מח"ס 'ילקוט יוסף' סתר עצמו בזה האם לכתחילה אפשר לתת לאשכנזי או לא. וצ"ע.
ילקוט יוסף שובע שמחות א פרק יז - דיני שבע ברכות שבשבעת ימי המשתה סעיף כג
כג. אשכנזי המשתתף בסעודת חתן וכלה ספרדיים, שלא בבית החתן, טוב שלא יברך את כל השבע ברכות, ואף על פי שמנהג האשכנזים לברך את כל ז' הברכות אף שלא בבית החתן, כל שיש שם פנים חדשות ועשרה אנשים, מכל מקום כיון שהחתן הוא ספרדי, יש ללכת אחר מנהג החתן. ומיהו המברך אין מוחין בידו, ובפרט אם האשכנזי המברך הוא אחד הרמי"ם שהחתן למד אצלם בישיבה.
ילקוט יוסף שובע שמחות א הערות פרק יז - דיני שבע ברכות שבשבעת ימי המשתה אות כג
כג) אשכנזי המשתתף בסעודת שבע ברכות
הנה נודעת מחלוקת הפוסקים אם דין פנים חדשות הוא דין בחתן, שהחתן שמח יותר כשיש שם פנים חדשות, או שהוא לכבוד הפנים חדשות השמחים בשמחת החתן. [וראה להלן הערה כה]. ולהסוברים שהברכה היא לכבוד החתן והכלה, ממילא כל שהחתן והכלה הם ספרדים אין לברך ברכת חתנים כל שהוא שלא בבית חתנים. ולכן אפילו אשכנזי אינו יכול לברך. ואף אם יהיו שם המסובים רובן אשכנזים, העיקר תלוי בחתן. וכן דעת מרן אאמו"ר שליט"א. ומכל מקום חזינן מעשה רב שהביאו אשכנזי שיברך את כל השבע ברכות, כשיש שם פנים חדשות, ועשרה, [אך לא בבית החתן] ומרן אאמו"ר הסכים שיברך אחר שקראו לו, דסוף סוף לדידיה אין הברכות ברכות לבטלה. אך אמר דלכתחלה אין נכון לעשות כן. ומיהו מאחר ויש המחלקים בין זמנם לזמנינו, ויש כאן ספק ספיקא כמבואר לעיל, לפיכך לא דמי לברכת הלל בראש חודש. ודו"ק.
ומאידך כתב בהסכמה לספרו של הרב נקי:
ילקוט יוסף שובע שמחות א פרק יז - דיני שבע ברכות שבשבעת ימי המשתה סעיף כג
כג. אשכנזי המשתתף בסעודת חתן וכלה ספרדיים, שלא בבית החתן, טוב שלא יברך את כל השבע ברכות, ואף על פי שמנהג האשכנזים לברך את כל ז' הברכות אף שלא בבית החתן, כל שיש שם פנים חדשות ועשרה אנשים, מכל מקום כיון שהחתן הוא ספרדי, יש ללכת אחר מנהג החתן. ומיהו המברך אין מוחין בידו, ובפרט אם האשכנזי המברך הוא אחד הרמי"ם שהחתן למד אצלם בישיבה.
ילקוט יוסף שובע שמחות א הערות פרק יז - דיני שבע ברכות שבשבעת ימי המשתה אות כג
כג) אשכנזי המשתתף בסעודת שבע ברכות
הנה נודעת מחלוקת הפוסקים אם דין פנים חדשות הוא דין בחתן, שהחתן שמח יותר כשיש שם פנים חדשות, או שהוא לכבוד הפנים חדשות השמחים בשמחת החתן. [וראה להלן הערה כה]. ולהסוברים שהברכה היא לכבוד החתן והכלה, ממילא כל שהחתן והכלה הם ספרדים אין לברך ברכת חתנים כל שהוא שלא בבית חתנים. ולכן אפילו אשכנזי אינו יכול לברך. ואף אם יהיו שם המסובים רובן אשכנזים, העיקר תלוי בחתן. וכן דעת מרן אאמו"ר שליט"א. ומכל מקום חזינן מעשה רב שהביאו אשכנזי שיברך את כל השבע ברכות, כשיש שם פנים חדשות, ועשרה, [אך לא בבית החתן] ומרן אאמו"ר הסכים שיברך אחר שקראו לו, דסוף סוף לדידיה אין הברכות ברכות לבטלה. אך אמר דלכתחלה אין נכון לעשות כן. ומיהו מאחר ויש המחלקים בין זמנם לזמנינו, ויש כאן ספק ספיקא כמבואר לעיל, לפיכך לא דמי לברכת הלל בראש חודש. ודו"ק.
ומאידך כתב בהסכמה לספרו של הרב נקי:
