רעיונות לקידום קהילות הספרדים ואוהלי התורה

אכתוב לך שתגלה לנו מה החצי השני שלך
כמו החצי הראשון.
קראתי לניקי כך משום שאיני מחבב את ההגדרות העדתיות, וכוונתי לרמז על כך שהספרדיות אינה ממלאת את כל ההגדרה העצמית שלי (ומלבד זאת, מרבית הסיכויים שאבותי לא היו מגולי ספרד, כך שאיני ספרדי אלא 'מסתפרד').
 
כמו החצי הראשון.
קראתי לניקי כך משום שאיני מחבב את ההגדרות העדתיות, וכוונתי לרמז על כך שהספרדיות אינה ממלאת את כל ההגדרה העצמית שלי (ומלבד זאת, מרבית הסיכויים שאבותי לא היו מגולי ספרד, כך שאיני ספרדי אלא 'מסתפרד').
יחי ההבדל הקטן.
- לא כך היא ההרגשה, ההנהגה אצלנו, תלמידי מרנא הגרש"א, זצוקללה"ה וזיע"א.
- תורתו השקפתו והנהגתו של מרנא, ממלאים את כל ישותנו.
- מי שרק דרכה כף רגלו על מפתן ביתו, יודע מה הכווונה, ומי שלא, אזי גם לא יעזור אם נסביר לו.
- אשר לכן, בטלה הבטחתי לפרש לך את המילים דלעיל.
ויסוד הדברים מבואר בגמ' קידושין בהחילוק בין התקדשי לי לחציי, לחצייך מקודשת לי, ודי בזה לכל משכיל ובר דעת.
 
יחי ההבדל הקטן.
- לא כך היא ההרגשה, ההנהגה אצלנו, תלמידי מרנא הגרש"א, זצוקללה"ה וזיע"א.
- תורתו השקפתו והנהגתו של מרנא, ממלאים את כל ישותנו.
- מי שרק דרכה כף רגלו על מפתן ביתו, יודע מה הכווונה, ומי שלא, אזי גם לא יעזור אם נסביר לו.
- אשר לכן, בטלה הבטחתי לפרש לך את המילים דלעיל.
ויסוד הדברים מבואר בגמ' קידושין בהחילוק בין התקדשי לי לחציי, לחצייך מקודשת לי, ודי בזה לכל משכיל ובר דעת.
ולכן יש לגרור בכח כל אשכול לענייני הפלג, כמיטב המסורת השתלטנית שלכם?
נ.ב. הסופרלטיבים מיותרים וחסרי טעם.
 
יחי ההבדל הקטן.
- לא כך היא ההרגשה, ההנהגה אצלנו, תלמידי מרנא הגרש"א, זצוקללה"ה וזיע"א.
- תורתו השקפתו והנהגתו של מרנא, ממלאים את כל ישותנו.
- מי שרק דרכה כף רגלו על מפתן ביתו, יודע מה הכווונה, ומי שלא, אזי גם לא יעזור אם נסביר לו.
- אשר לכן, בטלה הבטחתי לפרש לך את המילים דלעיל.
ויסוד הדברים מבואר בגמ' קידושין בהחילוק בין התקדשי לי לחציי, לחצייך מקודשת לי, ודי בזה לכל משכיל ובר דעת.
להרבה מאיתנו אני מניח שיש דברים שמרגישים אותם, ולא מוצאים לנכון להעלות על הכתב, כי לא כל דבר ניתן להתפרש ברבים, ויתכן שיש גם שיקולים נוספים, [לי בוודאי], אבל הגישה - במחילה - המתנשאת הזו, שאי אפשר להסביר ורק המשכיל יבין, וכו', יש בה מעט מן הצביעות, כי אם אין בדעת כת"ר לפרש, ואין מטרתו להחצין החוצה איזו תעמולה, אם כן מה משרתת הודעה זו ?
ואם המטרה לפרש משהו או לחדד איזה מסר, מה יושיענו שדרך כת"ר על מפתן ביתו של הרב, ושאינו יכול להסביר רגשותיו הרוממות ?
לא הייתי נדרש לזה אם לא היה בזה משום מידה כנגד מידה לסגנון ההודעה של כת"ר.
 
