בדרך סיפרתי מעשה
חבר קבוע
- הצטרף
- 17/12/24
- הודעות
- 218
קרן "למען נחדל" רשעות או טפשות ?
- יוזם האשכול אלישמע
- תאריך התחלה
מה הכוונה "שהכסף ילך" אני לא תורם שטרות ממשיים. לכאו' יש ברירה בעניין הזה, ואני מתכוון שהכסף שלי ילך לדברים המתאימים.
חוץ מזה, למה אם הם קונים בכסף הזה כריכים למשפחות החולים זה לא מספיק? הרי אני יכול לתלות שמי שאני חייב לו כסף יקבל את הכריך הזה וכד'.
כשאתה תורם "סתם" אז אתה תורם לכל דבר,
ומסתמא הולכים אחר הרוב, ועיקר החלק שלך בתרומה יהיה בחשמל או במשכורת החדשים הבאה.
אם אתה בטוח שיש להם חולה עכשיו, והם יושבים לידו בבית חולים, ניחא.
אבל אם אתה תולה שאי פעם מסתמא יקרה שיצטרכו לשבת ליד מישהו ואז יהנו מהכריכים, הרי שאתה צריך לתת משהו שיחזיק את המפעל, ולא את הכריכים. - קשה לי לחשוב בדיוק מה, אבל לכאו' כך זה עובד, הלא כן ?
כל צרכי רבים עובד בצורה כזו.
אם אני מתקן את הדרכים וכד' בעיר שאני נמצא בה, יתכן שגזלתי ממישהו שנמצא בעיר אחרת ומעולם לא יגיע לעיר זו, אבל זה בדיוק העניין של "צרכי רבים", שבגלל שזה דבר של רבים, ולא שאני נותן את זה למישהו יחיד, אני תולה שיגיע למי שאני חייב לו.
(ואני אוסיף שאולי יגיע למישהו שמי שאני חייב לו הוא חייב לאותו אחד, וגם זה יועיל).
כל זה טוב ונכון רק בדבר שהוא קיים, מסתמא ביום מן הימים גם ההוא יהנה מזה או זה שההוא חייב לו.
אבל כשאני נותן כרגע לחמניה למישהו, מי אמר לי שהוא חייב משהו לזה שאני חייב לו ?
ולתלות שאולי פעם ההוא יצטרך לזה, ואילמלא הלחמניה שלי ה"זה" לא היה קיים, נראה לי רחוק מדאי.
לתלות שנתתי 5 ש"ח לקניית לחמניה, ואם הלחמניה שעכשיו קנו ניתנת למישהו שאני חייב לו - מה טוב. ואם לא, אז לחמניה זו נקנתה מכסף העמותה, והלחמניה הבאה נקנתה מכספי. וכן ע"ז הדרך.
מה בעצם ההבדל בין זה לבין לתרום לברזי המים ברחובות בני ברק?
הרי גם שם, אם אני חייב כסף למישהו מהצפון יתכן שכלל לא יגיע לבני ברק ולא יהנה מזה.
הסיכוי שצפוני יגיע לבקר בב"ב קורה המון,
הסיכוי שיהיה צמא בחום הבני ברקי קרוב לודאי,
ממילא תפרע את חובך כך או כך, בצירוף סייעתא דשמיא.
לאידך לתרום למשל ספרים לכולל דחסידי...
הסיכוי שאותו צפוני יעבור לב"ב ויכנס לכולל ההוא ויצטרך בדיוק את הספרים שלך, הוא יותר אפסי.
לתרום לחמניה לבן משפחה של חולה, בתקווה שפעם אחת הוא יעביר כביש את הבן של חבר שלך, ויהיה זה מכח אותה אכילה, הוא סביר עוד פחות.
לכן הכל ענין של הסתברות.
לא זה מה שאמרתי.
אלא לתרום לחמניה לקרוב משפחה של חולה, בהנחה שביום מן הימים אותו אחד שאני חייב לו יהיה בבית חולים (לא מופקע) ויהיה רעב (גם לא מופקע)...
אבל אתה תורם לחמניה, או 100, זה נגמר ביום אחד.
הקולר לעומת זאת מחזיק שנים.
הסיכוי שתקלע בדיוק לאותו אחד שאתה חייב לו, הוא אחד ל...
(כמובן בהנחה שאתה נעשה שותף כללי במפעל, אז אה"נ, ועל זה כבר כתבתי שאולי כן אולי לא, וצריך לעיין).
ולכן אמרתי שיש ברירה. (מכיר את הסוגיה בנדרים מה?)
אני תולה שהלחמניה שאותה יאכל אותו אדם היא נקנתה בכסף שלי.
כלומר, שקנו בכספי את הלחמניה הנוכחית, אם קיבל אותה מי שאני חייב לו - מוטב, ואם לא, אז מתברר למפרע שהלחמניה הזו נקנתה מכסף אחר, והלחמניה הבאה (שאולי היא תקיע למי שאני חייב לו) נקנתה מכספי, וכן ע"ז הדרך. (וכמו שכבר כתבתי לעיל).
א' למעשה ככל הזכור לי, לא אמרינן יש ברירה בכל דבר ובודאי לא בדאו'.
ב' מה שייך כאן ברירה, אם הנידון הוא להיכן הכסף הספציפי שלי הלך, אז לא יכול להתברר שום דבר. אא"כ תאמר שאני מכניס לקופה ע"מ שהכסף שלי יגיע לידי פלוני, אבל אז יוצא שאם החברה הוציאה ובזבזה היום את כל הכסף ועדיין הנגזל לא בא לביה"ח, אז היא גזלנית.
ובכלל, קשה לומר דבר כזה. (אמרתי, צריך להתיישב בזה).