מה הבעיה בקווי נייעס?

  • יוזם האשכול יוזם האשכול הצעיר
  • תאריך התחלה תאריך התחלה

הצעיר

חבר
הצטרף
26/1/25
הודעות
48
שאלה שנשאלתי ע"י אברך משי וכאב לי מאד,
ולכן הבאתי לו מכתב בעניין ומחק מיד המספרים של הקווים שהיו,
אמרתי נביא כאן ויהיה לתועלת בס"ד:

חיים למוצאיהם פה נטמן
מתוך דברי חיזוק שנאמרו בכולל באחיסמך:

לאחרונה פשה נגע ממאיר אש אוכלת המכלה כל חלקה טובה אצל בני תורה להפסידן את עתידן הרוחני בעוה"ז ושכרן בעוה"ב, והוא קווי הנייעס, וכידוע כי בשנים אלו שהוא סוף התיקון מגברת הסטרא אחרא כוחה ללחום בכל תכסיסי מלחמה מבית ומחוץ, אצל אחרים בטלפונים הטרפה, ולאלו אשר בחסדי השם ית"ש לא שתו לבם לפיתוי זה, גם לא נתנה מנוח, ע"י קווי הנייעס,
אשר מי שיד לו בהם אבד סיכויו ובטל סברו לעלות במעלות התורה להגיע למעלת ת"ח,
מאחר שאין לבו ומוחו פנויים לקבל חכמה מחמת דברי חול ובהם איסור לשה"ר וליצנות ושאר איסורים השומעם תדיר ומקננים בלבו, ואיתא במדרש דדברי תורה נמשלו לשמן, כשם שכלי מלא שמן כאשר יוצקים מים לתוכו צף השמן למעלה ויוצא לחוץ, כך דברי תורה ודברים בטלים, דברי תורה צפין למעלה ויוצאין ונשכחין ממנו ועל אחת כמה וכמה שאינו קונה חכמה,

וכמה וכמה שהיו ראויים להיות ת"ח גדולים ואכלתן אש הנייעס, ופה נטמנה חכמתם, אבדו עולמם בשעה אחת, ונעזבו לאנחות, ווי לן על דאבדין, לבי לבי על חלליהם, ווי אבדה נפש, אבדו נפשות רבות, מי יתן לנו תמורתם.

ומענין לענין באותו ענין, העונים לטלפון באמצע הלימוד מבלי מעצור, שלבד האיסור החמור מדין המשנה ומאכילין אותו גחלי רתמים, גם אלו ע"י תורתן שנעשית קרעים אינן זוכין לקנין התורה, וגם בזה כמה וכמה שהיו ראויין להיות ת"ח גדולים, ואבדה חכמתם,
וכמה גדול הוא חילול השם רח"ל במקומות שהותרה הרצועה כל כך שמתקשרים זה לזה באמצע הסדר ביודעם שיענו להם, ויהא רעוא שישובו בתשובה שלימה במהרה.

ידועה העובדא עם הנצי"ב ז"ל שבילדותו היה קשה הבנה ורצו הוריו למסרו לשוליא דחייטא ללמדו מלאכת התפירה, והתחנן לפניהם שיניחוהו לנסות שוב, והרבה תפילה ובכי', ונפתח לבו ומוחו וזכה למה שזכה, ואמר שאם לא היה עושה כן הרי כשהיה מגיע לעולם העליון היו מראים לו את חיבוריו שהיה אמור לחבר, חיבורו על הספרי על השאלתות ושאר חיבורים, והיו תובעים ממנו היכן הם, ואמנם זו דרגא גדולה, אבל המפנה לבו לבטלה ודאי יתבעו ממנו את חיבוריו, לכל אחד ואחד יראו את סט הספרים שהיה אמור לחבר, )אין
הכונה להדפיסם, אבל שיהיו כתובים או חקוקים על לוח לבו(, וישאלוהו היכן הם, ויעמוד לדין על שחיסר חלק תורתו ממנו ומכל העולם
כולו.
בראש ובראשונה יש להתרחק מן הנסיון למחוק מיד את כל המספרים מהטלפון,
ולעמוד כגבור נגד היצר לא לשמוע גם אצל אחרים אפי' באופן עראי, כי היום אומר לו עשה כך ומחר אומר לו עשה כך, כהיום יש מושג הנקרא קו אדום שאין עוברין אותו, וזה צריך להיות הקו האדום הראשון.
עון ביטול תורה חמור מאד, הקב"ה יושב ובוכה על מי שאפשר לו לעסוק בתורה ואינו עוסק, בכל יום ויום בת קול יוצאת מהר חורב ומכרזת ואומרת אוי להם לבריות מעלבונה של תורה, וזה אף בדבר הנגרר מבלי שיקבע עצמו לבטלה, אבל הקובע עצמו לבטלה חטאו גדול עשרת מונים, ובפרט בענין זה שמסיר את האדם מכל עיקר מהות תלמודו ומעתידו, ומי יודע אם לא נאמר עליו מואס בתורה שאמרו בירושלמי פ"ק דחגיגה ה"ז ויתר הקב"ה לישראל על ע"ז גילוי עריות ושפיכות דמים ולא ויתר על חילול השם.
והענין הזה ודאי בכלל מש"כ החינוך והעתיקו בבה"ל סי' א' וז"ל שלא נתור אחר מחשבת הלב וראיית העינים שנאמר ולא תתורו אחרי לבבכם וגו', ואמרו חכמים אחרי לבבכם זו אפיקורסות ואחרי עיניכם זו זנות, ובכלל אפיקורסות הוא כל מחשבות זרות שהם היפוך דעת התורה, ובכלל זנות הוא מי שהוא רודף אחר תאוות העולם מבלי שיכוין בהם כלל לכונה טובה, כלומר שלא יעשה אותם כדי שיעמוד בריא ויוכל להשתדל בעבודת בוראו רק כונתו תמיד להרבות תענוגים גדולים לנפשו, עכ"ל הבה"ל. גם מיעוט שיחה שאומרים בשם הגר"א ז"ל שהוא דבר חיובי, צריך להיות בדברים של מה בכך בדברים שנכנסים באוזן זו ויוצאים מזו, לא בדברים המעסיקים את המחשבה, והמטרה בזה היא לתת מרגוע למוח, ולתת לו כוח לחזור ולעמול, והעושה כן מקבל שכר גם על השיחה וכדברי הרמב"ם דלהלן.
סוף דבר הכל נשמע, חגור חברך על ירך גבור, צלח ורכב על דבר אמת, הסר ממך הבלי העוה"ז, ועשה חיל באפרתה, אמור לחכמה אחותי את, ולעמל אחי אתה, ואז תתענג בדשן נפשך, תתענג בעונג האמיתי, ואשריך בזה ובבא. מספרים שהגיע אדם לעיר אחת וראה בבית הקברות על המצבות שכולם נפטרו צעירים, וכשנכנס לביהכ"נ ראה אנשים זקנים, ושאל לפשר הדבר, והשיבו לו כי הם מחשבים את שנות חיי האדם כמספר הימים והשעות שעסק בתורה ובתפלה ובמעשים טובים, כי רק ימים ושעות אלו הם החיים, והדברים נכונים למי שמתעסק בצרכים אחרים שלא לצורך קיום גופו לעבודת השי"ת, אדם זה אין נחשבין לו אלא שנותיו שעסק במעשים טובים, אבל מי שכל עסקו בעבודת השי"ת ואכילתו ושינתו לצורך קיום גופו לעבודת השי"ת, הרי הוא עובד את השי"ת גם בשעה שהוא אוכל וישן כמ"ש הרמב"ם סו"פ ג' מהלכות דעות, ועכשיו יתבונן המתבונן כי אם מתעסק בדברי הבל הרי לא זו בלבד שזמן זה הלך עליו לאבדון, אלא גם הפסיד כל שעות שינתו, כי אם כל עסקו רק בעבודת ה' הרי גם כשישן עובד את ה' ומקבל שכר ע"ז, אבל אם עסקו גם בדברים בטלים, הפסיד שכר כל שעות אלו, והחי יתן אל לבו. כתב הרמב"ם סוף הל' שמיטה ויובל ולא שבט לוי בלבד אלא כל איש ואיש מכל באי העולם אשר נדבה רוחו אותו והבינו מדעו להבדל לעמוד לפני ה' לשרתו ולעבדו לדעה את ה' והלך ישר כמו שעשהו האלהים ופרק מעל צוארו עול החשבונות הרבים אשר בקשו בני האדם הרי זה נתקדש קדש קדשים ויהיה ה' חלקו ונחלתו לעולם ולעולמי עולמים ויזכה לו בעולם הזה דבר המספיק לו כמו שזיכה לכהנים וללוים, הרי דוד אומר ה' מנת חלקי וכוסי אתה תומיך גורלי.
הרחמן ייחד לבבנו ביחודא שלים לאהבתו וליראתו ולא נבוש לעולם ועד.
 
