נידונים שהופיעו רק באחרונים ובפוסקי דורנו - זה אומר ׳דרשני׳

עד רב ושמואל ברכו לפי מה שהיה עולה בדעתם.

מנ"ל ? - ועכ"פ לא כך משמע מהגמ'.


בבית שני לא היתה מסורת ברורה לשנים כיון שזה לא היה בין ידיהם מאות שנים.

המח' הראשונה החלה בזמן הזוגות, ובאו הלל ושמאי ועשאום ד', ובאו תלמידיהם (ב"ש וב"ה) ומשם נעשית תורה לשתי תורות.
מה היה סדר השנים עד אז ? (להזכירך שכל בנאדם היה מעשר כל מה שהוא אוכל ויודע אם מעשר שני או עני, ובימי ר"ג שלחו אגרות לתושבי הדרום והצפון על ביעור המעשרות, וזה מעשים שבכל יום, והלל תיקן להם פרוזבול, וזה חוזר ע"ע כל ז' שנים).

בן זומא תיקן זאת.

ועד אז קראו פרשה אחת ?
 
60-80 יספיקו לך ?

אין לי זמן לעבור על כל הש"ס, אבל כל המחלוקות בדיני ברכות ונוסחאות התפילה שנוסדו בזמן כנה"ג, וקידוש והבדלה הם המון המון דוגמאות.
(רק מקופיא, המח' בנוסח ברכת אשר יצר, ובורא מאורי האש, וסדר ההבדלה).
אבל בלי כל זה, המח' בין ת"ק לר"י על סדר השנים (נקפ"מ לתרו"מ ושביעית),
והזכרת יציא"מ בלילות, ועוד.
יש לי חומר עם ים של מחלוקות, ועוד לא התחשבתי במח' הגאונים, והראשונים (סתם לדוגמא תפילין רש"י ור"ת).
באמת לא חסר.
אולי מכאן נלמד שלא כל הברכות הם מאנשי כנה''ג
ודברי הרמב''ם צ''ע
ויש לזה כמה וכמה ראיות מהגמרות

לדוגמא מברכת ביתו של נבוכנצר שמוכח שזו ברכה חדשה
הזכרת יציאת מצרים אין שום הכרח לומר שזו לא הייתה דרשה חדשה שחידשה בן זומא

ומחלוקת רש''י ורת הגיוני לחשוב שר''ת חשב שדבר זה השתכח מחמת הגלויות המסורת הברורה בזה ושחידשוה משום דברי הגמ' והוא התווכח עם הפירוש
 
צילום מסך 2026-04-13 011957.png

מכאן רואים שלא חשש לברך ברכה שלא תיקנוה אנשי כנסת הגדולה
וא''כ מסתבר שדברי הגמ' עלח אנשי כנסת הגדולה תקנו ברכות פירושו שתיקנו מטבע וצורת הברכה ולא שנסחו ממש כל ברכה

ויש לזה ראיות רבות
 
אולי מכאן נלמד שלא כל הברכות הם מאנשי כנה''ג
ודברי הרמב''ם צ''ע
ויש לזה כמה וכמה ראיות מהגמרות

לדוגמא מברכת ביתו של נבוכנצר שמוכח שזו ברכה חדשה

אני בעד,
רק אז נהפוך את כל התפיסת עולם שלנו לגבי תורה שבע"פ ומסורתה.


הזכרת יציאת מצרים אין שום הכרח לומר שזו לא הייתה דרשה חדשה שחידשה בן זומא

גם כל מח' חז"ל והאמוראים, אין הכרח לומר שהם לא תוקנו באותו זמן שנחלקו בו.
אך כאמור, נהפוך אתץ כל תפיסת עולמנו, ונעשה חישוב מסלול מחדש.
(אני בעד).


ומחלוקת רש''י ורת הגיוני לחשוב שר''ת חשב שדבר זה השתכח מחמת הגלויות המסורת הברורה בזה ושחידשוה משום דברי הגמ' והוא התווכח עם הפירוש

מה השתכח ? שלבשו 2 ?
 
אני בעד,
רק אז נהפוך את כל התפיסת עולם שלנו לגבי תורה שבע"פ ומסורתה.



