מחלוקות בהלכה - חכם שלום כהן זצ"ל עם הרב עובדיה יוסף זצ"ל

[אבני הכותל]

הנה ידוע לכל את החביבות הגדולה שהיתה בין הני תרי רעי דלא מתפרשין, מרן הגרע"י זצ"ל ומרן חכם שלום כהן זצ"ל, וכמה אהבו והעריכו אחד את השני עד לאין שיעור, ובכל זאת היו ביניהם הרבה חילוקי דעות הלכתיים, חלקם ראו גם בפומבי, אך רובם היו בהסתר, בעיקר מפני שחכם שלום זצ"ל לא רצה שיראה ברבים שיש ביניהם מחלוקת הלכתית, אך כמדומה שמעולם לא הסתיר את דעתו להלכה בפני בני המשפחה, התלמידים והמקורבים.
והנה בפשטות אין זה רצון החכם שידברו מענין מחלוקתם ההלכתית, מהטעם שאף בחייו לא דרש כן ברבים, אולם מחמת שבשנים האחרונות השתרשה איזה הנחה, שכל מי שחולק על מרן הגרע"י זצ"ל בהלכות מסוימות או בדרך הפסיקה ההלכתית, הוא בהכרח נגד מרן, או לכה"פ לא מכבד את מרן, ואם היו יודעים את גדולתו של מרן ואת הספרים שמרן ידע, בוודאי היו מודים לו.
ע"כ נלע"ד [ואשמח לתגובות אם אני צודק] שכן ראוי להעלות חלק מן ההלכות בהם סברו אחרת, וכן הנהגות בהם נהגו אחרת, בכדי לידע ולהתוודע שלא כל מי שחולק הלכתית בצורה מכובדת אות הוא שהוא לא אוהב את מרן או שמרן לא אהב אותו, שהרי מי לנו גדולים באהבתם כמרן הגר"ע ומרן הגר"ש, שבמשך עשרות שנים צעדו יחד בכל משעולי התקופה, ובכל זאת ישנם מאות!! הלכות בהם היו להם חילוקי דעות.

• אי"ה אשתדל בימים הקרובים להעלות ממה שבידי כמיסת הפנאי, וחשוב שכל מי שמזדהה עם הדברים יוסיף אף הוא עוד הלכות ומראי מקומות.
• כמו"כ חשוב להביא את הדברים בצורה מכובדת וראויה לבני תורה שהתורה היא לחם חוקם, ונא! נא! לא להיגרר למחוזות לא רצויים.
• בנוסף מי שיכול להרחיב את הנידונים ואת הצדדים ההלכתיים - תע"ב.

 

[אבני הכותל]

ישנם הרבה דברים מפורסמים, וכפי שדנו על חלקם בימים האחרונים בפורום, כגון פתיחת בקבוקים בשבת, זמן ק"ש מג"א, שינויים מנוסח התפילה ועוד רבים, שהם מחלוקות יותר יסודיות.

אולם בהיות והיתה לי הזכות לסייע בדבר מצוה בהוצאת הספר דברי שלום מתורתו של מרן חכם שלום זצ"ל, אציין לדוגמא כמה הלכות הנוגעות להלכות יו"ט ושבועות שנתבארו שם [מועדים חלק ב']. ואי"ה עוד חזון למועד להרחיב עוד.

1. להקפיד לכתחילה גם להתפלל ערבית של ליל שבועות לאחר צאת הכוכבים, ולא רק לקדש לאחר צה"כ. [פרק ס"א ס"א].
2. לא להקל באכילת חלב אחר בשר פחות משש שעות שלימות. [פרק ס"ב ס"ח].
3. לומר דווקא את התיקון בליל שבועות גם לאברכים ובחורי ישיבות. [פרק ס"ג ס"א].
4. לכוין בברכות במשך הלילה רק על מה שאוכל ושותה כעת, ולברך מיד אח"כ ברכה אחרונה. [פרק ס"ג ס"ד].
5. אף אם עלה עמוה"ש אי"צ להפסיק מיד מלימודו לברך ברכה"ת. [פרק ס"ג ס"ו].
6. נהג לומר י"ג מידות ביו"ט. [פרק ס"ד ס"ו].
7. אף אם התחיל לאכול מזונות לפני השקיעה ביו"ט, צריך להפסיק מלאכול ולשתות מהשקיעה ולא רק מצה"כ. [פרק ס"ה ס"ה].

ודי בזה לעת עתה.

