אין ראיה מדברי השו"ע שרק נקט דין על הניסים ולא בא להורות גרסאות בכך.
הרבה אחרונים..
רק לחשוב אם זה היה הפוך...
אם היה הפוך? הרי גם לצד זה יש צד הפוך ואם כי הלשון של השו"ע כך עדיין היה אפשר לטעון כנגד [כמו במקרים אחרים שהגר"ע זצ"ל פסק שלא כשו"ע מסיבות שונות שהרב יצחק שליט"א כן חלק בלווין]. הא קמן שלא עשה כן ואדרבה כתב שאין לעשות וויכוחים על זה.
השולחן ערוך בידיו כחומר ביד היוצר ברצותו מרחיב וברצותו מקצר ברצותו דווקא וברצותו לאו דווקא.
היו מתרבים ה"אברכים"...
תענה עניינית במקום להלוך סחור סחור.
הם בכלל התייחסו לשולחן ערוך?
מעניין...
חכם מופלג אחד שליט"א כתב לי "השו"ע בסה"כ העתיק את מה שהיה לפניו בסידורים. באף סידור בעולם, בין כת"י ובין דפוסים מכל העדות החוגים ומינים לא היה כתוב 'ועל' אלא 'על' הניסים. האם כולם טיפשים, לא שמו לב, לא ידעו?
זה שהיה כתוב בסידורים לא אומר כלום. (מה שעוד לא בדקתי)
אמת.
אחר הגילוי נאות ועם כל הכבוד והערכה
אומר הכל. אומר לך מה מנהג ישראל מדורי דורות. ואומר שמרן השולחן ערוך כתב את מה שהיה רגיל לומר כפי שהיה כתוב בסידורים. וכל המשנה ידו על התחתונה
מסכן הרב מאזוז זצ"ל מה עשו לו כששינה על פי הדקדוק...
זה שנהגו כן לא אומר כלום.
כמדומני שהרב יצחק יוסף נוהג לומר דברים קשים מאוד מאוד על גדולי ישראל שהגיהו בסידורים.
אתה יכול לשאול גם את היעב"ץ והגר"ש דבילצקי על הטענה הזו, אגב...
אה"נ, אפשר לשאול את כולם, אבל לא קיבלתי עדיין תשובה שמספקת...
כמדומני שלא כל עוד אין בכך שום בעיה.
כן כן וגם הוא הקובע איפה זה בעיה ואיפה לא...
התשובה מאד ברורה צריך להחליט פעם אחת ולתמיד
אומנם גם בחנוכה אומרים על הניסים, אבל זה עדיין לא פורים.
אולי בגלל שהזכרנו את המן במעוז צור זה הזכיר את פורים...
אולי בגלל שניק אחד בשם אור יעקב סיפר בדיחות משונות זה הזכיר את פורים. יותר מסתבר כך.