בגמ' מגילה כ' ב' דורשת שצריך לקרוא את המגילה ביום [וכל היום כשר] מהפסוק "והימים האלה נזכרים ונעשים".
והר"ח מביא מהירושלמי שורשים מהפסוק "ביום אשר שיברו אויבי היהודים", ע"כ,
וכנראה הכוונה שהמגילה נקראת בזמן שמקביל לנס,
וכעי"ז ברש"י שם ד' א' על הגמ' שצריך לקרוא את המגילה גם בלילה וגם ביום מהפסוק "אלוקי אקרא יומם ולא תענה ולילה ולא דומיה לי" -
זכר לנס, שהיו זועקין בימי צרתן יום ולילה.
ויתכן נפק"מ בילפותא של הירושלמי - לבני הכפרים, שאינם קוראים בימים הנזכרים במגילה - בכל אופן צריך לקרוא ביום בגלל הפסוק "ביום אשר שיברו היהודים",
[ויש נידון אם הכפרים קראו גם בלילה].
והר"ח מביא מהירושלמי שורשים מהפסוק "ביום אשר שיברו אויבי היהודים", ע"כ,
וכנראה הכוונה שהמגילה נקראת בזמן שמקביל לנס,
וכעי"ז ברש"י שם ד' א' על הגמ' שצריך לקרוא את המגילה גם בלילה וגם ביום מהפסוק "אלוקי אקרא יומם ולא תענה ולילה ולא דומיה לי" -
זכר לנס, שהיו זועקין בימי צרתן יום ולילה.
ויתכן נפק"מ בילפותא של הירושלמי - לבני הכפרים, שאינם קוראים בימים הנזכרים במגילה - בכל אופן צריך לקרוא ביום בגלל הפסוק "ביום אשר שיברו היהודים",
[ויש נידון אם הכפרים קראו גם בלילה].