מנחות מלכי בית חשמונאי יצרו מנורה משפודי ברזל

[סייג לחכמה שתיקה]

בדף כח: יוסי בר רבי יהודה אומר אף של עץ לא יעשה כדרך שעשו מלכי בית חשמונאי אמרו לו משם ראיה שפודים של ברזל היו וחיפום בבעץ העשירו עשאום של כסף חזרו והעשירו עשאום של זהב. ע"כ. וק"ק מהרמב"ן בשמות (כ, כג) בזה"ל: ואני אומר כי טעם המצוה, בעבור היות הברזל חרב והוא המחריב העולם, ולכן נקרא כך. והנה עשו אשר שנאו השם (מלאכי א ג) הוא היורש החרב, שאמר לו ועל חרבך תחיה (בראשית כז מ), והחרב הוא כחו בשמים ובארץ, כי במאדים ובמזלות הדם החרב יצליח, ובהם תראה גבורתו, ולכן לא יובא בית ה'. וזהו הטעם שהזכירו הכתוב בפירוש אשר לא תבנה אתהן גזית, כי בהניפך עליהם שום ברזל לעשותם כן הנפת עליה חרבך המרצח ומרבה חללים וחללת אותה. ומפני זה לא היה במשכן ברזל, כי גם יתידותיו שהיו טובות יותר מברזל, עשה נחשת. וכן בבית עולמים לא נעשה בו כלי ברזל. מלבד הסכינים, כי השחיטה אינה עבודה. ע"כ. ומדוע לא יצרו מדבר אחר. וגם המונח ברמב"ן לכא' לא מדוייק שהנה מצינו שעשו.

 

[ידידיה]

אולי כשמחופה שאני.

 

[סייג לחכמה שתיקה]

אולי כשמחופה שאני.

ומפני זה לא היה במשכן ברזל, כי גם יתידותיו שהיו טובות יותר מברזל, עשה נחשת

לפי תי' כבודו לכא' הדרא קושיא לדוכתא (כלשון יומא יג.), שמאחר שכתב שיותר טוב מברזל - היו עושים ממנו, ואח"כ מחפים בנחושת. ו"גם כל העם הזה על מקומו יבוא בשלום" (שמות יח, כג).

 

[על ישראל]

אולי כשמחופה שאני.

זה מיישב את הסיפור אבל לא הדין שאמרו "דתניא אין לו זהב מביא אף של כסף של נחשת של ברזל ושל בדיל ושל עופרת" וכנראה באמת ל"ד ושיגרא דלישנא דקרא בפ' מטות נקטו, אבל של ברזל פסול מה"ט. ומחופה כשר כי העיקר הוא הציפוי (עי' סוף חגיגה) ואף של עץ מצופה מתכת כשר וכמו שעשו בית חשמונאי ע"ש (וצע"ק ואולי רבי יוסי בר"י ורבנן פליגי אם אזלינן בתר ציפוי או לא ע"ש).

 

[שאינו יודע לשאול]

בגמרא גופא מבואר למה עשו כי יש דין שיהיה דווקא ממתכת כדילפינן מכלל ופרט!