ספר מקבים/חשמונאים - מותר ללימוד?

  • יוזם האשכול יוזם האשכול בן ישי
  • תאריך התחלה תאריך התחלה

בן ישי

חבר
הצטרף
1/12/24
הודעות
46
הייתי באיזו ספריה תורנית וראיתי שם את ספר חשמונאים (הידוע גם כספר מקבים) המסופר בו סיפור נס חנוכה והמלחמות בפרטות.
ואולם מאן דהוא העיר לי שס' חשמונאים נחשב מה"ספרים החיצונים", וא"כ אסור ללמוד בו והלומד בו אין לו חלק לעוה"ב. האם אכן יש איסור בדבר?
 
ואולם מאן דהוא העיר לי שס' חשמונאים נחשב מה"ספרים החיצונים", וא"כ אסור ללמוד בו והלומד בו אין לו חלק לעוה"ב. האם אכן יש איסור בדבר?
קראתי לאחרונה ראיון עם המהדיר של ספר 'מקבים', והוא סיפר שנתן את הספר לאדמו"ר מבעלזא [שידוע כחובב ספרים עצום] והוא קרא את הספר כולו.
 
ידוע מה שאמרו בירושלמי שמותר לקרוא בספרים החיצונים (שאין בהם דברי כפירה) ב"דרך עראי" ולא בקביעות.
וראיה שהרי גם ספר "בן סירא" נחשב לספרים החיצונים, ואעפ"כ מצינו בגמ' שציטטו ממנו בכמה מקומות בלשון "שכן כתוב בספר בן סירא". ועל כרחך לחלק שמותר בדרך ארעי וכמ"ש בירושלמי.
והאריך בזה בבאר שבע על המשנה בסנהדרין שם.
 
שו"ר כעת שכבר כתב כן הריטב"א בב"ב (צח ע"ב) בפירוש:
כתוב בספר בן סירא. פי' ואף על פי שקראוהו בסנהדרין (ק' ב') ספרים החצונים, ש"מ שלא אסרו שם אלא לעשות ממנו קבע אבל ראוי להגות בו בעתות ללמוד ממנו חכמה ומוסר, משא"כ בספרי מינין ממש.
ולפ"ז פשוט שה"ה לענין ספר חשמונאים שמותר לקרוא בו בדרך עראי "ללמוד ממנו חכמה ומוסר".
 
הייתי באיזו ספריה תורנית וראיתי שם את ספר חשמונאים (הידוע גם כספר מקבים) המסופר בו סיפור נס חנוכה והמלחמות בפרטות.
ואולם מאן דהוא העיר לי שס' חשמונאים נחשב מה"ספרים החיצונים", וא"כ אסור ללמוד בו והלומד בו אין לו חלק לעוה"ב. האם אכן יש איסור בדבר?

קראתי לאחרונה ראיון עם המהדיר של ספר 'מקבים', והוא סיפר שנתן את הספר לאדמו"ר מבעלזא [שידוע כחובב ספרים עצום] והוא קרא את הספר כולו.
יו"ל ע"י הר"ר ר' לוי יצחק חריטן
כמו שתוכל לראות כאן הרבה חו"ר כתבו לו מכתבי ברכה והסכמות
 

קבצים מצורפים

ויעוי' באיזכורים שהתייחסו אל ספר זה כמה מן הגדולים:
ולקטתים מכאן:

א. והמהר"ץ חיות בעטרת צבי בתפארת למשה (ריש עמוד ו. ובכל כתבי מוהר"ץ חיות עמוד תו טור ב) שכתב וז"ל, ספר חשמונאים ויוסיפון נוסף ע"ז כי לא נתקבלו אצלינו לנאמנים בדבריהם, עוד אין בהם תועלת במה שנצרך לדעת דרך הקבלה כי ספרים הללו אינם מתעסקים רק מקורות האומה בכלל, והמלחמות שעשו ורק מעט מזעיר מדברים בספריהם מהתנאים וראשי סנהדרין איך יגעו מאז להוציא סתום מן המפורש במד' ההלכה להשאיר לנו ברכה תורה שלימה כלולה ביפיה והדרה. עכ"ל.