גם כל מח' חז"ל והאמוראים, אין הכרח לומר שהם לא תוקנו באותו זמן שנחלקו בו.
אך כאמור, נהפוך אתץ כל תפיסת עולמנו, ונעשה חישוב מסלול מחדש.
(אני בעד).




מה השתכח ? שלבשו 2 ?
עיין בהודעה הבאה
אני לא מבין מדוע זה הופך לך משהו
[לדוגמא מחזור ויטרי מביא שרש''י תיקן ברכה מעצמו בתחילת ההלל במקום ברכת המצוות הרגילה ויש לזה ראיות מהרבה ראשונים


מה שאמרתי זה רמבם ביד ובפירוש המשניות
לא חידוש גדול

כמובן שלא

אבל חוזרני בי מדברי הקודמים וזה דוגמא יפה
 
אתה באמת חושב שלבשו שניים?
אחר המחילה

ולא טרחו לגלות לנו זאת התנאים האמוראים הגאונים והראשונים?

דברי האר''י כמובן לא מדברים מבחינה מציאותית שבזמן חז''ל לבשו שניים,
 
עד שהאר"י כתב מה שכתב, לא כך סברו !
(ובדרך אגב, גם אחרי שכתב, אלו שנחלקו במח' (כלומר רש"י ור"ת), לא סברו שהם חולקים במה שהאר"י אומר אלא חלקו בפשטות. זה התפילין או זה ! ).
עכשיו, כשבאים לדון בשאלה הנידונה כאן, א"א להתעלם מהמציאות שבה גדולי עולם בעלי שכן זך וישר מתווכחים על עובדה היסוטורית (גם אם האר"י בסוף גילה שזה לא היה זה), חרף הטענה שהועלתה כאן "וכי מה עשו פעם" ?
ללמדך, שאין כאן שאלה, אלא היא התשובה. יש ויכוחים מאוחרים, גם אם פעם ברור שעשו משהו, וגם ברור מה.
ובלי כל קשר, גם האר"י לא הציל אותנו מאותה שאלה בדיוק אליבא דשיטתו וכמו שבארתי למעלה, כך שהטענה שלפי דברי האר"י זה מיושב, לא מתחילה.
 
עיין בהודעה הבאה
אני לא מבין מדוע זה הופך לך משהו
[לדוגמא מחזור ויטרי מביא שרש''י תיקן ברכה מעצמו בתחילת ההלל במקום ברכת המצוות הרגילה ויש לזה ראיות מהרבה ראשונים

אבל הרמב"ם לא כתב כך, כמו שכתבת.


מה שאמרתי זה רמבם ביד ובפירוש המשניות
לא חידוש גדול

זה לא רמב"ם, זו משנה.
הרי אני כבן, ולא זכיתי שתאמר עד...
הכוונה, האם רק אז התחילו לתקן תקנות בקריאת שמע ? - לא נראה, וא"כ לא מובן מדוע בן זומא בן לתקן מה שהקדמונים החליטו שא"צ לתקנו.
(ובפרט אם נלך עם אגרת רש"ג, וןהרמב"ם, שהתורה עברה במסורת, והתקנות הן בעיקר קדומות, ודרכי הדרשות היו ידועים להם לפחות עד שמאי והלל, ואם כ"כ הרבה שנים לא תיקנו, אז כנראה שלא דרשו כך).


כמובן שלא

אבל חוזרני בי מדברי הקודמים וזה דוגמא יפה

חזק.
 
אבל הרמב"ם לא כתב כך, כמו שכתבת.




זה לא רמב"ם, זו משנה.
הרי אני כבן, ולא זכיתי שתאמר עד...
הכוונה, האם רק אז התחילו לתקן תקנות בקריאת שמע ? - לא נראה, וא"כ לא מובן מדוע בן זומא בן לתקן מה שהקדמונים החליטו שא"צ לתקנו.
(ובפרט אם נלך עם אגרת רש"ג, וןהרמב"ם, שהתורה עברה במסורת, והתקנות הן בעיקר קדומות, ודרכי הדרשות היו ידועים להם לפחות עד שמאי והלל, ואם כ"כ הרבה שנים לא תיקנו, אז כנראה שלא דרשו כך).




