שאלות בדרכי לימוד ועבודת ה'

[מחשבות טובות]

קיבלתי מסמך המבקש ממני תשובות, וחשבתי שחו"ר כותל המזרח, יוכלו להאיר ולהזריח הענין על שלל היבטיו.
אני מציגו כמות שהוא, מחולק לפי הקיטלוג המקורי.


השאלות נשאלו ע"י ועבור אברכים שלומדים כשניים או שלשה סדרים ביום והתשובות יהיו לתועלת וזיכוי הרבים שמרגישים שאין בעניינים אלו משנה סדורה

נשמח מאד בכל מענה (ואף חלקי) על השאלות המרובות אך חשובות מאד לציבור השואלים

השאלות נחלקו באופן כללי ולא מדוקדק כדלהלן

• סדר לימוד (מה לומדים וכמה)
• דרך הלימוד (כיצד לומדים / כתיבה / חזרות)
• דרך פסיקה
• אורחות חיים / כללי

 

[מחשבות טובות]

* האם ראוי שיתפוס מסכת אחת שמשתדל לאחוז בה יותר ?
* כמה מקום יש לנטית ליבו בענין סדרי הימוד כגון אדם שנמשך למחשבה או לקבלה או בקיאות ובזה ישקיע את רוב יומו?
* כיצד ידע אדם על עצמו במה כדאי לו להשקיע את רוב זמנו?
* באיזה אופן ללמוד הלכה- האם על סדר הטור או על סדר הש"ס?
* מהו סדר ההלכות שכדאי ועדיף ללמוד תחילה, האם הלכות שבת, הלכות ברכות, הלכות תפילה, הלכות חגים ומועדים, או הל' איסור והיתר, הלכות נידה ואולי בענין שלא הוזכר?
* בנושאים הנלמדים האם עדיף ללמוד את כל הסימנים המופיעים ב'שולחן ערוך' או רק את הסימנים הנוגעים למעשה? (לדוג' סימן דש באורח חיים)
* מהו הסדר הנכון בלימוד הלכה , האם נכון להתחיל אם ה"בית יוסף" ואחרי כן לעיין במקורות או להשקיע קודם בסוגיות ?
*אם צריך להשקיע קודם בסוגיות מהו המינימום הנדרש(גמ',רש"י,תוס',רא"ש)
* האם לפתוח את כל המקורות שהביא ה"בית יוסף"?
* מלבד עיקר סדר היום האם כדאי לקבוע זמן לרכוש ידיעות הלכתיות נרחבות בכל חלקי התורה ?
* כיון שיש צורך בידיעת ההלכה בכל הנוגע ליומיום איזה דרך מומלצת לרכוש ידיעות אלו בזמן קצר?
* באיזה קצב ללמוד ש"ס?
*האם יש מסכתות מסוימות שכדאי ללמוד קודם?
* האם יש מסכתות מסוימות שכדאי להתעכב בהם יותר?
* כמה זמן ראוי להשקיע בהלכה , ובש"ס זה לעומת זה?
* כמה זמן ראוי להשקיע בספרים של תולדות גדולי ישראל (כלומר לימוד סדר דורות הרקע של הגדולים רבותיהם ותלמידיהם, מתי היו ואיזה ספרים חיברו)?
*כמה זמן ראוי להשקיע בספרים של מחשבה ואמונה ובאיזה ספרים מומלץ?
* כמה זמן ראוי להשקיע בלימוד המשניות?
* כמה זמן ראוי להשקיע בלימוד התרי"ג מצוות?
* כמה זמן ראוי להשקיע בלימוד ביאורי תפילה ומהותה?
* כמה זמןראוי להשקיע בספרי מוסר ?
* כמה זמן ראוי להשקיע בספרי למדנות(כגון שב שמעתתא,קצות החושן) ?
* כמה זמן ראוי להשקיע בתנ"ך ולאיזה מפרשים כדאי להיצמד?
* כמה זמן ראוי להשקיע בספרי כללים של ש"ס ופוסקים ובאלו ספרי כללים מומלץ?
* כמה זמן ראוי להשקיע בדקדוק?
* כמה זמן ראוי להשקיע בקבלה ובאלו ספרים למתחילים ולמתקדמים?
* כמה זמן ראוי להשקיע במדרשים ואלו מדרשים(מדרש רבה,תנחומא...)?
* ובמידה ואין זמן לכולם – מה סדרי העדיפויות?
* האם יש צורך לעשות בהם חזרות?
* כיצד סדר הלימוד מקטנות / לבעל תשובה מגיל 18/ מגיל 30?

