סכין פלסטיק - האם צריך להורידו בברכת המזון?

[גרינפלד]

יישר כוח.

 

[משיב כהלכה]

זיל בתר טעמא, בסכין פלסטיק אין חשש שידקור עצמו, וגם אין זה סכין המקצר חיי אדם (לטעם השני).

 

[גרינפלד]

מה שהראוני:

חשוקי חמד סנהדרין עו:

האם יש לכסות בברכת המזון סכין העשוי למריחה
שאלה. כתב השו"ע (או"ח סימן קפ סעיף ה) נוהגים לכסות הסכין בשעת ברכת המזון. ויש להסתפק בזה בכמה שאלות:
א. האם יש לכסות גם סכינים שאינם חדים, והם משמשים רק למריחה?
ב. מה הדין בסכין העשוי מפלסטיק או עץ. האם גם אותם יש לכסות בשעת ברכת המזון?
ג. מה הדין במזלג העשוי מברזל, האם גם אותם יש לכסות בשעת ברכת המזון?
ד. מה הדין באקדח או במברג האם גם אותם יש לכסות בשעת ברכת המזון, או שמא רק סכין יש לכסות?
תשובה. במשנה ברורה (שם ס"ק יא) הביא בשם הב"י ב' טעמים לכיסוי הסכין בשעת ברכת המזון, האחד דברזל מקצר ימי האדם, ואינו דין שיהיה מונח על השלחן שדומה למזבח שמאריך ימי האדם, דע"כ כתיב לא תניף עליהם ברזל, וע"כ אחר שגמר אכילתו ורוצה לברך ברכת המזון מכסה הסכין. וטעם שני בשם רבינו שמחה לפי שפעם אחד הגיע אחד לברכת בונה ירושלים ונזכר חורבן הבית ותקע סכין בבטנו, וע"כ נהגו לסלקו בשעת ברכה.
וכתב המג"א (סק"ד) שדוקא סכין העשוי מברזל יש לכסות, ולא העשוי משאר מתכות, ופירש הפמ"ג דלטעם א' דוקא סכין ברזל יש לכסות משום שנברא לקצר, אבל לא משאר מתכות, [ויעוין שם שנשאר בזה בצ"ע] אולם לטעם ב' כל מיני מתכות שיוכל להמית עצמו, יש לכסות.
ונראה לענין שאלה הראשונה האם יש לכסות סכין ברזל שאינה חדה, דלא מבעיא לטעם הראשון של "לא תניף עליהם ברזל" שיש לכסותו, אלא גם לטעם ב' יש לכסות סכין קהה, שהרי מבואר בסנהדרין דף עו ע"ב רבי אומר גלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם שהברזל ממית בכל שהוא. ופרש"י על ידי תחיבה שתוחב לו מחט בושט או בלבו.
ובשו"ת רבבות אפרים (ח"ב סימן פ לה) כתב ששמע מפי הגר"מ פיינשטיין זצ"ל שסכין העשוי למירוח ולא לחיתוך אין צריך להסירו בברכת המזון, אולם בשו"ת אז נדברו (ח"ז סימן ב) כתב שיש להסירו.
והנה לענין השאלה השניה בסכין העשוי מפלסטיק, נראה כיון שאינו עשוי מברזל, אין צריך להסירו, וגם לטעם השני, אף על פי שאפשר לחתוך עמו, מ"מ בגזירה שנעשה בגלל מעשה, מצינו בגמרא בשבת (דף ס ע"ב) דלא אסרו אלא כמעשה שהיה, כמו שכתב הט"ז (סק"ג).
ויתכן שלטעם הא' שברזל מקצר, מן היושר לכסות אקדח ומזלג ומברג, אולם למעשה לא נהגו לכסות המזלגות בשעת ברכת המזון, וצ"ע.

 

[אברימי]

מה שהראוני:

כן הובא כאן:

סכין פלסטיק - האם צריך להורידו בברכת המזון?

יישר כוח.

tora-forum.co.il

 

[אור נאמן]

מרן ראש הישיבה שליט"א במקור נאמן ח"א במילואים:

 

[משיב כהלכה]

אני לא מכיר סיפור כזה שמאן דהו חתך לעצמו את הורידים עם סכין מפלסטיק.

