באנר תרומה

רעיונות לקידום קהילות הספרדים ואוהלי התורה

אני כן חושב שרב שהוא לא "רק" מו''ץ, אלא גם ת''ח במובן המלא, יכול להשפיע מרוחו, אם יינתן לו המעמד,
על היושר של הקהילה,
על ההתפתחות הרוחנית של האברכים הצעירים שיראו בו מודל לחיקוי.
על ההשקפה הנכונה.
אבל צריך דווקא מישהו חזק, אבל ישר, ובעל דעת תורה חזקה, לא פוליטיקאי.
מפוליטקאים מספיק שבענו וסבלנו.
כמובן צריך להיות איש אשר רוח בו יודע להלך כנד רוחו של כאו''א.
הבנה בבני אדם. זה חשוב.
מילים מדויקות. אלי שמע לכהנא!
 
אבל בעינא פקיחא זה כן נראה...
למעשה, כהנא צדק לגמרי, אתה לא מבין מה אישיות גדולה השקועה בתורה, ת"ח עם כל טכסיסי מלכות האמיתיים של מי שחבוק בשעשועי רבש"ע, יכולה לעשות לאברכים מסביבו, זו השקעה אפסית לעומת התשואה. וכמובן, צריך שהמטרה (עכ"פ העיקרית) של הבאתו תהיה לשם זה.
גם אותך ? איפה ?
עיין ודו"ק ואכמ"ל.
 
למעשה, כהנא צדק לגמרי, אתה לא מבין מה אישיות גדולה השקועה בתורה, ת"ח עם כל טכסיסי מלכות האמיתיים של מי שחבוק בשעשועי רבש"ע, יכולה לעשות לאברכים מסביבו, זו השקעה אפסית לעומת התשואה. וכמובן, צריך שהמטרה (עכ"פ העיקרית) של הבאתו תהיה לשם זה.

כתור תלמיד יחידני זה נכון,
אבל זה לא "קהילה".
שנים שמעתי שיעור מפי הרה"ג אברהם גניחובסקי זצ"ל, ושנים רבות אחרות מעוד כמה וכמה ת"ח מופלגים, כל אחד בחלקו הוא.
היינו (אני והשומעים) קשורים לרב, מסכמים את השיעורים, וכן עושים עד היום ב"ה, בכמה וכמה ממקצועות התורה.
אבל מעולם לא היינו קהילה.
היינו יחידים (רבים) שמתסתופפים לשמוע דברי א"ח, וזה תרם לנו המווווון.
אך זה מה נשאר מזה לציבור ? כלום. כשהרב נפטר, השיעור נסגר, הכל התפזר.
קהילה זה משהו בנפש, זה כמו ישיבה. שאם אתה לא אופוזיציה, אז אתה חלק מהענין. והענין הוא חלק ממך.
אבל זה צריך להיות כולל את אשתך, ואת ילדיך, אחרת זה סתם קיבוץ של מתפללים.
ואם רוצים לקדם את זה, גם בפן התורני, אז צריך גב מאד מאד חזק. הבעייה שרבנים עם עודף ירא"ש לפעמים הורסים לך את הגב הקהילתי, כי אולי לפי ההלכה צריך לוותר ולשתוק ולהפסיד... וכך לא גדלה קהילה.
אולי באופן פרטני כל אברך יכול לומר לב"ב בשבת, תראו איזה רב, איך הוא וויתר ונתן להם, העיקר שלא תהיה מריבה (כלומר מריבה תהיה, העיקר שהוא לא יריב איתם. הם כבר לא יריבו איתו, כי פשוט יאכלו אותו עד כלה ולא יהיה עם מי לריב).
מה ישאר מהקהילה בסוף ? עוד מנין אברכים.
אבל מה יחבר ביניהם ? מה יגבש אותם ? - אם אף אחד לא ידאג לצרכים הקהילתיים והפרטיים שלהם, רק לירא"ש שלהם.
תדע לך כלל, אם לא תכין סעודה, לא יהיה לך זימון!
ואם תכין לחם ומים, אולי תישאר 3, אך לא תגדל אף פעם לאלוקינו.
וזו הטעות של רבותינו, שהם סבורים שע"י ירא"ש והטפת מוסר ומידות טובות בלבד הם יצאו יד"ח. - וזו טעות!


עיין ודו"ק ואכמ"ל.

עיינתי ודקתי ואכמלתי.
 
חוכך מה לכתוב, שיהיה אפקטיבי.
ולדוגמא כבר התפרסמה כאן https://forum.mizrach.co.il/threads/twrt-hrv-rfl-swyd-slyt.1253/page-3 הידיעה דלהלן:

בשורה טובה בעולם התורה
ישמח לב מבקשי השם, לרגל המיזם החדשני והמהפכני אשר הגה ידידנו העילוי מפונוביז' הג"ר רפאל סוויד שליט"א, תוכנית שקודמה בנשיאות ובפיקוח והחלטת הגה"ג רבי שאול גבאי שליט"א ראש ישיבת 'אמרי דעת' ומוסדותיה ונשיא איחוד הקהילות. והיא לבחור כמאה אברכים עד אזור גיל ארבעים, שעשו דבר או שניים בחיים התורניים, וכגון כתיבה ועריכה, הוראת הלכה לשואלים בע"פ, מסירת שיעורים, וכן פעולות קירוב רחוקים. ולתת להם מלגות על עשייתם הברוכה והכבירה, וליצור שיתופי פעולה ביניהם, וגם לקשרם עם פלטפורמות אחרות שיקדמו את כל אחד עם כוחותיו כשרונותיו והשפעותיו.
רבים מהנבחרים הם אשכנזים...
 