 

[מחשבות טובות]

*מה נקרא עיון ומה נקרא בקיאות? *איך ראוי ללמוד ש"ס: כמה בעיון וכמה בבקיאות?
*האם עדיף ללמוד בכמות (כלומר זמן מוגדר או הספק מוגדר) (בנושא העיקרי [כלומר כאשר זה תופס את הסדר העיקרי שלו]) או לפי הבנה?
*כמו כן איך הדרך בלימוד ה"בית יוסף" האם צריך לדייק בדבריו כאחד הראשונים, או ללמוד רק כדי להבין את כוונתו? ואם צריך לדקדק כמה ניתן להוציא מדקדוקים אלו הלכה למעשה?
* האם להסתמך על הבאת המקורות במ"ב או שצריך לעיין בפנים כאשר הדבר דורש הרבה זמן?
*האם כשמגיעין לדרשות חז"ל בגמ' צריך להעמיק להבין איך ההלכה\דין נלמד מהדרשה?
*איך הדרך הנכונה בלימוד דרשות חז"ל המובאות בש"ס, האם יש להתעמק בהם ?
והאם קיים הבדל בין סוגי האגדתות?
*האם לחזור על אתר, ואם כן כמה פעמים?
* האם לחזור רק על עיקרי הדברים או גם על הפרטים שנוגעים למעשה?
* האם אפשר להסתפק בחזרה על הגמ' על ידי לימוד הרי"ף או הרא"ש?
* כמה זמן באופן יחסי להשקיע בחזרות?
* מה נחשב ל'חזרה', ומה נחשב לימוד ראשוני?
* מש נדרש לאדם להשתדל לזכור מסקנת ההלכה או אף שורש הדברים ואם אף את שורש הדברים עד היכן(כגון גמ',ראשונים,רא"ש,נו"כ בשו"ע,אחרונים)?
*האם מי שלא זוכר את מה שצריך לזכרו מחמת שלא חזר כדבעי עובר על "פן תשכח "?
* האם חשוב להקפיד על כתיבה ומה ראוי לכתוב?
* איזה ספרים לפתוח על הסוגיה בלימוד ש"ס?
* לימוד בלא להוציא בפה כאשר לומד בצורה יותר טובה. האם בכל זאת ראוי ללמוד בקול?

 

[מחשבות טובות]

* אלו הם נושאי הכלים הבסיסיים של הטור השולחן ערוך שאין לדלג עליהם בכל ד' חלקי הטור והשו"ע?
* מתי ראוי להחמיר לעצמי כדעות שלא נפסקו להלכה מעיקר הדין?
* מתי להחמיר לעצמי אף על פי שזה נוגע לאחרים?
* מתי להחמיר כאשר מורים לאחרים?
* איזה ספרים צריך לפתוח בשביל להגיע לפסיקת הלכה למעשה ?
* האם אפשר לעשות כמו רב מסוים בנושא מסוים ורב אחר בנושא אחר?
* כמה משקל יש לתת למה שנראה לי בהלכה כלומר מה שיצא לי בלימוד הסוגיה ?
* האם שייך לעשות כמו רב אחד מלבד הסוגיות שלמדתי טוב?
* במחלוקות בין הפוסקים כיצד נותנים משקל לכל פוסק על מנת להכריע ( אם יש בזה קוים כלליים)?
* כאיזה רב שסידר כללים כדאי לנקוט בעניני כללי פסיקה ?
* עניינים שלא הוזכרו בשולחן ערוך כגון בסימן קנ"ו או עניני סכנה ולשון הרע, מדוע לא הוזכרו, והאם קיים כללים כיצד ועל פי איזה ספרים לפסוק ?

