אני צריך לשאול את הרב שלי: למה? על מה? אימתי?

[קרן שן ורגל]

רציתי לשמוע את חוו"ד חברי הפורום לגבי תופעת "הרב שלי"
שאברכים לכאו' נורמאלים אומרים לך "אני צריך לשאול את הרב שלי" על דברים פעוטים ממש ובעיקר על דברים שאינם הלכתיים

כמו לדוג' אברך אחד שאמר לי אני צריך לשאול את הרב שלי אם לעשות בר מצוה ב"בית הרואה" או ב"מאורות משה"...
כך זה אמור להיות?
לשאול את הרב בכל נושא שאיננו השקפתי עקרוני?
יש לי בעיה שאין לי רב?

 

[ידידיה]

רציתי לשמוע את חוו"ד חברי הפורום לגבי תופעת "הרב שלי"
שאברכים לכאו' נורמאלים אומרים לך "אני צריך לשאול את הרב שלי" על דברים פעוטים ממש ובעיקר על דברים שאינם הלכתיים

כמו לדוג' אברך אחד שאמר לי אני צריך לשאול את הרב שלי אם לעשות בר מצוה ב"בית הרואה" או ב"מאורות משה"...
כך זה אמור להיות?
לשאול את הרב בכל נושא שאיננו השקפתי עקרוני?
יש לי בעיה שאין לי רב?

אני צריך לשאול את הרב שלי מה לענות לך.

 

[קרן שן ורגל]

בנותן טעם לציין פה כי מו"ר הגר"ד אברהם שליט"א מעולם לא נותן לתלמידיו להתייעץ איתו בכגון דא,
ואני זוכר אברך אחד ששאל אותו לגבי פיצוץ שאירע בצנרת אם כדאי לתקן הכל ולהחליף או לתקן קצת
ואמר לו בחיוך "תתקשר לאינסטלטור בדפי זהב או תשאל את הטבחית",
ומה שהבנו כל השנים שרב היינו לגדל מושגים בעוצמות בתורה, בעבודת ה', מלאך המכה על קודקודך ואומר גדל, להעמיד צורה של בן תורה ולהיות מצפון רוחני לבחור לכל ימיו. אבל בפירוש לא להתעסק עם עניני החיים השוטפים.
ותמיד אמר לנו שאלה ששאלו את ר' מאיר (חדש) בעיני החיים אם לשלוח את הילד ל'אחיעזר' או ל'חקרי לב' לא הבינו אותו, ור' מאיר ענה להם מדין חסד שירגישו תלמידים אף שלא קלטו כלום

 

[אי"ש נצ"ח]

מצוי מאד אצל אברכים בינונים

 

[מביט ומשיב]

השלב הראשון היה שהמציאו שצריך להתייעץ עם רבנים על נושאי חולין, כמו איפוא לגור ובמה לעבוד (אין שום מקור להנהגה כזו בדברי חז"ל)
מכאן זה רק ענין של זמן עד שישאלו את הרב האם לתת לילד מטרנה או סימילאק. (והמקובל התורן יגיד שסימילאק מזכיר את הס"מ אז עדיף מטרנה....)

 

[עשרה זהב]

לא תמיד הרב הוא במקום של 'רב',

אלא פשוט הוא האדם החכם שהם מכירים, ש'מוכן' לענות להם,

או שהם מרגישים שלפי רוב גדלותם הם מוכנים לשמוע ממנו.

לפעמים זו רק גאוה.

וכמובן, אם העצה תיכשל, הם יגידו, לך תדע מה היה יכול לקרות אם הרב לא היה אומר לי את זה...

 

[עשרה זהב]

ונראה לי שזה הגיע בעיקר מקהילות החסידים,

שם שואלים על כל גרפס'.

בלי לדבר על קהילות שנושאים פעוטים בינו לבינה נידונים על שלחן הרב ומשב"קיו בקודש וכדי ביזיון וקצף.

 

[שמעון טרבלסי]

השלב הראשון היה שהמציאו שצריך להתייעץ עם רבנים על נושאי חולין, כמו איפוא לגור ובמה לעבוד (אין שום מקור להנהגה כזו בדברי חז"ל)
מכאן זה רק ענין של זמן עד שישאלו את הרב האם לתת לילד מטרנה או סימילאק. (והמקובל התורן יגיד שסימילאק מזכיר את הס"מ אז עדיף מטרנה....)

