אשכול 'הידעת' ידיעות חידושים מתומצתים ומפתיעים מכל מרחבי התלמוד ראשונים ואחרונים וכדו'. (עדיפות עם מקור)

[סייג לחכמה שתיקה]

נא להתמקד בעצם הידיעות, ומסתמא יהיו הרבה דברים לדון בהם אז לזה יפתח אשכול חדש.
ועוד, נא להשתדל לציין מקורות. ולפחות 'איזור חיוג'.


הידעת? אביו של אביי נקרא כילייל (זבחים קיח:)

הידעת? הכי הרבה ציונים בשער הציון נמצא בסי' רח

הידעת? רש"י סוכה לה: כ' שמי שמפרש שאפשר לפדות תרומה טהורה נקרא רשע.

הידעת? הרמב"ן בראשית מו, טו כ' על האבן עזרא שיוצק זהב רותח לפיו וכו'.

הידעת? רש"י ב"ק קט: הביא בשם "עוקר הרים".

הידעת? חיילים בשדה קרב וכשעליהם שרב, היו שותים מחומץ שבקונסרבים (וכגון מלפפונים חמוצים)
ויש לזה מקור מרש"י (רות ב, יד) "וטבלת פתך בחומץ" - מכאן שהחומץ יפה לשרב.

הידעת? להו"א לדעה בגמ' מותר לכתחי' בפסח לאכול חמץ של גוי (פסחים כט. עם תוס').

הידעת? שיש "בסיס לדבר האסור" בקדשים (פסחים פג.). וכעי"ז מצינו בהוצאת פסח עקירה והנחה (פסחים פה.) כמו בהל' שבת.

 

[ממדבר מתנה]

הידעת? רבן שמעון הנשיא בנו של הלל הזקן הוזכר רק פעם אחת בש"ס (שבת טו), ואין לנו ממנו שום הלכה או מימרא כלל, אפילו לא במסכת אבות. (תשב"ץ ח"א קלו)

 

[סייג לחכמה שתיקה]

הידעת ? - השמש הכי מזיקה בחודש אדר (ס' הברית ח"א מאמר ג פרק ו) וע' יומא (כט.). [וראה פסחים קיב: שלא להתראות ביומי ניסן בפני שור וכו' וחוץ ממה שכתב רש"י ורשב"ם שזה בגלל גסות ליבו יל"פ בגלל שהשמש הזיקה לו כל חודש אדר ובסנה' יח: אמרי' על השור וכו' והבן לפ"ז].

הידעת? - השמש מחממת יותר ביום רביעי כי נתלתה בו (צרור המור פרשת נח)
וכעין הגמ' בתענית על צום ביום ראשון וכו' שממנה למד הרשב"א א תיג וכו'
וע"ע שבת קכט: ואח' סי' תסח ובתוס' סוטה (יד.). וכעין העמק דבר שמות (יב, ב) שהאש יותר חזקה במוצ"ש.
וכעי"ז עין יעקב יומא לה: על וקרקר כל בני שת (במדבר כד, יז) שביום שישי יחסית אמור להיות יותר קר.

הידעת שבב"ב פד. רצו לומר שהחום שלה מאש גיהנם וכו'. וראה עוד מהרש"א נדרים ח: שהחום הוא מחמת הסיבוב ולא בעצמותה.

- לחץ הדם עולה ויורד לפי הירח (שבט מוסר פי"א, אות עד).

- רש"י דברים (לג, יד) גרש ירחים - יש פירות שהלבנה מבשלתן ואלו הן קשואין ודלועין. ומתוס' ר"ה טו. נראה שגם פירות.
[וע' ב"ר (יט, ד) ובאבן עזרא ורבינו בחיי בדברים שם. וראה חינוך פינחס (מצוה תג)].

- הערב רב לא שמעו את עשרת הדברות (ש"ך עה"ת שמות יח, כז).

 

[ממדבר מתנה]

- רוב תלמידי חכמים כעסנים וקפדנים בהכרח. כי מלבד ד'אורייתא מרתחא', הנה מחמת שהם עמלים ויגעים כל ימיהם רעים, כל נפש עמל מר נפש הוא אפילו יהיו לו כל טובות עולמיות. (היעב"ץ בסידורו).

- הסימן ענ"י למסכתות ע'ירובין נ'דה י'במות הוא סימן שנתנו קמאי דקמאי למסכתות אלו מפני שלא יכלו לרדת לעומקן מחמת ריבוי המח' החדודות שבהן, והודו ולא בושו בעניות דעתם וקוצר יד השגתם (היעב"ץ במטפחת ספרים פ"ד קעד).

- בזמן גאוני קדמאי לא היו לומדים בישיבה מסכת נדרים, לבל יקילו ראש בנדרים. ומטעם זה 'לשון נדרים משונה' (וכמ"ש התוס' בנדרים ז ע"א ועוד), דמטבע הדבר כיון שלא עסקו בה רק יחידים לעצמם, לא נעשו ממנה העתקות רבות. (דורות הראשונים ח"ג)

 

[סייג לחכמה שתיקה]

- רוב תלמידי חכמים כעסנים וקפדנים בהכרח. כי מלבד ד'אורייתא מרתחא', הנה מחמת שהם עמלים ויגעים כל ימיהם רעים, כל נפש עמל מר נפש הוא אפילו יהיו לו כל טובות עולמיות. (היעב"ץ בסידורו).

