מאה ברכות בכל יום לגבי נשים

[עטרת עזרא-רבנו עזרא עטיה]

הנה, ידוע ההלכה (טור וש"ע סימן מו) שחייב כל אדם לברך בכל יום מאה ברכות, ויש בזה כמה טעמים בהלכה והסמיכו על הפסוק מה ה' אלוקיך דורש מעמך
אולם, יש נידון לגבי נשים אם חייבות בכך, ודעת ג"ע מרן הגר"ע יוסף זצ"ל שנשים חייבות, וכן דעת עוד כמה פוסקים מגדולי האחרונים
אולם, למעשה כפי הנראה, רוב הנשים לא מפלללות שלוש תפילות ביום [מי שמטופל בידים וכו'] וא"כ קשה הדבר מאוד לנשים לברך בכל יום מאה ברכות,
האם יש לזה פתרון ?

 

[מתוק מדבש]

ידוע שהגאון הרב יצחק יוסף שליט"א אומר שישלימו ע"י אמירת אין כאלוקינו וכו' שלדעת רש"י זה משלים, וחשיב ברכה.
ולא אפונה להודיע שד' מרן הגרע"י תמוהים עד מאוד באופן שא"א להבינם כלל בענ"ד,
דאחר דמפורש בב"י סי' מו כיצד מחשבנים מאה ברכות, ובכלל זה תפילות וברכות ק"ש, וכו' כו' כאשר יראה הרואה בעינא פקיחא,
א"כ להגרע"י שאינם חייבות בתפילות ואסור להם לברך ק"ש, איך יגיעו למאה???
וכל כהאי נראה לכאו' שד' מרן הב"י' עומדים כנגדו.
ומה שתירץ בנו הגר"י שליט"א, אין זה אלא לדחוק וליישב ד' אביו במחכ"ת והדבר קשה, לפוטרם בבררות ק"ש וישתבח וב"ש ולחייבם באין כאלוקינו?
ובעיקר תמיהת ג"ע הגרע"י זיע"א, דגברא בעי חיי נשי לא בעי חיי, לכאו' י"ל דהברכות של "הגברים" יגנו גם על הנשים וא"ש.
עכ"פ בדעת מרן נראה ברור כנ"ל, וא"א להמציא על הנשים חיובים חדשים כגון אין כאלוקינו וכו', בלי מקור בראשונים ובאחרונים ורק מהשערות והמצאות רחוקות בעלמא העיקר ליישב ד' מרן אביו זיע"א, ולא ניחא להו למרייהו בהכי.
וצ"ל שמרן הגרע"י כ' כן בדרך עידוד לנשים וכו' ולא בדרך חיוב.

 

[עטרת עזרא-רבנו עזרא עטיה]

גם דעת הגרי"ש אלישיב והגרח"ק ועוד שיש לנשים להשלים מאה ברכות, ויש מקום שהביאו בשם הגרי"ש שראוי לנשים
לגבי בעי חיי קשה לומר שהברכות של הגברים יגנו עליהם, כי הרי חיוב מזוזה גם נכלל בנשים משום אריכות ימים כידוע וכפי דהביאו הטור וב"י בריש הלכות מזוזה

 

[אמת ליעקב]

גם דעת הגרי"ש אלישיב והגרח"ק ועוד שיש לנשים להשלים מאה ברכות,

לדעתם יותר קל כי הם מתפללות תפלות מלאות כולל ברוך שאמר וברכות ק"ש וכו'. אבל לדעת הרב עובדיה זה תרתי דסתרי לאסור בזה ולחייב בזה.

 

[מתוק מדבש]

גם דעת הגרי"ש אלישיב והגרח"ק ועוד שיש לנשים להשלים מאה ברכות, ויש מקום שהביאו בשם הגרי"ש שראוי לנשים
לגבי בעי חיי קשה לומר שהברכות של הגברים יגנו עליהם, כי הרי חיוב מזוזה גם נכלל בנשים משום אריכות ימים כידוע וכפי דהביאו הטור וב"י בריש הלכות מזוזה

ברור שיש ענין גדול ואף יותר מזה,
חיוב א"א לומר,
בעוד שאצל הגברים זה בכלל מחלוקת אם זה חיוב
ולדעת מרן שהחיוב של מאה זה כולל ברכות ברוך שאמר ישתבח וברכות ק"ש,
ולהגרע"י אסורות לברך כל זה, ובכלל אינם חייבות ב3 תפילות
נמצא שכל דברי מרן הב"י אינם נכונים בחשבון וזה כאמור לא יתכן
עי' היטב בב"י איך שמחשבן, וא"א לעשות חשבונות כנגדו ולהמציא חיובים שהוא לא סובר.
מזוזה שאני וכמובן וא"צ לפרש. דברים ברורים

 

[בן מנוח]