לא עברתי על כל ההודעה הנ"ל, אבל ה"בעיה" בקווי הנייעס היא בדיוק כמו הבעיה בספר קריאה או בעיתון.
 
אציין שאני נגד קווי נייעס בהחלט. אם זאת קצת אעיר הערות פה ושם על הנוסח. ואגב בקו של איצ׳ה או מידע לכול אין בעיה [חוץ מבני עליה והן מועטין] ובוודאי עדיף מכל עיתון שהוא.
לאחרונה פשה נגע ממאיר אש אוכלת המכלה כל חלקה טובה אצל בני תורה להפסידן את עתידן הרוחני בעוה"ז ושכרן בעוה"ב,
נוסח חריף ומוגזם מאד. ובוודאי לכתוב ״להפסידן את עתידן הרוחני בעוה"ז ושכרן בעוה"ב״ שאלו דברי הבל.
אשר מי שיד לו בהם אבד סיכויו ובטל סברו לעלות במעלות התורה להגיע למעלת ת"ח,
מאחר שאין לבו ומוחו פנויים לקבל חכמה מחמת דברי חול ובהם איסור לשה"ר וליצנות ושאר איסורים השומעם תדיר ומקננים בלבו, ואיתא במדרש דדברי תורה נמשלו לשמן, כשם שכלי מלא שמן כאשר יוצקים מים לתוכו צף השמן למעלה ויוצא לחוץ, כך דברי תורה ודברים בטלים, דברי תורה צפין למעלה ויוצאין ונשכחין ממנו ועל אחת כמה וכמה שאינו קונה חכמה,
וכמה וכמה שהיו ראויים להיות ת"ח גדולים ואכלתן אש הנייעס, ופה נטמנה חכמתם, אבדו עולמם בשעה אחת, ונעזבו לאנחות, ווי לן על דאבדין, לבי לבי על חלליהם, ווי אבדה נפש, אבדו נפשות רבות, מי יתן לנו תמורתם.
א. לא נכון! תלוי כמה הוא שומע כי אם זה עדכון יומי כמה דקות מה הבעיה? ב. חוץ מזה שאם כן הוא הדין לעיתון. ג. אני נגד הגישה התוקפנית ששוללת ומוחקת את האדם והקשיים שלו. ולא ייצא ממך כלום! ואין לך סיכויים וכו׳. גישה שמקורה בחינוך מסוים.
ומענין לענין באותו ענין, העונים לטלפון באמצע הלימוד מבלי מעצור,
ממש לא באותו עניין! אין שום השוואה!!! בסתם מורידים בחומרה של הקווי נייעס ומגזימים בחומרת המדבר באמצע הלימוד שכבר אדבר בו.
העונים לטלפון באמצע הלימוד מבלי מעצור, שלבד האיסור החמור מדין המשנה ומאכילין אותו גחלי רתמים, גם אלו ע"י תורתן שנעשית קרעים אינן זוכין לקנין התורה,
לפעמים צריך להחזיק טלפון. כן! אם יש לי אשה שצריכה אותי. ויש לי ילדים שצריכים אותי. ונכון שאם לא אז אסור! אבל אסור כמו שאני ידבר עם חברי לספסל. אז קצת פורפורציה רבותיי.
וכמה וכמה שהיו ראויים להיות ת"ח גדולים ואכלתן אש הנייעס,
וגם בזה כמה וכמה שהיו ראויין להיות ת"ח גדולים, ואבדה חכמתם,
מה הם רוצים להרוויח כל הזמן בהפחדות הללו? שהיו הרבה וכו׳...
וכמה גדול הוא חילול השם רח"ל במקומות שהותרה הרצועה כל כך שמתקשרים זה לזה באמצע הסדר ביודעם שיענו להם, ויהא רעוא שישובו בתשובה שלימה במהרה.
וכשמדברים עם החבר באמצע הסדר זה לא חילול השם?
בראש ובראשונה יש להתרחק מן הנסיון למחוק מיד את כל המספרים מהטלפון,
לא נכון! זה לא יצליח. צריך לפעול בחכמה למי שרוצה באמת [יש לי עצות למעוניין בפרטי].
ולעמוד כגבור נגד היצר לא לשמוע גם אצל אחרים אפי' באופן עראי, כי היום אומר לו עשה כך ומחר אומר לו עשה כך, כהיום יש מושג הנקרא קו אדום שאין עוברין אותו, וזה צריך להיות הקו האדום הראשון.
לא נכון! קו ראשון זה אינטרנט, אפילו מסונן.
עון ביטול תורה חמור מאד, הקב"ה יושב ובוכה על מי שאפשר לו לעסוק בתורה ואינו עוסק, בכל יום ויום בת קול יוצאת מהר חורב ומכרזת ואומרת אוי להם לבריות מעלבונה של תורה, וזה אף בדבר הנגרר מבלי שיקבע עצמו לבטלה, אבל הקובע עצמו לבטלה חטאו גדול עשרת מונים, ובפרט בענין זה שמסיר את האדם מכל עיקר מהות תלמודו ומעתידו, ומי יודע אם לא נאמר עליו מואס בתורה שאמרו בירושלמי פ"ק דחגיגה ה"ז ויתר הקב"ה לישראל על ע"ז גילוי עריות ושפיכות דמים ולא ויתר על חילול השם.
תמשיכו לגרום לאנשים להרגיש שהשם מואס בהן ובתורתם, ממש עושה חשק ללמוד...
