מה מקור הנוסח "חכמה בינה ודעת" בברכת 'אתה חונן'?

[פתחיה]

בסידור ונציה רפ"ד הנוסח הוא 'דעה ובינה והשכל'
מהרח"ו הגיה את כל תפילת י"ח ע"פ הסידור הנ"ל, ואת הנוסח של ברכת 'אתה חונן' לא שינה
מהרש"ו כותב בא' מההערותיו, שעפ"ד מהרח"ו נ"ל שצריך לגרוס קודם חכמה, ואח"כ בינה, ואח"כ דעת
ובסידור שלו הנוסח הוא 'חכמה בינה דעה והשכל'

אם מהרח"ו לא ראה צורך להגיה את הסידור ע"פ הכוונה שלו, וסגי ליה בכוונה, ד' מהרש"ו צ"ע
ומ"מ אשמח אם מישהו יוכל להחכימני מהו הסידור הראשון ששינה את הנוסח למה שהוא לא המקור, ולא מהרש"ו
"חכמה בינה ודעת"

 

[אסקופה הנדרסת לרגלי גדו"י]

אם יש לך סבלנות אתה יכול לבדוק בעצמך כאן -

תוצאות חיפוש באוספי הספרייה הלאומית

חיפוש בקטלוג הספרייה (לשעבר "מרחב") מאפשר למצוא מיליוני ספרים, כתבי יד, תמונות, שירים ועוד מגוון עצום של פריטים מאוספי הספרייה

www.nli.org.il

 

[אלישמע]

נתיבי עם אבורביע (קטו א)

 

[אלישמע]

שו"ת מחקרי אר"ץ [שעיו] ח"ב, נוסח ברכת אתה חונן

 

[כאחד העם]

בסידור ונציה רפ"ד הנוסח הוא 'דעה ובינה והשכל'

אם כבר הזכרת את ונציה רפ"ד

חשוב להדגיש שהנוסח הנ"ל הוא היה מדורי דורות אצל הספרדים עוד לפני זמן האריז"ל וגם הרבה לאחריו [כפי שאמנה כאן הסידורים שגרסו כך]

א. עוד מהראשונים, האבודרהם הנוסח שלו "דעה ובינה והשכל".
ב. נפולי ר"נ [לפני האריז"ל].
ג. ליסבון ר"נ [ג"כ לפני האריז"ל].
ד. ונציה רפ"ד [שציינת אליו].
ה. ונציה תט"ז.
ו. אמשטרדם תע"ב.
ז. אמשטרדם תפ"ו.
ח. קושטא תצ"ה.
ט. שלוניקי תק"א - [אלא דשם גורס קודם את בינה ואח"כ דעה "בינה דעה והשכל"].
י. ונציה תקכ"ו.
יא. מועדי ה' - ירושליים תפ"ג.
יב. בית עובד - ליוורנו תרכ"ב [כגירסת שלוניקי תק"א "בינה דעה והשכל"].
יג. ליוורנו תרמ"ז.
יד. ליוורנו תרנ"ג.

הראינו לדעת- שזה היה הנוסח הרווח אצל הספרדים דורות עוד הרבה אחרי האריז"ל.

 

[פתחיה]

אם כבר הזכרת את ונציה רפ"ד

חשוב להדגיש שהנוסח הנ"ל הוא היה מדורי דורות אצל הספרדים עוד לפני זמן האריז"ל וגם הרבה לאחריו [כפי שאמנה כאן הסידורים שגרסו כך]

א. עוד מהראשונים, האבודרהם הנוסח שלו "דעה ובינה והשכל".
ב. נפולי ר"נ [לפני האריז"ל].
ג. ליסבון ר"נ [ג"כ לפני האריז"ל].
ד. ונציה רפ"ד [שציינת אליו].
ה. ונציה תט"ז.
ו. אמשטרדם תע"ב.
ז. אמשטרדם תפ"ו.
ח. קושטא תצ"ה.
ט. שלוניקי תק"א - [אלא דשם גורס קודם את בינה ואח"כ דעה "בינה דעה והשכל"].
י. ונציה תקכ"ו.
יא. מועדי ה' - ירושליים תפ"ג.
יב. בית עובד - ליוורנו תרכ"ב [כגירסת שלוניקי תק"א "בינה דעה והשכל"].
יג. ליוורנו תרמ"ז.
יד. ליוורנו תרנ"ג.

הראינו לדעת- שזה היה הנוסח הרווח אצל הספרדים דורות עוד הרבה אחרי האריז"ל.

