משיב כהלכה
חבר בכיר
- הצטרף
- 18/12/24
- הודעות
- 5,148
אחד הפיוטים היפהפיים, מילים שכתב רבי חיים ביטון שליט"א (וגם ליקט), משמש לתושיא (נעימה שבמקור היא ללא מילים) במקאם איסתהילל:
אָנֹכִי אָשִׂיחַ, בְּלֵב שָׂשׂ שָׂמֵחַ,
בְּשִׁיר לַמְּנַצֵּחַ, וַאֲשַׁבֵּחַ,
נָעַמְתָּ נִכְבַּדְתָּ, וְהָדָר לָבַשְׁתָּ,
וְנִפְלְאֲתָהּ, אַהֲבָתְךָ רָבְתָה,
אַהֲבָתְךָ רָבְתָה, אַהֲבַת דָּוִד.
יוֹם הַזֶּה רָאִינוּ, אוֹר נָגַהּ עָלֵינוּ,
מֵעִיר עֹז לָנוּ, אָחִינוּ שָׂרֵנוּ.
דָּרַךְ כּוֹכָב זָרַח, מֵאָז כִּצְבִי בָּרַח,
הַיּוֹם שָׂשׂ וּפָרַח, עִם יְשָׁרִים אָרַח,
דְּרָכָיו רָאִיתִי, בִּקְהַל רַב בִּשַּׂרְתִּי,
הַיּוֹם הִגַּדְתִּי, בִּשְׂפָתַי סִפַּרְתִּי,
בִּשְׂפָתַי סִפַּרְתִּי, לְחַסְדֵי דָּוִד.
חִלִּיתִי פָּנֶיךָ, צוּר כִּי אֵין בִּלְתְּךָ,
יְבֹרַךְ עַבְדֶּךָ, זֵכֶר לְדָוִד.
מָתַי תִּכּוֹנֵן צִיּוֹן, קִרְיַת מֶלֶךְ.
זֶה הַיּוֹם לוֹ קִוִּינוּ קוֹל שִׂמְחָה בִּגְבוּלֵנוּ,
יִשָּׁמַע בְּאַרְצֵנוּ בְּכָל עִיר וּבְכָל פֶּלֶךְ.
כָּלְתָה נַפְשִׁי לַחָפְשִׁי, אֶל מוֹלַדְתִּי אֵלֵךְ.
חִזְקִי יוֹנָתִי אִמְצִי אַל תִּרְאִי אַל תֵּבוֹשִׁי,
אֶת צִדְקְךָ לָאוֹר אוֹצִיא וְשַׁלְּמוּ יְמֵי אֶבְלֵךְ.
מְשִׁיחַ נִין יִשַׁי, מִשֵּׁבֶט יְהוּדָה,
מְקֻדָּשׁ מִבֶּטֶן, וּמִלֵּדָה, הוּא שְׁמוֹ צוּר תְּעוּדָה,
לְאִישׁ שַׂר וְשֹׁפֵט עָלֵינוּ.
הוּא לַמֶּלֶךְ מְשָׁחוֹ, וְהָיְתָה לוֹ לִבְנוֹ וּלְבֶן בְּנוֹ.
מָשִׁיחַ דִּין יָדִין, אֶת עַמּוֹ בְּצֶדֶק,
וְאוֹיֵב יְדַכֵּא, וְיָדֵק, הוּא יְחַזֵּק אֶת בֶּדֶק,
בֵּית קָדְשֵׁנוּ וְתִפְאַרְתֵּנוּ.
אֶת הַיּוֹם הַזֶּה יִרְאוּ, עֵינֵינוּ, וְיִשְׂמַח לִבֵּנוּ.
אָנֹכִי אָשִׂיחַ, בְּלֵב שָׂשׂ שָׂמֵחַ,
בְּשִׁיר לַמְּנַצֵּחַ, וַאֲשַׁבֵּחַ,
נָעַמְתָּ נִכְבַּדְתָּ, וְהָדָר לָבַשְׁתָּ,
וְנִפְלְאֲתָהּ, אַהֲבָתְךָ רָבְתָה,
אַהֲבָתְךָ רָבְתָה, אַהֲבַת דָּוִד.
יוֹם הַזֶּה רָאִינוּ, אוֹר נָגַהּ עָלֵינוּ,
מֵעִיר עֹז לָנוּ, אָחִינוּ שָׂרֵנוּ.
דָּרַךְ כּוֹכָב זָרַח, מֵאָז כִּצְבִי בָּרַח,
הַיּוֹם שָׂשׂ וּפָרַח, עִם יְשָׁרִים אָרַח,
דְּרָכָיו רָאִיתִי, בִּקְהַל רַב בִּשַּׂרְתִּי,
הַיּוֹם הִגַּדְתִּי, בִּשְׂפָתַי סִפַּרְתִּי,
בִּשְׂפָתַי סִפַּרְתִּי, לְחַסְדֵי דָּוִד.
חִלִּיתִי פָּנֶיךָ, צוּר כִּי אֵין בִּלְתְּךָ,
יְבֹרַךְ עַבְדֶּךָ, זֵכֶר לְדָוִד.
מָתַי תִּכּוֹנֵן צִיּוֹן, קִרְיַת מֶלֶךְ.
זֶה הַיּוֹם לוֹ קִוִּינוּ קוֹל שִׂמְחָה בִּגְבוּלֵנוּ,
יִשָּׁמַע בְּאַרְצֵנוּ בְּכָל עִיר וּבְכָל פֶּלֶךְ.
כָּלְתָה נַפְשִׁי לַחָפְשִׁי, אֶל מוֹלַדְתִּי אֵלֵךְ.
חִזְקִי יוֹנָתִי אִמְצִי אַל תִּרְאִי אַל תֵּבוֹשִׁי,
אֶת צִדְקְךָ לָאוֹר אוֹצִיא וְשַׁלְּמוּ יְמֵי אֶבְלֵךְ.
מְשִׁיחַ נִין יִשַׁי, מִשֵּׁבֶט יְהוּדָה,
מְקֻדָּשׁ מִבֶּטֶן, וּמִלֵּדָה, הוּא שְׁמוֹ צוּר תְּעוּדָה,
לְאִישׁ שַׂר וְשֹׁפֵט עָלֵינוּ.
הוּא לַמֶּלֶךְ מְשָׁחוֹ, וְהָיְתָה לוֹ לִבְנוֹ וּלְבֶן בְּנוֹ.
מָשִׁיחַ דִּין יָדִין, אֶת עַמּוֹ בְּצֶדֶק,
וְאוֹיֵב יְדַכֵּא, וְיָדֵק, הוּא יְחַזֵּק אֶת בֶּדֶק,
בֵּית קָדְשֵׁנוּ וְתִפְאַרְתֵּנוּ.
אֶת הַיּוֹם הַזֶּה יִרְאוּ, עֵינֵינוּ, וְיִשְׂמַח לִבֵּנוּ.