שאלה על נוסח הקבלה לומר "נשמת כל חי" - שבסידור בית תפלה

[אלישמע]

בעוד שהנוסח הקלאסי הוא: אנחנו מקבלים עלינו בלי נדר כי לשנה הבאה...
הרי שהנוסח בבית תפלה הוא: הרי אנחנו מקבלים עלינו בלי נדר קבלה גמורה לשנה הבאה...
זה לא תרתי דסתרי (בל"נ קבלה גמורה) ?

 

[יעקבי]

הרי שהנוסח בבית תפלה

וכמוהו בתפילת רפאל.

 

[מאמין בניסים]

לענ"ד הענין פשוט, קבלה גמורה, היינו קבלה שלא יוכל להישמט ממנה, ואינה המלצה בעלמא, אלא הרי הוא מקבל על עצמו בתורת חיוב.
ומ"מ - בלי נדר, והיינו שאם לא יאמר לא יהיה בעוון חומרת נדרים ושבועות.

וראה כעי"ז בשו"ת שבט הלוי (ח"י סי' קנ"ו) לענין קבלת תענית בלי נדר.

 

[מאמין בניסים]

ומ"מ, נוסח זה אינו המצאה, וכבר הביאו הכף החיים (תרס"ד ט"ל) וז"ל
"מנהג בית אל יכב"ץ יום הושענא רבה אחר עלינו לשבח, פותחין ההיכל ואומרים נשמת כל חי עד גמר בלי שם ומלכות. ואח"כ אומרים הרי אנחנו מקבלים עלינו בלי נדר קבלה גמורה לשנה הבאה עלינו לחיים טובים ולשלום כעת וכעונה הזאת יום הושענא רבה אחר תפלת שחרית לומר הלל נוסח נשמת כל חי. ויהי רצון מלפני אלהי השמים הוא יזכנו ויחיינו ונזכה ונחיה לשנים רבות אכי"ר כמ"ש בסידור הרש"ש ז"ל".

[ולכופרים המפקפקים במקובלים וסבורים שאינם יודעים הלכה עפ"ל, יעיינו בילקוט יוסף סדר יום הושענא רבה שהביא נוסח זה].

 

[אלישמע]

ומ"מ, נוסח זה אינו המצאה, וכבר הביאו הכף החיים (תרס"ד ט"ל) וז"ל
"מנהג בית אל יכב"ץ יום הושענא רבה אחר עלינו לשבח, פותחין ההיכל ואומרים נשמת כל חי עד גמר בלי שם ומלכות. ואח"כ אומרים הרי אנחנו מקבלים עלינו בלי נדר קבלה גמורה לשנה הבאה עלינו לחיים טובים ולשלום כעת וכעונה הזאת יום הושענא רבה אחר תפלת שחרית לומר הלל נוסח נשמת כל חי. ויהי רצון מלפני אלהי השמים הוא יזכנו ויחיינו ונזכה ונחיה לשנים רבות אכי"ר כמ"ש בסידור הרש"ש ז"ל".

[ולכופרים המפקפקים במקובלים וסבורים שאינם יודעים הלכה עפ"ל, יעיינו בילקוט יוסף סדר יום הושענא רבה שהביא נוסח זה].

למרות הלייקים,
עדיין הנוסח מוקשה בעיני.
לא ידעתי שהוא מובא בכה"ח, אבל עדיין אינו אומר שאסור לדון בו.
איני יודע מי הם הכופרים, אבל ודאי שיש לו מעט התנגשויות בין המקובלים לבין הפסק, ויש לדון בכל דבר לגופו.
ואצלי ספציפית לא משנה מה אמר הילוקו"י, כי ממש לא מפיו אני חי, ודבריו לכשעצמם צריכים אצלי בדיקה אחר בדיקה.

 

[מאמין בניסים]

למרות הלייקים,
עדיין הנוסח מוקשה בעיני.
לא ידעתי שהוא מובא בכה"ח, אבל עדיין אינו אומר שאסור לדון בו.
איני יודע מי הם הכופרים, אבל ודאי שיש לו מעט התנגשויות בין המקובלים לבין הפסק, ויש לדון בכל דבר לגופו.
ואצלי ספציפית לא משנה מה אמר הילוקו"י, כי ממש לא מפיו אני חי, ודבריו לכשעצמם צריכים אצלי בדיקה אחר בדיקה.

בגוף הנוסח, כתבתי לך לעיל יישוב. ועיין בשבט הלוי הנ"ל.
וכשכתבתי כופרים לא התכוונתי אליך.

 

[אלישמע]

בגוף הנוסח, כתבתי לך לעיל יישוב. ועיין בשבט הלוי הנ"ל.
וכשכתבתי כופרים לא התכוונתי אליך.

על היישוב כתבתי זאת.
ואמנם לא עיינתי בשבט הלוי, אך כמובן גם אם הוא כתב זאת, ככל ולא יתחדש לי מאומה בהבנה אמשיך ואשאל.
(אתה צודק! לי היה צריך לכתוב: ולכופרים המפקפקים בילקו"י, יעיינו בכה"ח שהביא נוסח זה).

 

[מאמין בניסים]

אני יצוטט כאן את תשובתו של שבט הלוי, אולי בזה תנוח דעתך

יקרתו מיום צום אסתר קבלתי והרני משיב מפני הכבוד בקיצור מפאת חסרון זמן. אודות קבלת תענית בלשון בלי נדר הנדפס בסידורים, ויש מפקפק בזה, וכ"ת נתן פנים מסבירות לפי דעת הרמב"ן ונמו"י ובריטב"א פ"ק בתענית, דקבלת תענית אינו נדר ממש, אלא קבלת מצוה, ונדר דרגא גדולה מזה, וא"כ קבלת תענית קיים בשופי בדרך קבלה גמורה בלי חומרת נדר גמור, ושפיר כתב. ובקראי כל דבריו מיד עלה על לבי מה שהעיר גם כבוד חמיו ידידי הגאון הג' רבי יוסף שלום שליט"א, דהמונים טועים בזה וסוברים דדבר שמקבלים בל"נ אין חיוב כלל לקיים כ"כ, וזה עדין צריך תיקון. אבל דעתו נכון וישר.
הרני דוש"ת, ומצפה לחסדי ה'.

ומבואר, ש'נדר' הוא יותר חמור מ'קבלה גמורה', קבלה גמורה זו התחייבות, אך איננה נדר. וע"כ גם בקבלה לומר נשמת כל חי אומרים בלי נדר, כדי שלא להיכשל חלילה בעוון נדרים ושבועות.