מה התועלת להוציא עוד שו״ת או עוד ספר הלכה?

  • יוזם האשכול יוזם האשכול קול התור
  • תאריך התחלה תאריך התחלה
הנה חלק משיחה שהשמיע מורנו המשגיח הגאון הצדיק רבי אריאל סיינה שליט''א [יום א' פרשת תרומה פ''ו בני ברק] על ענין זיכוי הרבים וזה תוכנם :
  • בְּתֹקֶף וְעֹצֶם מַעֲלַת 'זִכּוּי הָרַבִּים' אִיתָא בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ (תרומה קכח, ב) וְזֶה לְשׁוֹנוֹ "וְאִלְמָלֵי הֲווֹ יָדְעֵי בְּנֵי נָשָׁא, כַּמָּה תּוֹעַלְתָּא וּזְכוּ וְזַכָּאַן בְּגִינַיְהוּ כַּד זָכוּ לְהוֹן. הֲווֹ אָזְלוּ אַבָּתְרַיְהוּ, וְרָדְפֵי לוֹן כְּמַאן דְּרַדִּיף בָּתַר חַיִּין".
  • - תַּרְגּוּם, 'וְאִלְמָלֵא הָיוּ יוֹדְעִים בְּנֵי אָדָם כַּמָּה תּוֹעֶלֶת וּזְכוּת וְזוֹכִים בִּגְלָלָם כְּשֶׁמְּזַכִּים אוֹתָם, הָיוּ הוֹלְכִים אַחֲרֵיהֶם וְרוֹדְפִים אוֹתָם כְּמִי שֶׁרוֹדֵף אַחַר הַחַיִּים'.
  • מְבֹאָר כִּי הַטַּעַם וְהַסִּבָּה לָזֶה שֶׁאֵין בְּנֵי אָדָם 'הוֹלְכִים אַחֲרֵיהֶם וְרוֹדְפִים אוֹתָם כְּמִי שֶׁרוֹדֵף אַחַר הַחַיִּים' הוּא מֵחֲמַת חֹסֶר הַיְּדִיעָה 'אִלְמָלֵא הָיוּ יוֹדְעִים' וּמֵאַחַר שֶׁאֵין יוֹדְעִים מִמֵּילָא מִתְרַשְּׁלִים בָּזֶה.
  • נִמְצָא לְפִי זֶה כִּי רֵאשִׁית הַכֹּל הוּא לִמּוּד וִידִיעַת גֹּדֶל מַעֲלַת זִכּוּי הָרַבִּים אֲשֶׁר כּוֹלֵל פְּרָטִים וּפְרָטֵי פְּרָטִים, וְאַחַר שֶׁיִּלְמַד וְיִתְבּוֹנֵן עַל כָּל פָּנִים בְּשָׁרְשֵׁי הָעִנְיָן בְּמַאַמְרֵי חֲזַ''ל וְדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ בְּגֹדֶל יִקְרַת עֲטֶרֶת תִּפְאֶרֶת מַעֲלָה זו, מִמֵּילָא יִזְכּוּ גַּם לָבוֹא לִידֵי מַעֲשֶׂה לִהְיוֹת 'הוֹלְכִים אַחֲרֵיהֶם וְרוֹדְפִים אוֹתָם כְּמִי שֶׁרוֹדֵף אַחַר הַחַיִּים' בְּחִינַת מַאֲמָרָם זַ''ל 'גָּדוֹל תַּלְמוּד שֶׁמֵּבִיא לִידֵי מַעֲשֶׂה' (קידושין מ, ב).
