שיר שְׁמוּאֵל

[איש מאסף]

מִיְּמִינְךָ
הָרִים סָבִיב מַעְפִּילִים
מִשְּׂמֹאלְךָ
חֲמוֹרִים בִּידֵי שׁוּעָלִים

מִלְּפָנֶיךָ
מַעֲיָן חַנָּה זָךְ מְטַהֵר
מֵאֲחוֹרֶיךָ
מַתְמֵר צְבָאִי מְשַׁדֵּר

מֵעָלֶיךָ
הוֹד נְבוּאִי בַּעֲמּוּד אֵשׁ מֵאִיר
תַּחְתֶּיךָ
סוֹנָטָה בְּשוּלֵי כְּבִישׁ מָּהִיר

בְּלֵב הַהֶמְיָה
וְעֵינְךָ צוֹפִיָּה

אֶל עָבָר עָקוּב, קָדוֹשׁ, רוֹעֵשׁ, מְפֹאָר
אֶל הוֹוֶה פּוֹסְטמוֹדֶרְנִי, צִינִי, מְנֻכָּר

אֶל מִשְׁכָּן, כְרוּבִים וּמְנָחוֹת כֹּהֲנִים
אֶל שְׁטִיפַת רְכָבִים בֵּין שׁוּרַת פַּחוֹנִים

אֶל מַלְכוּת בֵּית דָּוִד שֶׁבְּיָדְךָ נִמְשָׁח
אֶל אוֹנְקוֹלוֹגִית יְלָדִים וּפְתִיל שֶׁדָּעַךְ

אֶל שִׂרְטוּטֵי בֵּית הַשֵׁם שֶׁעָתִיד לְהִבָּנוֹת
אֶל חֲצַר חַיְדֶּר חֲצוּיָה וּמַהְפֵּכוֹת קְטַנּוֹת

וְזֹאת שֶׁנָּדְרָה
אֱפֹד גַּם חָגְרָה
וְכִנְבוּאָה נִצְחִית כ.ש.ר.ה אָמְרָה
אֶל הַנַּעַר הַזֶּה הִתְפַּלַּלְתִּי

כְּמוֹתוֹ
בְּדִיּוּק כְּמוֹתוֹ
הַנַּעַר הַזֶּה בִּשְּׁלֵמוּת הֲוָיָתוֹ

וּבָאַחֲרִית הַיָּמִים עֵת קָטְנוּ הַכֵּלִים
מֵרוּם קוֹרְאֵי שְׁמוֹ שָׁקוּל כִּשְׁנָיִים
יָבִין לַאֲשֶׁר בַּחֲצִי לֵב מְפַלְּלִים
זְכוּתוֹ תִּבְקַע אָז שַׁעֲרֵי שָׁמַיִם

וְשָׁמַע הָאֵל