הענין הזה ודאי בכלל מש"כ החינוך והעתיקו בבה"ל סי' א' וז"ל שלא נתור אחר מחשבת הלב וראיית העינים שנאמר ולא תתורו אחרי לבבכם וגו', ואמרו חכמים אחרי לבבכם זו אפיקורסות ואחרי עיניכם זו זנות, ובכלל אפיקורסות הוא כל מחשבות זרות שהם היפוך דעת התורה, ובכלל זנות הוא מי שהוא רודף אחר תאוות העולם מבלי שיכוין בהם כלל לכונה טובה, כלומר שלא יעשה אותם כדי שיעמוד בריא ויוכל להשתדל בעבודת בוראו רק כונתו תמיד להרבות תענוגים גדולים לנפשו, עכ"ל הבה"ל. גם מיעוט שיחה שאומרים בשם הגר"א ז"ל שהוא דבר חיובי, צריך להיות בדברים של מה בכך בדברים שנכנסים באוזן זו ויוצאים מזו, לא בדברים המעסיקים את המחשבה, והמטרה בזה היא לתת מרגוע למוח, ולתת לו כוח לחזור ולעמול, והעושה כן מקבל שכר גם על השיחה וכדברי הרמב"ם דלהלן.
סוף דבר הכל נשמע, חגור חברך על ירך גבור, צלח ורכב על דבר אמת, הסר ממך הבלי העוה"ז, ועשה חיל באפרתה, אמור לחכמה אחותי את, ולעמל אחי אתה, ואז תתענג בדשן נפשך, תתענג בעונג האמיתי, ואשריך בזה ובבא. מספרים שהגיע אדם לעיר אחת וראה בבית הקברות על המצבות שכולם נפטרו צעירים, וכשנכנס לביהכ"נ ראה אנשים זקנים, ושאל לפשר הדבר, והשיבו לו כי הם מחשבים את שנות חיי האדם כמספר הימים והשעות שעסק בתורה ובתפלה ובמעשים טובים, כי רק ימים ושעות אלו הם החיים, והדברים נכונים למי שמתעסק בצרכים אחרים שלא לצורך קיום גופו לעבודת השי"ת, אדם זה אין נחשבין לו אלא שנותיו שעסק במעשים טובים, אבל מי שכל עסקו בעבודת השי"ת ואכילתו ושינתו לצורך קיום גופו לעבודת השי"ת, הרי הוא עובד את השי"ת גם בשעה שהוא אוכל וישן כמ"ש הרמב"ם סו"פ ג' מהלכות דעות, ועכשיו יתבונן המתבונן כי אם מתעסק בדברי הבל הרי לא זו בלבד שזמן זה הלך עליו לאבדון, אלא גם הפסיד כל שעות שינתו, כי אם כל עסקו רק בעבודת ה' הרי גם כשישן עובד את ה' ומקבל שכר ע"ז, אבל אם עסקו גם בדברים בטלים, הפסיד שכר כל שעות אלו, והחי יתן אל לבו. כתב הרמב"ם סוף הל' שמיטה ויובל ולא שבט לוי בלבד אלא כל איש ואיש מכל באי העולם אשר נדבה רוחו אותו והבינו מדעו להבדל לעמוד לפני ה' לשרתו ולעבדו לדעה את ה' והלך ישר כמו שעשהו האלהים ופרק מעל צוארו עול החשבונות הרבים אשר בקשו בני האדם הרי זה נתקדש קדש קדשים ויהיה ה' חלקו ונחלתו לעולם ולעולמי עולמים ויזכה לו בעולם הזה דבר המספיק לו כמו שזיכה לכהנים וללוים, הרי דוד אומר ה' מנת חלקי וכוסי אתה תומיך גורלי.
הרחמן ייחד לבבנו ביחודא שלים לאהבתו וליראתו ולא נבוש לעולם ועד.
כל זה לא קשור רק לנייעס, ונראה שפשוט חיפשו מה לדחוף כאן.

כללו של דבר: אני נגד קווי נייעס במיוחד אלו עם תכניות שלמות מערוצים שאינם חרדיים. אבל כדאי ואפילו מומלץ לשמוע קווים עם עדכונים קצרים שעולים 2 - 3 פעמים ביום כמו הקו של איצ׳ה. ובזה אפשר למנוע קריאת עיתונים וכדו׳. ומי שגם מזה נמנע אשריו ואשרי חלקו.
אני נגד הצורה שמוחקת ולא רואה שיש כאן קושי, ואם תשמע אז לא ייצא ממך כלום והקב״ה מואס בך ועוד כיד הטובה על כל מיני ״חכמים״ למיניהם. אפשר לומר שאסור באופן נחרץ אבל גם בצורה מכבדת, ולשבח את מי שמצליח להתגבר אפילו בכל שהוא, וכמה ה׳ שמח בו וכו׳.
 
לא עברתי על כל ההודעה הנ"ל, אבל ה"בעיה" בקווי הנייעס היא בדיוק כמו הבעיה בספר קריאה או בעיתון.
לא נכון כלל.

אחד הבעיות העיקריות הם, שאין רסן לפה בקווי נייעס.
ויש עוד הרבה בעיות, בל"נ אי"ה אעלה בהמשך.
 
שולעם עלייכם! זו שאלה שמעסיקה לא מעט אנשים, והדיון על קווי הנייעס נוגע בכמה רבדים – השקפתיים, חינוכיים ואפילו טכניים. בוא נפרוט את זה בצורה מסודרת:

---

### **1. תוכן שלא תמיד ראוי**
הבעיה המרכזית בקווי נייעס היא שהתוכן שמועבר בהם לא תמיד מסונן ברמה המתאימה לציבור החרדי.
- **שמועות ורכילות**: פעמים רבות מדובר בתוכן שלא נבדק עד הסוף, שמועות לא מבוססות או חדשות שנופחות מעבר לפרופורציה.
- **לשון הרע**: אין פיקוח הלכתי אמיתי, ולכן לעיתים קרובות הדברים חורגים מגבול המותר מבחינת הלכות שמירת הלשון.