  • מָרַנָא וְרַבָּנָא הַגָּאוֹן הַקָּדוֹשׁ רַבֵּנוּ שְׁלֹמֹה קְלוּגֶר זַצַ''ל אֶחָד וּמְיֻחָד מִגְּדוֹלֵי יִשְׂרָאֵל בַּדּוֹרוֹת הָאַחֲרוֹנִים אֲשֶׁר לִפְנֵי - קָרוֹב לְמֵאָה וַחֲמִשִּׁים שָׁנָה, שֶׁחִבֵּר מֵאוֹת סְפָרִים [וְהַרְבֵּה בִּכְתַב יָד וְכַיּוֹם זָכִינוּ לְאוֹרָם וְעַל כָּל פָּרָשָׁה בִּלְבַד יֵשׁ בּוֹ כְּדֵי סֵפֶר שָׁלֵם מָלֵא וְגָדוּשׁ בְּכָל מִכְמַנֵּי הַתּוֹרָה, וְכֵן שְׁאָר סְפָרִים וּתְשׁוּבוֹת בַּהֲלָכָה וּבְכָל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ] וְכָךְ כּוֹתֵב בְּהַקְדָּמָה לְחִבּוּרוֹ 'נִדְרֵי זְרִיזִין' עַל מַסֶּכֶת נְדָרִים בְּזֶה הַלָּשׁוֹן ''וְאִם כִּי לֹא נֶעְלַם מֵעֵינַי וְלֹא הוֹשַׁע אָזְנִי מִשְּׁמֹעַ הַמְצַפְצְפִים וּמַהְגִּים עַל סְפָרִים חֲדָשִׁים, מִבְּלִי הַבֶּט אֶל תַּבְנִיתָם וְעַל מַה אֲדָנִים הֻטְבַּע וְלֹא יְבַקְּרוּ בֵּין טוֹב לְרַע, אַךְ עִם כָּל זֶה לֹא נָתַתִּי לִבִּי לְדִבְרֵיהֶם כִּי הֵמָּה מֵהֶבֶל יַחַד, וְאָמַרְתִּי אֲנִי עִם לִבִּי אִם חַד מִינִי אֶלֶף יַעֲסֹק בּוֹ כְּדַאי הוּא לִהְיוֹת נִדְפַּס עֲבוּרוֹ, וְאִם דָּבָר אֶחָד טוֹב יִמְצָא בַּסֵּפֶר כְּדַאי הוּא לְהָגֵן עַל כָּל הַסֵּפֶר", עַכַ''ל לְעִנְיָנֵנוּ.
  • וְנוֹרָא לַמִּתְבּוֹנֵן, הֲרֵי אִלּוּ הָיוּ דִּבּוּרִים הַלָּלוּ יוֹצְאִים מִפִּי אֵיזֶה מַאן דְּהוּ הֲרֵי שֶׁתֵּכֶף וּמִיָּד הָיִינוּ אוֹמְרִים אוֹ מִסְתַּפְּקִים שֶׁמָּא מִן הַשָּׂפָה וְלַחוּץ אָמַר הַדְּבָרִים הַלָּלוּ, הֲרֵי לְהַדְפִּיס סֵפֶר פַּעַם בִּזְמַנָּם הָיְתָה עֲבוֹדָה קָשָׁה עַד בְּלִי דַּי, כְּתִיבָה הַקְלָדָה הַגָּהָה וְלַהֲבִיאוֹ לְבֵית הַדְּפוּס וְכוּ' וְכוּ' וְשֶׁלֹּא נְדַבֵּר עַל הַהוֹצָאוֹת הַמְּרֻבּוֹת שֶׁכָּרוּךְ בָּזֶה, וְדָמִים מְרֻבִּים תַּרְתֵּי מַשְׁמַע - גַּם כֶּסֶף רַב וְגַם בִּזְיוֹנוֹת מֵהָעוֹלָם 'הַמְצַפְצְפִים וּמַהְגִּים עַל סְפָרִים חֲדָשִׁים' וְאִם כֵּן הָא כֵיצַד נוּכַל לְהַאֲמִין לְאָדָם שֶׁיֹּאמַר שֶׁטָּרַח כָּל זֶה וְלוּ רַק בִּשְׁבִיל אָדָם אֶחָד בִּלְבַד שֶׁיִּמְצָא בּוֹ חִדּוּשׁ אֶחָד בְּכָל הַסֵּפֶר, זֶה וַדַּאי מֻפְקָע לְגַמְרֵי.
  • אָכֵן אָנוּ בָּרוּךְ ה' חֻנַּכְנוּ עַל יְסוֹד אֱמוּנַת חֲכָמִים, וְכַאֲשֶׁר בָּאִים דִּבּוּרִים כָּאֵלֶּה מִגָּאוֹן וְקָדוֹשׁ כְּמוֹ רַבֵּנוּ שְׁלֹמֹה קְלוּגֶר זַצַ''ל אֲשֶׁר וַדַּאי הָיָה 'דּוֹבֵר אֱמֶת בִּלְבָבוֹ' וּמַכְרִיז בְּאֹפֶן פָּשׁוּט וּבָרוּר וְאוֹמֵר 'וְאָמַרְתִּי אֲנִי עִם לִבִּי' הַיְנוּ שֶׁזֶּה אֱמֶת לַאֲמִתּוֹ, כִּי גַּם אֶחָד מִנִּי אֶלֶף יַעֲסֹק בּוֹ וְלוּ רַק בִּשְׁבִיל חִדּוּשׁ אֶחָד 'כְּדַאי הוּא לִהְיוֹת נִדְפַּס עֲבוּרוֹ' כְּלוֹמַר לְהַדְפִּיס כַּמּוּת שֶׁל הוֹצָאָה שֶׁזֶּה בְּעֵרֶךְ חֲמֵשׁ מֵאוֹת אוֹ אֶלֶף עֳתָקִים, עִם כָּל הַטִּרְחָה הַכְּלוּלָה בָּזֶה, וְהַכֹּל בִּשְׁבִיל לִזְכּוֹת יְהוּדִי אֶחָד בִּלְבַד עַל חִדּוּשׁ אֶחָד בִּלְבַד.