מעתיק אנכי דברי התעוררות ומוסר מדברי מרנא רבי אליעזר פאפו ע"ה
בספרו פלא יועץ (- ברכות) גבי זהירות בברכות לנשים

"ורעה זו להיות אוכל ושותה בלא ברכה מצוי יותר בין הנשים שאינן בקיאות במילי דברכות ואוכלות ושותות בלא ברכה כנשים המצריות העבריות ומצוה זו מוטלת על אבות הבנות והבעל מצווה על אשתו ללמדה שהרי אמרו שאסור להאכיל למי שיודע בו שאינו מברך והאיש נענש על אנשי ביתו ולכן מחוייב ללמדה או להשכיר לה מלמד וזה כלל גדול שאל יחוש האדם על הוצאה ואל יחשוב לאיבוד זמן מה שמתעסק בעניינים אלו ללמד את העם ואת בני ביתו דעת ולזכותם וכדומה כי מה לנו מזמן וממון אם לא לעשות בו רצון ונחת רוח ליוצרנו ופעמים שבטולה של תורה זהו קיומה ע"ד דכתיב עת לעשות לה' הפרו תורתיך".

 

[מתוק מדבש]

ועל כל האמור יש להוסיף מש"כ כמה מתלמידי מרן הגרע"י, דאיך יתכן חידושו העצום שנשים אינם מברכות ברכות ק"ש וישתבח וכו', והלא לא נז' דבר זה בשום ספר, והאחרונים כולם שתקו, ולא הזהירו מזה כלום כלום.
ותלמידי מרן רגילים לתרץ, שמעולם לא בירכו כי היו עמי הארץ ולא ידעו עברית [ויש בזה הרבה מהאמת].
ומעתה תימה לומר שדורות שלמים לא קיימו דין השו"ע ולא ידעו ממאה ברכות בשום צורה ואופן אף שחייבות ממש, וצע"ג.

 

[אור תורה]

ומעתה תימה לומר שדורות שלמים לא קיימו דין השו"ע ולא ידעו ממאה ברכות בשום צורה ואופן אף שחייבות ממש, וצע"ג.

מעתיק אנכי דברי התעוררות ומוסר מדברי מרנא רבי אליעזר פאפו ע"ה
בספרו פלא יועץ (- ברכות) גבי זהירות בברכות לנשים

"ורעה זו להיות אוכל ושותה בלא ברכה מצוי יותר בין הנשים שאינן בקיאות במילי דברכות ואוכלות ושותות בלא ברכה כנשים המצריות העבריות ומצוה זו מוטלת על אבות הבנות והבעל מצווה על אשתו ללמדה שהרי אמרו שאסור להאכיל למי שיודע בו שאינו מברך והאיש נענש על אנשי ביתו ולכן מחוייב ללמדה או להשכיר לה מלמד וזה כלל גדול שאל יחוש האדם על הוצאה ואל יחשוב לאיבוד זמן מה שמתעסק בעניינים אלו ללמד את העם ואת בני ביתו דעת ולזכותם וכדומה כי מה לנו מזמן וממון אם לא לעשות בו רצון ונחת רוח ליוצרנו ופעמים שבטולה של תורה זהו קיומה ע"ד דכתיב עת לעשות לה' הפרו תורתיך".

כבר תירץ לך הרב בן מנוח בהביאו דברי הפלא יועץ הנ"ל
וראה עוד בבן איש חי (ש"א פר חקת אות יא) שכתב נשים חייבות בבהמ"ז, והן בעון עתה רבות בנות אוכלות בלא ברכה מחמת חסרון ידיעה ועתידין הן ואביהן ובעליהן ליתן את הדין.
וכזאת תמצא בשו"ת שמש ומגן ח"ב סימן עב להגאון מוהר"ש משאש בתשו' להגרי"ח סופר שליט"א אם נשים מברכות על מצות עשה שהז"ג ושם כתב ז"ל הנה לפי ידעתי בימי חורפי בעיר מולדתי מקנאס יע"א עיר של חכמים ושל סופרים לא היתה אשה אחת שיודעת ללמוד או להתפלל או לברך וזה בא להם ממה שנישאו כשהן קטנות בנות עשר או פחות ונכנסים תחת עול הבעל והחמות ותיכף יולדות הרבה ואין להם אפשרות ללמוד רק ראיתי שבכל יום הולכות לפני המזוזה ושפתותיהן רוחשות תפלה בלחש על משפחתם ואולי היו יודעות פסוק שמע ישראל וגם בבתי כנסיות לא היתה עזרת נשים וכו' ע"ש

ותמיד נפלאתי על כמה מחברים שמביאים איזה מנהגים מהנשים מהדורות הקודמים, כאילו ידעו לכוון מנהגם כדעת הרמ"א וכיו"ב. והדברים ידועים אצל כ"א מעדות המזרח שהסבתות הצדקניות שלנו לא ידעו מההלכה, כי אם מה שנהגו אימותיהם בפשטות ובתמימות, אבל ודאי שא"א ללמוד מהם מנהגים ולומר מנהג אבותיהם בידיהם וכיו"ב.

