ממי עדיף לקבל ברכה?

[אור יעקב]

כתב מרן הגרע"י זצוק"ל, (במכתב שכתב בער"ח ניסן תשל"ט)

כתב מוהר"ן בליקוטי מוהר"ן תנינא (תורה מא) "שיש לפנות לת"ח פוסק הלכות שמחמת שנתקבל לפסוק הלכות בדיני איסור והיתר וכיוצא והאנשים מקבלים דעתו כמו כן שפוסק באיזה ענין אחר מקבלים דעתו בשמים ונעשה מופת על ידו".

וכ"כ בספר המידות (ערך פוסק) "שעל ידי לימוד הפוסקים עד שידע להורות הוראות גורם פקידה לכמה עקרות". עכ"ל.

וכתב על זה מרן זצוק"ל "ומכל הנ"ל מוכח כוחו ומעלתו של ת"ח פוסק הלכות אשר לימודו לאסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא שע"י כך כוחו גדול בשמים".

 

[אור יעקב]

מי שיודע על עוד מי שכתב בנושא אשמח למקור.

 

[במערבא אמרי]

מי שיודע על עוד מי שכתב בנושא אשמח למקור.

לבנתיים רוב ככל בעלי המופתים הידועים אינם פוסקי הלכות, ולכל הפחות לא התקבלו פסקיהם....
זה כנראה מראה יותר על בעלי המופתים מאשר מהווה קושיה על הציטוטים הנ"ל...

 

[אלישמע]

לבנתיים רוב ככל בעלי המופתים הידועים אינם פוסקי הלכות, ולכל הפחות לא התקבלו פסקיהם....
זה כנראה מראה יותר על בעלי המופתים מאשר מהווה קושיה על הציטוטים הנ"ל...

כמו כן רוב הפוסקים אינם בעלי מופתים,
וזה גם אומר משהו (עליהם, או על סיפורי המופתים ???).

 

[יעקבי]

ע' ב"ב קט"ז ע"א בנמוקי יוסף וז"ל:
"דמנהג זה בצרפת שכל מי שיש לו חולה, מבקש פני הרב התופס ישיבה שיברך אותו".

ועי' ברמ"א יו"ד של"ה י':
הגה: י"א שמי שיש לו חולה בביתו ילך אצל חכם שבעיר שיבקש עליו רחמים (נ"י פרק י"נ)

 

[יעקבי]

לגבי עצירת גשמים- תענית דף ח' ע"א:
ואם לחש ולא נענה מאי תקנתיה ילך אצל חסיד שבדור וירבה עליו בתפלה שנאמר ויצו עליה במפגיע

 

[יעקבי]

ע' ב"ב קט"ז ע"א בנמוקי יוסף וז"ל:
"דמנהג זה בצרפת שכל מי שיש לו חולה, מבקש פני הרב התופס ישיבה שיברך אותו".

ועי' ברמ"א יו"ד של"ה י':
הגה: י"א שמי שיש לו חולה בביתו ילך אצל חכם שבעיר שיבקש עליו רחמים (נ"י פרק י"נ)

וביאר מרן הגרב"צ אבא שאול זצ"ל:

ונראה ביאור הדברים וגם טעם המנהג שהיה כצרפת אשר דקדקו לילך אצל הרב התופס ישיבה דייקא על פי הגמרא בבא מציעא פה ע"א אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן ואמרי לה אמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן המלמד את בן עם הארץ תורה אפילו הקדוש ברוך הוא גוזר גזירה מבטלו בשבילו שנאמר ואם תוציא יקר מזולל אם תוציא אדם הגון מאדם רשע שתחזירנו למוטב כפי תהיה שאני גוזר גזירה ואתה מבטלה ומשום הכי היו הולכים אצל חכם תופס הישיבה כי מסתמא בין תלמידיו העלה נשמת עם הארץ אחד ועשאו תלמיד חכם ולפיכך תפילתו מתקבלת.

 

[במערבא אמרי]

כתב מרן הגרע"י זצוק"ל, (במכתב שכתב בער"ח ניסן תשל"ט)

כתב מוהר"ן בליקוטי מוהר"ן תנינא (תורה מא) "שיש לפנות לת"ח פוסק הלכות שמחמת שנתקבל לפסוק הלכות בדיני איסור והיתר וכיוצא והאנשים מקבלים דעתו כמו כן שפוסק באיזה ענין אחר מקבלים דעתו בשמים ונעשה מופת על ידו".

וכ"כ בספר המידות (ערך פוסק) "שעל ידי לימוד הפוסקים עד שידע להורות הוראות גורם פקידה לכמה עקרות". עכ"ל.

וכתב על זה מרן זצוק"ל "ומכל הנ"ל מוכח כוחו ומעלתו של ת"ח פוסק הלכות אשר לימודו לאסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא שע"י כך כוחו גדול בשמים".

זכרתי שדנו על הענין באריכות.
כעת מצאתי שאתה העלת את הנושא בעבר

א

'בקשת ברכה מת"ח פוסק'

20/7/25

דברי מוהר"ן (ליקוטי מוהרן תנינא תורה מא)
לפעמים השם יתברך עושה מופתים על ידי בעלי הפוסקים בבחינת (דברי הימים א ט"ז) "מפתיו ומשפטי פיהו" שעל ידי משפטי פיהו שפוסק שיהיה כך נעשה מופת כי מחמת שנתקבל לבעל פוסק וכשפוסק באסור והיתר וכיוצא מקבלין דעתו כמו כן כשפוסק באיזה ענין מקבלין דעתו ונעשין מופתים על ידו וזהו בחינת המופתים שמספרין מהגאונים שהיו בדורות שלפנינו.

וכ"כ בספר המדות ערך "פוסק".
על ידי למוד פוסקים עד שידע להורות הוראות על ידי זה גורם פקידה לכמה עקרות.

וכתב מרן הגרע"י זצוק"ל על דבריו,
"ומוכח מכל הנ"ל כוחו ומעלתו של ת"ח פוסק הלכות אשר לימודו לאסוקי שמעתא אליבא...

• אור יעקב

•