מיץ גזר מועיל לרפואת עיניים?

[כדאמרי אינשי]

בספר סגולות רבותינו (עמ' 300) הביא ששאל את הגר"ח קנייבסקי זצ"ל האם יש מקור בחז"ל שאכילת גזר או שתיית מיץ גזר מועיל לחיזוק הראיה בעינים? והשיב: אין ידוע לי.

אמנם בספר דרך צדיקים (חלק ב עמ' 250) הביא כן בשם הגה"צ רבי מרדכי שרעבי זצ"ל. ע"ש.

ושמעתי מכלי ראשון על שני מקרים שהיו רגילים לאכול כל יום גזר וירד להם המספר במשקפיים.

ודע שיש הרבה דברים במילי דעלמא שאנשים עושים דברים או נמנעים מדברים ונגררים אחר ההמון בלי לבדוק אמיתות הדברים, ופעמים שהדברים אינם נכונים כלל ופעמים שתלויים במחלוקת בין הרופאים והחוקרים, ואציין דוגמאות מהן:

רבים סבורים שזה טוב ומועיל לנקות האזנים מצואת האוזן וכך יש רופאי אוזנים ממליצים, אמנם הדבר לא מדוייק דסיפר לי אחד שהייתה לו דלקות וניפוחים וכאבי אוזנים, חולפים וחוזרים שוב, והלך לרופא אוזנים בכיר ואמר לו שזה מגיע מחמת שהוא מנקה את האוזן, שלכלוך האוזן מהוה שמירה והגנה עליה, ובאמת הפסיק לנקות את האוזן, והפסיק לו הדלקות.

וכן מה שאנשים סבורים שבריא להתקלח כל יום שהרחיצה היא הגיינה וניקוי הגוף ומאפשר מניעת מחלות, והסרת חומרים מזיקים מהגוף, אמנם גם זה שמעתי דאינו מדוייק, דהגוף מפריש חומרים מסויימים, והם שומרים עליו ממחלות וכשמתקלח מסיר החומר, והיה זקן בגיל 140 באיראן שלעולם לא התקלח וכשקילחו אותו מת.

וכידוע שיש הרבה מחקרים שחלוקים ביניהם, והכלל הוא שהכל לפי העניין והדברים משתנים מאדם לאדם וממקום למקום והעיקר הוא לא להתנהג בקיצוניות אלא בשביל הזהב בדרך האמצעי, וכמש"כ הרמב"ם (הל' דעות פ"א ה"ד וה"ז) וספר החינוך (במצווה תרי"א) ור' עובדיה מברטנורא באבות (פ"ב ה"א).

וכן עוד דוגמא, מה שציין בספר נר באישון לילה (עמ' 289) שקריאה בחושך רבים מאמינים שקריאה בחושך פוגעת בראייה קיימת, אולם הסכמה רחבה בין רופאי העיניים כי קריאה בחושך אינה גורמת כל נזק לראייה, ומקור האמונה בנזק הוא ככל הנראה בתחושת המאמץ המתלווה לקריאה בחושך. בתנאי תאורה גרועים, פוחתת תדירות המצמוצים, והדבר גורם לתחושת יובש לא נעימה אך היא חולפת לאחר הקריאה ללא כל השפעה. ע"ש. אמנם שו"ר שכדברי העולם כתוב בספר קיצושו"ע (גנצפריד סי' לב אות כז) 'יזהר מלעסוק בכתיבה או לקרות בספר, או לעשות כל מלאכה דקה באור בין השמשות, וכן בעצם היום כאשר השמש בתקפה, וכן לא ירבה בכתיבה או לקרות בספר באותיות קטנות ובכל מלאכה דקה לאור הנר בלילה. ע"ש.​

 

[שמעון טרבלסי]

וכן מה שאנשים סבורים שבריא להתקלח כל יום שהרחיצה היא הגיינה וניקוי הגוף ומאפשר מניעת מחלות, והסרת חומרים מזיקים מהגוף, אמנם גם זה שמעתי דאינו מדוייק, דהגוף מפריש חומרים מסויימים, והם שומרים עליו ממחלות וכשמתקלח מסיר החומר, והיה זקן בגיל 140 באיראן שלעולם לא התקלח וכשקילחו אותו מת.

גם מי שכל חייו לא יחשף לשמש, לכשיחשף זה יפרע בו קשות.

 

[שמעון טרבלסי]

וכן עוד דוגמא, מה שציין בספר נר באישון לילה (עמ' 289) שקריאה בחושך רבים מאמינים שקריאה בחושך פוגעת בראייה קיימת, אולם הסכמה רחבה בין רופאי העיניים כי קריאה בחושך אינה גורמת כל נזק לראייה, ומקור האמונה בנזק הוא ככל הנראה בתחושת המאמץ המתלווה לקריאה בחושך. בתנאי תאורה גרועים, פוחתת תדירות המצמוצים, והדבר גורם לתחושת יובש לא נעימה אך היא חולפת לאחר הקריאה ללא כל השפעה. ע"ש. אמנם שו"ר שכדברי העולם כתוב בספר קיצושו"ע (גנצפריד סי' לב אות כז) 'יזהר מלעסוק בכתיבה או לקרות בספר, או לעשות כל מלאכה דקה באור בין השמשות, וכן בעצם היום כאשר השמש בתקפה, וכן לא ירבה בכתיבה או לקרות בספר באותיות קטנות ובכל מלאכה דקה לאור הנר בלילה. ע"ש.

אני מכיר אדם שהתעוור מזה בעין אחת, ועינו השניה נפגעה קשות, וירדה ראייתה לכ20 אחוז.

 

[כדאמרי אינשי]

אני מכיר אדם שהתעוור מזה בעין אחת, ועינו השניה נפגעה קשות, וירדה ראייתה לכ20 אחוז.

ייתכן שהאדם שאתה מכיר קישר בטעות בין הפעולה המאומצת של קריאה בחושך לבין התופעה החמורה שקרתה לו. לדוגמה, אם היה לו לחץ תוך-עיני גבוה או בעיית כלי דם קיימת, הוא עלול היה לחוות את האירוע הרפואי החמור בזמן שקרא בחושך, וכך קישר בטעות את הפעולה (קריאה) לגורם הבעיה (עיוורון), אך בפועל, המדע מכחיש את הקשר ביניהם.