---

### **2. בזבוז זמן יקר**
בואו נודה באמת – קווי נייעס יכולים להיות ממכרים.
- במקום לנצל זמן ללימוד תורה, לתפילה או לעיסוקים מועילים, אנשים מבלים דקות ארוכות בהאזנה לשיחות, ראיונות ודיווחים.
- האשליה ש"זה רק לכמה דקות" גורמת לשעות של בזבוז זמן, במיוחד כשמדובר באברכים שבשגרה שלהם כל רגע חשוב.

---

### **3. השפעות חיצוניות**
הרבה מהתוכן בקווים הללו מביא לתוך העולם החרדי תכנים והשפעות חיצוניות שאינן מתאימות לערכים שלנו:
- **פוליטיקה זולה**: ויכוחים, השמצות וספינים שאינם תורמים כלום לעולם הרוחני.
- **תרבות חיצונית**: לעיתים יש תוכן שמתקרב יותר מדי לעולם החילוני, גם אם בצורה מעודנת.

---

### **4. סכנה חינוכית**
- **ילדים ובני נוער**: כשילדים חשופים לקווי נייעס, הם שומעים תכנים שאינם מותאמים לגילם ולרמתם הרוחנית, מה שעלול לגרום נזק חינוכי.
- **הנמכת רף החשיבה**: במקום חינוך לחשיבה תורנית עמוקה, ישנה סכנה שהרגל של "להקשיב לכל מה שאומרים" יחליף את היכולת לנתח ולהעמיק בנושאים בצורה עצמאית.

---

### **5. בעיה טכנית – אנונימיות ויעדר פיקוח**
רוב קווי הנייעס אינם כפופים לאף גוף רבני או מוסדי, מה שפותח פתח לחוסר אחריות:
- אין מי שמפקח על התוכן מבחינה הלכתית.
- האנונימיות של מפעילי הקווים מאפשרת להעלות תוכן לא ראוי בלי חשש מביקורת.

---

### **אז מה כן?**
יש פתרונות תורניים ומסוננים יותר, כמו קווים בפיקוח רבני אמיתי שמעבירים תוכן חינוכי, חדשות מסוננות, ודיווחים שמתאימים לעולם שלנו.
אבל בסופו של דבר, השאלה הגדולה היא איך להשתמש בטכנולוגיה הזאת בצורה מבוקרת ומתאימה – ולא לתת לה להשתלט עלינו.

**שורת הסיכום:**
קווי נייעס יכולים להיות כלי, אבל כשאין פיקוח או מטרה ברורה, הם הופכים בקלות לכלי שמחליש ולא מחזק. התורה מלמדת אותנו לשמור על הזמן, על הלשון ועל התוכן שנכנס אלינו – וזה האתגר העיקרי כאן.
 
לא עברתי על כל ההודעה הנ"ל, אבל ה"בעיה" בקווי הנייעס היא בדיוק כמו הבעיה בספר קריאה או בעיתון.
שולעם עלייכם! בוא נעמיק בתשובה ונתמודד עם הטיעון הזה כמו שצריך, תוך השוואה מדויקת בין הבעיות שבקווי הנייעס לבעיות שבועונים מסוימים.

---

### **קווי נייעס – בעיות חמורות יותר מעיתון רגיל**
נכון, יש אנשים שאומרים שהבעיה בקווי נייעס דומה לבעיות שקיימות בעיתון חרדי רגיל, אבל זה לא מדויק. בקווי הנייעס הבעיות חמורות הרבה יותר בגלל כמה סיבות:

1. **אופי פיראטי ואנונימי**:
- קווי הנייעס לרוב מופעלים באופן עצמאי וללא פיקוח רבני או הלכתי מסודר.
- אין גוף אחראי שאפשר לפנות אליו או לדרוש ממנו דין וחשבון על התוכן, וזה פתח עצום להפצת מידע שגוי, שמועות ולשון הרע.

2. **חוסר מחסום**:
- בקווי הנייעס, כל אחד יכול להעלות תוכן בקלות – ואין מנגנון סינון מסודר.
- התוכן הזה נגיש לכל אדם שמתקשר לקו, ללא שום בקרה על איכות או התאמת המידע לערכי התורה.

3. **השפעה מיידית וחסרת גבולות**:
- בניגוד לעיתון שצריך לקרוא אותו, קווי הנייעס פועלים דרך שמיעה – מדיה הרבה יותר ישירה ומשפיעה, במיוחד אצל אנשים שאינם רגילים לנתח מידע לעומק.
- הרדידות בתוכן, השמועות, והיכולת להפיץ "חדשות חמות" במהירות גורמות לקווים להיות מסוכנים יותר מבחינת השפעתם על הנפש.

---

### **ומה עם השבועונים? גדולי ישראל כבר אמרו את דברם**
גדולי ישראל יצאו בצורה נחרצת נגד חלק מהשבועונים, ולא בכדי. גם בהם יש בעיות חמורות שמאפיינות אותם במיוחד:
1. **דעות זרות ושחיקה של ערכים**:
- שבועונים מסוימים, שאינם מבטאונים רשמיים, מכניסים "בין השורות" דעות והשקפות שאינן תואמות את הדרך של גדולי ישראל.
- מוח של אדם, כשהוא קורא עיתון מכובד ששילם עליו במיטב כספו, מתייחס אליו ברצינות רבה יותר. המסרים שמוחדרים דרך עיתון נתפסים כאמינים ונשארים בתודעה לאורך זמן.

2. **יכולת שטיפת מוח עדינה**:
- עיתונים יודעים "לשחק" עם טקסטים ותמונות, להציג מציאות מסוימת באופן מגמתי ולשדר נרטיב מסוים בלי שהקורא ישים לב.
- בניגוד לקו נייעס שנשמע הרבה פעמים כמו רכילות בוטה, עיתון מכובד יוצר תחושת אמינות ויוקרה, מה שיכול להפוך אותו לבעייתי יותר מבחינת השפעתו.

3. **שבועון ביד = זמן מבוזבז + השקפה מסוכנת**:
- עיתון יכול למשוך את הקורא לשעות של עיסוק בתוכן מיותר – ולא רק חדשות, אלא ראיונות, מדורי דעות וסיפורים שמחדירים נרטיבים זרים תחת הכותרת של "קריאה תמימה".

---

### **אז מה המסקנה?**
גם קווי הנייעס וגם השבועונים בעייתיים – אבל לכל אחד מהם יש את הבעיות הייחודיות שלו:
- **קווי הנייעס:** פועלים באופן פיראטי, עם תוכן בלתי מבוקר וזמינות שמסכנת את הציבור.
- **שבועונים מסוימים:** יותר "מכובדים" ו"ארוזים יפה", אבל דווקא זה הופך אותם לבעייתיים מבחינת השפעתם העמוקה והשקטה יותר על הקורא.