ובליקו"מ א (ק) כ': הִנֵּה הַצַּדִּיקִים אֲשֶׁר בְּכָל דּוֹר וָדוֹר כֻּלָּם קְדוֹשִׁים וּבְתוֹכָם ה' וּמַדּוּעַ אָנוּ רוֹאִין בְּחוּשׁ הָרְאוּת
שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם צַדִּיקִים אֲשֶׁר מִזְגָּם וְטִבְעָם טוֹבָה מְאֹד, וְטוֹבִים הֵמָּה לַכּל וְיֵשׁ אֲשֶׁר הוּא צַדִּיק אֱמֶת
וְאֵין מִזְגּוֹ וְטִבְעוֹ נוֹחָה עִם הֲמוֹן עַם וְלִפְעָמִים נִרְאֶה מִמֶּנּוּ כַּעַס וּקְפִידָה הִנֵּה יָדוּעַ שֶׁכָּל צִדְקַת הַצַּדִּיקִים
הוּא לוֹקֵחַ מֵאוֹר הַתּוֹרָה כִּי הִיא הַמּוֹרֵה דֶּרֶך וּמִמֶּנָּה לֻקְּחָה צִדְקָתוֹ וְהִנֵּה הַצַּדִּיק אֲשֶׁר הִשִּׂיג מָאוֹר גָּדוֹל מִמְּאוֹר הַתּוֹרָה
וּמַעֲשָׂיו גַּם כֵּן בְּשָׁוְיָם לְפִי הַשָּׂגָתוֹ בַּתּוֹרָה אֲזַי צִדְקָתוֹ וְתוֹרָתוֹ שְׁנֵיהֶם מִתְיַשְּׁבִים
בְּשׁוּבָה וָנַחַת לְפִיכָך דַּעְתּוֹ נוֹחָה עִם הַבְּרִיּוֹת וְהַצַּדִּיק אֲשֶׁר אוֹר חָכְמַת הַתּוֹרָה
שֶׁהִשִּׂיג גָּדְלָה מְאֹד מִמַּעֲשָׁיו אֲזַי הַתּוֹרָה מַרְתַּחַת בּוֹ הָאֵשׁ הַקְּדוֹשָׁה שֶׁל הַתּוֹרָה וְאִי אֶפְשָׁר שֶׁתְּהֵא דַּעְתּוֹ נוֹחָה עִם הַבְּרִיּוֹת,
וּמְעוֹרֶבֶת עִם הֲמוֹן עַם כְּמוֹ הַצַּדִּיק הַנַּ"ל וְזֶה שֶׁאָמְרוּ רז"ל (תַּעֲנִית ד.): הַאי צוֹרְבָא מֵרַבָּנָן דְּרָתַח אוֹרַיְתָא דְּקָא מְרַתְחָא
בֵּהּ לְפִי שֶׁגָּדְלָה תּוֹרָתוֹ מְאֹד כַּנַּ"ל. ע"כ.

- סבא דרבא הלא הוא רב חמא. ואביו דרבא הוא רב יוסף. כמו שעולה מנדרים נה. חולין עז. עי' נד. וכו'.

- התורה באה לאפוקי מהשפעת הרבים גם ע"י רמז (חוץ מהמפורש שמות כג, ב לרבינו בחיי), ולכן "נאמרו כל הדברות כלן בלשון יחיד ה'
אלהיך אשר הוצאתיך ולא כאשר התחיל להם אתם ראיתם וגו'
אם שמע תשמעו להזהיר כי כל יחיד מהם יענש על המצות
כי עם כל אחד ידבר ולכל אחד יצוה שלא יחשבו כי אחר הרוב ילך והיחיד ינצל עמהם
ויבאר להם משה זאת הכוונה בסוף התורה בפרשת אתם נצבים (דברים כט יז)" ע"כ מלשון הרמב"ן (שמות כ, ב).

- האם הכהן גדול שמיתתו מוציאה מעיר מקלט היא גם כשאינו הגון וכגון שנתן שוחד (ע' יומא ט.)
בחתם סופר (במדבר לה, לא) כתוב שכן. ע"ש. ומומתק עם טעם הרמב"ם במו"נ וכו'.

- יונה הגם שהיא עם סימני טהרה, תהיה אסורה, אם מקורה הער'ה, ממעי בהמה (חולין סט.).

- "וְאַתָּה פֹּה עֲמֹד עִמָּדִי וַאֲדַבְּרָה אֵלֶיךָ אֵת כָּל הַמִּצְוָה וְהַחֻקִּים וְהַמִּשְׁפָּטִים". וכאן רמוז כמה זמן משה רבינו יהיה בשמים
שהמילה עמוד בכתיב מלא יוצא בגימ' 120, כדי לרמוז על 120 ימים שהוא יהיה בשמים (פירוש רבינו אפרים במדבר י"ב, א').