשו פריעה.
ואמנם כאן יש את הנקודה, לכוון בנאדם למצוא את ייחודיותו האישית יחד עם התועלת שתצא לאחרים מזה, וכפי שכתבתי לעיל.
אפרופו הגאון משה איש האלוקים, סיפר לי תלמידו, שהוא היה מוסר שיעורים ומתייגע בתורה וכמעט לא כתב, אך כשהבין שייתכן ששנותיו ספורות אז החל לכתוב את רובי תורתו, ולמשל הספר על היתר מכירה פשוט נכתב בכמה ימים בחודש אלול.
 
אפרופו הגאון משה איש האלוקים, סיפר לי תלמידו, שהוא היה מוסר שיעורים ומתייגע בתורה וכמעט לא כתב, אך כשהבין שייתכן ששנותיו ספורות אז החל לכתוב את רובי תורתו, ולמשל הספר על היתר מכירה פשוט נכתב בכמה ימים בחודש אלול.
לכאורה לא מדוייק.
בספריו, בפרט האחרונים, הביאו תשובות שלו מגיל צעיר מאוד.
והספר הנורא והעמוק שו"ת תפלה למשה ח"א נדפס בתשמ"א, בגיל 24.

קונטרס דבר השמיטה על היתר המכירה, נדפס בתשמ"ז, אבל כמדומה שעיקרי הדברים לובנו בעקבות לימוד משותף של רבנו הנאמ"ן זצ"ל עם תלמידיו בשמטת התש"מ את דברי מרן הרב עובדיה בקול סיני ומנחת אהרן שוויכה. (וע' בשו"ת בית נאמן ח"ד הנדפס מקרוב).
קונטרס עמוק וחשוב, שקשה להאמין שנכתב תוך כמה ימים.

אבל אכן הגאונות העמקות והחדשנות וההיקף והסדרנות - למופת!
 
לכאורה לא מדוייק.
בספריו, בפרט האחרונים, הביאו תשובות שלו מגיל צעיר מאוד.
והספר הנורא והעמוק שו"ת תפלה למשה ח"א נדפס בתשמ"א, בגיל 24.

קונטרס דבר השמיטה על היתר המכירה, נדפס בתשמ"ז, אבל כמדומה שעיקרי הדברים לובנו בעקבות לימוד משותף של רבנו הנאמ"ן זצ"ל עם תלמידיו בשמטת התש"מ את דברי מרן הרב עובדיה בקול סיני ומנחת אהרן שוויכה. (וע' בשו"ת בית נאמן ח"ד הנדפס מקרוב).
קונטרס עמוק וחשוב, שקשה להאמין שנכתב תוך כמה ימים.

אבל אכן הגאונות העמקות והחדשנות וההיקף והסדרנות - למופת!
אכן, כוונתי שיחס ההשקעה בלימוד לעומת ההשקעה בכתיבה היה גדול לטובת הלימוד ומסירת שיעורים, וכאשר הוצב 'שעון החול' השתנה לכיוון ההפוך.
האמת כשכתבתי את הודעתי (כחותה ע"ג גחלים ביני שיטי וביני עמודי), הרגשתי שהיא לא מנוסחת נכון ויש בה קצת עיוות המציאות, אך סמכתי שיתקנוני ומיניה ומיניה יתקלס.
 
לכאורה לא מדוייק.
בספריו, בפרט האחרונים, הביאו תשובות שלו מגיל צעיר מאוד.
והספר הנורא והעמוק שו"ת תפלה למשה ח"א נדפס בתשמ"א, בגיל 24.

קונטרס דבר השמיטה על היתר המכירה, נדפס בתשמ"ז, אבל כמדומה שעיקרי הדברים לובנו בעקבות לימוד משותף של רבנו הנאמ"ן זצ"ל עם תלמידיו בשמטת התש"מ את דברי מרן הרב עובדיה בקול סיני ומנחת אהרן שוויכה. (וע' בשו"ת בית נאמן ח"ד הנדפס מקרוב).
קונטרס עמוק וחשוב, שקשה להאמין שנכתב תוך כמה ימים.

אבל אכן הגאונות העמקות והחדשנות וההיקף והסדרנות - למופת!
ועל ס' העצום מלוה ה' על הל' ריבית, לא קיבל מספיק במה ראויה
יען וביען לא רבים יחכמו בהל' עמוקות ועמומות אלו
ויש שם המון ביאורי סוגיות באיזהו נשך בעמקות גדו' מאוד
וראיתי פעם שנכתב בחורף א' בדיבוק חברים עם תלמידי השיעור דילי'
קשה להאמין שהוא חי בדור הזה
 
בהקשר לאמור ראיתי השנה הגדה חדשה בשם עת דודים מאת המשגיח הגה''צ רבי אריאל סיינה שליט''א מגדולי מרביצי התורה והיראה בעיר בני ברק ומשגיח דישיבת בית אברהם
וזה לשונו שם בהקדמה = "ובנקודה זו, ראוי להעיר לב נרדם מכוונות מחשבות און - מלך זקן, המסית ומדיח להרפות ידים מלכתוב ולחדש חלקים נכבדים בתורה באומרו כי כבר יצאו ובאו רבי רבבות חיבורים וספרים על זה הענין כו' וכי איזה תועלת יהיה מכל אשר תעמול וכו' וכו'.

