אני באמת הבנתי שדעתו גם בזה.[או שמא גם בזה דעת רבינו כף החיים לברך פעם אחת בשעת ראיה ולא כמנהג העולם]
ומה בכך שהדבר מצוי יותר ? לא ירדתי לסוף דעתכם(בגדים זה הרבה יותר מצוי שאתה "קונה" כמה ביחד לעומת פירות שאתה "רואה" כמה ביחד)
שהכף החיים דיבר על דוגמא מצויה, אבל באמת דעתו גם על פירות כך.ומה בכך שהדבר מצוי יותר ? לא ירדתי לסוף דעתכם
ולא ראיתי מי שחלק על דבריו להדיא. (חוץ מהרב אופיר שליט"א שזכורני שחלק עליו מדנפשיה)
וחזר על דבריו באור תורה וכתב שזה פשוט. [ושם כתב כמה חילוקים בין דיני בגדים לפירות (ולא עיינתי די הצורך)].לא מביע דעה רק מציין לבקשת מר בספר ברכת השיר והשבח (תניינא) כתב שכן לברח מטעם שבזמן הזה נהוג לברך בשעת הלבישה ובהערה ציין בפירוש שזה דלר ככה"ח.
ואסביר זאת יותר.מדוע זה תמוה לכת"ר ?
הלא עיקר מה שתמהו המחברים שהבאתם הוא על החילוק בין אכילה ללבישה, ואם דעת רבינו כף החיים שבשניהם [כפי ששיער מר] מברך בשעה שבאו לידו, א"כ פסק כדין הגמרא והפוסקים ולא ניחא ליה במנהג העולם בזה, א"כ מתקבל על הדעת שמחבר ספר יביא דבריו בזה ולא יזכיר בהכרח את חכמי דורנו שטוענים לחזק את מנהג העולם, הלא כן ?
משא"כ בפירות ששם גם אם היית מברך על הראיה היית מברך כמה ברכות על כל ראיה וראיה
וזה שקונה אותם ביחד לא דומה לבגדים כנ"ל.
דיברתי על מקרה רגיל שלא ראה את כולם ביחד.זאת מנין ?
הלא ראה את כולם יחד, ומדוע לא תחול הברכה על כולם,
לא הבנתי את השאלה.ועוד - כיצד יכוון מחשבתו לבגד מסוים כאשר כולם לפניו ?
נגד המנהג שהוזכר בשו"ע? (על אכילה)אני מכיר ת"ח חשובים שמברכים רק על ראיה, הן באכילה והן בלבישה,