תרומה לעזרא

מה מנהג הספרדים הקדום, לגבי תספורת בספירת העומר, כהשו"ע או כהאר"י

כהנא דמסייע

חבר מוביל
הצטרף
27/3/25
הודעות
660
ידוע דעת מרן השו"ע שמסתפרין בל''ד, ואילו דעת האר''י עד שבועות.
מי שידוע לו מה היה המנהג הותיק. ולא המנהג שהתחדש בחמישים שנה האחרונות, מפי ספרים או סופרים אשמח לשמוע. תודה
 
כף החיים
סי' תצג ס"ק יב
אבל בני ספרד אין נוהגין להסתפר ולא לישא רק עד ל"ג ומשם ואילך כדעת הש"ע ורק בתספורת יש נוהגין להחמיר כדברי האר"י ז"ל שלא לספר עד העצרת וכאשר יבואר לקמן.

ס"ק כה
אבל מנהג הספרדים כדברי הש"ע שאין מסתפרים מפסח עד ל"ד ומל"ד ואילך מסתפרים ואנשי מעשה אין מסתפרים מפסח עד ערב שבועות כדברי האר"י ז"ל
 
הרב @המעורר
מועד לכל חי - סימן ו
(ה) מי שנהג להסתפר ערב עצרת ועתה רוצה לחזור צריך שיעשה התרה בפני שלשה, כתונת יוסף סימן י"ט, ועיין מה שכתבתי בעניותי בקונטרס רחמים לחיים סימן ער"א, להמצטער דמכביד עליו שער עיין שם בתשובות הרשב"א חלק ה' דף ס"ה ע"ד:
(ו) הגם דבתספורת ליכא יוהרא ולא משום לא תתגודדו, כמו שכתב הרב נאמן שמואל, והפרי חדש, ומחצית השקל, מכל מקום לא יראה לאחרים שהכביד עליו השער דמחזי כיוהרא בגלוי, והוא מן הראוי לקיים והוי צנוע:
(ז) אף על גב דהפרי חדש והא"ר, הקלו להסתפר בליל ל"ג לאשכנזים וליל ל"ד לספרדים, מלבד דמורינו הרב שיירי כנסת הגדולה והבית דוד כתבו דלא אמרינן מקצת לילה כלילה, עוד הן בה דאעיקרא בקושי התירו להסתפר קודם ערב שבועות דהם ימי דין, ואיך יתכן דיסתפר גם בלילה, דאפילו אחר חצות אין להסתפר כאמור למעלה, ואפילו באשמורת כל שלא האיר היום לא טוב להסתפר בכל ימות השנה, כל שכן בימי העומר, ועיין שם להבית דוד סימן ר"פ, דהתיר למי שיש לו אונס ליום ערב שבת היכא דחל ל"ג בערב שבת דיסתפר בלילה, ועיין זכור לאברהם:

משמע מדבריו דהיו מסתפרים בל''ד בבקר
 
ואמנם לאחר מכן הביא דברי החיד''א
מועד לכל חי - סימן ו
(ט) כתב הרב המאיר עיני הגולה בספר המורה אות אר"ך וזה לשונו, מנהג שלא לגלח בימי העומר, ולפי דעת רבינו האר"י אינו מטעם אבילות כאשר כתבו הפוסקים, רק יש סוד בדבר דצריך שלא לגלח מערב פסח עד ערב חג השבועות, וכל מאי דשרו האחרונים לגלח בראש חדש או אם הוא חתן וכיוצא, וביום ל"ג או ל"ד לעומר, לפי דעתו הכל אסור, גם מה שכתבו קצת דביום מ"ח לעומר שרי ליתא, דרבינו האר"י לא היה מגלח אלא בערב החג דוקא, וכשחל יום מ"ט לעומר בשבת ראיתי להחסיד המקובל המופלא מורינו הרב שלום שרעבי בכתב יד וזה לשונו, ואם חל יום מ"ט בשבת דנתי שלא לגלח בערב שבת, אך הכריחוני לגלח, וחתן אינו מותר לגלח קודם יום מ"ט, עכ"ל. וגם אני הצעיר דעתי הקצרה שיגלח בערב שבת אם מ"ט בשבת, כדי שלא יכנס לרגל כשהוא מנוול וכן עיקר, אמנם בענין זה של גילוח בימי העומר יש כמה מנהגים חלוקים כפי הפשט הנח להם לישראל, עכ"ל. ובספרו מראית העין בליקוטים סימן ז' דף ע"ח ע"ד השיב על מה שכתב בספר אפי זוטרי משם רבו עיין שם, נועם שיח שרפי קודש:
 
הרב @משיב כהלכה הייתי שמח לדעת ע''פ מקורות ברורים מה היה מנהג מרוקו.

