אמונה תמימה: טוב או לא?

[איש מאסף]

ידוע כי ישנם כאלו שיש להם אמונה תמימה.
הם אינם דורשים ואינם חוקרים, מאמינים במה שספרו להם הוריהם ותו לא.

זה מוצג תמיד כמעלה גדולה.
אך האם אין בזה גם חסרון מסוים?

יושב לו דייג הודי במאוריציוס, ומאמין בכל ליבו בברהמה ובוישנו, ולא שואל שום שאלה.
ככה אבא אמר לי. יש אלים גדולים מסוגים שונים, לאחד מהם יש אוזני פיל, השני עם זנב, והם מנהלים את מה שזז פה.
יש בזה חסרון? יש תביעה כלפיו?

 

[דמדומי זריחה]

דבר ראשון לאורך הדורות זאת היא הוראת הגדולים ובייחוד החפץ חיים להאמין באמונה פשוטה ותמימה ומוטב להאמין בצורה כזאת ולא להיכנס להתפלספויות למיניהם, ובמיוחד בדורות האחרונים שהורו לא ללמוד את מורה נבוכים ושער הייחוד בחובת הלבבות.
דבר שני אני יודע שהרב שך אמר שהמשיח יבוא בזכות האמונה הפשוטה ותמימה של הזקנות הספרדיות (לא זוכר את הניסוח המדויק...).

 

[ידידיה]

דבר שני אני יודע שהרב שך אמר שהמשיח יבוא בזכות האמונה הפשוטה ותמימה של הזקנות הספרדיות (לא זוכר את הניסוח המדויק...).

מפורסם שרבין היה אצלו והוא אמר לו שבגזרות השמד בספרד היהודים הפשוטים בעלי האמונה התמימה עמדו בניסיון בגבורה.
ולכן אנחנו הולכים עם הליכוד...

 

[בדרך סיפרתי מעשה]

ספר זה עושה סדר נפלא בסוגיית התמימות הקדושה.

 

[שאינו יודע לשאול]

אין ספק שתמימות אין פירושה טיפשות.
תמימות פירושה העדר תשוקה לפרש את הדברים ולחדור לעומקם.
אדם שבשכל ישר מבין שהעולם כל כך נפלא ומורכב שחייב להיות מישהו גדול יותר שברא אותו.
אדם שמבין שבשכל ישר מבין שלא יכול להיות ש600,000 איש עמדו תחת הר וראו מראות אלוקים, קבלו תורה ונכנסה בהם יראת שמים, ואין איש מעומדי אותו מעמד שאומר הייתי שם וזה לא בדיוק היה כך, או מישהו שקיבל מאבותיו אחרת [בניגוד לסיפורי מוחמד והגמל, או לישו שנולד לטעותם מבתולה שאין איש יכול להכחיש ועל אחת כמה וכמה לאמונות המזרח].
אדם שבשכל ישר מבין שמה שמתרחש עם כלל ישראל הוא בוודאי לתכלית נפלאה וטובה אבל מאידך אין לנו שום מושג על מה היא ומה צורתה.
אדם כזה איננו תמים. להיפך הוא "ישר" ותמימות הולכת תמיד עם ישרות כמו שרואים באיוב ועוד.
זאת הנקראת אמונה תמימה, התמימות נגמרת כאשר מתחילים לחקור ולהתעמק להקשות ולעסוק בדברים שבין כך אין לנו תשובות ברורות עליהם, וכאשר מכופפים את כל הזהות ותפיסת העולם למה שמבינים בשכל, כאן יש העדר תמימות.
לפעמים שואלים איפה היה אלוקים בשואה, זאת גם שאלה שיושבת על הנחת יסוד שלוקה בהעדר "תמימות", משום שהשואל מניח שהוא יודע דרכי ה', ומה שהוא לא מבין ולא הגיוני הוא קושיא על האמונה, אך האמת שמעולם לא הובטחנו שנבין קצות דרכיו ודרכי הנהגתו, רק הבטחנו שהוא ישנו ושיש לו תכלית להיטיב בסופו של דבר, אך להבין כיצד מה שאנו רואים משרת או מוליך אל הטוב, זה בדיוק דוגמא ברורה לחוסר תמימות.
[לא שה"אלוהים" שלהם - היינו האדם הושיע אותם בשואה, ויושיע אותם בעתיד אם תתרגש ח"ו שואה, לא האמריקאים ולא הגרמנים ה"מתורבתים"]

 

[מחשבות טובות]

ידועים דברי הגר"ח מבריסק, בענין "נבעך אפיקורוס". מישהו יכול להביא המקורות המקוריים והרחבת הענין?
וגם בנוסף שאלה שניקרה במוחי, הרי בעיקרי האמונה יש מחלוקות בין כל גדולי הראשונים הקדמונים. וכי נימא שרק אחד מהם בר עולם הבא, ובפרט שייתכן שאף אחד מהם לא יהיה חלילה בר עולם הבא, יען שבדבר אחד מכל דבריו לא כיוון לאמת. ועל כרחך לחלק בזה, וצ"ע מהו שביל הזהב והיכן ישכון האור.

 

[ידידיה]

הגאון הגדול הרב משה פנירי שליט"א ראש בית הוראה 'אפיקי מים' ומחבר ספרי הלכה חשובים מדבר על המיליארדים דקדושה



מה זה? נחמד, איזה צדיקים הם, מכבדים רבנים, מה זה. הציבור שלנו מה, מקום ראשון בכיבוד רבנים. אין מה לדבר. יש כבוד, כבוד גדול נותנים לרבנים. את הכסף תורמים פה, קופת העיר, קופת זה, וזה מצב טוב. במצב לא טוב נותנים את זה לליצן ההוא שמה, שצריך מיליארדים שיהיה לו. עבודה זרה.

בושה שאברכים הולכים לליצנים האלה.

כן, אני לא מזכיר שמות, כי הזכרתי את השם שלו בתל ציון, אז מישהו אמר לי, הרב, למה אתה אומר ככה? הוא צדיק. צדיק. הוא עושה כל יום 30, 40 מופתים. אליהו עשה שמונה, אלישע 16, ופה עושים כל יום 30, 40 מופתים. תגיד לי, מה אתם מטומטמים באמת? עד כדי כך הספרדים הגעתם לדרגה הזאת, לשפלות הזאת?

די כבר, תתנערו, די. תילחמו בטמטום, זה מחלה ממארת נוראית, חשוכת מרפא. תילחמו בכל ה... בציפורניים, בזה, די כבר, די. זה כבר נמאס לשמוע את זה.

מופתים, מופתים, אברך מדבר על מופתים. זה לא מצחיק, אתם צוחקים, אני בוכה. אברך מדבר על מופתים. בחייך, כל מורה הוראה הכי קטנצ'יק עושה מופתים. למה? כי הבן אדם מאמין בצד שלו והוא מן שמיים עוזרים לו. הוא אומר לו כן, תעשה זירוז, לא תעשה זירוז, והכל יוצא בסדר. למה? כי הוא מאמין ברב, אז הוא מושך לעצמו את הישועה. זה לא מהרב, זה ממנו.

אז מה, מה זה מופת? מופת. פעם בא אחד לקוצקר, אמר לו מה, איפה, מי זה הרב שלך? אמר פלוני. מה הוא עושה? אומר הוא עושה מופת ומופתים וזה. אמר לו בוא נראה אותו לוקח, פעם הוא לקח אדם פשוט ועשה ממנו חסיד, זה נקרא מופת.

נראה אותך. נראה אותך לוקח בני ברקים ועושה מהם מורי הוראה. לא? זה מופת. לא ככה?

 

[מחשבות טובות]

ידועים דברי הגר"ח מבריסק, בענין "נבעך אפיקורוס". מישהו יכול להביא המקורות המקוריים והרחבת הענין?
וגם בנוסף שאלה שניקרה במוחי, הרי בעיקרי האמונה יש מחלוקות בין כל גדולי הראשונים הקדמונים. וכי נימא שרק אחד מהם בר עולם הבא, ובפרט שייתכן שאף אחד מהם לא יהיה חלילה בר עולם הבא, יען שבדבר אחד מכל דבריו לא כיוון לאמת. ועל כרחך לחלק בזה, וצ"ע מהו שביל הזהב והיכן ישכון האור.

ומצאתי כאן https://tora-forum.co.il/threads/מקור-לר-חיים-על-נעבעך-אפיקורס.19019/ מילי, וכל המוסיף...

 

[שאינו יודע לשאול]

ידועים דברי הגר"ח מבריסק, בענין "נבעך אפיקורוס". מישהו יכול להביא המקורות המקוריים והרחבת הענין?
וגם בנוסף שאלה שניקרה במוחי, הרי בעיקרי האמונה יש מחלוקות בין כל גדולי הראשונים הקדמונים. וכי נימא שרק אחד מהם בר עולם הבא, ובפרט שייתכן שאף אחד מהם לא יהיה חלילה בר עולם הבא, יען שבדבר אחד מכל דבריו לא כיוון לאמת. ועל כרחך לחלק בזה, וצ"ע מהו שביל הזהב והיכן ישכון האור.

היכן מצאנו שאחד הראשונים סובר שהמאמין בעיקרי אמונה כפי השיטה החולקת עליו הוי אפיקורוס?
ואולי כוונת מר לשאול איך יתכן שיהיו כופרים שלדעת חלק מהראשונים הם אפיקורסים ולדעת אחרים הם עוברי עבירה אך אינם אפיקורוס, ומדוע לא נאמר דאה"נ.

 

[מחשבות טובות]

היכן מצאנו שאחד הראשונים סובר שהמאמין בעיקרי אמונה כפי השיטה החולקת עליו הוי אפיקורוס?
ואולי כוונת מר לשאול איך יתכן שיהיו כופרים שלדעת חלק מהראשונים הם אפיקורסים ולדעת אחרים הם עוברי עבירה אך אינם אפיקורוס, ומדוע לא נאמר דאה"נ.

שאלתי לפי הגר"ח מבריסק שסובר שיש מושג של "נבעך אפיקורוס".

 

[אלישמע]

ידוע כי ישנם כאלו שיש להם אמונה תמימה.
הם אינם דורשים ואינם חוקרים, מאמינים במה שספרו להם הוריהם ותו לא.

זה מוצג תמיד כמעלה גדולה.
אך האם אין בזה גם חסרון מסוים?

יושב לו דייג הודי במאוריציוס, ומאמין בכל ליבו בברהמה ובוישנו, ולא שואל שום שאלה.
ככה אבא אמר לי. יש אלים גדולים מסוגים שונים, לאחד מהם יש אוזני פיל, השני עם זנב, והם מנהלים את מה שזז פה.
יש בזה חסרון? יש תביעה כלפיו?

לטפשים, האמונה טובה.
לחכמים, החקירה לפעמים מועילה.
וּלְמָה לחנך ? - קודם כל לאמונה, כי אינך יודע מי חכם ומי טיפש.
ולמאי נפק"מ ? - לא לדחות את החוקר, ולא לשכנע אותו באמונה, כי זה לא יעבוד.
האם החוקר יצליח ? - לא בהכרח. (ולכן מה ?)
האם ההודי והיהודי המאמין שוים ? - בהחלט כן! (ולכן מה?)
האם כל רב צריך ללמוד את דרכי החקירה וההוכחות ? - לא. כי לא כל אחד בנוי לזה.
אז מה עושים כשיש תלמיד כזה ? - שולחים אותו למקום מתאים (אם יש), ועכ"פ צריך להבין אותו ולדעת לזרום איתו (אא"כ זה בא על חשבון אחרים).