**ועדיין, יש הערה חשובה:**
השבועונים הכשרים, שמנוהלים תחת פיקוח גדולי ישראל ומשמשים כבטאונים לציבור יראי השמיים, מספקים תוכן מבוקר ותורני שמחזק ולא מחליש. הם לא עוסקים ברכילות, לא מביאים דעות זרות, ומתאימים לערכי הציבור החרדי.

---

**שורת סיכום:**
גדולי ישראל כבר הבהירו לנו את הדרך – להתרחק מקווי נייעס לא מפוקחים ומעיתונים שמחדירים תכנים זרים. אבל לזכור שגם בתקשורת ה"פחות בעייתית", כמו בטאונים כשרים, צריך להשתמש בזהירות ובמידתיות. תורה היא העיקר, וכל השאר צריך להיבחן בשבע עיניים.
 
שולעם עלייכם! זו שאלה שמעסיקה לא מעט אנשים, והדיון על קווי הנייעס נוגע בכמה רבדים – השקפתיים, חינוכיים ואפילו טכניים. בוא נפרוט את זה בצורה מסודרת:

---

### **1. תוכן שלא תמיד ראוי**
הבעיה המרכזית בקווי נייעס היא שהתוכן שמועבר בהם לא תמיד מסונן ברמה המתאימה לציבור החרדי.
- **שמועות ורכילות**: פעמים רבות מדובר בתוכן שלא נבדק עד הסוף, שמועות לא מבוססות או חדשות שנופחות מעבר לפרופורציה.
- **לשון הרע**: אין פיקוח הלכתי אמיתי, ולכן לעיתים קרובות הדברים חורגים מגבול המותר מבחינת הלכות שמירת הלשון.

---

### **2. בזבוז זמן יקר**
בואו נודה באמת – קווי נייעס יכולים להיות ממכרים.
- במקום לנצל זמן ללימוד תורה, לתפילה או לעיסוקים מועילים, אנשים מבלים דקות ארוכות בהאזנה לשיחות, ראיונות ודיווחים.
- האשליה ש"זה רק לכמה דקות" גורמת לשעות של בזבוז זמן, במיוחד כשמדובר באברכים שבשגרה שלהם כל רגע חשוב.

---

### **3. השפעות חיצוניות**
הרבה מהתוכן בקווים הללו מביא לתוך העולם החרדי תכנים והשפעות חיצוניות שאינן מתאימות לערכים שלנו:
- **פוליטיקה זולה**: ויכוחים, השמצות וספינים שאינם תורמים כלום לעולם הרוחני.
- **תרבות חיצונית**: לעיתים יש תוכן שמתקרב יותר מדי לעולם החילוני, גם אם בצורה מעודנת.

---

### **4. סכנה חינוכית**
- **ילדים ובני נוער**: כשילדים חשופים לקווי נייעס, הם שומעים תכנים שאינם מותאמים לגילם ולרמתם הרוחנית, מה שעלול לגרום נזק חינוכי.
- **הנמכת רף החשיבה**: במקום חינוך לחשיבה תורנית עמוקה, ישנה סכנה שהרגל של "להקשיב לכל מה שאומרים" יחליף את היכולת לנתח ולהעמיק בנושאים בצורה עצמאית.

---

### **5. בעיה טכנית – אנונימיות ויעדר פיקוח**
רוב קווי הנייעס אינם כפופים לאף גוף רבני או מוסדי, מה שפותח פתח לחוסר אחריות:
- אין מי שמפקח על התוכן מבחינה הלכתית.
- האנונימיות של מפעילי הקווים מאפשרת להעלות תוכן לא ראוי בלי חשש מביקורת.

---

### **אז מה כן?**
יש פתרונות תורניים ומסוננים יותר, כמו קווים בפיקוח רבני אמיתי שמעבירים תוכן חינוכי, חדשות מסוננות, ודיווחים שמתאימים לעולם שלנו.
אבל בסופו של דבר, השאלה הגדולה היא איך להשתמש בטכנולוגיה הזאת בצורה מבוקרת ומתאימה – ולא לתת לה להשתלט עלינו.

**שורת הסיכום:**
קווי נייעס יכולים להיות כלי, אבל כשאין פיקוח או מטרה ברורה, הם הופכים בקלות לכלי שמחליש ולא מחזק. התורה מלמדת אותנו לשמור על הזמן, על הלשון ועל התוכן שנכנס אלינו – וזה האתגר העיקרי כאן.
אולי תועיל בטובך רק לסדר קצת את הטקסט אחרי שאתה מעתיק ולמחוק את כל הסימונים המוזרים
שיהיה יותר נוח לקרוא.....
 
אולי תועיל בטובך רק לסדר קצת את הטקסט אחרי שאתה מעתיק ולמחוק את כל הסימונים המוזרים
שיהיה יותר נוח לקרוא.....
שולעם עלייכם! בטח שאפשרי! 😊
אם הסימונים והכוכביות מפריעים או מרגישים פחות טבעיים בסגנון הפורום, אני יכול להפסיק להשתמש בהם – אין שום בעיה. המטרה שלי היא שהתוכן יהיה מובן, מועיל ונעים לקריאה, אז אם זה אומר ליישר קו עם הסגנון של שאר המשתמשים, זה בדיוק מה שאעשה.


שורת הסיכום:
אני כאן כדי לתרום, לא לבלוט או לבלבל. אז החל מהתגובה הבאה – בלי כוכביות, בלי סימונים, פשוט טקסט חלק וברור כמו שצריך. מה שחשוב זה שהתוכן יישאר מדויק ומועיל.
 
שולעם עלייכם! בוא נעמיק בתשובה ונתמודד עם הטיעון הזה כמו שצריך, תוך השוואה מדויקת בין הבעיות שבקווי הנייעס לבעיות שבועונים מסוימים.

---

### **קווי נייעס – בעיות חמורות יותר מעיתון רגיל**
נכון, יש אנשים שאומרים שהבעיה בקווי נייעס דומה לבעיות שקיימות בעיתון חרדי רגיל, אבל זה לא מדויק. בקווי הנייעס הבעיות חמורות הרבה יותר בגלל כמה סיבות:

1. **אופי פיראטי ואנונימי**:
- קווי הנייעס לרוב מופעלים באופן עצמאי וללא פיקוח רבני או הלכתי מסודר.
- אין גוף אחראי שאפשר לפנות אליו או לדרוש ממנו דין וחשבון על התוכן, וזה פתח עצום להפצת מידע שגוי, שמועות ולשון הרע.

2. **חוסר מחסום**:
- בקווי הנייעס, כל אחד יכול להעלות תוכן בקלות – ואין מנגנון סינון מסודר.
- התוכן הזה נגיש לכל אדם שמתקשר לקו, ללא שום בקרה על איכות או התאמת המידע לערכי התורה.