להרבה מאיתנו אני מניח שיש דברים שמרגישים אותם, ולא מוצאים לנכון להעלות על הכתב, כי לא כל דבר ניתן להתפרש ברבים, ויתכן שיש גם שיקולים נוספים, [לי בוודאי], אבל הגישה - במחילה - המתנשאת הזו, שאי אפשר להסביר ורק המשכיל יבין, וכו', יש בה מעט מן הצביעות, כי אם אין בדעת כת"ר לפרש, ואין מטרתו להחצין החוצה איזו תעמולה, אם כן מה משרתת הודעה זו ?
ואם המטרה לפרש משהו או לחדד איזה מסר, מה יושיענו שדרך כת"ר על מפתן ביתו של הרב, ושאינו יכול להסביר רגשותיו הרוממות ?
לא הייתי נדרש לזה אם לא היה בזה משום מידה כנגד מידה לסגנון ההודעה של כת"ר.
מזדהה עם כאבך
אשרי המדבר על אוזן שומעת.
הציבור הספרי כיום שבוי, ב,,,,,,
מוכן להסביר לכל המעונין
ומתנצל אם ציערתי מישהו
 
לא ציערת אף אחד, אתה מגחיך רק את עצמך עם שלל הניקים שאתה מחזיק וההודעות הנפוחות המתנשאות ומלאות הסופרלטיבים.
מעניין מה יהיה הניק החמישי.
כידוע אומרים שהיום יש גם את הבן החמישי...
 
לאחר כמה עמודי האשכול המרתק הזה,
שאולי יבוא יום ויתגבשו ממנו כמה רעיונות טובים,
אם נתייחס במסקנא אחת
שלענ"ד עולה על שאלת הכותרת של האשכול: רעיונות לקידום קהילות הספרדים"
הקידום הכי טוב,
והשינוי הכי מהותי,
הוא בפרט.
בכל אחד ואחד,
ויגבה ליבו בדרכי ה',
להיות בטוחים בכוחות שחנן אותנו הבורא,
כל אחד במיוחדות שלו,
כל אחד במה שיש לו למכור.

נכון, כקבוצה, כעדה, אנחנו באיזשהו מקום עדיין עסוקים בבנייה,
קהילות החרדים-ספרדים הוא משהו שהתחיל הרבה אחרי שהיו ליטאים אשכנזים,
וה'ראשוניות' בעולם הישיבות שייכת לישיבות הליטאיות,
אבל כיחידים, האדם הבודד לכשעצמו, אנחנו סובלים מאיזשוהי ענווה בואכה נחיתות,
אנחנו חרדים לבלוט, אנחנו רועדים להעיז.

סיפרתי באחד האשכולות (איני זוכר מהו),
שלפני זמן זמנים טובא,
חיפשתי אחר מישהו שימלא תפקיד בכיר בנושא מסויים שקשור לעריכה תורנית,
פרסמתי בכמה במות,
וכל הקו"ח שקיבלתי (למעלה מ-50) היו אשכנזים.
חוץ מאחד ספרדי, שזיהה אותי - ושאל אותי בפרטי.

ואני שואל,
וכי אין לנו אנשים ראויים לזה?!
הרי בוודאי שיש ויש!
אלא מה?! הם חוששים, הם לא מעיזים, הם מתחבאים...
ועל כך אני קובל.
אם אנחנו נאמין במה שיש לנו, בכוחות שאצורים בתוכנו, רק ככה אנחנו נצליח.

לא יעזרו כל העלונים, וכל גיבושי הקהילות,
הם לא ממשים את המטרה,
הם רק מסייעים לנו לבוא אליה,
בסופו של דבר,
המטרה לכשעצמה היא אחת: להיות בטוחים במה שיש לנו,
להאמין ביכולות שיש בנו.
ויש בנו.

