ברכות שחיטה כשרה בזר

[סייג לחכמה שתיקה]

האם מותר לו להכנס לעזרת הכהנים או ששוחט עם סכין ארוכה?

אשמח למקורות שדיברו בנושא הזה

 

[ראה מעשה נזכר הלכה]

 

[שאינו יודע לשאול]

בזבחים לב מבואר להדיא שאפשר בסכין ארוכה, לא מדובר שם להדיא על זר אבל אין חילוק.
מכל מקום לא מצאנו בשום מקום שמותר לזר לשחוט רק שאם שחט שחיטתו כשרה, אבל לכתחילה רק כהנים היו שוחטים, עד כדי כך שאדם שיודעים ששחט בבית המקדש זרעו כשר לכהונה ולא צריך בדיקת ארבע אמהות כי בוודאי כהן כשר הוא [תוס' קידושין עו ע"ב למעלה].

 

[סייג לחכמה שתיקה]

רק כהנים היו שוחטים

לפי הזוהר ח"ג קכד כמדו' איפכא הוא שלכתחילה לא היו שוחטים, וכבר דנו בזה. ומקי' אין ראיה על הלכתחילה כי מדובר
כשמצאו מציאות כזו שאכן היה שוחט וכו', ואין הוכחה לגבי הלכתחילה כדמשמע מרצף לשונך "עד כדי כך" וכו'.

 

[שאינו יודע לשאול]

לפי הזוהר ח"ג קכד כמדו' איפכא הוא שלכתחילה לא היו שוחטים, וכבר דנו בזה. ומקי' אין ראיה על הלכתחילה כי מדובר
כשמצאו מציאות כזו שאכן היה שוחט וכו', ואין הוכחה לגבי הלכתחילה כדמשמע מרצף לשונך "עד כדי כך" וכו'.

לא זכיתי להבין מדוע אין ראיה מקידושין, באה אישה להנשא לכהונה ולא עושים לה בדיקת ד' אמהות, אך ורק משום שאביה שחט בבית המקדש, ואם היו שוחטים לכתחילה ישראל, מה הועילה הבדיקה?

 

[סייג לחכמה שתיקה]

אביה שחט בבית המקדש,

שימש במזבח בלשון רש"י שם בע"א משמע שמכלל העבודות מכשירים ולא סגי בשחיטה.
ולגבי מ"ש לציין לתוס' לעיל, מלכתחילה כוונתי שמדובר שיודעים שהוא כהן, רק השאלה אם הוא מיוחס וע"ז אמרו שאם שחט ש"מ שיש לו גיבוי טוב.
ובכלל מלשונם שם משמע כמדו', שגם זרים כשרים לכתחילה, וזה יהיה כראיה ליחוסם. ורק עבדים ונשים דיעבד. וצל"ע שם.

 

[שאינו יודע לשאול]

שימש במזבח בלשון רש"י שם בע"א משמע שמכלל העבודות מכשירים ולא סגי בשחיטה.
ולגבי מ"ש לציין לתוס' לעיל, מלכתחילה כוונתי שמדובר שיודעים שהוא כהן, רק השאלה אם הוא מיוחס וע"ז אמרו שאם שחט ש"מ שיש לו גיבוי טוב.
ובכלל מלשונם שם משמע כמדו', שגם זרים כשרים לכתחילה, וזה יהיה כראיה ליחוסם. ורק עבדים ונשים דיעבד. וצל"ע שם.

הדברים מפורשים בתוס' שם:
אבל הא [דתנן] אין בודקין מן המזבח ולמעלה רבותא הוא דמיירי אפילו בעבודות הכשרות בזרים כגון שחיטה או הפשט אע"ג דשחיטה כשרה בנשים ובעבדים היינו דיעבד אבל לכתחילה לא עבדי כי אם כשרים מיוחסין עכ"ל.

 

[סייג לחכמה שתיקה]

ואם היו שוחטים לכתחילה ישראל, מה הועילה הבדיקה?

לכתחילה לא עבדי כי אם כשרים מיוחסין

אתא בתרא ובטיל לקמייתא? הלא כן? הרי משמע מדבריהם שגם ישראל כשרים לכתחי' (כשהם מיוחסים)?

 

[שאינו יודע לשאול]

אתא בתרא ובטיל לקמייתא? הלא כן? הרי משמע מדבריהם שגם ישראל כשרים לכתחי' (כשהם מיוחסים)?

אנחנו מדברים על כהנת שאביה כהן, ורוצה להנשא לכהן, ועושים לה בדיקה של ארבע אמהות שהן שמונה לראות שהיא לא בת של חלל, עיין היטב שם במשנה בעמוד א ובתוס' האחרון בעמוד, ועל זה מועיל עצם העובדה שאביה שחט בבית המקדש.

 

[אלישמע]

האם מותר לו להכנס לעזרת הכהנים או ששוחט עם סכין ארוכה?

אשמח למקורות שדיברו בנושא הזה

בגמ' חולין ב: משמע שטמא במוקדשים ששחט ואמר ברי לי שלא נגעתי בבשר, כשר.
ואיך נכנס ?אע"כ בסכין ארוכה.

 

[שאינו יודע לשאול]

בגמ' חולין ב: משמע שטמא במוקדשים ששחט ואמר ברי לי שלא נגעתי בבשר, כשר.
ואיך נכנס ?אע"כ בסכין ארוכה.

הדברים מפורשים בגמרא ולא רק ממשמעות.
עצם זה ששחיטה כשרה בסכין ארוכה זה לא חידוש ומוזכר בכמה מקומות.
אם הבנתי נכון שאלת פותח האשכול היא על זר טהור.

 

[אלישמע]

הדברים מפורשים בגמרא ולא רק ממשמעות.
עצם זה ששחיטה כשרה בסכין ארוכה זה לא חידוש ומוזכר בכמה מקומות.
אם הבנתי נכון שאלת פותח האשכול היא על זר טהור.

בגמ' שם מדובר על שני דברים.
א' חולין שנעשו על טהרת הקודש ע"י סכין ארוכה (כדי שלא יגע בבשר, ולא בגלל ביהמ"ק).
ב' טמא ששחט מוקדשין ואומר ברי לי שלא נגעתי, וזה (מסברא) לא יכול להעשות כשהוא בתוך המקדש, ועל כרחך מיירי בעומד בחוץ ושוחט בסכין ארוכה וא"כ ה"ה בזר דמאי שנא. (מיהו עיין בתוס' ד"ה שמא יגע).

 

[שאינו יודע לשאול]

בגמ' שם מדובר על שני דברים.
א' חולין שנעשו על טהרת הקודש ע"י סכין ארוכה (כדי שלא יגע בבשר, ולא בגלל ביהמ"ק).
ב' טמא ששחט מוקדשין ואומר ברי לי שלא נגעתי, וזה (מסברא) לא יכול להעשות כשהוא בתוך המקדש, ועל כרחך מיירי בעומד בחוץ ושוחט בסכין ארוכה וא"כ ה"ה בזר דמאי שנא. (מיהו עיין בתוס' ד"ה שמא יגע).

השאלה היא אם זר מחויב לעמוד בחוץ אילו היה שוחט