 

[מחשבות טובות]

* 'עשה לך רב' מה גדרו וחיובו בעניני הלכה או הנהגה כללית באורח החיים ?
* האם אפשר להסתמך על תשובה מרב מוסמך מזדמן ולא קבוע?
* כמה לתת מזמנו לחיזוק ולימוד עם אחרים (אם זה חילונים / חוזרים בתשובה – לחזקם ולקרבם / תלמיד חלש - לעזור לו)?
* כמה לתת מזמנו בלימוד עם ילדיו ?
* מה נקרא שימוש ת"ח? וכמה זמן כדאי לבטל מלימודו לשימוש ת"ח?
* בשימוש שבו לומד את דרך לימודו של הרב, כמה כדאי להשקיע ולבטל מעצמו ודרכו ( כדוגמת ר' ברוך בער עם ר' חיים )?
* האם כדאי לשים דגש על התעסקות בעניני קדושה וצדקות כגון ריבוי תפילות והקפדה על עניני קדושה וטהרה או ראוי לשים דגש על תוספת גדלות בתורה ?
*האם ראוי לשים דגש ראשוני להחמיר עוד שיטות להלכה או עוד כוונה ודבקות בעשית המצוה?
* כמה לוותר מלימודו וסדר יומו לרדוף אחרי מעשי חסד לנזקקים מצויים וקיימים אך לא מזומנים לפניו?
* כמה זמן ראוי להשקיע בפעילות גופנית לצורך בריאותו?
* האם ראוי להתענות על חטאיו (מדי תקופה) אף שיפגע בלימודו?
* אדם שהיה רגיל לפנות זמן לספורט או מוזיקה האם עליו לתת לזה מקום או אדרבה להתגבר על טבעו?

 

[מחשבות טובות]

• בעזרת ה' שהתשובות יועילו ללומדים להתעלות במעלות התורה ובעבודת ה'.

 

[מחשבות טובות]

הרב 'פלוני' וידידי חכם 'פלוריש', ישר כח על העידוד, אבל אולי גם תיכנסו לעצם הענין, לא חייב לענות על הכל... מספיק דוגמית, להתחיל קצת נידון ושקו"ט.

 

[פלוריש (אריאל)]

הרב 'פלוני' וידידי חכם 'פלוריש', ישר כח על העידוד, אבל אולי גם תיכנסו לעצם הענין, לא חייב לענות על הכל... מספיק דוגמית, להתחיל קצת נידון ושקו"ט.

קצת קשה לענות, כי אלו דברים שהם בבחינת ים שאין לו סוף. ועוד, שאלו דברים המשתנים מאדם לאדם.

פעם הייתי אצל רב אחד שבקיא בש"ס באופן מופלא, וזכיתי שיהיה לי פתחון פה אצלו. ביקשתי ממנו שיגלה לי כמה פעמים הוא חוזר על כל דף ואיזה תדירות וכו', ולא הסכים לגלות, כי אמר שזה משתנה אצל כל אדם לפי טבעו וכשרונותיו, ומי אמר שאם אעשה את מה שהוא יעשה זה יועיל באותה מידה.
רק הסכים לומר לי שהוא למד יחסית לאט, בזמן שהוא למד עמוד החברותא לידו למדה 2 דפים. אבל כל דף שהוא למד הוא הבין עד הסוף. ואמר שעד שאדם רוצה לזכור את מה שלמד לפני שנה, נראה האם הוא יכול לסכם בע"פ את מה שלמד היום. ואם אינו יכול, כיצד הוא מצפה לזכור בעוד שנה...
ועוד המליץ להצטרף לדף היומי, כבר בגיל צעיר. ומנה שתי תועלות: 1. זה הקצב הכי מנצח. נכון שזה רק דף אחד, והרבה בחורים מוכשרים חושבים שזה קצת והם מסוגלים ללמוד שלושה דפים ביום וכו'. אבל הם לומדים רק כשהם בריאים, ולא ביום שהאחות מתחתנת, ולא ביום שהחברותא מבריז, ולא בשבת חופשית, ולא בבין הזמנים וכו'. ופתאום, אחרי שבע שנים הם קולטים שהם לא סיימו את הש"ס בזמן שהדף היומי הקיף סבב. 2. מי שיוצא לעבוד צריך לקבוע לעצמו עיתים לתורה, ויש שמצליחים ויש שלא, אבל אם הוא התרגל כבר כמה שנים טובות ללמוד דף יומי, רוב הסיכויים שהוא ימשיך זאת גם אחרי הישיבה והכולל.