חשוב גם לציין שישנם הרבה הלכות בהם דווקא כן סבר כמו הרב עובדיה נגד דעת הבא"ח או האול"צ, [וגם כאן נציין לדוגמא כמה הלכות הנוגעים ליו"ט, א. לא לברך שהחיינו בהדלקת נרות אלא לשמוע בקידוש (פרק ס"א ס"ו), ודלא כהבא"ח (ש"ר במדבר א'). ב. יוצאים יד"ח שמחה בבשר עוף (פרק ס"ב ס"ד), ודלא כאול"צ (ח"ג עמ' קצה). ג. אין חיוב לאכול סעודת יו"ט קודם חצות (שם ס"ה), ודלא כאול"צ (ח"ב עמ' קצ"ב). ]
אם כי, כפי שכתבתי, עיקר העניין באשכול זה להראות שלא כל מי שחולק על הרב עובדיה זה נובע מחמת חוסר הערכה חלילה וכיוצ"ב.

במאמר המוסגר - פנינה נאה שאמר חכם שלום בשם הרב עובדיה בגודל החשיבות להיות שקוע בלימוד גם ביציאה מכותלי ביהמ"ד:

כתוב בתהלים 'שתולים בבית ה' בחצרות אלהינו יפריחו', ושמעתי מחכם עובדיה שביאר, שישנם בחורים שלומדים ושוקדים על התורה וזוכים להיות מאותם השתולים בבית ה', אבל כשיוצאים מכותלי בית המדרש, 'בחצרות אלהינו יפריחו' פורח להם הלימוד.
אולם אני אומר פירוש אחר: 'שתולים בבית ה' בחצרות אלהינו' היינו, אותם הבחורים שממשיכים את השתולים בבית ה' גם כשהם בחצרות אלהינו, כלומר שממשיכים ללמוד תורה גם כשיוצאים מכותלי בית המדרש, אזי אלו 'יפריחו'.

וכמה נאים הדברים לאומריהם!!

 

[אבני הכותל]

הנה ידוע לכל את החביבות הגדולה שהיתה בין הני תרי רעי דלא מתפרשין, מרן הגרע"י זצ"ל ומרן חכם שלום כהן זצ"ל, וכמה אהבו והעריכו אחד את השני עד לאין שיעור

וידאו

 

[עת שערי רצון]

כמדומה שהיה 'בעד' חדר יחוד לספרדים

 

[אברימי]

ברכה על גלידה בסעודה. (לפי דעת הרב יצחק יוסף בדעת אביו, וכפי שנכתב בגיליון היבי"א).
פתיחת בקבוקים וקופסאות שימורים בשבת.
ברכה על נר שבת לפני/אחרי ההדלקה.

 

[אברימי]

מישהו אמר לי שביום השנה הראשון לפטירתו של חכם שלום, הרב המקדים בלוויין היה בנו של חכם שלום, ואז הרב יצחק הזכיר מחלוקות בין הרב עובדיה לחכם שלום.
(אותו אחד שאמר לי את זה אמר את זה כדי להביע את דעתו שלא נראה לו מתאים שהבן של חכם שלום הוא רב מקדים, ובשיעור בנוכחותו הרב חולק על אביו. ואמנם אולי י"ל שזו מח' כדרכה של תורה וכו', ויל"ע בדבר).
עכ"פ, מי שיש ברשותו את העלון, אולי יעלה אותו לכאן.

 

[הלכה ברורה]

ברכה על גלידה בסעודה.

זה כבר מחלוקת בדעת הרב עובדיה כידוע.

 

[כהן]

אותו אחד שאמר לי את זה אמר את זה כדי להביע את דעתו שלא נראה לו מתאים שהבן של חכם שלום הוא רב מקדים, ובשיעור בנוכחותו הרב חולק על אביו. ואמנם אולי י"ל שזו מח' כדרכה של תורה וכו', ויל"ע בדבר).

גם ביום השנה של הרב משה לוי בישיבת כסא רחמים היה כנ"ל, וכן ביום השנה של חכם בן ציון ועוד.

 

[הלכה ברורה]

ראיתי פעם באיזה פורום (לא זוכר איפה) שחכם שלום היה מתיר פאה נוכרית וכך נוהגות רוב בנותיו, ושהוא שאל את הבן של חכם שלום ואמר לו שדעת אביו כהאור לציון שמטפחת (המכסה את כל הראש) יותר צנועה, אבל גם פאה מותרת. אבל הסתיר את דעתו משום כבוד הרב עובדיה.
אבל אני לא לוקח אחריות ע"ז, כי אני לא ראיתי ושמעתי מקור לזה, אבל אם יש למשהו כאן מידע בזה שיכתוב.