ב. שו"ת רבבות אפרים (ח"ח סי' קע אות ד) כתב שמותר ללמוד מהם (למעט בן סירה) לכשיגדל ויזקין.

ג. ערוך השולחן (או"ח סי תרע ס"ה) הביא בשם 'ספר חשמונאי'. ומקור קדום לזה הוא בספרו של ר' עזריה מן האדומים ('מאור עינים' אמרי בינה פרק נא) שהביא את דברי ספר חשמונאי הנ"ל.
ד. והביא זאת גם בשו"ת דברי יציב (או"ח סי' רפג).
ה. הענין הנזכר בערוך השולחן הוא בלשון המקבים (ח"ב פ"י סעיף ט):
'ויחוגו חג לה' שמונת ימים כימי חג הסוכות, ויזכרו את הימים מקדם בחגגם את חג הסוכות בהרים ובמערות, ויתעו בישימון כבהמות שדה'.
 
לכאו' אין סברא לחלק בינו לספר יוסיפון, שכתבו הפוסקים שמותר לקרותו בשבת [ואין חשש שטרי הדיוטות]
יש ויש, כי ספר מקבים הוא מן 'הספרים החיצונים' שנשנתה עליהן משנה מפורשת. ואינו ענין כלל לספר יוסיפון או ספרי מלחמות אחרים.
 
אני קצת סוטה מהאשכול למשהו מעניין על הספר מקבים, איך החוקרים לא מסוגלים להאמין בקבלת חז״ל והמסורת שלנו, ולכן מפקפקים באמינות הספר, הנה ציטוטים מויקיפדיה (המכלול) אודות קרב אלעשה:
בתיאורי הקרבות, המקורות ההיסטוריים מפריזים בכוחו של האויב ומקטינים את כוחם של המורדים. כך למשל לפי ספרי המכבים, השתתפו רק 800 לוחמים בקרב אלעשה. יש היסטוריונים מודרניים שמתקשים להאמין שאכן מדובר במספרים אלו, ורוצים להעריך שכושר הגיוס של היהודים עמד רק על 15-40 אלף לוחמים.
ובהערה:
אבי יונה, בר כוכבא ומשה דוד הר סוברים כי מספר החיילים המכביים בקרב זה לא סביר, ותיאור מהלכי הקרב שנמשך שעות רבות מורה כי המספר מופרך לחלוטין, ונועד להסביר את התבוסה ונפילת המצביא בקרב. על פי בר כוכבא ואבי יונה סביר שחייליו של יהודה היו לפחות בסדר גודל של כ-3,000 חייל שזו הייתה המסגרת המקובלת אצל החשמונאיים.
 
רק אציין את תגובת "שמש מרפא" מהמכלול:
אכן היה אצלנו דיונים על כך ממש בימים האחרונים. ס' המכבים אינו מחז"ל אלא ספר הסטוריה שהועבר דווקא ע"י הנוצרים, ומאידך יש אכן בהרבה מקורות שנס המלחמה לא היה גלוי אלא נסתר.
 
רק אציין את תגובת "שמש מרפא" מהמכלול:
אכן היה אצלנו דיונים על כך ממש בימים האחרונים. ס' המכבים אינו מחז"ל אלא ספר הסטוריה שהועבר דווקא ע"י הנוצרים, ומאידך יש אכן בהרבה מקורות שנס המלחמה לא היה גלוי אלא נסתר.
ושם הגבתי:
למעשה, אני עכשיו רואה שאתה מצטט מגרסה ישנה, הערך נערך לפני יותר משבוע. או שאולי באמת זה ויקיפדיה?
אני לא מבין אם זה יותר טוב? הבהרה קטנה קודם, אני לא אחד שמזלזל בחוקרים באפן כללי (והראיה שאני שם תכלת) אבל כאן לדעתי זה כפירה בנס חנוכה! (על שאלת @חידוד כבר אתייחס).
ישנם חוקרים הטוענים שהשתתפו בקב בפועל 3,000 חיילים
ככה להביא דברי ״חוקרים״ כשאין להם שום בסיס (הבסיס שלהם למספר 3000 הוא שזה היה הסדר כוח בד״כ, אבל איזה גיחוך הרי בקרב הזה כתוב נתונים אחרים! אלא מה ״לא מסתדר״ להם, אז הם אומרים מסתמא זה היה המספר הרגיל.