 

[משיב כהלכה]

• סדר לימוד (מה לומדים וכמה) סדר א' להספיק גמ' כמה שיותר, סדר ב' הלכה למעשה טור שו"ע ונו"כ, סדר ג' עיון בתשובה הלכתית.
• דרך הלימוד (כיצד לומדים / כתיבה / חזרות) ראשית חכמה ללמוד לעיין היטב, ועם זאת לא להתעכב, לכתוב דברים שמתחדשים או צ"ע, לייחד כל שבוע זמן לחזרות, לסכם כל מה שכותבים.
• דרך פסיקה גמ', פוסקים ראשונים ואחרונים, לא לזרוק איזו ראיה מהש"ס ולהכריע על פיה.
• אורחות חיים / כללי ללמוד בתענית דיבור.

* האם ראוי שיתפוס מסכת אחת שמשתדל לאחוז בה יותר ? כן, ואפשר גם ענין הלכתי
* כמה מקום יש לנטית ליבו בענין סדרי הלימוד כגון אדם שנמשך למחשבה או לקבלה או בקיאות ובזה ישקיע את רוב יומו? גם אם נמשך, מזה ומזה אל תנח ידך
* כיצד ידע אדם על עצמו במה כדאי לו להשקיע את רוב זמנו? לפי היעד שקבע לו מראש, לדוגמא אם רוצה להיות דיין
* באיזה אופן ללמוד הלכה- האם על סדר הטור או על סדר הש"ס? על סדר הטור
* מהו סדר ההלכות שכדאי ועדיף ללמוד תחילה, האם הלכות שבת, הלכות ברכות, הלכות תפילה, הלכות חגים ומועדים, או הל' איסור והיתר, הלכות נידה ואולי בענין שלא הוזכר? איסור והיתר, שבת, נדה, ברכות וכו'
* בנושאים הנלמדים האם עדיף ללמוד את כל הסימנים המופיעים ב'שולחן ערוך' או רק את הסימנים הנוגעים למעשה? (לדוג' סימן דש באורח חיים) ללמוד הכל
* מהו הסדר הנכון בלימוד הלכה , האם נכון להתחיל אם ה"בית יוסף" ואחרי כן לעיין במקורות או להשקיע קודם בסוגיות ? כאשר הב"י מזכיר מקור, יראה אם מבין היטב את המקור - יכול להתקדם הלאה, ואם לא מבין יפתח את המקור וילמד
*אם צריך להשקיע קודם בסוגיות מהו המינימום הנדרש (גמ',רש"י,תוס',רא"ש) קודם גמ' ורש"י, לאחר שבקי בכל הש"ס יתקדם לתוס' ורא"ש
* האם לפתוח את כל המקורות שהביא ה"בית יוסף"? כנ"ל
* מלבד עיקר סדר היום האם כדאי לקבוע זמן לרכוש ידיעות הלכתיות נרחבות בכל חלקי התורה ? כן
* כיון שיש צורך בידיעת ההלכה בכל הנוגע ליומיום איזה דרך מומלצת לרכוש ידיעות אלו בזמן קצר? לחזור, אין דרך קיצור. וקובץ על יד
