'מקרא' בתקיעות?
- יוזם האשכול בנאות דשא
- תאריך התחלה
עת שערי רצון
חבר מוביל
- הצטרף
- 5/1/25
- הודעות
- 1,720
מעניין
בכל שנות חיי עוד לא נתקלתי ב'מקרא' בבית כנסת ספרדי, למרות שהייתי בהמון מקומות.
בכל שנות חיי עוד לא נתקלתי ב'מקרא' בבית כנסת ספרדי, למרות שהייתי בהמון מקומות.
שאל אותו (אם תוכל) מה היה המנהג בפו"י.
א. בספר דברי שלום דף סג וז'ל:
בני ספרד לא נהגו בזה ומ'מ מנהגו של רבינו [חכם שלום זצוק'ל] שהיה מקריא לפני התוקע את סדר התקיעות דמיושב
וגם את התקיעה הראשונה ואין לחשוש בזה להפסק.
ב. בספר נר ציון לרב בן סניור שליטא דף רמ'ט וז'ל:
וכן נהג רבי מרדכי בן שמעון זצוק'ל
בני ספרד לא נהגו בזה ומ'מ מנהגו של רבינו [חכם שלום זצוק'ל] שהיה מקריא לפני התוקע את סדר התקיעות דמיושב
וגם את התקיעה הראשונה ואין לחשוש בזה להפסק.
ב. בספר נר ציון לרב בן סניור שליטא דף רמ'ט וז'ל:
וכן נהג רבי מרדכי בן שמעון זצוק'ל
הרב ברכץ הוא בעצמו המקרא במנין שלו וגם שם לא תוקעים בתפילת לחש ותוקעים בחזרה פעמיים גם בשביל הלחש
עת שערי רצון
חבר מוביל
- הצטרף
- 5/1/25
- הודעות
- 1,720
לא ידעתי ,לא התפללתי אף פעם עם הרב ברכץ ... מעניין.
סליחה על הבורות
מי זה הרב ברכץ שליטא? מאיזו עדה?
אבן ירושלמית
חבר קבוע
- הצטרף
- 31/1/25
- הודעות
- 526
המקור לדבר מצויין ברמ"א סימן תקפ"ה ס"ד ובמטה אפרים ס"ה.
אבן ירושלמית
חבר קבוע
- הצטרף
- 31/1/25
- הודעות
- 526
דעת ותבונה
חבר חדש
- הצטרף
- 3/8/25
- הודעות
- 73
באשכול ההוא, גם אני שאלתי מי זה הרב ברכץ, ואיש לא הסביר
גם אני חיפשתי בעקבות הכתוב כאן, ומצאתי במכלול שהוא ממוצא אלג'יראי, למד בצרפת באקסלבאן, עלה ארצה ולמד בכולל לומז'ה וכולל חזון אי״ש, היה ראש ישיבת שערי רחמים בסנהדריה, והיום ראש כולל בבני ברק. (מקווה שהצלחתי לתמצת).
מעניין מאד
ידעתי שיש מנהג בחלק ממרוקו (מכנאס ועוד) שאין תוקעים בלחש וכדעת מרן, אבל הם משלימים ל101 אחר המוסף, ולא תוקעים פעמיים בחזרה.
איך הם עושים את זה אצל הרב ברכץ? תשר״ת תש״ת תר״ת תשר״ת תש״ת תר״ת, או תשר״ת תשר״ת תש״ת תש״ת תר״ת תר״ת? (כל זה בהנחה שהם עושים כשל״ה ולא כמרן, כי להכפיל מדעת מרן זה פשוט, במלכיות תשר״ת שש פעמים בזכרונות תש״ת שש פעמים ובשופרות תר״ת כנ״ל).
האם הרב ברכץ הנהיג זאת משום מנהג (אלג'יריה?) או כהכרעה אישית שלו?
גם אני. אולי היינו באותו מניין (לא השנה). גם בשנה הראשונה שהם הנהיגו כך, הקריאו במוסף שברים ותרועה של תשר״ת בנפרד, והערתי לרב שזה לא בסדר כי גם לפי ר״ת שצריך לנשום ביניהם, אין לשהות יותר מכדי נשימה, וכן מפורש במשנ״ב. אז השיב לי שעשו זאת בשל הכוונות, כדי לכוון הן את כוונות השברים והן את כוונות התרועה, אבל לשנה אחרת הקריאו שברים תרועה ביחד).
ולגוף העניין, מו״ר הגר״י פרץ זצ״ל היה משבח את מנהג ההקראה, והיה טוען שאם אין מקרא אזי התוקע הרבה פעמים שוגה ותוקע תקיעות פסולות ואין מי שמחזיר אותו.
אם זה מניין של הרב פרץ זצ"ל, אז לא.
אבל אם זה במקו"א אז אולי כן, "שברים תרועה" נשמע לי מוכר.
איפה היית ? (אפשר בפרטי).