בציבור שלנו נושא הכשרות מזעזע, אתה נתקל באברכים יראים ושלמים בכל מידה, שמכניסים לביתם כשרויות שאין שום גדול שעומד עליהם
ואפילו למטה מזה
בטענות ותואנות שונות ומשונות

מספרים, שכאשר נשאל הרמב"ם שאלה מסויימת באמונה, השיב לשואל, שיבדוק את השוחטים במקומו
כי יש שאלות שהם רק מכח הטמטום על ידי מאכלות אסורות

ושמא דון מיניה לנד"ד
 
אנשים רבים כותבים כאן 'הציבור שלנו',
כאשר הספרדים מחולקים לכמה וכמה זרמים.
יש בני תורה וותיקים, יש בעלי תשובה,
יש ישיבתיים, ויש פרנקים וכו' וכו'.

לא חושב שיש עניין להכליל את כל הציבור הספרדי כמקשה אחת.
צריך לבנות ולשפר אצלינו, בני התורה הישיבתיים.

מי שרוצה להקים ארגון לבעלי תשובה,
או לנסות לשנות את ה'פרנקים',
זה דבר נוסף,
אך לא נראה לי שזה העניין באשכול.
 
צריך לדעתי להכניס לנידון עוד היבט שיתכן ובעיני חלק מהציבור הוא מחשבת כפירה ממש, אבל לדעתי הקלושה הוא האמת כפי שהיא ואולי כאן המקום לומר אותה.
צריך גם זמן.
יש כוחות טבע, ישיבות טובות וקהילות טובות מחפשות רבנים טובים, והן מוצאות רבנים טובים, יימצא מי שיעשה תיווך... התארגנות מלאכותית מכל סוג שהוא לא תשנה את בעיות הבסיס אם ישנם, ואלו מהבעיות שכבר נפתרו - לא צריכות התארגנות מלאכותית שיש בה יותר מ50% יח"צ...
הגראי"ל שטיינמן שהיה חכימא דיהודאי ופקח מופלג שהבין את הדור היטב, ידע מתי לקרא לגרב"צ לב [שהיה בעמדה חשובה מאוד מאוד בכולל פוניבז' ולא היה חסר לו דבר מבחינת תפקיד], ולומר לו שיש כבר דור חדש אצל הספרדים שבשל להקים ישיבה בסדר גודל שעד אז לא היה, ובאמת הוקמה ישיבת משכן ידידיה במושב יסודות, שקשה להתווכח עם זה שעד היום זה בית המדרש הכי חשוב בישיבות גדולות הספרדיות. [אם מישהו חושב שאני קשור לשם באיזה שהיא צורה - אז לא, וגם להיפך, אם הם יצליחו פחות זה יעזור לי אישית מאוד...].
כך זה בקהילות האברכים, נוצר דור של אברכים ובאופן טבעי נוצר צורך, ובאופן טבעי נוצרו קהילות, וזה בלי לגרע בחלקם של העסקנים המסורים והיקרים שתפעלו את זה, אבל אם לא היה צורך טבעי חזק כל התארגנויות והיוזמות לא היו מצליחות.
זה מה שיקרה עם הזמן בנושא הישיבות, לא צריך התארגנויות, פשוט יעבור עוד דור או דור וחצי, וירגישו ממש לכתחילה לשלוח לישיבות הספרדיות ולת"ת, ובאמת כבר היום זה הרבה יותר נפוץ שזה לכתחילה, כי התחולל שינוי ברמה ובכמות ואיכות יוצאי הישיבות.
ולסיום נקודה קצת רגישה - המוסדות שהצליחו והם היושבים ראשונה במלכות, כמעט תמיד הם תוצאה של אדם אחד שמסר נפש, עם יח"צ מסוים בתורת השתדלות, לעומת הרשתות הגדולות שבוודאי הן חשובות ומועילות, אבל זה אף פעם לא יכול להיות איכותי כמו הסוג הראשון, וזה גם מעיד על ההבחנה הנ"ל.
 
אנשים רבים כותבים כאן 'הציבור שלנו',
כאשר הספרדים מחולקים לכמה וכמה זרמים.
יש בני תורה וותיקים, יש בעלי תשובה,
יש ישיבתיים, ויש פרנקים וכו' וכו'.

לא חושב שיש עניין להכליל את כל הציבור הספרדי כמקשה אחת.
צריך לבנות ולשפר אצלינו, בני התורה הישיבתיים.

מי שרוצה להקים ארגון לבעלי תשובה,
או לנסות לשנות את ה'פרנקים',
זה דבר נוסף,
אך לא נראה לי שזה העניין באשכול.