ולזה לא יעזרו לא קהילות ולא איגודים,
לא רבני בתי כנסת ולא עלונים,
אלא שינוי עמוק בתוך כל אחד ואחד,
להאמין ולא לוותר,
לבעוט ולא לחכות שירדפו אחרינו,
להעיז, ולא להתבכיין ששכחו אותנו,
להוביל, ולא להתלונן שאנחנו מובלים,


כי רק אנחנו - אני ואתה ואתה וכל אחד אחר - יכולים להוביל את השינוי.
 
לאחר כמה עמודי האשכול המרתק הזה,
...
כי רק אנחנו - אני ואתה ואתה וכל אחד אחר - יכולים להוביל את השינוי.

דברים נפלאים ועמוקים. ודבר נוסף כמדומה שמוכרח להוסיף, שמלבד שאין לנו להיות חקיינים, אנו צריכים להכיר במיוחדות ובמעלות שיש לנו ואין לאחרים. להדגיש ולהעצים אותם, ואחרי זה לרכוש עוד דברים טובים מאחרים ולהטמיע אותם בנו באופן המתאים ולא יהא כגיבנת חטוטרת דו דבשתית.
 
נערך לאחרונה:
בימים האחרונים בין לבין אני קורא את הספר 'רבי לייב' על אותו צדיק גאון נשגב ומרומם וטוב-לב, והרבה חושב על משנתו ביחס לאשכול כאן, ואומר אילו היה לנו רבי לייב שהיה מרומם אותנו ומדרכינו לראות את הטוב במה שיש לנו, היינו במקום אחר לגמרי.
אבל זה גופא פירכא, כי הרי הוא לימדנו "לא לומר אילו היה לנו היה טוב", אלא לומר "איזה טוב לנו ועוד יותר טוב"... ולכן זאת אומר, ויחד עם חבורא קדישא נלך בדרך זו, למצוא את הטוב ולהתקדם לאורו, אך כמובן... בלא עצימת עיניים!
 
לאחר כמה עמודי האשכול המרתק הזה,
שאולי יבוא יום ויתגבשו ממנו כמה רעיונות טובים,
אם נתייחס במסקנא אחת
שלענ"ד עולה על שאלת הכותרת של האשכול: רעיונות לקידום קהילות הספרדים"
הקידום הכי טוב,
והשינוי הכי מהותי,
הוא בפרט.
בכל אחד ואחד,
ויגבה ליבו בדרכי ה',
להיות בטוחים בכוחות שחנן אותנו הבורא,
כל אחד במיוחדות שלו,
כל אחד במה שיש לו למכור.

נכון, כקבוצה, כעדה, אנחנו באיזשהו מקום עדיין עסוקים בבנייה,
קהילות החרדים-ספרדים הוא משהו שהתחיל הרבה אחרי שהיו ליטאים אשכנזים,
וה'ראשוניות' בעולם הישיבות שייכת לישיבות הליטאיות,
אבל כיחידים, האדם הבודד לכשעצמו, אנחנו סובלים מאיזשוהי ענווה בואכה נחיתות,
אנחנו חרדים לבלוט, אנחנו רועדים להעיז.

סיפרתי באחד האשכולות (איני זוכר מהו),
שלפני זמן זמנים טובא,
חיפשתי אחר מישהו שימלא תפקיד בכיר בנושא מסויים שקשור לעריכה תורנית,
פרסמתי בכמה במות,
וכל הקו"ח שקיבלתי (למעלה מ-50) היו אשכנזים.
חוץ מאחד ספרדי, שזיהה אותי - ושאל אותי בפרטי.

ואני שואל,
וכי אין לנו אנשים ראויים לזה?!
הרי בוודאי שיש ויש!
אלא מה?! הם חוששים, הם לא מעיזים, הם מתחבאים...
ועל כך אני קובל.
אם אנחנו נאמין במה שיש לנו, בכוחות שאצורים בתוכנו, רק ככה אנחנו נצליח.

