אשכנזי המשתתף בסעודת שבע ברכות, יכול לברך שבע ברכות לכתחילה? בעל ילקוט יוסף סותר עצמו

  • יוזם האשכול יוזם האשכול ישראלי
  • תאריך התחלה תאריך התחלה

ישראלי

חבר חדש
הצטרף
4/11/25
הודעות
131
מח"ס 'ילקוט יוסף' סתר עצמו בזה האם לכתחילה אפשר לתת לאשכנזי או לא. וצ"ע.

ילקוט יוסף שובע שמחות א פרק יז - דיני שבע ברכות שבשבעת ימי המשתה סעיף כג

כג. אשכנזי המשתתף בסעודת חתן וכלה ספרדיים, שלא בבית החתן, טוב שלא יברך את כל השבע ברכות, ואף על פי שמנהג האשכנזים לברך את כל ז' הברכות אף שלא בבית החתן, כל שיש שם פנים חדשות ועשרה אנשים, מכל מקום כיון שהחתן הוא ספרדי, יש ללכת אחר מנהג החתן. ומיהו המברך אין מוחין בידו, ובפרט אם האשכנזי המברך הוא אחד הרמי"ם שהחתן למד אצלם בישיבה.

ילקוט יוסף שובע שמחות א הערות פרק יז - דיני שבע ברכות שבשבעת ימי המשתה אות כג

כג) אשכנזי המשתתף בסעודת שבע ברכות

הנה נודעת מחלוקת הפוסקים אם דין פנים חדשות הוא דין בחתן, שהחתן שמח יותר כשיש שם פנים חדשות, או שהוא לכבוד הפנים חדשות השמחים בשמחת החתן. [וראה להלן הערה כה]. ולהסוברים שהברכה היא לכבוד החתן והכלה, ממילא כל שהחתן והכלה הם ספרדים אין לברך ברכת חתנים כל שהוא שלא בבית חתנים. ולכן אפילו אשכנזי אינו יכול לברך. ואף אם יהיו שם המסובים רובן אשכנזים, העיקר תלוי בחתן. וכן דעת מרן אאמו"ר שליט"א. ומכל מקום חזינן מעשה רב שהביאו אשכנזי שיברך את כל השבע ברכות, כשיש שם פנים חדשות, ועשרה, [אך לא בבית החתן] ומרן אאמו"ר הסכים שיברך אחר שקראו לו, דסוף סוף לדידיה אין הברכות ברכות לבטלה. אך אמר דלכתחלה אין נכון לעשות כן. ומיהו מאחר ויש המחלקים בין זמנם לזמנינו, ויש כאן ספק ספיקא כמבואר לעיל, לפיכך לא דמי לברכת הלל בראש חודש. ודו"ק.


ומאידך כתב בהסכמה לספרו של הרב נקי:
1771423755499.png
 
זה יותר נראה כמו שגיאה לשונית.
נראה שדעתו היא שמצד הדין יכול לברך, אבל יש להעדיף ללכת אחרי מנהג החתן.
ונראה שרבינו חכם עובדיה הסכים לזה אבל מלכתחילה לא שמח מזה כל כך.
[אגב באופן אמיתי אני לא בטוח שיש כאן דיון הלכתי ממשי אם לתת לו או לאו, אלא חכם עובדיה רצה כל ימיו לחזק את מנהג הספרדים ולהנכיח אותו, באופן שיהיו גאים בו ושמחים בו, ויתכן מאוד שזה היה השיקול שם, אחרת אם דעתו לדינא לתת לאשכנזי לברך למה לא עשה כן מיוזמתו]
 
אולי תסביר מה השגיאה הלשונית?
פשוט צריך להחליט מה ההלכה, ומה היתה דעת האבא - רבי עובדיה זצ"ל
ולא לשנות את ההלכה וההוראות שקיבל מאביו (אם בכלל).
זה נראה שהיה מעשה שהציעו לחבר אשכנזי לברך וחכם עובדיה אישר שיברך, ומכיון שלא הציע לכתחילה לעשות כן, הבין מזה רבי יצחק שהוא מעדיף שלא, אבל באמת [גם לדעתו] אין כאן בעיה הלכתית אלא עניין של הנהגה וחיזוק מנהג הספרדים ושיקולים כיוצא בזה.
והטעות הלשונית היא אינו יכול לברך, שהרי קטע אחר כך כותב שאביו הורה שיברך אחר שקראו לו, ובוודאי אין הכוונה לא יכול כלל.
רק נשאר לברר כמה זה בדיעבד, ולדעתי זו הכוונה, שאין בזה שום בעיה הלכתית, רק שעדיף להחזיק ולהעמיד את מנהג הספרדים.
 
ראשי תחתית