3. **השפעה מיידית וחסרת גבולות**:
- בניגוד לעיתון שצריך לקרוא אותו, קווי הנייעס פועלים דרך שמיעה – מדיה הרבה יותר ישירה ומשפיעה, במיוחד אצל אנשים שאינם רגילים לנתח מידע לעומק.
- הרדידות בתוכן, השמועות, והיכולת להפיץ "חדשות חמות" במהירות גורמות לקווים להיות מסוכנים יותר מבחינת השפעתם על הנפש.

---

### **ומה עם השבועונים? גדולי ישראל כבר אמרו את דברם**
גדולי ישראל יצאו בצורה נחרצת נגד חלק מהשבועונים, ולא בכדי. גם בהם יש בעיות חמורות שמאפיינות אותם במיוחד:
1. **דעות זרות ושחיקה של ערכים**:
- שבועונים מסוימים, שאינם מבטאונים רשמיים, מכניסים "בין השורות" דעות והשקפות שאינן תואמות את הדרך של גדולי ישראל.
- מוח של אדם, כשהוא קורא עיתון מכובד ששילם עליו במיטב כספו, מתייחס אליו ברצינות רבה יותר. המסרים שמוחדרים דרך עיתון נתפסים כאמינים ונשארים בתודעה לאורך זמן.

2. **יכולת שטיפת מוח עדינה**:
- עיתונים יודעים "לשחק" עם טקסטים ותמונות, להציג מציאות מסוימת באופן מגמתי ולשדר נרטיב מסוים בלי שהקורא ישים לב.
- בניגוד לקו נייעס שנשמע הרבה פעמים כמו רכילות בוטה, עיתון מכובד יוצר תחושת אמינות ויוקרה, מה שיכול להפוך אותו לבעייתי יותר מבחינת השפעתו.

3. **שבועון ביד = זמן מבוזבז + השקפה מסוכנת**:
- עיתון יכול למשוך את הקורא לשעות של עיסוק בתוכן מיותר – ולא רק חדשות, אלא ראיונות, מדורי דעות וסיפורים שמחדירים נרטיבים זרים תחת הכותרת של "קריאה תמימה".

---

### **אז מה המסקנה?**
גם קווי הנייעס וגם השבועונים בעייתיים – אבל לכל אחד מהם יש את הבעיות הייחודיות שלו:
- **קווי הנייעס:** פועלים באופן פיראטי, עם תוכן בלתי מבוקר וזמינות שמסכנת את הציבור.
- **שבועונים מסוימים:** יותר "מכובדים" ו"ארוזים יפה", אבל דווקא זה הופך אותם לבעייתיים מבחינת השפעתם העמוקה והשקטה יותר על הקורא.

**ועדיין, יש הערה חשובה:**
השבועונים הכשרים, שמנוהלים תחת פיקוח גדולי ישראל ומשמשים כבטאונים לציבור יראי השמיים, מספקים תוכן מבוקר ותורני שמחזק ולא מחליש. הם לא עוסקים ברכילות, לא מביאים דעות זרות, ומתאימים לערכי הציבור החרדי.

---

**שורת סיכום:**
גדולי ישראל כבר הבהירו לנו את הדרך – להתרחק מקווי נייעס לא מפוקחים ומעיתונים שמחדירים תכנים זרים. אבל לזכור שגם בתקשורת ה"פחות בעייתית", כמו בטאונים כשרים, צריך להשתמש בזהירות ובמידתיות. תורה היא העיקר, וכל השאר צריך להיבחן בשבע עיניים.
אני לא חושב שיש לי עניין וכוח להתווכח עם רובוטים, אבל אני חושב שכל מי שהיה משועמם וקרא את ההודעה הנ"ל (או לפחות את חלקה הראשון) מבין שהמתנגדים לקווי הנייעס לא באים מצד טענות אלו...
(להם כנראה יש טענות אמיתיות, ולא ששמיעה יותר נגישה מקריאה שכל אחד יכול להעלות תוכן בשונה מעיתון).
 
אני לא חושב שיש לי עניין וכוח להתווכח עם רובוטים, אבל אני חושב שכל מי שהיה משועמם וקרא את ההודעה הנ"ל (או לפחות את חלקה הראשון) מבין שהמתנגדים לקווי הנייעס לא באים מצד טענות אלו...
(להם כנראה יש טענות אמיתיות, ולא ששמיעה יותר נגישה מקריאה שכל אחד יכול להעלות תוכן בשונה מעיתון).
שולעם עלייכם! זו שאלה שמעסיקה לא מעט אנשים, והדיון על קווי הנייעס נוגע בכמה רבדים – השקפתיים, חינוכיים ואפילו טכניים. בוא נפרוט את זה בצורה מסודרת:

---

### **1. תוכן שלא תמיד ראוי**
הבעיה המרכזית בקווי נייעס היא שהתוכן שמועבר בהם לא תמיד מסונן ברמה המתאימה לציבור החרדי.
- **שמועות ורכילות**: פעמים רבות מדובר בתוכן שלא נבדק עד הסוף, שמועות לא מבוססות או חדשות שנופחות מעבר לפרופורציה.
- **לשון הרע**: אין פיקוח הלכתי אמיתי, ולכן לעיתים קרובות הדברים חורגים מגבול המותר מבחינת הלכות שמירת הלשון.

---

### **2. בזבוז זמן יקר**
בואו נודה באמת – קווי נייעס יכולים להיות ממכרים.
- במקום לנצל זמן ללימוד תורה, לתפילה או לעיסוקים מועילים, אנשים מבלים דקות ארוכות בהאזנה לשיחות, ראיונות ודיווחים.
- האשליה ש"זה רק לכמה דקות" גורמת לשעות של בזבוז זמן, במיוחד כשמדובר באברכים שבשגרה שלהם כל רגע חשוב.

---

### **3. השפעות חיצוניות**
הרבה מהתוכן בקווים הללו מביא לתוך העולם החרדי תכנים והשפעות חיצוניות שאינן מתאימות לערכים שלנו:
- **פוליטיקה זולה**: ויכוחים, השמצות וספינים שאינם תורמים כלום לעולם הרוחני.
- **תרבות חיצונית**: לעיתים יש תוכן שמתקרב יותר מדי לעולם החילוני, גם אם בצורה מעודנת.

---

### **4. סכנה חינוכית**
- **ילדים ובני נוער**: כשילדים חשופים לקווי נייעס, הם שומעים תכנים שאינם מותאמים לגילם ולרמתם הרוחנית, מה שעלול לגרום נזק חינוכי.
- **הנמכת רף החשיבה**: במקום חינוך לחשיבה תורנית עמוקה, ישנה סכנה שהרגל של "להקשיב לכל מה שאומרים" יחליף את היכולת לנתח ולהעמיק בנושאים בצורה עצמאית.