ציטוט נוסף:
תיאור הקרב הנוכחי קיים רק בספר מקבים א', שמצטיין בדיוק רב, תוך שבאופן ברור מאליו הוא מתמקד ביהודה המכבי שזהו הקרב האחרון שלו. הוא גם צריך להסביר איך המצביא היהודי הובס ונפל בקרב, ולכן הוא ממעיט מאד מסדר הכוחות שלו, באופן שהופך להיות לא סביר לחלוטין. לעומתו יוספוס ב"קדמוניות היהודים" מסתמך באופן בלבדי על ספר מקבים א', תוך שהוא משבש כמה וכמה דברים.
תראו את הסתירה! מצד אחד אומרים שהוא מצטיין בדיוק רב, אבל בגלל שזה לא סביר אז כבר לא מתחשבים בזה! ושיא החוצפה שהם כבר החליטו! מה הם החליטו? תקראו ותשפטו: ולכן הוא ממעיט מאד מסדר הכוחות שלו (קבעו עובדה! אבל מי אמר להם?), באופן שהופך להיות לא סביר לחלוטין (רבים ביד חלשים אומר משהו?...)

לשאלת @חידוד (הרי בקרב הזה אדרבה ההודים הפסידו):
האמת חיכיתי לשאלה הזו. אבל למה היא לא נכונה? כי בעצם כשהמכבים יצאו להלחם מעטים מול רבים זה מראה על כוח האמונה שלהם בקב״ה! אמונה שהם יצאו להלחם על אף סיכויים מעטים מאד. וכך הוה שניצחו ברוב הקרבות. אבל בקרב אלעשה באמת יצאו להלחם כנ״ל מעטים מול רבים עם כוח אמונה חזק שיעזרם ה׳. בסוף בקרב זה נגזרה גזרה שלא ינצחו ויהודה ייפול. אבל החוקרים מגדילים את הסדר כוח של המכבים וזה כבר מוריד ממעלת הביטחון שלהם. נתאר לעצמנו, יצאו 5 אנשים מול 10 אנשים להלחם, מה הגישה? יכול להיות ביטחון בה׳ שינצחו אבל גם יכול להיות ביטחון בכוחם של החמישה שכוחם חזק יותר מהעשרה. אבל מה תאמר אם אני אומר לך שיצאו 5 אנשים נגד 50 אנשים? כאן זה ללא ספק מראה על ביטחון איתן בה׳, אפי׳ אם בסוף הם לא ניצחו! ואת זה החוקרים מבטלים.
 
בלי להתייחס לגופו של דיון, במכלול משתדלים ככל הניתן להביא גם את דעת הכופרים בתורה לאורך הדורות, המכלול הוא אנציקלופדיה ונועדה להעשיר את מכלול הידע של הקוראים (דעתי האישית שפעמים רבות הבנת דעת הכופרים תורמת דווקא למזעור חשיבותם, מאז שהתחלתי לערוך במכלול חוקרים בתחומים מסויימים הוזלו מאוד בעיני), אנחנו כן מאוד משתדלים לשנות את הניסוח במקומות שזה מתאים ונצרך, לצמצם פירוט שאפשר לצמצם ועוד פעולות מסוג זה, כלומר את הדעה השניה ברוב המקרים נשתדל להביא, בצורת ההגשה של החומר כן ננסה לטפל ככל שידנו מגעת ובמסגרת האנציקלופדית.

במקרה זה לדעתי אם ברור שדעת החוקרים נובעת מכפירה אין בעיה להביא אותה (כמובן כדעה שלהם ולא כעובדה), ועדיף להביא אותה בהקשר הנכון מלהתעלם ממנה.
 
נערך לאחרונה:

בין הסדרים:

ראשי תחתית