ולכך מה שכתבת כיצד דורות שלמים ידעו מפסק השו"ע לענין מאה ברכות, לא תימה ולא קושיא יש כאן, כי הרי אם לא ידעו לברך מחסרון ידיעה וכו' מה שייך שידעו שחייב אדם לברך מאה ברכות בכל יום.

אלא שההערה שלא שייך אצל הנשים כל הברכות אשר מנה אותם בב"י, אכן זו הערה אשר העירו כבר האחרונים. אבל לולי דברי הבית יוסף, כאשר בגמ' אמרו חייב אדם לברך ק' ברכות בכל יום, לא חילקו בין איש לאשה, הגם שאצל האשה קשה יותר להגיע למאה ברכות, ושני צדדים למטבע.

 

[צורבא דרבנן]

גם דעת הגרי"ש אלישיב שיש לנשים להשלים מאה ברכות.

בספר של תלמידו הגרב"צ קוק על תפילה הביא אחרת בשמו של הגריש"א, וכ' שאינו חיוב אלא מעלה בעלמא וכמדומה שהשאלה היתה גבי נשים והתשובה דהוי מעלה בעלמא אמר אף גבי גברים. ואינו תח"י

 

[אברימי]

ידוע שהרב יצחק יוסף אומר שישלימו ע"י אמירת אין כאלוקינו וכו' שלדעת רש"י זה משלים, וחשיב ברכה.
ולא אפונה להודיע שד' מרן הגרע"י תמוהים עד מאוד באופן שא"א להבינם כלל בענ"ד,
דאחר דמפורש בב"י סי' מו כיצד מחשבנים מאה ברכות, ובכלל זה תפילות וברכות ק"ש, וכו' כו' כאשר יראה הרואה בעינא פקיחא,
א"כ להגרע"י שאינם חייבות בתפילות ואסור להם לברך ק"ש, איך יגיעו למאה???
וכל כהאי נראה לכאו' שד' מרן הב"י' עומדים כנגדו.
ומה שתירץ בנו הגר"י שליט"א, אין זה אלא לדחוק וליישב ד' אביו במחכ"ת והדבר קשה לשמוע, לפוטרם בבררות ק"ש וישתבח וב"ש ולחייבם באין כאלוקינו?
ובעיקר תמיהת ג"ע הגרע"י זיע"א, דגברא בעי חיי נשי לא בעי חיי, לכאו' י"ל דהברכות של "הגברים" יגנו גם על הנשים וא"ש.
עכ"פ בדעת מרן נראה ברור כנ"ל, וא"א להמציא על הנשים חיובים חדשים כגון אין כאלוקינו וכו', בלי מקור בראשונים ובאחרונים ורק מהשערות והמצאות רחוקות בעלמא העיקר ליישב ד' מרן אביו זיע"א, ולא ניחא להו למרייהו בהכי.
וצ"ל שמרן הגרע"י כ' כן בדרך עידוד לנשים וכו' ולא בדרך חיוב.

לפי דבריך ביוה"כ נהיה פטורים ממאה ברכות, כי החשבון שכתב הב"י לא מסתדר עם יום כיפור, וגם בדרך הטבע א"א להגיע למאה ברכות ביום כיפור...

 

[מתוק מדבש]

לפי דבריך ביוה"כ נהיה פטורים ממאה ברכות, כי החשבון שכתב הב"י לא מסתדר עם יום כיפור, וגם בדרך הטבע א"א להגיע למאה ברכות ביום כיפור...

הב"י והאחרונים עונים גם על שאלה זו, עי' מנחות מג, שהיה לוקח מיני מגדים וכו' בשמים וכו'.

 

[אברימי]

הב"י והאחרונים עונים גם על שאלה זו, עי' מנחות מג, שהיה לוקח מיני מגדים וכו' בשמים וכו'.

היה לוקח מיני מגדים ביום כיפור?!?!
עכ"פ, מה שתרצה לענות בזה תענה בזה.
לגבר ביום כיפור חסרים כ-40 ברכות.
לאשה ביום חול (שלא מברכת ברכות ק"ש וכו') חסרים גם כ-40 ברכות.

 

[משנה אחרונה]

היה לוקח מיני מגדים ביום כיפור?!?!
עכ"פ, מה שתרצה לענות בזה תענה בזה.
לגבר ביום כיפור חסרים כ-40 ברכות.
לאשה ביום חול (שלא מברכת ברכות ק"ש וכו') חסרים גם כ-40 ברכות.

