באנר תרומה

מה נהגו אבותינו לאכול מצות יד רכות או דקות ???

באנר
הצטרף
6/2/25
הודעות
143
שמעתי מזקני מרוקו שלא נהגו אצליהם כלל ברכות
כמו כן מכמה מזקני פרס שלא נהגו אצליהם ברכות
תימנים וערקים, נהגו בבירור ברכות
מה עם שאר העדות חלבים? תוניסאים? אלג'ירים?
ומה מנהגכם היום??

אולי יש למאן דהוא ידיעה מה היה המנהג הרווח ומתי השתנה?
או כל ידיעה בנושא
אשמח מאוד על כל מידע
 
נערך לאחרונה:
איך נהגו חכמינו זצוק"ל
חכם בן ציון זצוק"ל
חכם עובדיה זצוק"ל
הגר"י צדקה זצוק"ל
הגר"י מועלם זצוק"ל
הרב הנאמ"ן זצוק"ל

ומה נוהגים חכמינו שליט"א
חכם משה צדקה שליט"א
הגרי"ח סופר שליט"א
הגר"א סלים שליט"א
חכמי משפחת בן שמעון
הגרש"מ עמאר שליט"א
הראשל"צ ר' יצחק יוסף שליט"א
הראשל"צ ר' דוד יוסף שליט"א
הגרש"י זעפראני שליט"א
חכם יעקב הלל שליט"א
חכם בן ציון מוצפי שליט"א
חכם משה מאיה שליט"א
חכמי כסא רחמים
ועוד חכמים

בביתנו לא נוהגים כלל ברכות
אך כל שנה הנני מתקשה מאוד באכילת הכזיתות, ובמיוחד באכילת הכורך
וגיסי היושב לצידי כל שנה מתענג לו על אכילת הרכות, ומסופקני אולי לעבור לאכילת מצות רכות.
אך חוששני מאוד, ולכך מעניין מאוד מה מנהג חכמינו ?
 
נערך לאחרונה:
תוכל לעלות איזה ראיה מהפוסקים?
מה שקופץ לי כעת
1. ענין ברכת המצה בכנה‘‘ג מוכח שהייתה רכה ולא נכססת.
2. גם מפתה‘‘ד לגבי שיעור מצה שברכה שוה המשקל לנפח
ועוד
ואיני מופנה כעת להאריך
 
שמעתי שהגר"נ בן סניור שליט"א
אוכל רק מהרכות, ויש לו חבורה שאופה בישיבת זכרון דוד בבני ברק

שאלתי האם יש במצות הרכות חששות גדולים שיש להימנע מהם? או כל דכפין ייתי ויכול?
כי הגר"נ בן סניור שליט"א ידוע כמחמיר גדול

כמו כן יש למאן דהוא ידיעה מה נוהג הגאב"ד הגרש"י זעפראני שליט"א
 
מה שעולה לי כעת - שהבית דוד והחיד"א אכלו מצות קשות

מהנידון של הבית דוד על ברכת המצה אחרי פסח , שהוא מדמה את זה ל ביסקוגוס שזה בעצם מעין ביסקויט, והוא קורא לזה "כיסנין" דזה ודאי כהמצות הקשות והיבשות שלנו.

וכן החיד"א- שמביא אותו, עוד מוסיף עליו שהמצות שלנו יותר קשות מהביסקוגוס יעו"ש
 
הגר"י כהן ובנו הגר"ח שליט"א
ראיתי סרטון שאופים אחרי מצות בישיבתם מצות רכות
כנראה שנפוץ מאוד בחכמי ירושלים
כמו כן שמעתי שחכם משה צדקה יש חבורה שאופים רכות בשושנים לדוד
אשמח למידע
 
מה שעולה לי כעת - שהבית דוד והחיד"א אכלו מצות קשות

מהנידון של הבית דוד על ברכת המצה אחרי פסח , שהוא מדמה את זה ל ביסקוגוס שזה בעצם מעין ביסקויט, והוא קורא לזה "כיסנין" דזה ודאי כהמצות הקשות והיבשות שלנו.

וכן החיד"א- שמביא אותו, עוד מוסיף עליו שהמצות שלנו יותר קשות מהביסקוגוס יעו"ש
נכון החיד‘‘א מדמה לכיסנין
 
יש לחכם בן ציון ראיה נפלאה מהרמ"א בסימן תע"ה ס"ז וז"ל 'ונהגו לעשות שלש מצות של סדר מעשרון זכר ללחמי תודה'
והנה שיעור עשרון הוא כ2.5 קילו פחות או יותר, יוצא אם כן שכל מצה היא כ800 גרם, ואם העובי שלהם היה כמצות שלנו א"כ כל מצה היתה בגודל של שולחן...
ובע"כ שהיו עושים אותם עבות ואם היו רוצים שיהיו ראויים לאכילה בע"כ שגם היו עושים אותם רכות והראיה היא נפלאה.
 
יש לחכם בן ציון ראיה נפלאה מהרמ"א בסימן תע"ה ס"ז וז"ל 'ונהגו לעשות שלש מצות של סדר מעשרון זכר ללחמי תודה'
והנה שיעור עשרון הוא כ2.5 קילו פחות או יותר, יוצא אם כן שכל מצה היא כ800 גרם, ואם העובי שלהם היה כמצות שלנו א"כ כל מצה היתה בגודל של שולחן...
ובע"כ שהיו עושים אותם עבות ואם היו רוצים שיהיו ראויים לאכילה בע"כ שגם היו עושים אותם רכות והראיה היא נפלאה.
הביאה בספרו?
או מפי השמועה?
 
ראשי תחתית