* באיזה קצב ללמוד ש"ס? ככל אשר תשיג ידו לפי הזמן המיועד לזה, אם ייעד 4 שעות ללימוד גמ' יכול להספיק גם 7 דפים בזמן הזה
*האם יש מסכתות מסוימות שכדאי ללמוד קודם? עדיף ללכת לפי סדר המסכתות
* האם יש מסכתות מסוימות שכדאי להתעכב בהם יותר? בכל מסכת אפשר להתעכב אבל רצוי לרכוש קודם ידיעה בכל הש"ס
* כמה זמן ראוי להשקיע בהלכה , ובש"ס זה לעומת זה? לאחר שמילא כרסו בש"ס והוא יודע אותו היטב, ישקיע יותר בהלכה
* כמה זמן ראוי להשקיע בספרים של תולדות גדולי ישראל (כלומר לימוד סדר דורות הרקע של הגדולים רבותיהם ותלמידיהם, מתי היו ואיזה ספרים חיברו)? אין מה להשקיע בזה, רק בזמנו הפנוי כשאינו יכול ללמוד יקרא ספרים אלו
*כמה זמן ראוי להשקיע בספרים של מחשבה ואמונה ובאיזה ספרים מומלץ? ראוי ללמוד מוסר 10 דק' ביום, ולהסתפק באמונה תמימה ופשוטה של בעלי בתים
* כמה זמן ראוי להשקיע בלימוד המשניות? כפי הזמן שיש לו ללימוד ש"ס, גם המשניות הן חלק מהש"ס
* כמה זמן ראוי להשקיע בלימוד התרי"ג מצוות? בזמנו הפנוי
* כמה זמן ראוי להשקיע בלימוד ביאורי תפילה ומהותה? כנ"ל
* כמה זמן ראוי להשקיע בספרי מוסר ? 10 דק' לפחות, עד חצי שעה
* כמה זמן ראוי להשקיע בספרי למדנות (כגון שב שמעתתא, קצות החושן)? יקבע לו זמן קצר מידי יום לעיין בזה
* כמה זמן ראוי להשקיע בתנ"ך ולאיזה מפרשים כדאי להיצמד? כנ"ל, מצודות ומלבי"ם, וכיום יש ביאורים נחמדים
* כמה זמן ראוי להשקיע בספרי כללים של ש"ס ופוסקים ובאלו ספרי כללים מומלץ? חמש דקות בתחילת הלימוד
* כמה זמן ראוי להשקיע בדקדוק? חלק מהשיעורים לילדים בת"ת
* כמה זמן ראוי להשקיע בקבלה ובאלו ספרים למתחילים ולמתקדמים? לאחר שמילא כרסו, שומר אמונים הקדמון, ויש ספרים שהתחברו בימינו למתחילים
* כמה זמן ראוי להשקיע במדרשים ואלו מדרשים(מדרש רבה,תנחומא...)? בכל שבת ספר אחד וילך לפי הסדר
* ובמידה ואין זמן לכולם – מה סדרי העדיפויות? כנ"ל
* האם יש צורך לעשות בהם חזרות? מספיק שיקבע לו שיעורים קבועים
* כיצד סדר הלימוד מקטנות / לבעל תשובה מגיל 18/ מגיל 30? אותו דבר