 

[עשרה זהב]

הגאון הגדול הרב משה פנירי שליט"א ראש בית הוראה 'אפיקי מים' ומחבר ספרי הלכה חשובים מדבר על המיליארדים דקדושה



מה זה? נחמד, איזה צדיקים הם, מכבדים רבנים, מה זה. הציבור שלנו מה, מקום ראשון בכיבוד רבנים. אין מה לדבר. יש כבוד, כבוד גדול נותנים לרבנים. את הכסף תורמים פה, קופת העיר, קופת זה, וזה מצב טוב. במצב לא טוב נותנים את זה לליצן ההוא שמה, שצריך מיליארדים שיהיה לו. עבודה זרה.

בושה שאברכים הולכים לליצנים האלה.

כן, אני לא מזכיר שמות, כי הזכרתי את השם שלו בתל ציון, אז מישהו אמר לי, הרב, למה אתה אומר ככה? הוא צדיק. צדיק. הוא עושה כל יום 30, 40 מופתים. אליהו עשה שמונה, אלישע 16, ופה עושים כל יום 30, 40 מופתים. תגיד לי, מה אתם מטומטמים באמת? עד כדי כך הספרדים הגעתם לדרגה הזאת, לשפלות הזאת?

די כבר, תתנערו, די. תילחמו בטמטום, זה מחלה ממארת נוראית, חשוכת מרפא. תילחמו בכל ה... בציפורניים, בזה, די כבר, די. זה כבר נמאס לשמוע את זה.

מופתים, מופתים, אברך מדבר על מופתים. זה לא מצחיק, אתם צוחקים, אני בוכה. אברך מדבר על מופתים. בחייך, כל מורה הוראה הכי קטנצ'יק עושה מופתים. למה? כי הבן אדם מאמין בצד שלו והוא מן שמיים עוזרים לו. הוא אומר לו כן, תעשה זירוז, לא תעשה זירוז, והכל יוצא בסדר. למה? כי הוא מאמין ברב, אז הוא מושך לעצמו את הישועה. זה לא מהרב, זה ממנו.

אז מה, מה זה מופת? מופת. פעם בא אחד לקוצקר, אמר לו מה, איפה, מי זה הרב שלך? אמר פלוני. מה הוא עושה? אומר הוא עושה מופת ומופתים וזה. אמר לו בוא נראה אותו לוקח, פעם הוא לקח אדם פשוט ועשה ממנו חסיד, זה נקרא מופת.

נראה אותך. נראה אותך לוקח בני ברקים ועושה מהם מורי הוראה. לא? זה מופת. לא ככה?

מקווה שלא יאונה לו כל רע...

אבל ב"ה שיש מישהו שאומר את האמת כמות שהיא.

 

[עשרה זהב]

ידוע כי ישנם כאלו שיש להם אמונה תמימה.
הם אינם דורשים ואינם חוקרים, מאמינים במה שספרו להם הוריהם ותו לא.

זה מוצג תמיד כמעלה גדולה.
אך האם אין בזה גם חסרון מסוים?

יושב לו דייג הודי במאוריציוס, ומאמין בכל ליבו בברהמה ובוישנו, ולא שואל שום שאלה.
ככה אבא אמר לי. יש אלים גדולים מסוגים שונים, לאחד מהם יש אוזני פיל, השני עם זנב, והם מנהלים את מה שזז פה.
יש בזה חסרון? יש תביעה כלפיו?

למיטב ידיעתי,
זה היה סלע המחלוקת בין הרמב"ם לחכמי דורו בענייני פילוסופיית האלוקות.
שכידוע הרשב"א וב"ד החרימו את העוסקים בה וכו'.