  • כָּתוּב כָּאן בְּעֶצֶם, שֶׁחָסֵר לָנוּ וְאַף לֹא הִתְחַלְנוּ לְהָבִין אֲפִלּוּ קִמְעָא בְּתֹקֶף רוֹמְמוּת עִנְיָן זֶה שֶׁל הַרְבָּצַת תּוֹרָה וְזִכּוּי הָרַבִּים, וְעַד כַּמָּה הָיוּ גְּדוֹלֵי יִשְׂרָאֵל בְּכָל הַדּוֹרוֹת חוֹשְׁקִים וּדְבֵקִים וּמִתְאַוִּים וְרוֹדְפִים אַחַר מַעֲלָה נִשְׂגָּבָה זוֹ.
  • לִפְעָמִים אֶפְשָׁר לִמְצוֹא אֶחָד יוֹשֵׁב לְיַד הַשֵּׁנִי בִּנְסִיעָה אוֹ בְּתוֹר לְאֵיזֶה עִנְיָן וְכַדּוּ' וְהָאֶחָד לוֹמֵד בְּאֵיזֶה סֵפֶר וְהַשֵּׁנִי לְיָדוֹ בּוֹהֶה וְתוֹהֶה וְסוֹפֵר וּמוֹנֶה כָּל נְקֻדָּה וּנְקֻדָּה הַבּוֹלֶטֶת בְּרִקְמוֹת הַקִּיר... וְאֵין לָנוּ אֲפִלּוּ שֶׁמֶץ שֶׁל הֶרְגֵּשׁ אוֹ רָצוֹן לִשְׁאוֹל אוֹ לְהַצִּיעַ לַחֲבֵרוֹ הַיּוֹשֵׁב לְיָדוֹ, אוּלַי אַתָּה מְעֻנְיָן לִשְׁמֹעַ אֵיזֶה חִדּוּשׁ תּוֹרָה בַּהֲלָכָה אוֹ בַּגְּמָרָא אוֹ בְּמוּסָר, וְהִנֵּה בְּקַלּוּת כָּל כָּךְ בָּא לְיָדֵנוּ זִכּוּי הָרַבִּים בְּטָהֳרָתוֹ, וּנְדַמֶּה לְעַצְמֵנוּ כָּל הַטִּרְחָא וְהַיְּגִיעָה שֶׁל הַאי גָּאוֹן וְקָדוֹשׁ רַבֵּנוּ שְׁלֹמֹה קְלוּגֶר זַצַ''ל וְהַכֹּל בִּשְׁבִיל חִדּוּשׁ אֶחָד, וְהִנֵּה מַעֲלָה זוֹ מִתְגַּלְגֶּלֶת לָנוּ בֵּין הַיָּדַיִם בְּכָל עֵת וּבְכָל שָׁעָה, וּמַדּוּעַ אָנוּ מַחְמִיצִים כָּל כָּךְ הִזְדַּמְּנוּת פָּז שֶׁל מַעֲלֶה הַנִּשְׂגָּבָה שֶׁל זִכּוּי הָרַבִּים.
  • הוּא אֲשֶׁר דִּבַּרְנוּ בַּתְּחִלָּה, כִּלְשׁוֹן רַשְׁבִּ''י עַ''ה 'וְאִלְמָלֵא הָיוּ יוֹדְעִים בְּנֵי אָדָם' כִּי רַק חֶסְרוֹן הַיְּדִיעָה וְהַהֲשָׁבָה אֶל הַלֵּב לְמַעֲשֶׂה הוּא הוּא אֲשֶׁר נוֹתֵן אוֹתָנוּ לְשִׁגְרָה וּלְהִתְעַלְּמוּת מֵעִנְיָן נִשְׂגָּב זֶה.