*מה נקרא עיון ומה נקרא בקיאות? *איך ראוי ללמוד ש"ס: כמה בעיון וכמה בבקיאות? ראוי ללמוד רק בבקיאות, וכאשר מברר סוגיות הלכתיות, ילמד בעיון עם כל המפרשים ויפתח כל הספרים בפנים ויעמול על הבנת לשונם ומדוע לא ראי זה כראי זה. בקיאות פירושה שלומד במרוצה ולא מתעכב אבל מבין ומדקדק בכל מילה, ומקשה בדרך לימודו את כל הקושיות שהקשו הראשונים והאחרונים, ואם לא עמד על מה שעמדו לפניו - כנראה אינו יודע ללמוד, או שלומד כקורא תהילים
*האם עדיף ללמוד בכמות (כלומר זמן מוגדר או הספק מוגדר) (בנושא העיקרי [כלומר כאשר זה תופס את הסדר העיקרי שלו]) או לפי הבנה? עדיף ללמוד בכמות, ולא על חשבון הבנה
*כמו כן איך הדרך בלימוד ה"בית יוסף" האם צריך לדייק בדבריו כאחד הראשונים, או ללמוד רק כדי להבין את כוונתו? ואם צריך לדקדק כמה ניתן להוציא מדקדוקים אלו הלכה למעשה? אפשר להוציא הלכה למעשה מכל דבר, וצריך לדקדק בכל דבר
* האם להסתמך על הבאת המקורות במ"ב או שצריך לעיין בפנים כאשר הדבר דורש הרבה זמן? לעיין בפנים רק כאשר פוסק הלכה למעשה ואז לא יסתמך על אף אחד. אבל אם בדרך לימודו הוא יפתח כל מקור, הוא לא יספיק ללמוד כלום
*האם כשמגיעין לדרשות חז"ל בגמ' צריך להעמיק להבין איך ההלכה\דין נלמד מהדרשה? צריך להעמיק להבין את הפשט, ולהקדיש מעט זמן למה שחז"ל רוצים לומר בזה
*איך הדרך הנכונה בלימוד דרשות חז"ל המובאות בש"ס, האם יש להתעמק בהם ? כנ"ל
והאם קיים הבדל בין סוגי האגדתות? לא
*האם לחזור על אתר, ואם כן כמה פעמים? יש לחזור על אתר ארבעה פעמים, ואחר כך לייחד לו זמן, בסוף שבוע, בסוף חודש וכו'
* האם לחזור רק על עיקרי הדברים או גם על הפרטים שנוגעים למעשה? רק מה שנוגע למעשה
* האם אפשר להסתפק בחזרה על הגמ' על ידי לימוד הרי"ף או הרא"ש? לא
* כמה זמן באופן יחסי להשקיע בחזרות? כל אחד כפי שמסתדר לו
* מה נחשב ל'חזרה', ומה נחשב לימוד ראשוני? מעבר לארבעה פעמים נחשב חזרה
* מה נדרש לאדם להשתדל לזכור מסקנת ההלכה או אף שורש הדברים ואם אף את שורש הדברים עד היכן(כגון גמ',ראשונים,רא"ש,נו"כ בשו"ע,אחרונים)? להשתדל לזכור את המחלוקות העיקריות בגמרא, ראשונים ואחרונים
*האם מי שלא זוכר את מה שצריך לזכרו מחמת שלא חזר כדבעי עובר על "פן תשכח "? כן
* האם חשוב להקפיד על כתיבה ומה ראוי לכתוב? עיקרי הדברים, וכן מה שמתחדש לו, או מה שצ"ע
* איזה ספרים לפתוח על הסוגיה בלימוד ש"ס? מומלץ ללמוד עם שוטנשטיין והם בהערות מביאים את הספרים העיקריים, וכך לא ישרוף זמן רב בחיפוש אחר ספרים ובהבנת דבריהם ובקריאה מתוך ספרים שנדפסו באופן שקשה לקריאה או בשפה קשה להבנה
* לימוד בלא להוציא בפה כאשר לומד בצורה יותר טובה. האם בכל זאת ראוי ללמוד בקול? כן