ואחד הדחיות לזה, הוא חיזוק עצום מה ששמעתי מהגאון רבי שמעון גלאי שליט''א [לפני מעריב יום ב' דראש השנה ה'תשפ''ה] במה שאנו אומרים בתפילה 'ברכו את ה' המבורך' וצריך להבין אם הבורא יתברך ויתעלה 'מבורך' אם כן מה תועלת יש שנברכו גם אנחנו, ואמר - אמנם כן הוא כי ה' יתברך מבורך אבל גם אני רוצה להיות חלק מזה, חלק מהזוכים לברך את ה'.

כך הוא בדידן, יבוא האומר ויאמר 'יש כבר אלפי הגדות ואלפי פירושים' אף אנו נשיבהו, נכון אך גם אני רוצה להיות חלק מזה. וכל זה מלבד שאין בית מדרש בלי חידוש וכו' אבל גם בלי זה, צריך לדעת שמחשבה כזו של 'יש כבר' זה טענה להרפות עצמו מעמלה של תורה בכל ענין וענין, וכנגד צריך לחזק עצמו לא להתפעל מזה כי 'גם אני רוצה להיות חלק מזה'." עכ''ל ודברי פי חכם חן
 
לכאורה לא מדוייק.
בספריו, בפרט האחרונים, הביאו תשובות שלו מגיל צעיר מאוד.
והספר הנורא והעמוק שו"ת תפלה למשה ח"א נדפס בתשמ"א, בגיל 24.

קונטרס דבר השמיטה על היתר המכירה, נדפס בתשמ"ז, אבל כמדומה שעיקרי הדברים לובנו בעקבות לימוד משותף של רבנו הנאמ"ן זצ"ל עם תלמידיו בשמטת התש"מ את דברי מרן הרב עובדיה בקול סיני ומנחת אהרן שוויכה. (וע' בשו"ת בית נאמן ח"ד הנדפס מקרוב).
קונטרס עמוק וחשוב, שקשה להאמין שנכתב תוך כמה ימים.

אבל אכן הגאונות העמקות והחדשנות וההיקף והסדרנות - למופת!
הוא אכן כתב הרבה, אבל עוד יותר מכך היו אצור במוחו, והוא לא הוריד הכל אל הדף. בהספדים עליו סיפרו שאמר בבכי לפני פטירתו שיש במוחו שני ספרים מוכנים (על שכנים ועוד נושא) שאין ביכולתו לכתוב כעת, והסיבה לכך שלא כתב כי רצה ללבן עוד את הדברים
 
ועל ס' העצום מלוה ה' על הל' ריבית, לא קיבל מספיק במה ראויה
יען וביען לא רבים יחכמו בהל' עמוקות ועמומות אלו
ויש שם המון ביאורי סוגיות באיזהו נשך בעמקות גדו' מאוד
וראיתי פעם שנכתב בחורף א' בדיבוק חברים עם תלמידי השיעור דילי'
קשה להאמין שהוא חי בדור הזה
אם אני זוכר נכון, בהקדמה הוא כותב שלימד איזהו נשך 3 סבבים
 
שיש במוחו שני ספרים מוכנים (על שכנים ועוד נושא) שאין ביכולתו לכתוב כעת, והסיבה לכך שלא כתב כי רצה ללבן עוד את הדברים
אני זוכר שעל שמיטה מוכן בראשו. [עד ס"ק, והיה צריך להעלות על הכתב], ועל נדה רצה ללמוד שוב עם התלמידים, וחע"ד.
 
אני טוען שאם תשקיע את כל כלך בספר באמת הוא ילך בשוק לא כמו תלמוד בבלי אבל ילך יפה
בדוק ומנוסה.
צריך לחשוב על הקורא הגאון שיקבל מענה ומאידך שגם הפשוט יבין משהוא.
כיום רוב הספרים לא הולכים כי מחבריהם עשו זאת מהתלהבות ולא מיגיעה עד העומק.
 
אני טוען שאם תשקיע את כל כלך בספר באמת הוא ילך בשוק לא כמו תלמוד בבלי אבל ילך יפה
לפני שדנים כמה להשקיע, צריך לדון אם הכותב בר הכי.
בדוק ומנוסה.
הכל תלוי במזל אפילו ספר בהיכל...
צריך לחשוב על הקורא הגאון שיקבל מענה ומאידך שגם הפשוט יבין משהוא.
לפעמים הנסיון לרקוד על שתי חתונות, יותר נכון לפסוח על שני הסעיפים, לא נותן תוצאות מרנינות.
כיום רוב הספרים לא הולכים כי מחבריהם עשו זאת מהתלהבות ולא מיגיעה עד העומק.
כבודו כבר יגע עד העומק והוציא ספר שהולך בשוק כמעט כמו תלמוד בבלי?
 
ראשי תחתית