חזק.
קשיא רישא לסיפא

ברישא אני שואל מגמ' וכמה ראשונים מפורשים, ואתה אומר לי רמב''ם

בסיפא אני אומר לך רמבם מפורש ואתה שואל שאלות יפות
 
קשיא רישא לסיפא

ברישא אני שואל מגמ' וכמה ראשונים מפורשים, ואתה אומר לי רמב''ם

בסיפא אני אומר לך רמבם מפורש ואתה שואל שאלות יפות

התובנה הזו שהברכות בכללותן הן מכנה"ג, זו תפיסת עולם מילדות (ע"פ הרמב"ם ודעימיה), ולבוא ולומר שאלו תקנות חדשות (או נוסח מאוחר), זה היפוך התפיסה.
זו כוונתי.
 
התובנה הזו שהברכות בכללותן הן מכנה"ג, זו תפיסת עולם מילדות (ע"פ הרמב"ם ודעימיה), ולבוא ולומר שאלו תקנות חדשות (או נוסח מאוחר), זה היפוך התפיסה.
זו כוונתי.
שומע
אבל כל מי שקצת מכיר את הנוסחאות המפויטות של בני ארץ ישראל
את היוצרות של האשכנזים
את הפיוטים של הספרדים

את פיוטי הערבית של רס''ג
את תרומה הבדילנו בליל פסח
יודע שהעניין של נוסח הברכה היה לפי הרבה מהקדמונים ומנהג כמעט כךל ישראל הרבה יותר גמיש כך שזה לא חידוש מידי גדול
 
שומע
אבל כל מי שקצת מכיר את הנוסחאות המפויטות של בני ארץ ישראל
את היוצרות של האשכנזים
את הפיוטים של הספרדים

את פיוטי הערבית של רס''ג
את תרומה הבדילנו בליל פסח
יודע שהעניין של נוסח הברכה היה לפי הרבה מהקדמונים ומנהג כמעט כךל ישראל הרבה יותר גמיש כך שזה לא חידוש מידי גדול

אצמע הברכה אכן כן,
אבל חתימת הברכה ?
 
אם נאמין שכך היה (רוב הפוסקים הקדמונים לא ס"ל הכי, ועכ"ז הבינו שיש מח'), ועכ"פ להאר"י הא גופא קשיא, איך נעלמם לפתע תפילין שלם ולא נודע זה 700 שנה.
אתה באמת חושב שלבשו שניים?

...

דברי האר''י כמובן לא מדברים מבחינה מציאותית שבזמן חז''ל לבשו שניים,

א. הבא"ח כתב מדיליה (וירא ש"ר אות כא) ומימות מרע"ה ועד הגאונים היו מניחים שתי זוגות תפילין. ע"כ. מיהו בדברי האר"י לא נזכר דבר זה מעולם שהניחו שנים, רק כתב שיש מקור לשניהם.

ב. וכבר העיר ע"ז ביבי"א (ח"א או"ח סי' אות טו) וז"ל: "ובאמת שלפמ"ש המקובלים שהיו מניחים ב' זוגות מימי מרע"ה עד הגאונים תסתער עלינו קושיא עצומה, שאיך היה כדבר הזה שפתאום התחילו הגאונים לחלוק ולומר שדי באחת". ע"כ.

ג. וכן כתב להדיא הגר"מ מאזוז בכמה דוכתין (ראה בהסכמתו ליאיר [חדאד] ח"ג, קובץ מאמרים תשס"ג עמ' רלג ד"ה אגב) וכן העיר תלמידו (ר' יגאל כהן) בספר וקָנה לך חבר [תשס"ו] (עמ' תתלד אות ו ואילך), שאין כוונת האר"י שהיו מניחים שנים אלא שיש לשניהם שורש.

ד. והביא ראייה (קובץ מאמרים שם) מקושיית הגמ' (עירובין צה ע"ב) "מקום יש בראש חהניח בו שתי זוגות תפילין, הניחא דראש דיד מאי איכא למימר". ואם בלא"ה הניחו שתים מה הקשתה הגמ' ?