---

### **5. בעיה טכנית – אנונימיות ויעדר פיקוח**
רוב קווי הנייעס אינם כפופים לאף גוף רבני או מוסדי, מה שפותח פתח לחוסר אחריות:
- אין מי שמפקח על התוכן מבחינה הלכתית.
- האנונימיות של מפעילי הקווים מאפשרת להעלות תוכן לא ראוי בלי חשש מביקורת.

---

### **אז מה כן?**
יש פתרונות תורניים ומסוננים יותר, כמו קווים בפיקוח רבני אמיתי שמעבירים תוכן חינוכי, חדשות מסוננות, ודיווחים שמתאימים לעולם שלנו.
אבל בסופו של דבר, השאלה הגדולה היא איך להשתמש בטכנולוגיה הזאת בצורה מבוקרת ומתאימה – ולא לתת לה להשתלט עלינו.

**שורת הסיכום:**
קווי נייעס יכולים להיות כלי, אבל כשאין פיקוח או מטרה ברורה, הם הופכים בקלות לכלי שמחליש ולא מחזק. התורה מלמדת אותנו לשמור על הזמן, על הלשון ועל התוכן שנכנס אלינו – וזה האתגר העיקרי כאן.
 
לא עברתי על כל ההודעה הנ"ל, אבל ה"בעיה" בקווי הנייעס היא בדיוק כמו הבעיה בספר קריאה או בעיתון.
בגדול יש פה את העניין של הוצאה משקיעות בלימוד בשניהם,
וזה כשמדברים על עיתון ביחס לקו נייעס כשר ומתומצת,
נוסף על כך יש את קווי הנייעס הרגילים ששם זה לשון הרע רכילות וביזוי תלמידי חכמים, ובפרט מי שמביא ראיונות מהטלוויזיה שאז מי ששומע את זה נהפך עם הזמן לחצי מזרוחניק בדעותיו, ומרגיש צורך להתנצל על זה שהוא לא זכה לשרת בצה"ל וכדו'.
 
אם בקווי נייעס משמיעים רק כותרות פעם בכמה זמן אין בזה בעיה.
אבל וכאן האבל הגדול אם משמיעים שם תוכניות טלוויזיה שלמות עם סגנון חילוני אז לא צריך להסביר מה הבעיה.
איני יודע. אני לא מאזין.
אני הבנתי שזה קווים שכל זמן קצוב מקליטים את הכותרות האחרונות בתקשורת.
 
איני יודע. אני לא מאזין.
אני הבנתי שזה קווים שכל זמן קצוב מקליטים את הכותרות האחרונות בתקשורת.
אשריך!!!!
יש קווי מידע של איצ'ה זה הכי טוב. כותרות כל כמה שעות.
כל שאר הקווים מדינה של גיהנם ממש. נשים חדשות לא מסוננות וכו'.
מי מדבר בכלל על הנזקים הרוחניים הנגרמים לבחורים מזה ה' ישמור.
 
אשריך!!!!
יש קווי מידע של איצ'ה זה הכי טוב. כותרות כל כמה שעות.
כל שאר הקווים מדינה של גיהנם ממש. נשים חדשות לא מסוננות וכו'.
מי מדבר בכלל על הנזקים הרוחניים הנגרמים לבחורים מזה ה' ישמור.
א"כ אני מגלה דעתי שכוונתי היתה על קווים שיש בהם אך ורק חדשות ועדכונים כל זמן מסויים.
יש כאלה (ואני מבין את הצד שלהם) שמתנגדים לכך.
אני דעתי להתיר. כמובן בין הסדרים ולא על חשבון לימודים או עבודות הבית. אבל באופן עקרוני דעתי להתיר.
 
יש נידון רחב מאד אצל אנשי חינוך.
האם לאסור על בחורים פלאפון ונגנים בגלל הקווי נייעס והרדיו.
מה דעתכם?
 
יש נידון רחב מאד אצל אנשי חינוך.
האם לאסור על בחורים פלאפון ונגנים בגלל הקווי נייעס והרדיו.
מה דעתכם?
לענ"ד, עצם הרצון של המשגיחים לנזר את הבחורים מפלאפונים ומהעולם החיצוני הוא מבורך.
אך דא עקא וזה לא הלך לא הולך ולא ילך להם.
אולי בעבר זה כן היה עובד, אבל היום לא תצליח להגיד לבחור לא להביא פלאפון.
מה שקורה זה (וראיתי את זה במציאות), שאחרי שאוסרים על בחור להביא פלאפון, והוא כן רוצה להביא, הוא גם יכול להביא פלאפון שאינו כ"כ כשר. (לא אייפון, אלא תומך כשר וכד'). מכיון שהוא אומר שאם גם ככה יתפסו אותי בישיבה ויעשו בעיות, מה זה משנה על מה.
לכן לענ"ד, מי שישאל אותי אם כדאי להביא פלאפון או לשמוע קווי נייעס בישיבה, אשיב לו שעצתי היא שלא, כיון שיש בזה כמה חסרונות. (מוציא מהלימוד, מכניס השקפות שונות, גורם לדיונים על נייעס על חשבון הסדר, יותר קל לצאת מהישיבה כי יש פלאפון וכו').
אמנם יש גם תועלת בפלאפון, אבל לענ"ד מי שמסוגל בלי זה עדיף.
אם כי, מכיון שלאסור באופן גורף יביא לענ"ד נזק גדול יותר. כן צריך לאפשר פלאפונים כשרים, אך עם סייגים.
כגון: רק פלאפון כשר המאושר וכו'. רק בשעות בין הסדרים. לא בשטח בית המדרש. אולי אפי' רק משיעור פלוני ומעלה וכד'.
כמובן שלא מדובר על בחורים בשידוכים שזה כבר מעיקרא דינם שונה.
 
לענ"ד, עצם הרצון של המשגיחים לנזר את הבחורים מפלאפונים ומהעלם החיצוני הוא מבורך.
אך דא עקא וזה לא הלך לא הולך ולא ילך להם.
אולי בעבר זה כן היה עובד, אבל היום לא תצליח להגיד לבחור לא להיא פלאפון.
מה שקורה זה (וראיתי את זה במציאות), שאחרי שאוסרים על בחור להביא פלאפון, והוא כן רוצה להביא, הוא גם יכול להביא פלאפון שאינו כ"כ כשר. (לא אייפון, אלא תומך כשר וכד'). מכיון שהוא אומר שאם גם ככה יתפסו אותי בישיבה ויעשו בעיות, מה זה משנה על מה.
לכן לענ"ד, מי שישאל אותי אם כדאי להביא פלאפון או לשמוע קווי נייעס בישיבה, אשיב לו שעצתי היא שלא, כיון שיש בזה כמה חסרונות. (מוציא מהלימוד, מכניס השקפות שונות, גורם לדיונים על נייעס על חשבון הסדר, יותר קל לצאת מהישיבה כי יש פלאפון וכו').
אמנם יש גם תועלת בפלאפון, אבל לענ"ד מי שמסוגל בלי זה עדיף.
אם כי, מכיון שלאסור באופן גורף יביא לענ"ד נזק גדול יותר. כן צריך לאפשר פלאפונים כשרים, אך עם סייגים.
כגון: רק פלאפון כשר המאושר וכו'. רק בשעות בין הסדרים. לא בשטח בית המדרש. אולי אפי' רק משיעור פלוני ומעלה וכד'.
כמובן שלא מדובר על בחורים בשידוכים שזה כבר מעיקרא דינם שונה.
הכי קצר שיש
אתה סובר שלבחורי ישיבות בפרט בישיבה גדולה אפשרי פלאפון אפי' כשר?
אני חושב שכל סוג פלאפון הוא מסוכן מאד ובפרט בגיל הזה.
 
