מה חובתו בעולמו
חבר חדש
- הצטרף
- 17/12/24
- הודעות
- 2
ברוכים הבאים לעצמי
ברוכים הבאים לעצמי
וברוכים המארחיםברוכים הבאים
למשתמש החדש הרב @דיקנא קדישא רב ברכות על הצטרפותו לפורום.
כנראה כי המשתמש @דיקנא קדישא הוא הכי חדש וה"ה @מקדם רק כעת נתקל בזה, לא מצופה שיכתוב לכל הקודמים.מההודעה אחת שלפניך עד ההודעה שלך , כבר הצטרפו עשרות עשרות רבות , מה מיוחד ב @דיקנא קדישא ? האם הינך מכירו כבר @מקדם ?
??וה"ה @מקדם רק כעת נתקל בזה,
כוונתי שנתקל באשכול הזה.??
הוא מחובר לפורום כבר "שנה וחצי" - נראה לך ששנה וחצי התפספס לו "מאות" שלא נתקל בהם?
כפי הנראה החכם @כאחד העם צדק בדבריו [שוב...].וכי קל בעיניכם שת"ח כהרב @דיקנא קדישא לא יתקבל להאי ביתא הדין בקול תרועה רמה?!
וכי קל בעיניכם שת"ח כהרב @דיקנא קדישא לא יתקבל להאי ביתא הדין בקול תרועה רמה?!
אולי הוא צדיק נסתר ...בנתיים מס' ההודעות שהשאיר כאן הוא...
שלום וברכה לכל חברי הפורום הנכבדים, עת שערי רצון, ומקדם ענפים קדושים קיבל.אולי הוא צדיק נסתר ...
שלום גם למר, נשמח להחכים. בהצלחה.שלום וברכה לכל חברי הפורום הנכבדים, עת שערי רצון, ומקדם ענפים קדושים קיבל.
שמחתי למצוא אכסניה תורנית המוקדשת למורשת המזרח. כי בעולם הישיבות דליטא חצבתי דמותי, ושם למדתי להעריך את כוח הגבורה, הגדרה חמורה, אך ברבות השנים צמחו ועלו השורשים, ובשנים האחרונות אני מוצא את עצמי עסוק בבירור 'שאלת העצמאות המחשבתית' שלנו, בני עדות המזרח.
אני מרגיש שבתוך המאבק הציבורי הגדול והצורך בהישרדות מוסדית, אימצנו טרמינולוגיות והשקפות עולם שהושאלו מבית המדרש האירופאי. הפכנו לפרשנים מצוינים של תפיסות זרות, במקום להיות נושאי הלפיד של תפיסת עולם שורשית משלנו.
השאיפה שלי כאן בפורום היא לעורר לבבות בנים בנקודות שבהן נראה ש'עטרה ליושנה' נעצרה בשלב הטכני-הלכתי, אך טרם הגיעה לגיבוש השקפתי מסודר. לשם משל: האם היחס המסתייג מאחינו החילונים הוא באמת 'מסורת אבותינו'? או שמא הגישה המנהיגותית, כפי שהתבטאה אצל אדוני המערב, היא-היא הדרך המקורית שזנחנו לטובת ביטול עצמי?, האם נכון לנו לתקוף הלוך ושוב את נושאי העגלה הריקה, או שמא עלינו לקדש שם שמים ולמלאות להם את העגלה?
מקווה לתרום ולהיתרם, ובעיקר ללמוד יחד איך חוזרים למחשבה ספרדית עצמאית.
ברוך הבא הרב,שלום וברכה לכל חברי הפורום הנכבדים, עת שערי רצון, ומקדם ענפים קדושים קיבל.
שמחתי למצוא אכסניה תורנית המוקדשת למורשת המזרח. כי בעולם הישיבות דליטא חצבתי דמותי, ושם למדתי להעריך את כוח הגבורה, הגדרה חמורה, אך ברבות השנים צמחו ועלו השורשים, ובשנים האחרונות אני מוצא את עצמי עסוק בבירור 'שאלת העצמאות המחשבתית' שלנו, בני עדות המזרח.
אני מרגיש שבתוך המאבק הציבורי הגדול והצורך בהישרדות מוסדית, אימצנו טרמינולוגיות והשקפות עולם שהושאלו מבית המדרש האירופאי. הפכנו לפרשנים מצוינים של תפיסות זרות, במקום להיות נושאי הלפיד של תפיסת עולם שורשית משלנו.
השאיפה שלי כאן בפורום היא לעורר לבבות בנים בנקודות שבהן נראה ש'עטרה ליושנה' נעצרה בשלב הטכני-הלכתי, אך טרם הגיעה לגיבוש השקפתי מסודר. לשם משל: האם היחס המסתייג מאחינו החילונים הוא באמת 'מסורת אבותינו'? או שמא הגישה המנהיגותית, כפי שהתבטאה אצל אדוני המערב, היא-היא הדרך המקורית שזנחנו לטובת ביטול עצמי?, האם נכון לנו לתקוף הלוך ושוב את נושאי העגלה הריקה, או שמא עלינו לקדש שם שמים ולמלאות להם את העגלה?
מקווה לתרום ולהיתרם, ובעיקר ללמוד יחד איך חוזרים למחשבה ספרדית עצמאית.