חידה קדיש תתקבל

  • יוזם האשכול יוזם האשכול אלישמע
  • תאריך התחלה תאריך התחלה
תווית מותאמת לחידות תורניות
חידה יפה שהיתה יכולה להיות מאתגרת בין פורים לפסח (וכד') ולא במוצאי יום כיפור.
עכ"פ, שכוייח.

חשבתי ע"ז, אבל לא נורא, זה רק בשביל הענין.
תעשו את זה בשולחן בפסח (עד אז אני הייתי שוכח).
 
השאלה היא למה באמת, בניגוד לכל ימי השנה, לא קבעו מזמור לפני 'עלינו לשבח' ? (אולי כדי לחסוך בזמן, להספיק נעילה בזמן, כמו שהאשכנזים מדלגים 'אשרי' 'ובא לציון' במנחה של יוה''כ מהטעם הנ''ל)
 
השאלה היא למה באמת, בניגוד לכל ימי השנה, לא קבעו מזמור לפני 'עלינו לשבח' ? (אולי כדי לחסוך בזמן, להספיק נעילה בזמן, כמו שהאשכנזים מדלגים 'אשרי' 'ובא לציון' במנחה של יוה''כ מהטעם הנ''ל)
שמעתי מחכם אחד שנעילה היא כמוסף, וכשם שבשחרית של שבת אומרים רק תתקבל ואין אומרים פרשת הקטורת ועלינו לשבח, ורק במוסף אומרים קטורת קדיש על ישראל ועלינו לשבח, כך היה המנהג במנחה של יום כיפור שאין אומרים לא מזמור ולא עלינו לשבח, ומיד מתחילים נעילה ורק בסוף נעילה היו אומרים קדיש וכך היה המנהג הקדמון.
ומי שיוכל לבדוק במחזורים קדמוניים תע"ב.
 
שמעתי מחכם אחד שנעילה היא כמוסף, וכשם שבשחרית של שבת אומרים רק תתקבל ואין אומרים פרשת הקטורת ועלינו לשבח, ורק במוסף אומרים קטורת קדיש על ישראל ועלינו לשבח, כך היה המנהג במנחה של יום כיפור שאין אומרים לא מזמור ולא עלינו לשבח, ומיד מתחילים נעילה ורק בסוף נעילה היו אומרים קדיש וכך היה המנהג הקדמון.
ומי שיוכל לבדוק במחזורים קדמוניים תע"ב.
כלומר, השאלה היא למה נוסף עלינו לשבח, ולא למה 'הושמט' המזמור שקודם לו.
 
שמעתי מחכם אחד שנעילה היא כמוסף, וכשם שבשחרית של שבת אומרים רק תתקבל ואין אומרים פרשת הקטורת ועלינו לשבח, ורק במוסף אומרים קטורת קדיש על ישראל ועלינו לשבח, כך היה המנהג במנחה של יום כיפור שאין אומרים לא מזמור ולא עלינו לשבח, ומיד מתחילים נעילה ורק בסוף נעילה היו אומרים קדיש וכך היה המנהג הקדמון.
ומי שיוכל לבדוק במחזורים קדמונים
כמדומה שכך הוא בנוסח אשכנז
 
השאלה היא למה באמת, בניגוד לכל ימי השנה, לא קבעו מזמור לפני 'עלינו לשבח' ? (אולי כדי לחסוך בזמן, להספיק נעילה בזמן, כמו שהאשכנזים מדלגים 'אשרי' 'ובא לציון' במנחה של יוה''כ מהטעם הנ''ל)
אם כבר הזכרת את האשכנזים, בנוסח אשכנז תמיד אומרים עלינו לשבח אחר קדיש תתקבל.
 
אם כבר הזכרת את האשכנזים, בנוסח אשכנז תמיד אומרים עלינו לשבח אחר קדיש תתקבל.
בנוסח 'ספרד' בערבית יש 'שיר למעלות', ובשחרית יש 'בית יעקב' 'שיר של יום' וקטורת, לפני 'עלינו לשבח'
 
בנוסח 'ספרד' בערבית יש 'שיר למעלות', ובשחרית יש 'בית יעקב' 'שיר של יום' וקטורת, לפני 'עלינו לשבח'
א. תמיד במנחה.
ב. הרבה מקהילות החסידים לא אומרים 'שיר למעלות' בערבית, אלא מיד 'עלינו לשבח'.
 
א. תמיד במנחה.
ב. הרבה מקהילות החסידים לא אומרים 'שיר למעלות' בערבית, אלא מיד 'עלינו לשבח'.

וזו באמת טענה שאני טוען עליהם תמיד, הרי זה נגד המופיע בסידור שלהם.
מישהו יודע מאי טעמא ?
 
וזו באמת טענה שאני טוען עליהם תמיד, הרי זה נגד המופיע בסידור שלהם.
מישהו יודע מאי טעמא ?
גם תחנון במנחה לא אומרים 'נגד הסידור שלהם'.
וגם הליטאים לא אומרים וידוי 'נגד הסידור שלהם'.

בעצם... אני לא יודע אם שייך לומר 'נגד הסידור שלהם', כי פעם שאלתי ליטאי למה הם לא אומרים 'ושמרו' לפני תפילת עמידה בליל שבת אע"פ שבסידור שלהם כן כתוב, והשיב לי שרוב האשכנזים נוהגים ע"פ הגר"א (בעניין זה) ולא אומרים, וא"כ אע"פ שבסידור כתוב הם לא אומרים.
 
גם תחנון במנחה לא אומרים 'נגד הסידור שלהם'.

זה בד"כ כשיש יוארצייט לאדם גדול, כך מנהגם, (וכשאין שום פטירת צדיק אותו יום, זהו ודאי יו"ט גדול ואין אומרים בו תחנון)...


וגם הליטאים לא אומרים וידוי 'נגד הסידור שלהם'.

מעניין אלו שאני מכיר דוקא מקפידים באופן עקרוני כן להגיד.


בעצם... אני לא יודע אם שייך לומר 'נגד הסידור שלהם', כי פעם שאלתי ליטאי למה הם לא אומרים 'ושמרו' לפני תפילת עמידה בליל שבת אע"פ שבסידור שלהם כן כתוב, והשיב לי שרוב האשכנזים נוהגים ע"פ הגר"א (בעניין זה) ולא אומרים, וא"כ אע"פ שבסידור כתוב הם לא אומרים.

נו, שטר ושוברו בצידו.
 
ראשי תחתית