  • וְכָךְ רוֹאִים בְּכָל גְּדוֹלֵי וְצַדִּיקֵי הַדּוֹרוֹת שֶׁבְּכָל דּוֹר וְדוֹר - כַּמָּה הִתְפַּעֲלוּת הָיְתָה לָהֶם מִמַּה שֶׁהִצְלִיחוּ לְהַשְׁפִּיעַ אֵצֶל הַשֵּׁנִי וְלוּ אֲפִלּוּ חִזּוּק אֶחָד לִזְמַן אֶחָד, כְּבָר הָיָה עִנְיָן זֶה אֶצְלָם יָקָר מִכָּל יָקָר.
  • לְשׁוֹן הַצַּוָּאָה הַיְּדוּעָה וְהַמְּפֻרְסֶמֶת שֶׁל מָרָן הָרַב שַׁךְ זַצַ''ל 'מַחְשָׁבָה אַחַת שֶׁל מוּסָר' צָרִיךְ לְהָבִין שֶׁזֶּה לֹא מְלִיצָה אוֹ אִמְרָה נָאָה, אֶלָּא בֶּאֱמֶת הַאי גָּאוֹן וְצַדִּיק יָדַע וְהִכִּיר גֹּדֶל יִקְרַת תִּפְאֶרֶת 'מַחְשָׁבָה אַחַת שֶׁל מוּסָר' שֶׁבָּא מִכּוֹחוֹ וּבַקָּשָׁתוֹ, וּבִקֵּשׁ שֶׁיִּהְיֶה אֲפִלּוּ זֶה בִּלְבַד לְעִלּוּי נִשְׁמָתוֹ, וִיסוֹד הָעִנְיָן הוּא כָּאָמוּר 'זִכּוּי הָרַבִּים'.
  • ב. 'זִכּוּי הָרַבִּים' הוּא שֹׁרֶשׁ גָּדוֹל שֶׁיֵּשׁ בּוֹ עֲנָפִים רַבִּים מְאוֹד, יֵשׁ בּוֹ עִנְיָן שֶׁל מְזַכֵּי לְחַיָּבָא הַיְנוּ שֶׁמֵּשִׁיב אֶת הָרָשָׁע לִהְיוֹת צַדִּיק, וְגַם בָּזֶה יֵשׁ כַּמָּה בְּחִינוֹת וְאוֹפַנִּים אוֹ שֶׁמַּחֲזִירוֹ לְמוּטָב לְגַמְרֵי, אוֹ שֶׁרַק מְעוֹרְרוֹ לְחִזּוּק עַל עִנְיָן מְסֻיָּם אוֹ אֲפִלּוּ עַל זְמַן מְסֻיָּם. יֵשׁ אֹפֶן שֶׁל הַרְבָּצַת תּוֹרָה וּכְמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר לְמַעְלָה שֶׁזֶּה אֲפִלּוּ עִם חֲבֵרוֹ בִּלְבַד, כְּבָר חֲשִׁיב זִכּוּי 'הָרַבִּים' שֶׁהֲרֵי מִעוּט רַבִּים שְׁנַיִם. וְיֵשׁ עוֹד בְּחִינָה שֶׁל זִכּוּי כַּמְּבֹאָר בְּסֵפֶר בְּסֵפֶר יִמָּלֵא פִּי תְּהִלָּתֶךָ לְרַבֵּינוּ הַגְּרַאִי''ל שְׁטִיינְמְן זַצַ''ל (ימים נוראים) וְזֶה לְשׁוֹנוֹ "וְלֹא נַחְשֹׁב דְּזִכּוּי הָרַבִּים יִתָּכֵן רַק אֵצֶל אֲנָשִׁים הָעוֹמְדִים בְּרֹאשׁ הַצִּבּוּר, אֶלָּא כָּל אֶחָד בִּבְחִינָה מְסֻיֶּמֶת יָכוֹל לִגְרֹם לְזִכּוּי הָרַבִּים. דְּהִנֵּה הַלּוֹמֵד וּמִתְפַּלֵּל בִּישִׁיבָה כְּמוֹ שֶׁצָּרִיךְ וְעוֹשֶׂה חֶסֶד, מִמֵּילָא כֻּלָּם מֻשְׁפָּעִים מִמֶּנּוּ".