 

[מחשבות טובות]

האם החוקר יצליח ? - לא בהכרח. (ולכן מה ?)
האם ההודי והיהודי המאמין שוים ? - בהחלט כן! (ולכן מה?)
האם כל רב צריך ללמוד את דרכי החקירה וההוכחות ? - לא. כי לא כל אחד בנוי לזה.
אז מה עושים כשיש תלמיד כזה ? - שולחים אותו למקום מתאים (אם יש), ועכ"פ צריך להבין אותו ולדעת לזרום איתו (אא"כ זה בא על חשבון אחרים).

בענין החקירה, הרחיב בזה ידידי הגאון החוקר רבי אסי הלוי אבן-יולי בספרו שו"ע המידות חלק אמונה, והשבוע ישבתי על ענין זה, ובעז"ה יופיע במערכה פרשת יתרו.

 

[כמצרף כסף]

הגאון הגדול הרב משה פנירי שליט"א ראש בית הוראה 'אפיקי מים' ומחבר ספרי הלכה חשובים מדבר על המיליארדים דקדושה



מה זה? נחמד, איזה צדיקים הם, מכבדים רבנים, מה זה. הציבור שלנו מה, מקום ראשון בכיבוד רבנים. אין מה לדבר. יש כבוד, כבוד גדול נותנים לרבנים. את הכסף תורמים פה, קופת העיר, קופת זה, וזה מצב טוב. במצב לא טוב נותנים את זה לליצן ההוא שמה, שצריך מיליארדים שיהיה לו. עבודה זרה.

בושה שאברכים הולכים לליצנים האלה.

כן, אני לא מזכיר שמות, כי הזכרתי את השם שלו בתל ציון, אז מישהו אמר לי, הרב, למה אתה אומר ככה? הוא צדיק. צדיק. הוא עושה כל יום 30, 40 מופתים. אליהו עשה שמונה, אלישע 16, ופה עושים כל יום 30, 40 מופתים. תגיד לי, מה אתם מטומטמים באמת? עד כדי כך הספרדים הגעתם לדרגה הזאת, לשפלות הזאת?

די כבר, תתנערו, די. תילחמו בטמטום, זה מחלה ממארת נוראית, חשוכת מרפא. תילחמו בכל ה... בציפורניים, בזה, די כבר, די. זה כבר נמאס לשמוע את זה.

מופתים, מופתים, אברך מדבר על מופתים. זה לא מצחיק, אתם צוחקים, אני בוכה. אברך מדבר על מופתים. בחייך, כל מורה הוראה הכי קטנצ'יק עושה מופתים. למה? כי הבן אדם מאמין בצד שלו והוא מן שמיים עוזרים לו. הוא אומר לו כן, תעשה זירוז, לא תעשה זירוז, והכל יוצא בסדר. למה? כי הוא מאמין ברב, אז הוא מושך לעצמו את הישועה. זה לא מהרב, זה ממנו.

אז מה, מה זה מופת? מופת. פעם בא אחד לקוצקר, אמר לו מה, איפה, מי זה הרב שלך? אמר פלוני. מה הוא עושה? אומר הוא עושה מופת ומופתים וזה. אמר לו בוא נראה אותו לוקח, פעם הוא לקח אדם פשוט ועשה ממנו חסיד, זה נקרא מופת.

נראה אותך. נראה אותך לוקח בני ברקים ועושה מהם מורי הוראה. לא? זה מופת. לא ככה?

שיתכונן לקליפ השמצה ילדותי בקרוב...
(ולא נרחיב כי הנהלת הפורום אוסרת...)

 

[אלישמע]

בענין החקירה, הרחיב בזה ידידי הגאון החוקר רבי אסי הלוי אבן-יולי בספרו שו"ע המידות חלק אמונה, והשבוע ישבתי על ענין זה, ובעז"ה יופיע במערכה פרשת יתרו.

איני יודע מה כתב, אני רק יכול לנחש.
אבל ספר כזה יכול להיות אמין בעיני תלמיד חוקר ?