אני חושב שזו בדיוק הנקודה.
כמדברים על להעלות את הקהילות, לכאו' מדובר על קהילות בני התורה.
כי האחרים מה הם צריכים, או מה חסר להם ?
אני באמת שואל, יש להם בית כנסת, יש להם רב שמוסר 2 הל' מילקו"י אחרי התפילה.
יש להם הכשר או שתים שברור שהם אוכלים רק ממנו, (רק מוסדות חסר להם, אבל זה בעייה כלל עולמית).
ויש להם שיעור בלויין כל מוצא"ש.
מה הם עוד צריכים ל"קהילות" שלהם ? - מה חסר להם ?
כל רוממות זו השתכנזות ורפיסות.
בעלי תשובה בד"כ אין להם קהילות,
מה שנשאר זה הבני תורה.
 
צריך לדעתי להכניס לנידון עוד היבט שיתכן ובעיני חלק מהציבור הוא מחשבת כפירה ממש, אבל לדעתי הקלושה הוא האמת כפי שהיא ואולי כאן המקום לומר אותה.
צריך גם זמן.
יש כוחות טבע, ישיבות טובות וקהילות טובות מחפשות רבנים טובים, והן מוצאות רבנים טובים, יימצא מי שיעשה תיווך... התארגנות מלאכותית מכל סוג שהוא לא תשנה את בעיות הבסיס אם ישנם, ואלו מהבעיות שכבר נפתרו - לא צריכות התארגנות מלאכותית שיש בה יותר מ50% יח"צ...
הגראי"ל שטיינמן שהיה חכימא דיהודאי ופקח מופלג שהבין את הדור היטב, ידע מתי לקרא לגרב"צ לב [שהיה בעמדה חשובה מאוד מאוד בכולל פוניבז' ולא היה חסר לו דבר מבחינת תפקיד], ולומר לו שיש כבר דור חדש אצל הספרדים שבשל להקים ישיבה בסדר גודל שעד אז לא היה, ובאמת הוקמה ישיבת משכן ידידיה במושב יסודות, שקשה להתווכח עם זה שעד היום זה בית המדרש הכי חשוב בישיבות גדולות הספרדיות. [אם מישהו חושב שאני קשור לשם באיזה שהיא צורה - אז לא, וגם להיפך, אם הם יצליחו פחות זה יעזור לי אישית מאוד...].
כך זה בקהילות האברכים, נוצר דור של אברכים ובאופן טבעי נוצר צורך, ובאופן טבעי נוצרו קהילות, וזה בלי לגרע בחלקם של העסקנים המסורים והיקרים שתפעלו את זה, אבל אם לא היה צורך טבעי חזק כל התארגנויות והיוזמות לא היו מצליחות.
זה מה שיקרה עם הזמן בנושא הישיבות, לא צריך התארגנויות, פשוט יעבור עוד דור או דור וחצי, וירגישו ממש לכתחילה לשלוח לישיבות הספרדיות ולת"ת, ובאמת כבר היום זה הרבה יותר נפוץ שזה לכתחילה, כי התחולל שינוי ברמה ובכמות ואיכות יוצאי הישיבות.
ולסיום נקודה קצת רגישה - המוסדות שהצליחו והם היושבים ראשונה במלכות, כמעט תמיד הם תוצאה של אדם אחד שמסר נפש, עם יח"צ מסוים בתורת השתדלות, לעומת הרשתות הגדולות שבוודאי הן חשובות ומועילות, אבל זה אף פעם לא יכול להיות איכותי כמו הסוג הראשון, וזה גם מעיד על ההבחנה הנ"ל.

אבל יש עוד דבר טבעי,
שהספרדים יותר מדאי מפחדים מחידושים.
וכל דבר שעדיין לא קיים שם, הם לא מעיזים להתחיל אותו.
ואחרי שזה קיים שם, זו כבר חקיינות.
ועוד, הספרדים "לוקים" בעודף ירא"ש, וחוסר יחצנות, וחוסר יוזמה (אני מדבר על הבני תורה).
ולכן הכל צולע.
אין להם שום כח באף מקום, ושום יוזמה בשום דבר, ועד שהם מתחילים לעשות משהו, האחרים כבר השתדרגו פי כמה , והם תמיד בפיגור.
הבעייה, שיש עוד הרבה דברים שאפשר וצריך לקדם, ומשום מה זה תקוע.
אני לא חולק עליך, אני רק משפץ את מה שאמרת.
 
אנשים רבים כותבים כאן 'הציבור שלנו',
כאשר הספרדים מחולקים לכמה וכמה זרמים.
יש בני תורה וותיקים, יש בעלי תשובה,
יש ישיבתיים, ויש פרנקים וכו' וכו'.
במה שאני כתבתי 'הציבור שלנו' לגבי היחס לכשרויות,
זה שייך לכל המגזרים שכתבת,
בצורה מובהקת ובולטת במיוחד ביחס לכל מגזר אחר
 
זה נראה לכם צודק? רב צריך לעבוד בהתנדבות? מנתח לב מקבל לא פחות כבוד מרב אבל ברור לכולם שמגיעה לו משכורת מכובדת, אבל רב? עובד כמו חמור ומקבל משכורת של כלב.

ייעוץ זוגי? שש מאות ₪ לפגישה, רב? חינם וכמה שיותר.

שיחת טלפון לרופא באמצע הלילה? מגיע לו 200%, שיחת טלפון לרב באמצע הלילה? כמה זה 200% מאפס.