 

[החש בראשו]

דעת הגרנ״ק שצריך להוריד. באופן אישי לדעתי לא צריך להוריד.

 

[איש מאסף]

נלענ"ד שיש הבדלים בין סכינים.

ככלל: ברוב חברות התעופה אוסרים להכניס למטוס סכין חד פעמי.
לא יודע מה קורה בבתי כלא, אבל סביר שגם שם אין.

מסתבר שיש סוגים שונים, יש סכיני פלסטיק ח"פ שיכולים בהחלט לגרום לחתך רציני ולדימום חריף עד כדי איבוד דם וכו'.
ואולי המחלוקת היא במציאות, או בשאלה, ולא בהלכה.

 

[משיב כהלכה]

ככלל: ברוב חברות התעופה אוסרים להכניס למטוס סכין חד פעמי

מה המקור שלך?

אי אפשר לעשות שום דבר מסוכן במטוס עם סכין חד פעמי. אולי יש בעיה עם סכינים שנראים אמיתיים.

 

[משיב כהלכה]

יש סכיני פלסטיק ח"פ שיכולים בהחלט לגרום לחתך רציני ולדימום חריף עד כדי איבוד דם

אינני מכיר. ובוודאי לא בנעיצה, אולי בשיסוף, ואדם יתקשה מאוד לשסף את גרונו של עצמו עם סכין חד פעמי. סביר להניח שהוא יתייאש מהרעיון במהירות.

 

[החש בראשו]

הטענה היא מצד לא פלוג, כיון דשם סכין עליה.
אבל אני חושב שבאמת אין על זה "שם" סכין.

 

[אברימי]

הטענה היא מצד לא פלוג, כיון דשם סכין עליה.
אבל אני חושב שבאמת אין על זה "שם" סכין.

מי לא פלוג? הרוקח? האבודרהם? רבינו שמחה? (שבלי הלקט), לא מדובר על חז"ל בגמ' אלא על הראשונים.

 

[אברימי]

 

[חכם בן שושן]

מי לא פלוג? הרוקח? האבודרהם? רבינו שמחה? (שבלי הלקט), לא מדובר על חז"ל בגמ' אלא על הראשונים.

לא פלוג זה עיקרון, אפשר לומר אותו על ראשונים כאחרונים. זה תלוי בעיקר בשאלה אם אנו מבינים עד תכליתם את התקנה שעליה מדברים.

 

[אברימי]

לא פלוג זה עיקרון, אפשר לומר אותו על ראשונים כאחרונים. זה תלוי בעיקר בשאלה אם אנו מבינים עד תכליתם את התקנה שעליה מדברים.

על חז"ל אנחנו אומרים שאם בטל הטעם לא בטל התקנה, אבל לא על הראשונים והאחרונים.

 

[החש בראשו]

על חז"ל אנחנו אומרים שאם בטל הטעם לא בטל התקנה, אבל לא על הראשונים והאחרונים.

למה לא? סוף סוף אסרו לשים סכין.

 

[אברימי]

למה לא? סוף סוף אסרו לשים סכין.

כי אם אמרו טעם ובטל הטעם - אין סיבה להמשיך בגזירה.
משא"כ בחז"ל בגמ' שישנם טעמים נוספים ונסתרים וגילו לנו רק טעם אחד.

 

[החש בראשו]

יכול להיות. בעצם אתה אומר שלא הייתה זו גזירה ותקנה אלא איסור בעלמא. יפה.

 

[בן מנוח]

נלענ"ד שיש הבדלים בין סכינים.

ככלל: ברוב חברות התעופה אוסרים להכניס למטוס סכין חד פעמי.
לא יודע מה קורה בבתי כלא, אבל סביר שגם שם אין.

לא מסתבר לתלות זאת באיסור הכנסת סכינים למטוסים, שם הוא למיגדר מליתא, ול'יתר ביטחון', משא"כ בברכת המזון שהוא מן הטעם הנ"ל: כפי שכתב

זיל בתר טעמא, בסכין פלסטיק אין חשש שידקור עצמו, וגם אין זה סכין המקצר חיי אדם (לטעם השני).

אכן אם -

יש סוגים שונים, יש סכיני פלסטיק ח"פ שיכולים בהחלט לגרום לחתך רציני ולדימום חריף עד כדי איבוד דם וכו'.

נראה כנ"ל.