 

[מחשבות טובות]

איני יודע מה כתב, אני רק יכול לנחש.
אבל ספר כזה יכול להיות אמין בעיני תלמיד חוקר ?

"חוקר", הכוונה שאינו נתפס לסטיגמות המקובלות אלא בודק כל דבר בשורשו, ותו לא מידי.

 

[ן' מיגאש]

דעת חובות הלבבות בהקדמה שהתמימות היא טובה לנשים וילדים, ורשלנות לאנשים בעלי שכל, ועד כדי כך שיתבעו על שלא השיגו מה שהיה ביכלתם להשיג.

 

[אלישמע]

"חוקר", הכוונה שאינו נתפס לסטיגמות המקובלות אלא בודק כל דבר בשורשו, ותו לא מידי.

חידה סתומה.
נא באר.

 

[בית יוסף להבה]

ידוע כי ישנם כאלו שיש להם אמונה תמימה.
הם אינם דורשים ואינם חוקרים, מאמינים במה שספרו להם הוריהם ותו לא.

זה מוצג תמיד כמעלה גדולה.
אך האם אין בזה גם חסרון מסוים?

יושב לו דייג הודי במאוריציוס, ומאמין בכל ליבו בברהמה ובוישנו, ולא שואל שום שאלה.
ככה אבא אמר לי. יש אלים גדולים מסוגים שונים, לאחד מהם יש אוזני פיל, השני עם זנב, והם מנהלים את מה שזז פה.
יש בזה חסרון? יש תביעה כלפיו?

אין לי את הטקסט כדי להעתיק, אבל יעויין בביאור הגר"א למשלי סוף פרק ב פסוקים כא כב, מה שכתב בעניין התמימות ובעניין הישרות, ונראה לפי מה שכתב שהכל לפי מה שהוא אדם.

 

[מחשבות טובות]

חידה סתומה.
נא באר.

אני הסתפקתי מה כוונתך, והכרעתי בינתיים שאתה שואל איך אסמוך על מישהו שנקרא 'חוקר' והיינו חופשי מדת ופוקר ופורק עול, ועל כך ביארתי שאין חוקר דהכא אלא לשבח.

 

[עת שערי רצון]

כמדומה שיש בזה מח' ראשונים
ידוע שהחובות הלבבות נגד אמונה תמימה

 

[בנאות דשא]

ידוע שהחובות הלבבות נגד אמונה תמימה

לא נגד, אלא מוכרחים לבנות קומה שנייה וכדאמר

דעת חובות הלבבות בהקדמה שהתמימות היא טובה לנשים וילדים, ורשלנות לאנשים בעלי שכל, ועד כדי כך שיתבעו על שלא השיגו מה שהיה ביכלתם להשיג.

 

[אלישמע]

אני הסתפקתי מה כוונתך, והכרעתי בינתיים שאתה שואל איך אסמוך על מישהו שנקרא 'חוקר' והיינו חופשי מדת ופוקר ופורק עול, ועל כך ביארתי שאין חוקר דהכא אלא לשבח.

לאו, כוונתי היתה הפוכה בדיוק.
איך אפשר להורות לתלמיד שבא בחקירה (כלומר שואל שאלות), ע"פ ספר ש[מסתמא] מחזיר הדבר בסוף לאמונה.
כי אם על פי חקירה, א"כ הדיון פתוח, והתלמיד השואל יבדוק הטענות ויחליט אם שכנע אותו אם לאו, כך שא"א "לכתוב" על זה ספר.
אפשר לדון בזה, והדיון ישאר פתוח. ויהיה אפשר לעיין "גם" בספר.
ובפרט אם הספר עוסק בעצם הנידון המדובר כאן (כמו שהבנתי מדבריך) האם צריך לחקור או להאמין.

 

[עת שערי רצון]

לא נגד, אלא מוכרחים לבנות קומה שנייה וכדאמר

היינו הך
לא להתספק בסיפורי הגננת רותי ...