עכשיו, הרבנים מתנדבים, עושים עבודת קודש, אבל איך ברוב חוצפה אנחנו חושבים שהם חייבים לנו? מישהו עונה בקו הלכה בארבע לפנות בוקר, בהתנדבות! הוא ער בארבע לפנות בוקר ולא מקבל על זה פרוטה! מה יש לנו לומר? הוא נהנה מזה, בזכות זה הוא מתקדם בלימוד.

גם סנדלר נהנה לתקן נעליים, זה לא אומר שהוא עושה את זה בחינם. הוא עובד בשבילך בחינם ואתה מה יש לך לומר, טיפת הערכה אין לך, תתבייש.

עזוב את קו ההלכה, תתמקד ברב שלך, משלוח מנות בפורים הבאת? הוספת מעטפה יפה? או שרק לקבל אתה יודע.

את ארבעת המינים של כל השכונה הוא ראה, גררת אותו לראות את הדופן עקומה אצלך בסוכה, התקשרת חמש דקות לפני שבת כי הסתבכת עם העירוב מהבית לסוכה משל היה הלל הזקן, אבל לתת משהו לסוכות? מה הקשר? זה מוזר.

מכירת חמץ עשית אצלו, או שהעדפת לחסוך את הבעת ההערכה החד שנתית הזו כי יש לך הרבה הוצאות עכשיו?

נחזור לקו ההלכה, התקשרת עשרות פעמים לקו פלוני, תרמת לו משהו? הערכת את האנשים שענו לך בכל שעה? שלא חייבים לך כלום? אל תתן להם את כל החומש, אבל חמישים ₪ חד פעמי מותר לך להעביר.

כפיות טובה מעידה על ריקבון, כפיות טובה הכוללת הסברים מלומדים כמה נותן הטובה כפוי טובה, מצריכה טיפול שורש עמוק בנפש האדם. בהצלחה.
ממש חזק!!!!
אין מילים
 
לענ"ד יש עוד תופעה שמנמיכה ומשפילה את קהילות האברכים (חלקם - לא כולם)

המצב האידאלי הוא, שמתאגדים מס' אברכים שמזהים את החוסר והצורך במקומם
ופותחים יחד ביכנ"ס, שאט אט מתפתח למימדים עצומים,
וכל זאת ביוזמתם של מס' אברכים שלא חפשו כבוד ושררה, אלא רק מקום איכותי להתפלל וללמוד בו ולחנך את ילדיהם בהתאם למסורתם
אלו המקומות שב"ה הצליחו בענק, ולא חסר דוגמאות לכך (מה שעולה לי בראש ברגע זה, היא קהילת 'גבעת האנטנה' אולם ודאי שיש עוד רבים)
במשך השנים, לפעמים הם רואים צורך להעמיד בראשם רב ת"ח, והם עולים לגדו"י והם מכריעים מי ראוי ליטול על ראשו עטרת זו

לעומתם, יש מצב שנראה אחרת לגמרי
יהודי אחד, שיש לו קצת כסף יותר מאשר אברך ממוצע, ולעתים גם גילו הוא קצת מעל הקלאסי (במקום 25-30 הוא בן 35-40)
כך שהוא כבר הספיק ללמוד בכולל שבת ונדה ואיסור והיתר, ואולי גם נבחן ברבנות
והוא מחליט לפתוח קהילה, ומקבץ סביבו מס' אברכים נמרצים, ומגייס אותם לעזור לו לבנות קהילה, כשרוחו כמובן חופפת עליהם
וכך הקהילה הנבנית סביב אדם אחד, שעם כל הכבוד לו ולתורתו, עדיין לא בהכרח שראוי הוא להיות רב לקהילת אברכים (שעוד 5-10 שנים יגיעו לרמתו)
מטבע הדברים, ישנם רבים רבים שלא ששים להכנס לקהילה כזו שיש מישהו אחד בפרונט, שא"א לא בחר בו אלא הוא בחר את עצמו
וכך נוצר המצב, שמקום שהיתה יכולה ליבנות בו קהילה סדר גודל אדיר, יש בו רק קהילה אחת בסד"ג קטן/בינוני
כי קהילה שפתח אותה בעל ממון חוסמת את האפשרות לפתוח עוד קהילה במקום זה
וממילא אלו שמתאים להם - הולכים אחריו, ואלו שלא - מחפשים את עצמם.

ההתנהלות הזו לא קיימת כלל אצל אברכים מעדות אשכנז,
שם אין מצב שמישהו אחד מתנשא לאמר 'אני אמלוך'
ורק אצלנו משום מה המצב הזה קיים גם קיים
(ביודעי ומכירי למעלה מ5 קהילות כאלו שמדשדשות מהרגע הראשון שקמו,
וכל מי שניסה לפתוח קהילה אחרת נורמלית, נחסם בטענה שהוא מפריע לקיימת...)

תנו לבבכם לזאת, ואם אתם רואים שמתחיל להתפתח משהו כזה באזורכם, לטובת הענין מומלץ לרוץ ולהקים משהו אחר בטרם יהיה מאוחר!
 
