נוסחאות תפילה

[כותל המזרחי]

כידוע שעם ישראל נחלק לי"ב שבטים וכל שבט ושבט תפילתו עולה בנתיב מיוחד.

עם ישראל נחלק בנוסח התפילה לשלוש נוסחאות עיקריים.

1. נוסח ע"מ - שהוא הנוסח שקרוב לאר"י

2. נוסח אשכנז הקדום.

3. נוסח ספרד שהוא מיקס בין הנוסחאות.

רבני הפורום מוזמנים לחוות דעתם על כל נוסחא לפאר ולרומם את הפורום הק'.

 

[עשרה זהב]

אי אפשר להתחיל אשכול כזה בלי דברי מרן החיד"א הנודעים (קש"ג סימן יב אות ט) בשם רבינו האר"י,
שבשמים ישנם י"ב שערים כנגד י"ב שבטים,
והתפילות של כל שבט ושבט נכנסות בשער שלו,

והתפילה שהיא בנוסח הספרדים עולה בכל השערים...

 

[אברימי]

מה עם נוסח מאוחד?
(או נוסח צה"ל האחיד).

 

[כותל המזרחי]

מה עם נוסח מאוחד?

אנחנו לא דלי"ם ורשים

 

[אברימי]

אנחנו לא דלי"ם ורשים

אנחנו גם לא אשכנזים. אבל הביאו את כל הנוסחים...

 

[אברימי]

ומה עם תהילת ה'?
אגב, זה באמת נוסח האריז"ל?

 

[החש בראשו]

נוסח מרוקו שונה מאד מנוסח האריז״ל.

 

[אברימי]

מה עם תכלאל?

 

[כותל המזרחי]

לא באתי לפגוע באף עדה.

אצם יכולים להעלות עוד נוסחאות.

ותן לחכם ויחכם עוד.

 

[עשרה זהב]

נוסח האיטליאנים.

 

[כותל המזרחי]

נוסח האיטליאנים.

אגב, אומרים על הנוסח הזה שהוא קדום מאד ולא נגעו בו ידיים.

 

[רק תורה]

כידוע שעם ישראל נחלק לי"ב שבטים וכל שבט ושבט תפילתו עולה בנתיב מיוחד.

עם ישראל נחלק בנוסח התפילה לשלוש נוסחאות עיקריים.

1. נוסח ע"מ - שהוא הנוסח שקרוב לאר"י

2. נוסח אשכנז הקדום.

3. נוסח ספרד שהוא מיקס בין הנוסחאות.

רבני הפורום מוזמנים לחוות דעתם על כל נוסחא לפאר ולרומם את הפורום הק'.

נוסח עדות המזרח הוא נוסח האר"י ונוסח האר"י הוא נוסח הספרדים (הוא שינה לספרדים כמה דברים קטנים, כמו ברוך שאמר הקצר, תכנת שבת, ועוד פה ושם)

בגלל הרצון לעשות מיקס נוסח ספרד נראה שהפסידו את הנוסח...
כמו למשל "וצדקנו בצדק ובמשפט" "תפילת כל פה עמך ישראל ברחמים" ועוד כיו"ב

נוסח מרוקו שונה מאד מנוסח האריז״ל.

יותר קרוב אולי לספרד הקדום (הדפיסו בעבר ב"ש הארוך ולמשה צוית ועוד כיו"ב), אבל עיקר הנוסח זהה

 

[כותל המזרחי]

משהו יכול להרחיב על ההבדלים בין הנוסחאות.

ועוד שאלה, האם היה הבדל בין נוסח פרס אפגניסטאן בוכרה לאחרים?

 

[עת שערי רצון]

נסכם:
א) נוסח אשכנז, נוסח הגר''א, נוסח בני אשכנז שלא הושפע כלל מהאר''י והקבלה
ב) נוסח ספרד, חסידים, נוסח בני אשכנז שהושפע הרבה מהאר''י, אבל לא מהרש''ש והבא''ח
ג) נוסח חב''ד, כנ''ל עם נטיה קלה לנוסח הספרדים, קרוב מאוד ל''ספרד''
ד) נוסח תימן (בלדי), נוסח תימן המקורי עם המנהגים וכו' רובו ככולו ע''פ הרמב''ם
ה) נוסח תימן (שאמי) נוסח תימן יותר ''חדיש'' עם קצת שינויים (אולי בעקבות המקבולים? אינני יודע, אינני בקי בזה כדבעי)
ו) נוסח הספרדים, מרוקו-טוניס, יוצאי צפון אפריקה כדוג' הסידור תפילת החודש ועוד, נוסח ספרדי יותר מקורי ע'פ האר''י (אולי הושפע קצת קצת מהרש''ש והחיד''א)
ז) נוסח עדות המזרח, ע''פ האר''י והרש''ש והבן איש חי, שסידרו להפליא את כל ענייני התפילה בעומק הסודות וכו' - גם שם יש כמה שינויים: שינויי הגרע''י, או לחילופין שינויי הר' מזוז וכדו' אבל זה דברים קטנים, והנוסח די זהה (עניינים של ''זדים-מינים'' ''קיוינו-צפינו'' וכיו''ב)

 

[עת שערי רצון]

אגב, זה באמת נוסח האריז"ל?

נוסח האר''י ע''פ חב''ד. (גם בנוסח האר''י יש כמה שינויים ונוסחאות) דומה לנוסח ספרד הקלאסי, אולי קצת יותר ''ממושמע'' להאר''י. ללא ענייני הבא''ח והרש''ש (כמובן)

 

[כותל המזרחי]

מה הנוסח הכי קדמון?

 

[עת שערי רצון]

לדוגמא בברכות השחר בש''ס שלפנינו מופיע נוסח אשכנז מובהק (גמ' ברכות פרק הרואה) אבל הרי''ף והרמב''ם שם גורסים קצת אחרת וזה יותר קרוב לנוסח דידן, וכנ''ל לענין ברכת התורה בברכות כא. גירסת הגמ' ''לעסוק בד'ת'' כנוסח אשכנז, אך גם שם הרבה ראשונים גורסים ''על דברי תורה'' כנוסח דידן
לכן קשה לנחש מי היה לפני מי, בכל מקרה בודאי שלפני התגלות הזוהר שהיתה בערך בזמן הרמב''ם והרמב''ן, לא נהגו כדבריו. וכן לכל ענייני האר''י והקבלה