* אלו הם נושאי הכלים הבסיסיים של הטור השולחן ערוך שאין לדלג עליהם בכל ד' חלקי הטור והשו"ע? ב"י וד"מ, ש"ך וט"ז ופ"ת, אם ממהר אפשר באר היטב במקום ש"ך וט"ז
* מתי ראוי להחמיר לעצמי כדעות שלא נפסקו להלכה מעיקר הדין? מתי שאתה מרגיש שאתה מקיים היטב את כל הדינים בשו"ע כולל מה שבין אדם לחבירו ונשאר לך רק החומרות
* מתי להחמיר לעצמי אף על פי שזה נוגע לאחרים? לעולם לא
* מתי להחמיר כאשר מורים לאחרים? מתי שאין שום דרך להקל
* איזה ספרים צריך לפתוח בשביל להגיע לפסיקת הלכה למעשה ? את כל הספרים שבהישג ידך
* האם אפשר לעשות כמו רב מסוים בנושא מסוים ורב אחר בנושא אחר? כן, גמ' מפורשת, רק אסור לשאול באותו דין כמה רבנים עד שימצא מי שמקל, או בדין אחד לפסוק פעם כך ופעם כך
* כמה משקל יש לתת למה שנראה לי בהלכה כלומר מה שיצא לי בלימוד הסוגיה ? את כל המשקל, אלא אם כן זה נוגד את השו"ע שקיבלנו הוראותיו, או את המשקל, או אם מדובר בדעת יחיד
* האם שייך לעשות כמו רב אחד מלבד הסוגיות שלמדתי טוב? כן, אבל כתבו הראשונים שלא מומלץ
* במחלוקות בין הפוסקים כיצד נותנים משקל לכל פוסק על מנת להכריע ( אם יש בזה קוים כלליים)? פוסקים מפורסמים ומקובלים, ויותר יתחשב בדברים ובסברות ולא בשמו של הפוסק
* כאיזה רב שסידר כללים כדאי לנקוט בעניני כללי פסיקה ? כפי שנקטו רוב הפוסקים
* עניינים שלא הוזכרו בשולחן ערוך כגון בסימן קנ"ו או עניני סכנה ולשון הרע, מדוע לא הוזכרו, והאם קיים כללים כיצד ועל פי איזה ספרים לפסוק ? אין כללים בזה, כל דבר לגופו

* 'עשה לך רב' מה גדרו וחיובו בעניני הלכה או הנהגה כללית באורח החיים ? בכל ענין שמסתפק בו
* האם אפשר להסתמך על תשובה מרב מוסמך מזדמן ולא קבוע? כן
* כמה לתת מזמנו לחיזוק ולימוד עם אחרים (אם זה חילונים / חוזרים בתשובה – לחזקם ולקרבם / תלמיד חלש - לעזור לו)? מעט מזמנו בכל יום
* כמה לתת מזמנו בלימוד עם ילדיו ? כנ"ל, ובמידת האפשר
* מה נקרא שימוש ת"ח? וכמה זמן כדאי לבטל מלימודו לשימוש ת"ח? להיות אצל מו"צ ולראות כיצד פוסק
* בשימוש שבו לומד את דרך לימודו של הרב, כמה כדאי להשקיע ולבטל מעצמו ודרכו ( כדוגמת ר' ברוך בער עם ר' חיים)? רק כשלומד "איך ללמוד" יבטל עצמו לרב שילמדו
* האם כדאי לשים דגש על התעסקות בעניני קדושה וצדקות כגון ריבוי תפילות והקפדה על עניני קדושה וטהרה או ראוי לשים דגש על תוספת גדלות בתורה ? תורה תבלין
*האם ראוי לשים דגש ראשוני להחמיר עוד שיטות להלכה או עוד כוונה ודבקות בעשית המצוה? דגש ראשוני להיות שקוע בתורה
* כמה לוותר מלימודו וסדר יומו לרדוף אחרי מעשי חסד לנזקקים מצויים וקיימים אך לא מזומנים לפניו? ירדוף אחרי מה שמזדמן לו
* כמה זמן ראוי להשקיע בפעילות גופנית לצורך בריאותו? כל יום חצי שעה
* האם ראוי להתענות על חטאיו (מדי תקופה) אף שיפגע בלימודו? תענית דיבור
* אדם שהיה רגיל לפנות זמן לספורט או מוזיקה האם עליו לתת לזה מקום או אדרבה להתגבר על טבעו? תלוי כמה זמן משקיע והאם נחשב בזבוז זמן או לתועלת

 

[מחשבות טובות]

קצת קשה לענות, כי אלו דברים שהם בבחינת ים שאין לו סוף. ועוד, שאלו דברים המשתנים מאדם לאדם.