לענ"ד יש עוד תופעה שמנמיכה ומשפילה את קהילות האברכים (חלקם - לא כולם)

המצב האידאלי הוא, שמתאגדים מס' אברכים שמזהים את החוסר והצורך במקומם
ופותחים יחד ביכנ"ס, שאט אט מתפתח למימדים עצומים,
וכל זאת ביוזמתם של מס' אברכים שלא חפשו כבוד ושררה, אלא רק מקום איכותי להתפלל וללמוד בו ולחנך את ילדיהם בהתאם למסורתם
אלו המקומות שב"ה הצליחו בענק, ולא חסר דוגמאות לכך (מה שעול הלי בראש ברגע זה, היא קהילת 'גבעת האנטנה' אולם ודאי שיש עוד רבים)
במשך השנים, לפעמים הם רואים צורך להעמיד בראשם רב ת"ח, והם עולים לגדו"י והם מכריעים מי ראוי ליטול על ראשו עטרת זו

לעומתם, יש מצב שנראה אחרת לגמרי
יהודי אחד, שיש לו קצת כסף יותר מאשר אברך ממוצע, ולעתים גם גילו הוא קצת מעל הקלאסי (במקום 25-30 הוא בן 35-40)
כך שהוא כבר הספיק ללמוד בכולל שבת ונדה ואיסור והיתר, ואולי גם נבחן ברבנות
והוא מחליט לפתוח קהילה, ומקבץ סביבו מס' אברכים נמרצים, ומגייס אותם לעזור לו לבנות קהילה, כשרוחו כמובן חופפת עליהם
וכך הקהילה הנבנית סביב אדם אחד, שעם כל הכבוד לו ולתורתו, עדיין לא בהכרח שראוי הוא להיות רב לקהילת אברכים (שעוד 5-10 שנים יגיעו לרמתו)
מטבע הדברים, ישנם רבים רבים שלא ששים להכנס לקהילה כזו שיש מישהו אחד בפרונט, שא"א לא בחר בו אלא הוא בחר את עצמו
וכך נוצר המצב, שמקום שהיתה יכולה ליבנות בו קהילה סדר גודל אדיר, יש בו רק קהיל האחת בסד"ג קטן/בינוני
כי הקהילה שפתח אותו בעל ממון חוסמת את האפשרות לפתוח עוד קהילה במקום זה
וממילא אלו שמתאים להם - הולכים אחריו, ואלו שלא - מחפשים את עצמם.

ההתנהלות הזו לא קיימת כלל אצל אברכים מעדות אשכנז,
שם אין מצב שמישהו אחד מתנשא לאמר 'אני אמלוך'
ורק אצלנו משום מה המצב הזה קיים גם קיים

(ביודעי ומכירי למעלה מ5 קהילות כאלו שמדשדשות מהרגע הראשון שקמו,
וכל מי שניסה לפתוח קהילה אחרת נורמלית, נחסם בטענה שהוא מפריע לקיימת...)

תנו לבבכם לזאת, ואם אתם רואים שמתחיל להתפתח משהו כזה באזורכם, לטובת הענין מומלץ לרוץ ולהקים משהו אחר בטרם יהיה מאוחר!


אני לא חולק על עצם הדברים הנכונים,
וגם על המשפט המודגש לא באתי לחלוק, רק להרהר אחריו,
אולי ישנו פן נוסף.
אצל האשכנזים יש את העזות ואת האומץ לקום ולהגיד "לא" !!!
אני פותח לבד. (וממילא זה שפותח כבר יודע זאת, ומראש הוא משתדרג, כדי שזה לא יקרה לו).
ואצלינו ישנה מן ענווה/עייפות כזו, ובעיקר חוסר אמבציה וחוסר במשאבים, ולא בא לאף אחד לפתוח חזיתות.
 
אני לא חולק על עצם הדברים הנכונים,
וגם על המשפט המודגש לא באתי לחלוק, רק להרהר אחריו,
אולי ישנו פן נוסף.
אצל האשכנזים יש את העזות ואת האומץ לקום ולהגיד "לא" !!!
אני פותח לבד. (וממילא זה שפותח כבר יודע זאת, ומראש הוא משתדרג, כדי שזה לא יקרה לו).
ואצלינו ישנה מן ענווה/עייפות כזו, ובעיקר חוסר אמבציה וחוסר במשאבים, ולא בא לאף אחד לפתוח חזיתות.
נכון מאוד!
אבל יש להם גם את הבושה, שלא כל מי שיודע למסור שיעורים מתוך דרשו
או שעבר קורס מרצים מסוים, או שאבא שלו הוא ????
הוא כבר ראוי להיות רב קהילה
צריך לדעת שא' ממ"ח קנייני התורה הוא 'הַמַּכִּיר אֶת מְקוֹמוֹ'
אתה לא יכול להעמיד את עצמך בדרגה שאתה לא באמת אוחז בה
תמתין בכסאך עד שיקראו לך ויתנו לך את העטרה בראשך

הפועל-יוצא מהדברים האלו
הוא שישנם אברכים שמסתכלים על המזרח שיש להם בביכנ"ס, ורואים שם מישהו בינוני שלא מקדם אותם לשומקום
והם נאלצים לחיות תחתיו, ולעיתים רבות גם עם קריזות שלא ברור מהיכן הם צצו, וזה רק בגל שהוא זה שפתח את המקום

תן לחכם ויחכם עוד...
 