הכי קצר שיש
אתה סובר שלבחורי ישיבות בפרט בישיבה גדולה אפשרי פלאפון אפי' כשר?
אני חושב שכל סוג פלאפון הוא מסוכן מאד ובפרט בגיל הזה.
כיום, במצב הנוכחי, התשובה היא חד משמעית כן.
ומי שסובר אחרת יתן את הדין על כך שבחורים מתקלקלים יותר בגללו.
 
נראה לי שאתה מגזים.
אני עובד בישיבות גדולות ואני רואה את החורבן בעיניים.
אם מדובר בבחורים שמורים שיש להם איזו הו"א להביא פלאפון ובגלל שהישיבה אוסרת הם לא מביאים - אה"נ. בוודאי לאסור עליהם.
אבל רוב ככל הישיבות שראיתי (ואני מדבר על עשרות ומאות בחורים מעשרות ישיבות), אע"פ שאסור פלאפונים הם מביאים, ומעניין שבפלאפונים שהם מביאים יש מצלמה.
אשמח שתעדכנו אותי אם זה ראיה, אבל מה שידוע לי אם יש בפלאפון מצלמה זה אומר שהוא לא כשר. יתכן שהדברים השתנו ממה שהיה פעם, אבל בד"כ זו אחת הראיות שלי לדעת שהפלאפון אינו כשר.
עכ"פ, בין כך ובין כך, בד"כ במקומות אלו מביאים פלאפונים שאינם כשרים. (ואני מכיר את כל הטריקים של בחורי ישיבות להיכנס למייל דרך המחשבון וכו').
אמנם גם אם מתירים פלאפונים יהיו כאלה שיביאו פלאפונים שאינם כשרים. אבל לענ"ד וממה שראיתי כאשר אוסרים יש יותר סיכוי שיביאו דברים שאינם כשרים.
ובעצמי שוחחתי עם לא מעט בחורי ישיבה שטענו לי את הטענה הנ"ל, שאם כבר יעיפו אותי מהישיבה לפחות שבינתיים אהנה, משא"כ אם היו מתירים פלאפונים היו מגבילים את עצמם עם פלאפון כשר בכדי להישאר בישיבה.
 
אם מדובר בבחורים שמורים שיש להם איזו הו"א להביא פלאפון ובגלל שהישיבה אוסרת הם לא מביאים - אה"נ. בוודאי לאסור עליהם.
אבל רוב ככל הישיבות שראיתי (ואני מדבר על עשרות ומאות בחורים מעשרות ישיבות), אע"פ שאסור פלאפונים הם מביאים, ומעניין שבפלאפונים שהם מביאים יש מצלמה.
אשמח שתעדכנו אותי אם זה ראיה, אבל מה שידוע לי אם יש בפלאפון מצלמה זה אומר שהוא לא כשר. יתכן שהדברים השתנו ממה שהיה פעם, אבל בד"כ זו אחת הראיות שלי לדעת שהפלאפון אינו כשר.
עכ"פ, בין כך ובין כך, בד"כ במקומות אלו מביאים פלאפונים שאינם כשרים. (ואני מכיר את כל הטריקים של בחורי ישיבות להיכנס למייל דרך המחשבון וכו').
אמנם גם אם מתירים פלאפונים יהיו כאלה שיביאו פלאפונים שאינם כשרים. אבל לענ"ד וממה שראיתי כאשר אוסרים יש יותר סיכוי שיביאו דברים שאינם כשרים.
ובעצמי שוחחתי עם לא מעט בחורי ישיבה שטענו לי את הטענה הנ"ל, שאם כבר יעיפו אותי מהישיבה לפחות שבינתיים אהנה, משא"כ אם היו מתירים פלאפונים היו מגבילים את עצמם עם פלאפון כשר בכדי להישאר בישיבה.
אני חושב שההוראה הכללית צריכה להיות שאסור ובמקרה הצורך להעלים עין. וכך אני נוהג.
אם תפסתי בחור עם פלאפון וזה יהיה עם מצלמה אני יחרים לו את זה. זה לא פלא' כשר.
ולהעיף מהישיבה זה כבר סיפור אחר.
 
אני חושב שההוראה הכללית צריכה להיות שאסור ובמקרה הצורך להעלים עין. וכך אני נוהג.
אכן. באופן עקרוני להעלים עין זה פיתרון טוב.
הבעיה היא כשהמשגיח רואה מישהו מדבר בפלאפון והוא מעלים עין.
ואח"כ עוד אחד מדבר וגם מעלים.
אז זה כבר נהפך להיתר.
רק שכולם יודעים שהמשגיח לא מסכים פלאפונים אבל כולם מצפצפים עליו והוא מעלים עין, ואז נאבד כוחו של המשגיח ועושים דברים חמורים יותר.
לכן בכזה מצב עדיף להתיר עם סייגים מסויימים.
 
אכן. באופן עקרוני להעלים עין זה פיתרון טוב.
הבעיה היא כשהמשגיח רואה מישהו מדבר בפלאפון והוא מעלים עין.
ואח"כ עוד אחד מדבר וגם מעלים.
אז זה כבר נהפך להיתר.
רק שכולם יודעים שהמשגיח לא מסכים פלאפונים אבל כולם מצפצפים עליו והוא מעלים עין, ואז נאבד כוחו של המשגיח ועושים דברים חמורים יותר.
לכן בכזה מצב עדיף להתיר עם סייגים מסויימים.
לא בגלוי.
כי בגלוי זה חוכא ואיטלולא כפי שכתבת.
אלא הכוונה שרואה אותו בחד לבד אפשר להעלים עין.
 
לא בגלוי.
כי בגלוי זה חוכא ואיטלולא כפי שכתבת.
אלא הכוונה שרואה אותו בחד לבד אפשר להעלים עין.
אה"נ, וודאי שכך. אבל לא על זה השאלה שעליה עניתי.
בכזה מצב שאפשר להעלים עין פשוט שיש לעשות כך.
אני מדבר במקרים כמו שכתבתי שלא שייך להעלים עין.
 

נושאים דומים:

בין הסדרים:

ראשי תחתית