 

[אברימי]

גם ביום השנה של הרב משה לוי בישיבת כסא רחמים היה כנ"ל, וכן ביום השנה של חכם בן ציון ועוד.

בנוכחות הבן?!

 

[אברימי]

זה כבר מחלוקת בדעת הרב עובדיה כידוע.

יש"כ. הוספתי שורה בהודעתי.

 

[עת שערי רצון]

אכתוב ממה ששמעתי בשמו, אין לי אחריות על דיוק הדברים:
- אסר היתר מכירה (אינני יודע אם היקל בדיעבד, או שאפי' בשעת הדחק אסר)
- לא התנגד ל'חדר יחוד' לספרדים
- אסר לפתוח בקבוקים בשבת
- הניח תפילין דרש''י ור''ת ביחד, דלא כשיטת היבי''א
- היה מתעטף בטלית עם פסים שחורים, דלא כמנהג היביע אומר
- היה אומר ואני תפילתי במנחה של יום כיפור, דלא כמרן השו''ע שפסק אין לאמרו
- סבר דיש לחשב סוף זמן ק''ש מעלות השחר, וכמנהג הספרדים
- קטן שהגדיל בספרית העומר סופר בברכה
- שיעור כזית לפי נפח (דלא כ''חידושו'' של הרב יצחק)
- האומרים ברכת מעין שבע בפסח, יש להם ע''מ שימסוכו ואין לחשוש לברכה לבטלה (אך הוא עצמו נהג שלא לומר)
- להתפלל ערבית אחרי הדלקת נר חנוכה

 

[כהן]

בנוכחות הבן?!

מסתבר, לא? איני יודע בדיוק. יבואו המבינים ויעידו ויגידו.

 

[אבני הכותל]

מישהו אמר לי שביום השנה הראשון לפטירתו של חכם שלום, הרב המקדים בלוויין היה בנו של חכם שלום, ואז הרב יצחק הזכיר מחלוקות בין הרב עובדיה לחכם שלום.
(אותו אחד שאמר לי את זה אמר את זה כדי להביע את דעתו שלא נראה לו מתאים שהבן של חכם שלום הוא רב מקדים, ובשיעור בנוכחותו הרב חולק על אביו. ואמנם אולי י"ל שזו מח' כדרכה של תורה וכו', ויל"ע בדבר).
עכ"פ, מי שיש ברשותו את העלון, אולי יעלה אותו לכאן.

 

[אבני הכותל]

הנה ידוע לכל את החביבות הגדולה שהיתה בין הני תרי רעי דלא מתפרשין, מרן הגרע"י זצ"ל ומרן חכם שלום כהן זצ"ל, וכמה אהבו והעריכו אחד את השני עד לאין שיעור

מתוך העלון השיעור השבועי ראה תשפ"ג.

 

[מאמין בניסים]

- שיעור כזית לפי נפח (דלא כ''חידושו'' של הרב יצחק)

זה לא מחלוקת של חכם שלום והיביע אומר, אלא מחלוקת הרב יצחק יוסף שחולק על אביו [וכעדות הגר"ד שליט"א] ועל חכם שלום.

 

[עת שערי רצון]

זה לא מחלוקת של חכם שלום והיביע אומר, אלא מחלוקת הרב יצחק יוסף שחולק על אביו [וכעדות הגר"ד שליט"א] ועל חכם שלום.

נכון
הוא אשר כתבתי שח' שלום סבר כמו כל הפוסקים, חוץ מהרב יצחק

 

[כהנא דמסייע]

נכון
הוא אשר כתבתי שח' שלום סבר כמו כל הפוסקים, חוץ מהרב יצחק

מחילה נושא נפח ומשקל הוא דבר שאין עליו חולק ברמת העקרון, אולי ברמת הנוחות. ותו לא מידי.

 

[עת שערי רצון]

מחילה נושא נפח ומשקל הוא דבר שאין עליו חולק ברמת העקרון, אולי ברמת הנוחות. ותו לא מידי.

הרב יצחק אמר כמה פעמים בשיעוריו שמודדים לפי 'משקל' וכך תלמידיו מפיצים שיבוש זה ברבים, והדברים מפורסמים ...

 

[אברימי]

לא כדאי להסתעף כאן לעניין נפח ומשקל (ושאר עניינים).
זה בסדר גם לכתוב דברים שאינם מוסכמים שכך דעת הרב עובדיה, רק שצריך לציין זאת.
כמו שכתבתי לגבי גלידה (ע"פ דעת הרב יצחק יוסף בדעת אביו), וכך לציין גם לעניין נפח ומשקל (ע"פ דעת הרב יצחק יוסף בדעת אביו).