האמת שישנם הרבה מקומות שניתן להקשות זאת, ואצטט כמה פסוקים:
פרשת בראשית
וַיִּנָּ֣חֶם ה֔' כִּֽי־עָשָׂ֥ה אֶת־הָֽאָדָ֖ם בָּאָ֑רֶץ וַיִּתְעַצֵּ֖ב אֶל־לִבּֽוֹ:
שמואל א פרק טו
נִחַ֗מְתִּי כִּֽי־הִמְלַ֤כְתִּי אֶת־שָׁאוּל֙ לְמֶ֔לֶךְ כִּֽי־שָׁב֙ מֵאַֽחֲרַ֔י וְאֶת־דְּבָרַ֖י לֹ֣א הֵקִ֑ים וַיִּ֙חַר֙ לִשְׁמוּאֵ֔ל וַיִּזְעַ֥ק אֶל־ה֖' כָּל־הַלָּֽיְלָה:
ירמיהו פרק מב
אִם־שׁ֤וֹב תֵּֽשְׁבוּ֙ בָּאָ֣רֶץ הַזֹּ֔את וּבָנִ֤יתִי אֶתְכֶם֙ וְלֹ֣א אֶהֱרֹ֔ס וְנָטַעְתִּ֥י אֶתְכֶ֖ם וְלֹ֣א אֶתּ֑וֹשׁ כִּ֤י נִחַ֙מְתִּי֙ אֶל־הָ֣רָעָ֔ה אֲשֶׁ֥ר עָשִׂ֖יתִי לָכֶֽם:
אבל מצאתי בפסיקתא וז"ל:
פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) פרשת בראשית
כי נחמתי. דברה תורה כלשון בני אדם, כי כיון שאדם הורס מלאכתו בידוע שהוא מתנחם כי עשאו, לכך נאמר כי נחמתי, אבל אין ניחום ואין חרטה לפני הכבוד, שנא' וגם נצח ישראל לא ישקר ולא ינחם כי לא אדם הוא להנחם (ש"א טו כט): כי נחמתי כי עשיתם ונח מצא חן. ר' אבא בר כהנא אמר מלמד שאף על נח נגזרה גזירה, אלא שמצא חן, שנא' כי נחמתי כי עשיתם ונח, אלא שמצא חן למפרע לפני, שנאמר ונח מצא חן בעיני ה': ע"כ.
כלומר, שבאמת מלכתחילה העולם היה אמור להיבנות במידת הדין, ובהמשך לשתף את מידת הרחמים כי העולם לא יוכל להתקיים במידת הדין,
רק שהתורה דיברה כלשון בנ"א, שכביכול הקב"ה חזר בו מהתכנית הראשונה, אבל באמת מלכתחילה זו היתה התכנית.