ה. ובספר וקנה לך חבר הנזכר (שם) הביא דברי הזהר חדש שבדורות האחרונים מחמת הספק מניחים את שניהם, ע"ש. ואפי' את"ל דלא גרסינן "מחמת הספק", עכ"פ מוכח דבדרא בתראה מניחים תרווייהו ולא בדרא קדמאה, רק שיש לרווייהו מקום. ועש"ב.

ו. והגם שהבא"ח הזכיר את שני דברי חז"ל הנז', הנה הוא לא הביאם אלא לומר שיש לשניהם מקום, ועכ"פ אכתי צ"ע על דבריו דמדבריהם משמע שבזמן חז"ל לא הניחו שנים. (ובדוחק אפשר ליישב שאה"נ הניחום בזא"ז אלא שלא יעלה עם דבריו גופיה דלא להניחם לחוד, מיהו מדברי הזה"ח לכאו' ודאי קשה).

עד כאן.
 
בלת"ק.
מהיכן נובעת הנחה זו?
האם מערעור התוספות?
האם יש הוכחה שערעורם מקובל על עוד ראשונים,?
אם לא, לדעתי מסתבר שעשו כבה"ג שדבריו דברי קבלה.
מזה שכמעט לא דנו בדבריו עד התה''ד והשו''ע
כמובן אף אחד לא העלה בדעתו על קטן שהגדיל שיספור בלי ברכה, למרות שזה דבר מצוי מאוד, הרבה יותר מערב פסח שחל בשבת או ברכת החמה וכדו', שזה כן דברו
 
והראשונים כתבו שלא נכתב עניין חנוכה במשנה לרוב פשיטותו,
ו''מאימתי קורין את שמע בערבית'' זה יותר מחודש מהדלקת נר חנוכה ? וכ''ש הדלקת נר חנוכה בע''ש שגם בראשונים לא מוזכר מזה, למרות שיש כאן בעיה רצינית כי הש''ס סתם ש'אין מדליקין לפני שקיעת החמה'. וכנ''ל במוצ''ש. ותראה כמה הלכות יש בחנוכה בגמ' ובתוספתא, הרבה.
 
ועכ"פ להאר"י הא גופא קשיא, איך נעלם לפתע תפילין שלם ולא נודע זה 700 שנה.

עיין כאן בדין בל תוסיף, שאין בל תוסיף מצד הספק, אבל אם שניהם אמת, הרי זה בל תוסיף, כי התורה לא ציוותה עלינו להניח שני זוגות תפילין.

ובאופן כללי נראה שהזוה"ק והאר"י נותנים טעם ע"פ סוד למצב העכשווי שנוצר מחמת הספק, ועיין בביאור האדמו"ר מראדזין למה שכתב הזוה"ק על שני ימים של ראש השנה.

אבל האמירה שכך נהגו מזמן משה רבינו היא באמת צ"ע, ואם קבלה היא נקבל, אבל מותר לנו לתמוה כיצד אין זכר לזה בשום מקום... ועיין כאן בביאורים, אבל אין זה מתקבל על הלב.

ושם מביא שבשו"ת מן השמים שחיבר אחד מרבותינו הראשונים, רבי יעקב ממרויש, ובו נכתבו התשובות שענוהו בחלום על שאלות הלכתיות ששאל, מובא ששאל כמי הלכה במחלוקת בסדר הנחת התפילין, וענוהו מן השמים: "אלו ואלו דברי אלקים חיים, וכמחלוקת למטה כך מחלוקת למעלה, והקב"ה אומר הוויות באמצע [כשיטת רבנו תם] וכל פמליא של מעלה אומרים הוויות כסדרן [כשיטת רש"י]".

ומזה משמע שאין ענין בשניהם יחד, אלא שיש ספק האם כך או כך, ונחלקו הקב"ה ופמליא של מעלה. אבל היות שאלו ואלו דא"ח, יש הסבר מצד הסוד על שניהם.
 
עיין כאן בדין בל תוסיף, שאין בל תוסיף מצד הספק, אבל אם שניהם אמת, הרי זה בל תוסיף, כי התורה לא ציוותה עלינו להניח שני זוגות תפילין.

ובאופן כללי נראה שהזוה"ק והאר"י נותנים טעם ע"פ סוד למצב העכשווי שנוצר מחמת הספק, ועיין בביאור האדמו"ר מראדזין למה שכתב הזוה"ק על שני ימים של ראש השנה.

