תרומה קושיא: ויקחו לי לשמי – היכן נעלם ה'מתוך שלא לשמה בא לשמה'?

[התורה]

בפרשתן (שמות כ"ה, ב'): "ויקחו לי תרומה"
וברש"י: 'ויקחו לי - לשמי'.
וצ"ב מאי שנא מן האמור בפסחים (ח.): האומר סלע זו לצדקה בשביל שיחיה בני ...
הרי זה צדיק גמור, ע"כ.
ועוד אמרו (שם נ:): אמר רב לעולם יעסוק אדם בתורה ומצוות אף על פי שלא לשמה,
שמתוך שלא לשמה בא לשמה, ע"כ.
ומאי שנא מצוה זו משאר מצוות.

 

[אלישמע]

בפרשתן (שמות כ"ה, ב'): "ויקחו לי תרומה"
וברש"י: 'ויקחו לי - לשמי'.
וצ"ב מאי שנא מן האמור בפסחים (ח.): האומר סלע זו לצדקה בשביל שיחיה בני ...
הרי זה צדיק גמור, ע"כ.
ועוד אמרו (שם נ:): אמר רב לעולם יעסוק אדם בתורה ומצוות אף על פי שלא לשמה,
שמתוך שלא לשמה בא לשמה, ע"כ.
ומאי שנא מצוה זו משאר מצוות.

לא נראה לי שהכוונה "לשם שמים" במובן הידוע, אלא לשמי לכבודי בשבילי.
וכוונת רש"י לפרש מילת "לי" שלא נחשוב שמצווה שיקחו ממנו, לכך מפרש שיקחו אליו, יביאו לו.
(ואגב; יש ווארט ידוע מהנצי"ב שהתורמים בלב שלם הולך כספם לבחורים, והתורמים בלב פחות שלם הולך כספם להוצאות הסוסים.
ורמז זה בבצלאל שהיה יודע לשים את הזהב במיקום לפי כוונת הנותן, מי שנתן לשם שמים הגיע לארון, ומי שפחות פחות וכו').

 

[ממדבר מתנה]

וכוונת רש"י לפרש מילת "לי" שלא נחשוב שמצווה שיקחו ממנו, לכך מפרש שיקחו אליו, יביאו לו.

כד"א "המקנא אתה לי" ופרש"י, לי כמו בשבילי.
וכן בלשון חז"ל "הרי את מקודשת לי", ופרשו בתוס' בריש קידושין, הרי את אסורה כהקדש לכל העולם, בשבילי.

 

[אחיסמך]

אולי הכוונה ללכתחילה ולא לעיכובא.
ובפרט, שגם מי שאומר על מנת שיחיה בני, היא מצוה בגלל שבשורש הוא נותן גם אם לא יחיה בנו ולכן היא מצוה גמורה.
ואפשר שמי שעוסק בתורה ובמצוות שלא לשמה, אינו במדרגה של צדיק גמור, אלא שעדיין יעסוק כיון שכך עדיף מאשר לעשות עבירות.