לענ"ד יש עוד תופעה שמנמיכה ומשפילה את קהילות האברכים (חלקם - לא כולם)

המצב האידאלי הוא, שמתאגדים מס' אברכים שמזהים את החוסר והצורך במקומם
ופותחים יחד ביכנ"ס, שאט אט מתפתח למימדים עצומים,
וכל זאת ביוזמתם של מס' אברכים שלא חפשו כבוד ושררה, אלא רק מקום איכותי להתפלל וללמוד בו ולחנך את ילדיהם בהתאם למסורתם
אלו המקומות שב"ה הצליחו בענק, ולא חסר דוגמאות לכך (מה שעול הלי בראש ברגע זה, היא קהילת 'גבעת האנטנה' אולם ודאי שיש עוד רבים)
במשך השנים, לפעמים הם רואים צורך להעמיד בראשם רב ת"ח, והם עולים לגדו"י והם מכריעים מי ראוי ליטול על ראשו עטרת זו

לעומתם, יש מצב שנראה אחרת לגמרי
יהודי אחד, שיש לו קצת כסף יותר מאשר אברך ממוצע, ולעתים גם גילו הוא קצת מעל הקלאסי (במקום 25-30 הוא בן 35-40)
כך שהוא כבר הספיק ללמוד בכולל שבת ונדה ואיסור והיתר, ואולי גם נבחן ברבנות
והוא מחליט לפתוח קהילה, ומקבץ סביבו מס' אברכים נמרצים, ומגייס אותם לעזור לו לבנות קהילה, כשרוחו כמובן חופפת עליהם
וכך הקהילה הנבנית סביב אדם אחד, שעם כל הכבוד לו ולתורתו, עדיין לא בהכרח שראוי הוא להיות רב לקהילת אברכים (שעוד 5-10 שנים יגיעו לרמתו)
מטבע הדברים, ישנם רבים רבים שלא ששים להכנס לקהילה כזו שיש מישהו אחד בפרונט, שא"א לא בחר בו אלא הוא בחר את עצמו
וכך נוצר המצב, שמקום שהיתה יכולה ליבנות בו קהילה סדר גודל אדיר, יש בו רק קהיל האחת בסד"ג קטן/בינוני
כי הקהילה שפתח אותו בעל ממון חוסמת את האפשרות לפתוח עוד קהילה במקום זה
וממילא אלו שמתאים להם - הולכים אחריו, ואלו שלא - מחפשים את עצמם.

ההתנהלות הזו לא קיימת כלל אצל אברכים מעדות אשכנז,
שם אין מצב שמישהו אחד מתנשא לאמר 'אני אמלוך'
ורק אצלנו משום מה המצב הזה קיים גם קיים
(ביודעי ומכירי למעלה מ5 קהילות כאלו שמדשדשות מהרגע הראשון שקמו,
וכל מי שניסה לפתוח קהילה אחרת נורמלית, נחסם בטענה שהוא מפריע לקיימת...)

תנו לבבכם לזאת, ואם אתם רואים שמתחיל להתפתח משהו כזה באזורכם, לטובת הענין מומלץ לרוץ ולהקים משהו אחר בטרם יהיה מאוחר!
הכל אמת ממש.
אבל הפתרון הוא לא לרוץ לפתוח משהו אחר, כי אז תהיה את אותה בעיה במשהו האחר
אלא הפתרון הוא ללכת ולהתקרב יותר ולהשתייך יותר לקהילות מהסוג הראשון, ומסתמא לזה נתכוון מר.
וידוע [כמדומני הרמח"ל באחד מספריו מתאר זאת] שלפי מין ומדת ההשקעה תהיה צורת ואופן התוצאה.
ובזה ג"כ ככל שהמטרה היא יותר להקים קהלה לה' ולתורתו, שתהיה בית ומקום לבני התורה כפי סגנונם ועניינם ואיכותם [וגם קצת "שלא לשמה" שלא יימלט שיתגנב], הרי שקודם כל זה מה שזה יהיה - בית ה', וכך תהיה צורתו, וזה מה שיהיה בין השורות של התקנון שלו, ואלה יהיו חביריו.
אך אם המטרה הראשונה תהיה להושיע את בני עדות המזרח המקופחים, ורק אחר כך להקים בית לה' - התוצאה תהיה בהתאם.
וכל שכן אם המטרה תהיה לקדם את ר' פלוני שמאסה נפשו ברביצה בכולל וחשקה בכותל המזרח - הרי שבוודאי התוצאה תהיה בהתאם.
והדבר הזה הוא רעה חולה אצלנו, נוכחתי לדעת לאחרונה על ישיבות קטנות שהורסות לגמרי את סדרי העיון, כדי להקנות לתלמידים הישגים מסוימים שיועילו ברישום - כי אלו דברים שאנשים מבחוץ מבחינים בהם, וממילא ישתקם עולם התורה הספרדי... אוי לו לאותו שיקום.
הייתי נוכח בכנס לפני שנים אחדות שקם יהודי מוכר ודבר על כך שצריך להפסיק ללמד בישיבות חידושי הגר"ח הלוי והגרי"ז, והברכ"ש וקובץ שיעורים ושערי יושר, ולחזור למקורות אבותנו מהר"י קורקוס ועוד, היה שם הגרש"י זעפראני, ולצידו גיסו שהוא ראש ישיבה מוכר, ואותו ראש ישיבה התבקש לדבר ויצא נגד הדברים בשצף קצף, והגרש"י זעפראני קם והחרה החזיק אחרי גיסו וגיבה את דבריו, והם צודקים! כי המטרה שלנו היא קודם כל להעמיד בני תורה איכותיים ומחונכים, וממילא הואיל ואנו ספרדים והם ספרדים - תהיה מזה תועלת עצומה לבני התורה הספרדים, אבל אם שפחה תירש גבירתה, בני תורה איכותיים לא יצאו מזה.
 