אבל האמירה שכך נהגו מזמן משה רבינו היא באמת צ"ע, ואם קבלה היא נקבל, אבל מותר לנו לתמוה כיצד אין זכר לזה בשום מקום... ועיין כאן בביאורים, אבל אין זה מתקבל על הלב.

ושם מביא שבשו"ת מן השמים שחיבר אחד מרבותינו הראשונים, רבי יעקב ממרויש, ובו נכתבו התשובות שענוהו בחלום על שאלות הלכתיות ששאל, מובא ששאל כמי הלכה במחלוקת בסדר הנחת התפילין, וענוהו מן השמים: "אלו ואלו דברי אלקים חיים, וכמחלוקת למטה כך מחלוקת למעלה, והקב"ה אומר הוויות באמצע [כשיטת רבנו תם] וכל פמליא של מעלה אומרים הוויות כסדרן [כשיטת רש"י]".

ומזה משמע שאין ענין בשניהם יחד, אלא שיש ספק האם כך או כך, ונחלקו הקב"ה ופמליא של מעלה. אבל היות שאלו ואלו דא"ח, יש הסבר מצד הסוד על שניהם.
כמו שנתנו טעם בתקיעת שופר לכל סוגי הקולות
וכן ביומיים ר"ה
ויש כאלה שחושבים שאם המקובלים אומרים כך סימן שהלכה כך
ולא היא
אלא היות ולמעשה כך נוהגים הם מסבירים ע"פ הנסתר שכן הוא תיקון העולמות
ולדעתי זה יסוד גדול
 
ונראה שזה שורש מה שנהגו בימינו (אנשים פשוטים שמתיימרים ללכת בדרכי הקבלה) דלא כסידורים של תשעה באב (שמשנים מהרגיל) אלא כסדר תפילה רגילה.
 
אתה באמת חושב שלבשו שניים?
אחר המחילה

איני נכנס לעצם הדיון ביניכם ספיציפית, אלא רק כבדרך אגב אני משתמש בתגובתך כדי להעיר.

שלהניח ב' זוגות תפילין ביחד זה לא קשור רק להאר"י , אלא זה שו"ע מפורש .

סי' לד ס"ב - שרק אם אינו יכול להניחם יחד רק אז יניחם אחד אחר השני , אך בעדיפות ראשונה להניחם יחד ב' זוגות [שזה מה שמפורסם בשם האר"י].


תפילין.JPG
 
איני נכנס לעצם הדיון ביניכם ספיציפית, אלא רק כבדרך אגב אני משתמש בתגובתך כדי להעיר.

שלהניח ב' זוגות תפילין ביחד זה לא קשור רק להאר"י , אלא זה שו"ע מפורש .

סי' לד ס"ב - שרק אם אינו יכול להניחם יחד רק אז יניחם אחד אחר השני , אך בעדיפות ראשונה להניחם יחד ב' זוגות [שזה מה שמפורסם בשם האר"י].


הצג קובץ מצורף 19145
נו כמובן

ההבדל שלפי השו''ע זה ספק בעלמא ואחד מהם הוא כרצועות
ומהאר''י משמע בפשטות שיש לשניהם מקום באמת
 
זה פשוט. רק שהרב @כאחד העם העיר שלא היתה המצאה של האריז״ל. אלא הסבר של האריז״ל בהנהגת העולם.

איני יודע מה האר"י ז"ל בא להסביר,
אבל ודאי שהנהגת העולם (כמו כתב השו"ע) לא היתה להניח שנים רק למי שמפורסם בחסידות, והיום השתנה הדבר בגלל האר"י.
אתה יודע אחרת ?
אגב; אגלה לך שעד בעל ספר המצוות היה נוהג בכמה וכמה קהילות, לא להניח בכלל !!! (רק בימים מסויימים היו כאלו שמניחים).
ומימיו שעקר זה מכמה וכמה קהילות, לא שמענו מעולם שיניחו שנים, (מי שסבר כרש"י הניח רש"י ומי שסבר ר"ת הניח ר"ת).
ספר שו"ת מן השמים חידש שלשניהם יש מקום, אבל לא שצריך להניח את שניהם.
 
ראשי תחתית