  • אָכֵן בְּרִיחַ הַתִּיכוֹן הַמְּקַשֵּׁר מִן הַקָּצֶה לַקָּצֶה בְּכָל אֲשֶׁר זִכּוּי הָרַבִּים יְכֻנֶּה, הוּא – לֹא לִהְיוֹת אֱנֹכִי, אֶלָּא לִרְאוֹת גַּם אֶת הַכְּלָל כֻּלּוֹ, וּפְעָמִים שֶׁזֶּה רַק אָדָם אֶחָד אֲבָל כֵּיוָן שֶׁיָּצָא מֵעַצְמוֹ בִּשְׁבִיל הַשֵּׁנִי כְּבָר נִקְרָא מְזַכֵּי הָרַבִּים, וְכֵן כַּאֲשֶׁר יֵשׁ לוֹ אַחֲרָיוּת עַל הַכְּלָל, שֶׁלְּפִי מַעֲשָׂיו מִתְרוֹמְמִים מִמֶּנּוּ גַּם כֵּן, גַּם זֶה נִכְלָל בְּמַעֲלָה וּמַדְרֵגָה הָעֲצוּמָה שֶׁל 'זִכּוּי הָרַבִּים'.
  • עד כאן דברי פי חכם - חן
  • כל טוב לכולם
 
יפה מאוד.
וְנוֹרָא לַמִּתְבּוֹנֵן, הֲרֵי אִלּוּ הָיוּ דִּבּוּרִים הַלָּלוּ יוֹצְאִים מִפִּי אֵיזֶה מַאן דְּהוּ הֲרֵי שֶׁתֵּכֶף וּמִיָּד הָיִינוּ אוֹמְרִים אוֹ מִסְתַּפְּקִים שֶׁמָּא מִן הַשָּׂפָה וְלַחוּץ אָמַר הַדְּבָרִים הַלָּלוּ, הֲרֵי לְהַדְפִּיס סֵפֶר פַּעַם בִּזְמַנָּם הָיְתָה עֲבוֹדָה קָשָׁה עַד בְּלִי דַּי, כְּתִיבָה הַקְלָדָה הַגָּהָה וְלַהֲבִיאוֹ לְבֵית הַדְּפוּס וְכוּ' וְכוּ' וְשֶׁלֹּא נְדַבֵּר עַל הַהוֹצָאוֹת הַמְּרֻבּוֹת שֶׁכָּרוּךְ בָּזֶה, וְדָמִים מְרֻבִּים תַּרְתֵּי מַשְׁמַע - גַּם כֶּסֶף רַב וְגַם בִּזְיוֹנוֹת מֵהָעוֹלָם 'הַמְצַפְצְפִים וּמַהְגִּים עַל סְפָרִים חֲדָשִׁים' וְאִם כֵּן הָא כֵיצַד נוּכַל לְהַאֲמִין לְאָדָם שֶׁיֹּאמַר שֶׁטָּרַח כָּל זֶה וְלוּ רַק בִּשְׁבִיל אָדָם אֶחָד בִּלְבַד שֶׁיִּמְצָא בּוֹ חִדּוּשׁ אֶחָד בְּכָל הַסֵּפֶר, זֶה וַדַּאי מֻפְקָע לְגַמְרֵי.
  • אָכֵן אָנוּ בָּרוּךְ ה' חֻנַּכְנוּ עַל יְסוֹד אֱמוּנַת חֲכָמִים...
לעצם הדבר, ברור שלא ייתכן שאדם יטרח שנה שלימה בשביל תועלת של איש אחד בקריאת הספר, והרי בזמן זה יכל לזכות אנשים פי כמה וכמה.
ועל כרחך לשון גוזמא קאמר, והיינו שאותו אחד זכה בדבר בבחינת 'בשבילי נברא העולם' אחר שהודפס במטרה שהרבה אנשים יאותו לאורו ולבסוף בא אחד ונטל שכרו, אבל אילו ידע מעיקרא שרק אחד יעסוק בספר, היה פונה לאפיקים יותר תועלתיים.
 
אשמח באמת אם תציין לי כמה כמו הגר״מ לוי
(אני יכול לומר קול אליהו תופיק, ברכת יהודה ברכה, נחלת לוי)
כעת אני נזכר גם על שו״ת עטרת פז
של הג״ר פנחס זביחי, תשובות ארוכות ועמוקות.
וכמו כן ספרי הג״ר אליהו בוחבוט
 
יש בנותן טעם להביא כאן מהקדמת שו"ת מחקרי ארץ (חלק ג') להגאון רבי רזיאל הכהן שליט"א

1777544064703.png
 
יש בנותן טעם להביא כאן מהקדמת שו"ת מחקרי ארץ (חלק ג') להגאון רבי רזיאל הכהן שליט"א

הצג קובץ מצורף 19590
אין מביאין ראי' מעילוי פלאי כוותי'
ספרו נדיר בכל קנה מידה
גם בחריפ' וגם בבקיאי',
גם במושגים של גאוני כסא רחמי'
הוא נחשב לחריג וגדול במיוחד
 
ראשי תחתית