לא יעזרו כל העלונים, וכל גיבושי הקהילות,
הם לא ממשים את המטרה,
הם רק מסייעים לנו לבוא אליה,
בסופו של דבר,
המטרה לכשעצמה היא אחת: להיות בטוחים במה שיש לנו,
להאמין ביכולות שיש בנו.
ויש בנו.

ולזה לא יעזרו לא קהילות ולא איגודים,
לא רבני בתי כנסת ולא עלונים,
אלא שינוי עמוק בתוך כל אחד ואחד,
להאמין ולא לוותר,
לבעוט ולא לחכות שירדפו אחרינו,
להעיז, ולא להתבכיין ששכחו אותנו,
להוביל, ולא להתלונן שאנחנו מובלים,


כי רק אנחנו - אני ואתה ואתה וכל אחד אחר - יכולים להוביל את השינוי.
ואיך נאמין בעצמנו ולא נחרד לבלוט,
כאשר ראשי הישיבות ומרן הראשון לציון שליט"א עצמו, לא מעיזים שבניהם ונכדיהם ילמדו עם נחותים כמונו?
איזה מסר יש בזה?
 
ואיך נאמין בעצמנו ולא נחרד לבלוט,
כאשר ראשי הישיבות ומרן הראשון לציון שליט"א עצמו, לא מעיזים שבניהם ונכדיהם ילמדו עם נחותים כמונו?
איזה מסר יש בזה?

מותר להגיד שגם הם בני אדם,

וגם להם יש על מה לעבוד?!

והוא אשר אמרתי, כציבור - יש לנו הרבה על מה לעבוד.

אנחנו עדיין עסוקים בבניית הזהות החרדית-ספרדית-ישיבתית.

אבל כיחידים - אנחנו צריכים לצאת מהבועה, לנסות להתקדם, ולהפסיק להתבכיין.

נ.ב. אני אומר את זה מעל במה ציבורית, אבל זה נכון גם לעצמי... ומסתמא שזה נכון גם לראשי הישיבות והראש"לים ככל שיהיו.
 
מותר להגיד שגם הם בני אדם,

וגם להם יש על מה לעבוד?!

והוא אשר אמרתי, כציבור - יש לנו הרבה על מה לעבוד.

אנחנו עדיין עסוקים בבניית הזהות החרדית-ספרדית-ישיבתית.

אבל כיחידים - אנחנו צריכים לצאת מהבועה, לנסות להתקדם, ולהפסיק להתבכיין.

נ.ב. אני אומר את זה מעל במה ציבורית, אבל זה נכון גם לעצמי... ומסתמא שזה נכון גם לראשי הישיבות והראש"לים ככל שיהיו.
יש להם אחריות ציבורית
הם לא אנשים פרטיים כמונו.
יתירה מכך הם עשו קריירה שלימה על "לעזור לספרדים" בעוד שבמעשיהם הם אומרים להם אתם נחיתים
 
בימים האחרונים בין לבין אני קורא את הספר 'רבי לייב' על אותו צדיק גאון נשגב ומרומם וטוב-לב, והרבה חושב על משנתו ביחס לאשכול כאן, ואומר אילו היה לנו רבי לייב שהיה מרומם אותנו ומדרכינו לראות את הטוב במה שיש לנו, היינו במקום אחר לגמרי.
אבל זה גופא פירכא, כי הרי הוא לימדנו "לא לומר אילו היה לנו היה טוב", אלא לומר "איזה טוב לנו ועוד יותר טוב"... ולכן זאת אומר, ויחד עם חבורא קדישא נלך בדרך זו, למצוא את הטוב ולהתקדם לאורו, אך כמובן... בלא עצימת עיניים!
הרב שטינמן?
במי המדובר בדיוק?
 
הרב שטינמן?
במי המדובר בדיוק?
IMG-20251218-WA0065.jpg
 
ראשי תחתית