 

[מחשבות טובות]

כחיזוק לאמונה, אכתוב כי אתמול פנה אלי אברך בכולל, ואמר ששמע הסיפור מכלי ראשון. באיש מכובד שבא למקוה בקרית-ספר או מודיעין-עילית, ושם מוכרים כל מיני ממתקים שוקולדים ופיצוחים, ועבר שם אחד שבלי כוונה הזיז ושפך הרבה מהתכולה, וראהו איך שהוא מסמיק ומאבד העשתונות. אז הלה קם ועשה עצמו כאילו הוא זה שגרם זה, ואמר לו נורא אני אשלם על הכל אני אנקה ואסדר, כולם נתנו בו עיניהם כאשר השופך מתחמק בינתיים מהאזור.
אח"כ (לו זוכר אם זה למחרת, ומסתבר שלא, כי נראה שהמעשה היה ביום שישי, א"כ זה היה כמה ימים אחרי) הוא חולם שהוא בים וטובע ואז הוא מצליח להרים ראשו, ושוב טובע ואחר מאמצים מרים ראשו, ושוב טובע ונראה שאפסה תקוותו ואז בכוחות אדירים ובאורח פלא מצליח להרים ראשו ולצאת מהמים. ויקם והנה חלום ותיפעם רוחו, והנה ביום הזה היה יום חורפי וסוער, והלך הבן שלו עם חבר לאזור הנחל שם, וכידוע אחד נעלם עד עתה והשני ניצל, ובא וסיפר שאכן נסחף לתוך המים וטבע, וראה זה פלא מה שהיה בחלום אירע עמו, שטבע והרים ראשו ושוב טבע ושוב הרים ראשו ושוב טבע עד שלבסוף ניצל מהסכנה.
ראו נא מה עושה לקיחת אחריות, נתן לבו ועיניו, להציל בן ישראל מהלבנת פנים, והתקיים בזרעו צדקה תציל ממוות.

 

[שאינו יודע לשאול]

כחיזוק לאמונה, אכתוב כי אתמול פנה אלי אברך בכולל, ואמר ששמע הסיפור מכלי ראשון. באיש מכובד שבא למקוה בקרית-ספר או מודיעין-עילית, ושם מוכרים כל מיני ממתקים שוקולדים ופיצוחים, ועבר שם אחד שבלי כוונה הזיז ושפך הרבה מהתכולה, וראהו איך שהוא מסמיק ומאבד העשתונות. אז הלה קם ועשה עצמו כאילו הוא זה שגרם זה, ואמר לו נורא אני אשלם על הכל אני אנקה ואסדר, כולם נתנו בו עיניהם כאשר השופך מתחמק בינתיים מהאזור.
אח"כ (לו זוכר אם זה למחרת, ומסתבר שלא, כי נראה שהמעשה היה ביום שישי, א"כ זה היה כמה ימים אחרי) הוא חולם שהוא בים וטובע ואז הוא מצליח להרים ראשו, ושוב טובע ואחר מאמצים מרים ראשו, ושוב טובע ונראה שאפסה תקוותו ואז בכוחות אדירים ובאורח פלא מצליח להרים ראשו ולצאת מהמים. ויקם והנה חלום ותיפעם רוחו, והנה ביום הזה היה יום חורפי וסוער, והלך הבן שלו עם חבר לאזור הנחל שם, וכידוע אחד נעלם עד עתה והשני ניצל, ובא וסיפר שאכן נסחף לתוך המים וטבע, וראה זה פלא מה שהיה בחלום אירע עמו, שטבע והרים ראשו ושוב טבע ושוב הרים ראשו ושוב טבע עד שלבסוף ניצל מהסכנה.
ראו נא מה עושה לקיחת אחריות

היינו חסד בשלמות, וכעובדא דנחוניה חופר שיחין דדבר שנצטער בו צדיק לא יתכן שיכשל בו זרעו

 

[יעקבי]

וכידוע אחד נעלם עד עתה

נמצא בד"ה