עבודה זרה מין הקרבנות בישראל ובבני נח

[יוסף]

הנה מצינו בקרבנות של ישראל כמה מינים מן הצומח ומן הדומם ומן החי.
מן החי מצינו בהמות, כבשים עזים ופרים.
ומן העופות תורים ובני יונה.
מן הצומח יינות שמנים וסלתות, וכן לבונה.
מן הדומם, מנסכים מים על גבי המזבח, וכן מולחים את הקרבנות.
מצאנו שקין הקריב מן הפשתן, ויש להסתפק, האם לכלל בני נח, יש הגבלה במין הקרבן, ועד היכן, האם יכולים הם להביא מכל החי, גם מן הטמא, או רק מן הטהור, והאם מכל הטהורים. וכן מה הדין אם יכולים להביא מן הדגים ומן הרמשים.
והאם יכולים להביא מן היוצא מן החי.
וזה פשוט שאינם יכולים להביא מן מחוסרי אבר, דילפינן לה מנח, ולכן נראה דהוא הדין גם לטמאות שאינם יכולים להביא.
ופשטא דקרא דנח הביא מן הטהורה לישראל, ומשמע מזה דמכל הטהורים הקריב.
אמנם בסוגיא בעבודה זרה נא. מבואר דכל שהוא כשר לבן נח בבמה, חייבים עליו בעבודה זרה, ולכן פשיטא שחייב על בהמה שאינה מחוסרת אבר. ומדברי רש"י שם ד"ה מר סבר וד"ה לא דכולי עלמא, מבואר שאין בעבודת פנים שחיטת תרנגולים ואווזים, ומשמע דכוותה אין בבמה לבן נח.
וצריך תלמוד מהיכן ילפינן לה.