בא קושיא: 'ויקד העם' - על הבן הרשע, או על בשורת הבנים

  • יוזם האשכול יוזם האשכול התורה
  • תאריך התחלה תאריך התחלה

התורה

חבר חדש
הצטרף
1/11/25
הודעות
154
בפרשתן (י"ב, כ"ו-כ"ז):
"וְהָיָ֕ה כִּֽי־יֹאמְר֥וּ אֲלֵיכֶ֖ם בְּנֵיכֶ֑ם מָ֛ה הָעֲבֹדָ֥ה הַזֹּ֖את לָכֶֽם ... וַיִּקֹּ֥ד הָעָ֖ם וַיִּֽשְׁתַּחֲוֽוּ",
וברש"י: ויקד העם - על בשורת הגאולה וביאת הארץ ובשורת הבנים שיהיו להם.
ובהגדה ש"פ דרשו פסוק זה על 'הבן הרשע',
ומעתה צ"ב, מה שייך 'ויקוד העם על "בשורת הבנים" שיהיו להם' דווקא כאן שהתבשרו על הבן הרשע ?
 
התירוצים שעלו בזה עד כה:
א. מניין ידעו שהבנים שהתבשרו הם רשעים?
ב. אדם שאין לו ילדים ותבשר לו שלא יישן בלילות בגלל כאבי שיניים לילדים זו ברכה?
כשיש קצת רשעים, יש גם הרבה לא רשעים. אך דיש להשיב בזה: תוכל לשאול בכלל מנין שפסוק זה מדבר ברשע אלא שאמר 'מה העבודה הזאת לכם' ולפי שהוציא את עצמו מן הכלל כפר בעיקר, ומה שידע בעל ההגדה ידעו ישראל.
ג. כידוע אמרת הרה"ק מראפשיץ (מובאת בספר "החכמה מאין") שעדיף בן רשע מבן טיפש. ועל זה שמחו שאמר הכתוב "מה העבודה הזאת לכם" כי אם היה אומר "מה העבודה הזאת" ולא אמר "לכם היה התם אומר "מה זאת". כיוון ששמעו מה העבודה הזאת נתעצבו אל ליבם מדוע יהיה להם בנים טיפשים. כיון שהמשיך ואמר "לכם" מייד שמחו בבשורת הבנים.
ד. עמד על כך הגרי"מ חרל"פ ב'מי מרום' על הגש"פ, וכתב, דאחרי שיצא ממצרים ונכנס לא"י שוב אינו יכול להתנתק מישראל, ובע"כ הוא נגאל וסופו לחזור בתשובה, וזו השמחה בבשורת הבנים.
ה. השמחה היא על עצם זה שיהיה להם בנים. וזה לא מחייב שיהיו רשעים, זה ניתן לבחירה של הבן להיות צדיק או רשע.
ו. ועיי' עוד עבודת ישראל (לרבי ישראל הופשטיין מקוז'ניץ) פרשת בא שביאר בזה ע"ד החסידות.
ז. ר' צדוק הכהן מלובלין - פוקד עקרים אות ד כתב: ואף דמצינו בפרשת בא (שמות י"ב, כ"ז) ויקוד העם וישתחוו ופירש רש"י על בשורת הבנים ושם נאמר שאלת בן רשע מה העבודה הזאת לכם, שם הוא הבטחת השם יתברך מעצמו להם ומפי עליון לא תצא הרעות ובודאי עתיד לצאת מהם שלשלת טוב וכדרך שאמרו בחזקיהו ברכות (י' א) בהדי כבשי דרחמנא למה לי, ואף שהיה בנו רשע עד שנמנה באותן שאין להם חלק לעולם הבא מכל מקום יצא ממנו אחר כך שלשלת גדולה של צדיקים וגם המשיח יהיה מזרעו ועל כן מה שהשם יתברך נותן מעצמו ודאי טוב וכשמתפלל על בנים צריך להתפלל לבנים כשרים ותלמידי חכמים ושיהיה כבוד שמים מתגדל ומתקדש ומתרבה על ידיהם.
ח. ב'שם משמואל' להגדש"פ תירץ: הענין הוא דאיתא בזוה"ק שמרע"ה הי' נבוך אם יהי' לצלפחד חלק לעוה"ב וכששמע מאמר ה' כן בנות צלפחד דוברות הי' מובטח שהוא בן עוה"ב, כן י"ל כיון דהתורה סיפרה משאלת בן רשע ודיברה ממנו מובן שבל ידח ממנו נדח וזו היא בשורה להם ושמחו.
ט. יעוי' עוד, בספר בני יששכר מאמרים לחודש ניסן מאמר ה' אות יד ב' תירוצים נוספים בזה.
י. בהגדה של פסח נאמר על הבן הרשע, ואף אתה הקהה את שיניו ואמור לו "בעבור זה עשה ה' לי בצאתי ממצרים". ואילו כאן נאמר "והיה כי יאמרו עליכם בניכם מה העבודה הזאת לכם", "ואמרתם זבח פסח הוא לה' אשר פסח על בתי בני ישראל במצרים בנגפו את מצרים ואת בתינו הציל", וזוהי תשובה אחרת לגמרי ממה שנאמר בהגדה, ולכן מוכרחים לומר שכאן מדובר על תשובה אמיתית שהבן יקבל, ולא על הבן הרשע שיש להקהות את שיניו.
יא. עוד י"ל, שהמדרש הזה בא ללמדנו שצריכים להודות לה' גם על בן רשע, העיקר שיש בן!
יב. ב'פנים יפות' ביאר: י"ל משום דאין סברא לומר שיבשר להם שיולדו בנים רשעים שזהו שאלת הרשע, הענין הוא שהבנים יהיו ערלים.
וע"ע למרן הגרב"ד ב'בד קודש' שהאריך לבאר בזה.​
 
ראשי תחתית