מרן הגר"י הלל: ברכת האילנות לא קשורה לניסן ולא לנשמות המגולגלות!

מאוד ברור.
אין שום סגנונות הכל ממוסמך.
כל הספרדים קיבלו הוראות האריז"ל כודאי גמור עד שבא מרן הגרע"י והפך הקערה בלי שום מקור.
שום דבר לא מוסמך, גם לא שמחבר הספר ארץ חיים הוא רבי מנשה סתהון וכ"ש לא ששיטת הראש"ל אביהם של ישראל כשיטת "כל" חכמי הספרדים. הרמ"א עצמו כתב מאמר ארוך להראות שישנה מגמה לפסוק כפי הקבלה שהלכה והתפתחה במשך הדורות והבא"ח הוא הקצה שלה (כמדומני בהקדמה לספר קיצור שו"ע עם הוספות שלו)
עיין למשל בספר שלמי ציבור (מצורף קישור לתועלת המעיינים) שהיה ראש"ל וראש ישיבת בית אל, שכתב שלא יתראה בפני הציבור כשנוהג כמנהג האר"י, וכ"ש שלא ימחה במי שנוהג כמרן, ש"לא נאמרו אלא למצניעיהם" (ואדרבה, הרב עובדיה נטה בהרבה מקומות אחרי הרש"ש ועוד נגד מנהג הספרדים).
 
נערך לאחרונה:
מה הקשר לא הבנתי,
הוא מוכיח מהאר"י היפך גוריו,
יש לך צד שהבא"ח לא יודה לו בזה?
שכל ישר.
זה הכי מתאים לכללי הבא"ח, שהולכים רק עם האריז"ל.
לטענתו הבא"ח נמשך בטעות אחרי החמ"י, ותול"מ.
וזה גופא שיטת הבא"ח.
איני מבין הקשר לשיטת הרב עובדיה שעוקר כל המנהגים נגד כל הפוסקים באופן שהם לא היו מסכימים לו ומתנגדים לו!!!!!
האמת יורה דרכו שבעיון בכל הענין הוא פשוט מפרש בזוהר פירוש אחר מהפתח הדביר שגינתא וצפרין. זה הכל רק בגן עדן. ואילו החידא פתח הדביר והבן איש חי הבינו שאותם שנשמותיהם נמצאות מחוץ לגן עדן. מתגלגלים כצפרים המצפצפין בגינות ממש.
יש כאן מחלוקת הרב הלל והחידא ופתח הדביר ובן איש חי בהבנת הזוהר.
וגם לייחס כביכול שכל אלו טעו רק בגלל שננשכו אחר החמדת ימים. בזמן שהחידא כותב טעם זה בשם רבנן קשישאי וכו.
ועוד לכתוב ואהיה רכיל המגלה סוד וכו כאיחו לדעת שחמדת ימים גם הביא ענין זה הוא גילוי עצום בזמן שזה ידוע.
ולענין ההלכה שבקומות שהפריחה בתשרי יעשו בתשרי שהוא נכון גם להבנת החידא ופתח הדביר ובאח שמוזכר שם גם תשרי.
וגם שכל זה לכתחילה ולא לעיכובא. זה הגיויי ומתקבל.
אך התהליך הזה של לחלוק בהבנת הנקרא הפשוטה על החידא פתח הדביר ובאח זה דבר מוזר עד מאד. וצע.
 
עיין בספר 'אוצר חמדת ימים' שהביא רשימה של מנהגים שנהגו בפועל בבית מדרשו של הרש"ש וגם תפלות של הרש"ש עצמו שנתקנו על פי דברי החמדת ימים.
ושם מיישב שעל דברי הקבלה שבו לא סמך, אבל כן סמך על מה שכתוב בו ע"פ פשט, וממילא בנדו"ד שמדובר בענייני קבלה לדעת הרש"ש אין לקבל דברי החמ"י אא"כ דבריו מבוארים מתוך דברי האר"י כפי שנמסרו ע"י מהרח"ו [כל זה גם אם נקבל דברי ספר הנ"ל, ואכמ"ל]
1743369152996.png
 
מה הקשר לא הבנתי,
הוא מוכיח מהאר"י היפך גוריו,
יש לך צד שהבא"ח לא יודה לו בזה?
שכל ישר.
זה הכי מתאים לכללי הבא"ח, שהולכים רק עם האריז"ל.
לטענתו הבא"ח נמשך בטעות אחרי החמ"י, ותול"מ.
וזה גופא שיטת הבא"ח.
איני מבין הקשר לשיטת הרב עובדיה שעוקר כל המנהגים נגד כל הפוסקים באופן שהם לא היו מסכימים לו ומתנגדים לו!!!!!
תמיד חשבתי כמו שכ' כהן.
מרן הגרע"י חלק על הבא"ח ועיקר טענותיו על הבא"ח שהחמיר ופסק כהרמ"א כנגד מרן השו"ע.
הרב הלל ג"כ חולק על הבא"ח כאשר הבא"ח הביא חומרות ומנהגים מדברי המקובלים, שלא הובאו בדברי רבינו האר"י.

כגון מ"ש הבא"ח להשאיר את העצמות בשעת בהמ"ז. שהרב הלל חולק ע"ז כיון שלא הובא כן מהאר"י, וכן שלא כמ"ש הבא"ח למשמש בתפילין של ראש בגאל ישראל, ועוד כיו"ב ואכמ"ל לע"ע.
 
לדבריו,
כל החידוש שזה שייך לנשמות המגולגולות זה הממצאה של החמדת ימים,
מה שכתב הבא"ח והכה"ח דדוקא בחודש ניסן, אינו נכון!
רצ"ב דבריו המחודשים והברורים,
ניכר הנקיות לשם שמים מבלי לישא פנים וליקח שוחד מהבא"ח והכה"ח, הגם שהם רבותיו בדרך הלימוד.
לא מדויק, גם הכותרות, עברתי על הדברים ובסופו הוא נותן טעם להסביר למה שייך לחודש ניסן ולתיקון הנשמות הגולגות בצומח, אלא שעיקר הדגש שאי"ז משנה להלכה ואי"ז אלא בתורת הסבר וכו', אך לא שלא היה דברים מעולם, כמו שנשמע מהרב מתוק מדבש.
 
אינני מבין מדוע הדיון כאן גלש למעמדו של החמדת ימים.
הא מיהא ברור שהספרדים השתמשו בחמ"י, והבא"ח והכה"ח בענין דנן השתמשו בו.
כאן טענת הרב הלל היא על זה שאין הדבר ע"פ האר"י.
ועל זה טוען הרב @כהן מה שטוען.
 
ראשי תחתית