הגאון ר' יהושע מאמאן כתב בספרו עמק יהושע (חלק ד' יו"ד סימן ב'): "הלא תראה הלכה רווחת אצלינו להסתפר ביום ל"ג לעומר בבוקר כדעת הרמ"א ע"ה (באור"ח סי' תצ"ג ס"ב), זולת איזה תלמידי חכמים שמחמירין, ולא מסתפרין עד יום ערב חג השבועות, כדעת רבנו האר"י".

אבל כבר ידוע שעדויותיו צריכות בירור (וגם עירו צפרו משונה במנהגיה מכלל מרוקו), ולמעשה נהגו כדעת השו"ע שלא להסתפר עד ל"ד לעומר, וכן כתב הגאון רבי ברוך אסבאג זצ"ל בספרו מנחת משה (עמ' 42). וכן הגאון רבי יוסף בן נאיים זצ"ל הביא בספרו נוהג בחכמה (עמ' מ"ט) את שני המנהגים - דעת השו"ע ודעת המקובלים. והוסיף שלנוהגים עד ל"ד בעומר, אם חל ל"ג בעומר ביום א' מגלחים ביום ו' לכבוד שבת. וכן כתב הגאון רבי אברהם עמאר זצ"ל ראש ישיבת אור ברוך בקונטרס הערות על ספר 'מגן אבות' וז"ל: "המנהג של הת"ח של עירנו עד ערב חג השבועות כדברי האר"י, ושאר בעלי בתים יראי ה' עד ל"ד בעומר".

עכ"פ מכלל העדויות ברור ופשוט שרוב העם לא נהגו כדעת האר"י להמתין עד ערב שבועות.
 
בל כבר ידוע שעדויותיו צריכות בירור (וגם עירו צפרו משונה במנהגיה מכלל מרוקו), ולמעשה נהגו כדעת השו"ע שלא להסתפר עד ל"ד לעומר, וכן כתב הגאון רבי ברוך אסבאג זצ"ל בספרו מנחת משה (עמ' 42). וכן הגאון רבי יוסף בן נאיים זצ"ל הביא בספרו נוהג בחכמה (עמ' מ"ט) את שני המנהגים - דעת השו"ע ודעת המקובלים. והוסיף שלנוהגים עד ל"ד בעומר, אם חל ל"ג בעומר ביום א' מגלחים ביום ו' לכבוד שבת. וכן כתב הגאון רבי אברהם עמאר זצ"ל ראש ישיבת אור ברוך בקונטרס הערות על ספר 'מגן אבות' וז"ל: "המנהג של הת"ח של עירנו עד ערב חג השבועות כדברי האר"י, ושאר בעלי בתים יראי ה' עד ל"ד בעומר".
אצלי בנוהג בחכמה כתוב שמגלחין ביום ל"ג וכשחל ל"ג ביום א' י"א שמגלחין ביום ו'. ויש משפחות שנהגו עד שבועות. ע"ש (ערך גלוח).
וע"ע https://beta.hebrewbooks.org/reader/reader.aspx?sfid=55165#p=341&fitMode=fitwidth&hlts=&ocr=
וכמדומני שבמנהגי אלג'יר למהר"י עייאש ג"כ כותב שנהגו עד ל"ג, וכ"כ הרבה אחרונים ספרדים, דלא כש"ע.
ואין לתמוה על מי שהעתיק לשון הש"ע וחשב שכך צריך לנהוג...
 
בקיצור זה נראה, כי במרוקו, איזמיר, ובבל, המנהג היה שת''ח ומדקדקים מחמירים כהאר''י, ואילו שאר העם, ל''ג או ל''ד. ואילו בארץ ישראל, ובג'רבא נהגו כהאר''י באופן כללי.
 
ידוע דעת מרן השו"ע שמסתפרין בל''ד, ואילו דעת האר''י עד שבועות.
ולא זו בלבד
אלא גם לפי השו"ע באותו יום אומרים תחנון ונופלין על פניהם, ומה שהאשכנזים לא נופלים על פניהם כי ס"ל שכבר פסקו מלמות [יעויין בדרכי משה]

ומנהג הספרדים הוא מרפסין איגרא ותרתי דסתרי- כי מחד, לא מסתפרין מהטעם שבאותו יום מתו וכהשו"ע, ומאידך לא אומרים תחנון כהרמ"א כי פסקו מלמות
 
ובמקומו כותב שנהגו כמרן.
מדבר שם על ש''צ שמגלח בעומר שלא כמנהג מקומו לא לגלח עד ל''ד. האם מעבירין אותו. מביא תשובת ר''ע הדאיה. תשובה מענינת.
 

קבצים מצורפים

ראשי תחתית