כל הנוטל עצה מן הזקנים, נאמר רק על עניינים תורניים?
לא אמרתי שצריך ליטול עצה על סוג המטרנה, אבל בדברים שצריכים עצה - אף שהם ענייני חולין - הדברים אמורים, והם מקור מובהק בדברי חז"ל.

 

[מביט ומשיב]

כל הנוטל עצה מן הזקנים

זה משפט משמו"ר לגבי הנהגת עם ישראל, אני לא יודע האם זה נאמר על עוד דברים או לא, אבל מה שברור שלא מצינו הנהגה כזו בשום מקום בחז"ל.

חידה: מה כוונת הביטוי דעת תורה, במקור?

 

[שמעון טרבלסי]

בחיפוש קל בפרוייקט השו"ת מצאתי מאמר מהגרח"ש שאנן זצ"ל בענין זה בדיוק. מצו"ב.

 

[שאינו יודע לשאול]

בחירות צריך לשאול את הרב ?
[ומנין]

 

[יעקבי]

בחירות צריך לשאול את הרב ?
[ומנין]

וכשהרב כבר הורה, אפשר לעשות אחרת?

 

[שאינו יודע לשאול]

וכשהרב כבר הורה, אפשר לעשות אחרת?

כנראה שלא.
אבל מאיזה דין זה ?
וכבר ידועה המחלוקת שהיתה בימים ההם בין הגר"ד לנדא לבין הרב שך.
וזה שייך לשאלה שיש בה צדדים שנידונו במאמר שהביא הרב טרבלסי, על מה יש חיוב לשמוע.

 

[עשרה זהב]

וכבר ידועה המחלוקת שהיתה בימים ההם בין הגר"ד לנדא לבין הרב שך.

אני לא יודע

 

[בדרך סיפרתי מעשה]

(והמקובל התורן יגיד שסימילאק מזכיר את הס"מ אז עדיף מטרנה....)

המטרנה מזכירה את מט"ט

 

[מביט ומשיב]

אני לא יודע

הרב לנדא אחז שלא שייך (לפחות בזה) ועשית ככל אשר יורוך.

 

[אלישמע]

ואוו,
האשכול הזה ממש מוחין דקטנות.

 

[ממזרח שמש]

בנותן טעם לציין פה כי מו"ר הגר"ד אברהם שליט"א מעולם לא נותן לתלמידיו להתייעץ איתו בכגון דא,
ואני זוכר אברך אחד ששאל אותו לגבי פיצוץ שאירע בצנרת אם כדאי לתקן הכל ולהחליף או לתקן קצת
ואמר לו בחיוך "תתקשר לאינסטלטור בדפי זהב או תשאל את הטבחית",
ומה שהבנו כל השנים שרב היינו לגדל מושגים בעוצמות בתורה, בעבודת ה', מלאך המכה על קודקודך ואומר גדל, להעמיד צורה של בן תורה ולהיות מצפון רוחני לבחור לכל ימיו. אבל בפירוש לא להתעסק עם עניני החיים השוטפים.
ותמיד אמר לנו שאלה ששאלו את ר' מאיר (חדש) בעיני החיים אם לשלוח את הילד ל'אחיעזר' או ל'חקרי לב' לא הבינו אותו, ור' מאיר ענה להם מדין חסד שירגישו תלמידים אף שלא קלטו כלום

גם הרעיון בסיפור נכון, הדוגמא ודאי לא נכון
חקרי לב נפתח הרבה שנים אחרי פטירת ר' מאיר חדש
(כוונתי גם על שמו הקודם לפני חקרי לב שעוד היה בנין עולם)

 

[שמעון טרבלסי]

הרב לנדא אחז שלא שייך (לפחות בזה) ועשית ככל אשר יורוך.

ובאלעד כן היה שייך לשיטתו?
מה החילוק?

 

[עשרה זהב]

הרב לנדא אחז שלא שייך (לפחות בזה) ועשית ככל אשר יורוך.

מסתמא שזו היתה כוונת הכותב.

אבל מתי היתה מחלוקת זו?

איפה היא תועדה?

 

[שמעון טרבלסי]

מסתמא שזו היתה כוונת הכותב.

אבל מתי היתה מחלוקת זו?

איפה היא תועדה?

יש מכתב מפורסם של ר' דוב לנדו נגד הקמת דגל התורה.

 

[חצי ספרדי]

הרב לנדא אחז שלא שייך (לפחות בזה) ועשית ככל אשר יורוך.

כמדומני שהיה מוסכם על כולם שאין כאן שאלה הלכתית של 'ועשית', אלא שאלה ציבורית.