בדיוק לכן כל הפוסקים דנו מה יעשה ביוהכ"פ, וחישבנו את נעילה וכתבו וכן המנהג להביא מיני בשמים בלי גבול.
ואף א' לא חשב/שאל/התעניין/ מה קורה עם עזרת הנשים,,,
ונמצא שמכאן ראיה ברורה שנשים פטורות.
עונים לך כענין, אל תעקם את הראש בלי טעם. במטותא.

 

[אור תורה]

ונמצא שמכאן ראיה ברורה שנשים פטורות.
עונים לך כענין, אל תעקם את הראש בלי טעם. במטותא.

אז מדוע שהגמ' אמרה 'חייב אדם לברך מאה ברכות בכל יום', לא סייגה לומר שאשה פטורה. וכמו שבגמ' ברכות כ' אמרה ממה נשים פטורות ע"ש

 

[משנה אחרונה]

שאלה יפה.
אעיין בל"נ.
אבל זה שאלה חדשה ולא קשורה להנ"ל

 

[אברימי]

בדיוק לכן כל הפוסקים דנו מה יעשה ביוהכ"פ, וחישבנו את נעילה וכתבו וכן המנהג להביא מיני בשמים בלי גבול.
ואף א' לא חשב/שאל/התעניין/ מה קורה עם עזרת הנשים,,,
ונמצא שמכאן ראיה ברורה שנשים פטורות.

עונים לך כענין, אל תעקם את הראש בלי טעם. במטותא.

 

[משנה אחרונה]

כמובן,
שמש"כ לו שזה שאלה יפה זה רק מפני כבודו.
הלא ברור שנשים אינם חייבות בכל המצוות כאנשים, ואין חיוב להסביר כל דבר מה נשים וכו'. וזה פשוט מאוד. וא"צ להאריך לכל מודה על האמת.
לדוג', יש ויכוח עצום אם נשים חייבות בהלל בחנוכה. למרן הגרע"י פטורות.
וכי נשאל למה הגמ' לא אמרה שפטורות????
פשוט שלא.
הנקודה שצריך לחפש את האמת באמת, ולא להקשות סתם.

 

[מתוק מדבש]

כמובן,
שמש"כ לו שזה שאלה יפה זה רק מפני כבודו.
הלא ברור שנשים אינם חייבות בכל המצוות כאנשים, ואין חיוב להסביר כל דבר מה נשים וכו'. וזה פשוט מאוד. וא"צ להאריך לכל מודה על האמת.
לדוג', יש ויכוח עצום אם נשים חייבות בהלל בחנוכה. למרן הגרע"י פטורות.
וכי נשאל למה הגמ' לא אמרה שפטורות????
פשוט שלא.
הנקודה שצריך לחפש את האמת באמת, ולא להקשות סתם.

וכזאת כתבתי לעיל מברכות ק"ש וישתבח וברוך שאמר שלמרן הרב עובדיה פטורות.
והגמ' ג"כ לא אמרה שהם פטורות.
למה? רבנו @אור תורה
תחשוב לבד וכמש"כ הרב @משנה אחרונה

 

[אברימי]

כמובן,
שמש"כ לו שזה שאלה יפה זה רק מפני כבודו.
הלא ברור שנשים אינם חייבות בכל המצוות כאנשים, ואין חיוב להסביר כל דבר מה נשים וכו'. וזה פשוט מאוד. וא"צ להאריך לכל מודה על האמת.

יש מקומות מפורשים שכתוב באלו מצוות נשים פטורות.

לדוג', יש ויכוח עצום אם נשים חייבות בהלל בחנוכה. למרן הגרע"י פטורות.
וכי נשאל למה הגמ' לא אמרה שפטורות????
פשוט שלא.
הנקודה שצריך לחפש את האמת באמת, ולא להקשות סתם.

איפה הגמ' אמרה שחייבים שהיא זו שתגיד שפטורות?

 

[אברימי]

עכ"פ, אני כותב לא מצד השאלה האחרונה שהועלתה, אלא ממה שרצו לדחות מסברא שזה לא מסתבר.
אנחנו לא עושים הלכות כשזה מסתבר.
אם מישהו שאל מחבירו דבר ששווה מיליון שקל ונאבד לו, וכי יצטרך לשלם?! מאיםה יש לו מיליון שקל הרי הוא אברך...
אנחנו לא עובדים עם סברות כאלו בהלכה.
איך נגיע למאה ברכות ביום כיפור? יש פתרונות. איך היא תגיע למאה ברכות כל יום? יש פתרונות.
אבל לא זה הסברא והסיבה לפטור.
(יתכן מצד טעמים אחרים, אבל הסברא שרצו לומר שאין לה דרך להגיע, אינה שייכת מבחינה הלכתית. ופשוט).