הוא אשר שאלתי
מי הראשון שהוציא סידור בנוסח אשר כזה
וכיצד נתקבל בשאר הסידורים

 

[כאחד העם]

מי הראשון שהוציא סידור בנוסח אשר כזה
וכיצד נתקבל בשאר הסידורים

השערה שלי
זה נוסח מהסידורים "הבבלים"
והסידורים שלנו המוכרים [כולל סידור חזון עובדיה] הם יותר מנוסח הבבלי מאשר נוסח ספרדי
כאשר יעויין בנוסחי הספרדים לדרותיהם, נראה המון שינויים מהסידורים המקובלים דידן

 

[אסקופה הנדרסת לרגלי גדו"י]

יצויין שגם בנוסח המכונה "נוסח ספרד" הגירסא "חכמה בינה ודעת"

 

[אלישמע]

יצויין שגם בנוסח המכונה "נוסח ספרד" הגירסא "חכמה בינה ודעת"

כוונתך לסידור החסידי המכונה סְפַרְד ? - כנראה שזה גי' מאוחרת.

בית אהרן ישראל - קרלין



סידור דרך החיים



אור לישרים - זיטאמיר תרכ"ד

 

[אסקופה הנדרסת לרגלי גדו"י]

כוונתך לסידור החסידי במכונה סְפַרְד ? - כנראה שזה גי' מאוחרת.

כן

בית אהרן ישראל - קרלין
הצג קובץ מצורף 7555


סידור דרך החיים
הצג קובץ מצורף 7554


אור לישרים - זיטאמיר תרכ"ד

הצג קובץ מצורף 7556

מעניין, בסידורים הנפוצים כיום כתוב כמו שכתבתי

 

[פתחיה]

השערה שלי
זה נוסח מהסידורים "הבבלים"
והסידורים שלנו המוכרים [כולל סידור חזון עובדיה] הם יותר מנוסח הבבלי מאשר נוסח ספרדי
כאשר יעויין בנוסחי הספרדים לדרותיהם, נראה המון שינויים מהסידורים המקובלים דידן

זה ודאי שאין קשר בין נוסח 'ספרד' שמשמעותו 'מגורשי ספרד'
לבין הנוסח המכונה היום 'ספרדי', והוא יותר קשור ל'עדות המזרח'
(כמו שאין כמעט שום קשר בין מנהגי הספרדים היום למנהגי המגורשים, והנכון יותר לומר 'עדות המזרח')

אבל על זה שאלתי, מיהו הראשון ששינה כן בנוסח עצמו (מה שמהרש"ו עצמו לא עשה)

 

[פתחיה]

כוונתך לסידור החסידי המכונה סְפַרְד ? - כנראה שזה גי' מאוחרת.

בית אהרן ישראל - קרלין
הצג קובץ מצורף 7555


סידור דרך החיים
הצג קובץ מצורף 7554


אור לישרים - זיטאמיר תרכ"ד

הצג קובץ מצורף 7556

גירסא מאוחרת ומעורבבת
תערובת של נוסחאות מכל הבא ליד
אצלם רואים בחוש איך כל הכוונות נכנסו לנוסח כמעט בלי שום קשר למסורת
מה שאצל הספרדים כן היה קיים קצת, וכמו שמהרח"ו שינה מעט מילים ע"פ הכוונה
אולם לא בכזה אופן גורף

 

[המעורר]

זה ודאי שאין קשר בין נוסח 'ספרד' שמשמעותו 'מגורשי ספרד'
לבין הנוסח המכונה היום 'ספרדי', והוא יותר קשור ל'עדות המזרח'
(כמו שאין כמעט שום קשר בין מנהגי הספרדים היום למנהגי המגורשים, והנכון יותר לומר 'עדות המזרח')

ממש לא נכון.
הנוסח היום הוא במקורו ספרדי שהגיע ממגורשי ספרד.
עם השנים חלו בו שינויים כאלו ואחרים, חלקם התקבלו על כלל הספרדים (מהם רוב ככל הגהות האריז"ל), וחלקם רק במקומות מסויימים (כמו הגהות הרש"ש), ושינויים אחרים רק במקומות מסויימים.
אין שום דמיון בין אחד הנוסחים הללו לנוסח אחר כמו נוסח המוסתערבים למשל, כפי שיוכל להיווכח כל רואה.

לעצם הנושא אני מעתיק את דברי הרב אהרן גבאי