הכל אמת ממש.
אבל הפתרון הוא לא לרוץ לפתוח משהו אחר, כי אז תהיה את אותה בעיה במשהו האחר
אלא הפתרון הוא ללכת ולהתקרב יותר ולהשתייך יותר לקהילות מהסוג הראשון, ומסתמא לזה נתכוון מר.
...

אך דא עקא, מה עושה מי שאין בסביבתו אלא רק את אותו אחד ?
לאן ילך ?
 
צריך לחבר את הקהילות של האברכים למיזמים שונים
כגון אצל החסידים שמתארגנים ועושים אקספו, עזר נישואין, גמ"חים, כנסים בעניין שוק ההון וכדומה כל כיוצא בזה
 
צריך לחבר את הקהילות של האברכים למיזמים שונים
כגון אצל החסידים שמתארגנים ועושים אקספו, עזר נישואין, גמ"חים, כנסים בעניין שוק ההון וכדומה כל כיוצא בזה

לדוגמא:
 
צריך לחבר את הקהילות של האברכים למיזמים שונים
כגון אצל החסידים שמתארגנים ועושים אקספו, עזר נישואין, גמ"חים, כנסים בעניין שוק ההון וכדומה כל כיוצא בזה
אקספו לאברכים לא רלוונטי, כל עניינו ושייכותו זה לבעלי בתים קהילתיים שהקימו עסקים וכו.
(וגם אם ישנם, וישנם, אברכים שעושים קצת לביתם 'מהצד' באיזה עניין, אינו דומה ולא קרב).
מעבר לכך שעל עצם קיומו יש רבים המפקפקים בתועלתו ובמידת נזקו ומה מטרתו וכו' ושות' וגו'.
 
צריך לחבר את הקהילות של האברכים למיזמים שונים
כגון אצל החסידים שמתארגנים ועושים אקספו, עזר נישואין, גמ"חים, כנסים בעניין שוק ההון וכדומה כל כיוצא בזה

קהילה צריכה לתחזק את המוסדות הקהילתיים באופן שוטף, הו"ק וכדו', ולצאת לעסקנות קהילתית (לא כולם, אבל כמה חברה'מנים מהקהילה) ולארגן את כל זה.
השאלה כמה מוכנים לשלם כסף (מינימום 100 ש"ח חדשית), ולהיות שאהיד קהילתי ?
 
ההתנהלות הזו לא קיימת כלל אצל אברכים מעדות אשכנז,
שם אין מצב שמישהו אחד מתנשא לאמר 'אני אמלוך'
ורק אצלנו משום מה המצב הזה קיים גם קיים

האמנם?

כללות הודעתך נכונה בתכלית, לא יכול להיות שיבוא איזה שמענדריק שבן דודו מחו"ל מזרים לו כסף מחו"ל, ובזה הוא הופך להיות רב הקהילה.

באותה מידה גם לא יכול להיות ראש ישיבה שכל הצלחתו היא לדעת לגייס כספים (או שהוא הבן של הר"י הקודם), ואין לו הבנה בחינוך או בלימוד (פחות מצוי, אבל קיים).

אבל לדעתי היא כן מצויה וקיימת אצל האשכנזים. לא מיבעיא אצל החסידים, שם מספיק שהסבא היה שוחט בהונגריה, וכבר הנכד מרשה לעצמו ללכת עם מקל כסף ולהשתרר, אלא גם אצל הליטאים אני מכיר כמה מקומות שהרב שלהם הוא בסך הכל היה צ'יקאבער שידע לגייס כסף והקצאה עירונית.

כעת אני נזכר בדוגמא שיכולה להתאים לשני הקצוות, במובן החיובי - הגאון הרב מרדכי רובין מהר נוף, רב קהילת בני תורה. ירש מאביו ירושה נכבדת, וממנה הקים את המבנה היפה של קהילתו (שם אירע הפיגוע ההוא), אך מצד שני ראוי הרב רובין לאותה איצטלה, גברא רבה, ת"ח מקיף ויסודי, לא נהנתן ולא שוחר כבוד ושררה, טרוד למען בני קהילתו ולא נדחף למקומות שלא צריך להידחף.
 
אבל לדעתי היא כן מצויה וקיימת אצל האשכנזים. לא מיבעיא אצל החסידים, שם מספיק שהסבא היה שוחט בהונגריה, וכבר הנכד מרשה לעצמו ללכת עם מקל כסף ולהשתרר, אלא גם אצל הליטאים אני מכיר כמה מקומות שהרב שלהם הוא בסך הכל היה צ'יקאבער שידע לגייס כסף והקצאה עירונית.
בוודאי לא אצל המיינסטרים
אף אחד לא נותן לזה גיבוי
ואף אשכנזי לא יסכים להיות שפוט של בעל גאווה
הוא יעדיף להתפלל ברחוב ולא בכזה מקום
כעת אני נזכר בדוגמא שיכולה להתאים לשני הקצוות, במובן החיובי - הגאון הרב מרדכי רובין מהר נוף, רב קהילת בני תורה. ירש מאביו ירושה נכבדת, וממנה הקים את המבנה היפה של קהילתו (שם אירע הפיגוע ההוא), אך מצד שני ראוי הרב רובין לאותה איצטלה, גברא רבה, ת"ח מקיף ויסודי, לא נהנתן ולא שוחר כבוד ושררה, טרוד למען בני קהילתו ולא נדחף למקומות שלא צריך להידחף.
למיטב ידיעתי, הקהילה של הרב רובין לא קמה בעקבות הבנין
אלא היתה קיימת עוד קודם לכן כקהילת בני תורה שהעמידו בראשם את הרב רובין
ואח"כ, כשבאו לבנות בנין, נתן הר"ר את הכסף לבנין
 
אך דא עקא, מה עושה מי שאין בסביבתו אלא רק את אותו אחד ?
לאן ילך ?
זה המצב בסביבת מגוריי הקרובה.
[יש קהילות נהדרות במרחק של כחצי שעה הליכה שזה לא כ"כ נח בשבתות וי"ט].
יש לי או את "אותו אחד" או קהילה של בעלי בתים ואברכים יחד, שאין מטרתה להושיע את הספרדים, ולא לרומם את הרב, פשוט בית כנסת, ואני מעדיף להתפלל שם, בשבתות וחגים ואפילו בימים נוראים, ובימות החול אני מתפלל בביהמ"ד של הכולל בותיקין לקיים "ביני עמודי".
 
זה המצב בסביבת מגוריי הקרובה.
[יש קהילות נהדרות במרחק של כחצי שעה הליכה שזה לא כ"כ נח בשבתות וי"ט].
יש לי או את "אותו אחד" או קהילה של בעלי בתים ואברכים יחד, שאין מטרתה להושיע את הספרדים, ולא לרומם את הרב, פשוט בית כנסת, ואני מעדיף להתפלל שם, בשבתות וחגים ואפילו בימים נוראים, ובימות החול אני מתפלל בביהמ"ד של הכולל בותיקין לקיים "ביני עמודי".
ג"א מצטרף...
בסביבתי יש רק ביכנ"ס כזה, ועוד א' חצי כזה
ואני מעדיף להתפלל בביכנ"ס החסידי...
 
קהילה צריכה לתחזק את המוסדות הקהילתיים באופן שוטף, הו"ק וכדו', ולצאת לעסקנות קהילתית (לא כולם, אבל כמה חברה'מנים מהקהילה) ולארגן את כל זה.
השאלה כמה מוכנים לשלם כסף (מינימום 100 ש"ח חדשית), ולהיות שאהיד קהילתי ?

ברוב הקהילות הצעירות שאני מכיר - אלו הסכומים, ויש יותר.

אגלה לך, א' הרבה כלל לא משלמים (והרבה דוקא משלמים בביכנ"ס אחר אשכנזי).
ב' 100 ש"ח זה לא לביהכ"נ, זה לקהילה.
זה עוד משהו בנוסף...
ועכ"פ צריך להתמסר למען זה, עם 100 שקל, בלי 100 שקל, צריך להיות שבוי לרעיון.
ליזם ליצור לפרסם ולעשות ולתעד ולהפיץ. (ולקחת אחריות לדאוג לכסף, לתת להתרים מבחוץ, לא משנה מה).
וזה אין אצלינו.
ובדרך אגב; אספר כאן מה שראיתי.
ישבתי בחניכי אשכנזי בבין הזמנים (למדתי לעצמי). שם מקבלים טוב, אבל רק בני הקהילה.
וכמובן שכל בין הזמנים, יש מודעות על החוסר הגדול בתקציב, ומוכרים ימי לימוד ושעות לימוד וכו' וכו'.
ראיתי שם חבר ספרדי יושב ולומד (וגם בנו) באופן קבוע בכל בין הזמנים שיהיה.
שאלתי אותו, מאי האי ?
השיב לי, אני חבר קהילה!
נדהמתי, והסביר - חשבון פשוט, עשיתי חישוב כמה עולה לי בשנה לשלם הו"ק של מאה ש"ח, סה"כ 1200 ש"ח.
עשיתי חשבון כמה אני מקבל בבין הזמנים אחד (כפול 2, אני ובני), כפול 3 (תשרי, ניסן, אב), יצא לי הרבה יותר מכפול.
פשוט כדאי לי (והוא לא מתפלל שם, הוא רק חבר, משלם ומקבל זכות להשתתף בביה"ז).
מה רע ?
אבל זה מה שחסר אצלינו, אין את השאהידים שיקחו על עצמם עול כספי של 150 אברכים (ככל ויש קהילה גדולה כזו),
ואין את הציבור שמוכן לשלם בתמידות סכומים גדולים כאלו, ולשלם על מקומות לימים נוראים בסכומים לא מבוטלים,
ואחראים שדואגים להעשיר את הספרייה במאות ספרים,
ועוד ועוד כהנה וכהנה.
פשוט [כמעט ו]אין.
 
ראשי תחתית