פעם הייתי אצל רב אחד שבקיא בש"ס באופן מופלא, וזכיתי שיהיה לי פתחון פה אצלו. ביקשתי ממנו שיגלה לי כמה פעמים הוא חוזר על כל דף ואיזה תדירות וכו', ולא הסכים לגלות, כי אמר שזה משתנה אצל כל אדם לפי טבעו וכשרונותיו, ומי אמר שאם אעשה את מה שהוא יעשה זה יועיל באותה מידה.
רק הסכים לומר לי שהוא למד יחסית לאט, בזמן שהוא למד עמוד החברותא לידו למדה 2 דפים. אבל כל דף שהוא למד הוא הבין עד הסוף. ואמר שעד שאדם רוצה לזכור את מה שלמד לפני שנה, נראה האם הוא יכול לסכם בע"פ את מה שלמד היום. ואם אינו יכול, כיצד הוא מצפה לזכור בעוד שנה...
ועוד המליץ להצטרף לדף היומי, כבר בגיל צעיר. ומנה שתי תועלות: 1. זה הקצב הכי מנצח. נכון שזה רק דף אחד, והרבה בחורים מוכשרים חושבים שזה קצת והם מסוגלים ללמוד שלושה דפים ביום וכו'. אבל הם לומדים רק כשהם בריאים, ולא ביום שהאחות מתחתנת, ולא ביום שהחברותא מבריז, ולא בשבת חופשית, ולא בבין הזמנים וכו'. ופתאום, אחרי שבע שנים הם קולטים שהם לא סיימו את הש"ס בזמן שהדף היומי הקיף סבב. 2. מי שיוצא לעבוד צריך לקבוע לעצמו עיתים לתורה, ויש שמצליחים ויש שלא, אבל אם הוא התרגל כבר כמה שנים טובות ללמוד דף יומי, רוב הסיכויים שהוא ימשיך זאת גם אחרי הישיבה והכולל.

דברים מאוד תועלתיים, ישר כח.

 

[מחשבות טובות]

הרב משיב כהלכה, תודה על ההשקעה. אני לפחות אכתוב בעקבותיך בענף הראשון.​

משיב כהלכה​

• סדר לימוד (מה לומדים וכמה) סדר א' להספיק גמ' כמה שיותר, סדר ב' הלכה למעשה טור שו"ע ונו"כ, סדר ג' עיון בתשובה הלכתית. לגבי סדר א' מסתבר שאתה מתכוון לומר שזה מה שעדיף עליך, אבל לא שכך ראוי לכולם, כידוע למעשה ב'ישיבות' וב'כוללי עיון' מקדמת דנא סדר א' מיועד לעיון היטב בסוגיות הש"ס, וזאת מאחר וה'עיון' נמצא בראש סולם העדיפויות. [זה לא ביטוי אשכנזי, אלא זה דברים שנאמרו ונשנו בישיבת פורת יוסף בתחילת דרכה, וכן מפי הגאון הנאמ"ן כידוע]. השאלה אם אתה אוחז ככה גם לבחורים, שאין להם ללמוד בסגנון העיון המקובל היום, אלא רק הספק בשילוב לימוד הלכה למעשה. לגבי סדר ג' כוונתך רק לעיין בתשובה ולרשום מסקנותיה וכדומה, אבל לא לכתוב בעצמו תשובה הלכתית, שלזה לא מספיק סדר אחד, וע"פ רוב כותבי התשובות בזמן שהם משוקעים בתוכם אינם מפסיקים כמעט לדברים אחרים אלא נמצאים ברציפות על הענין עד תומו.
• דרך הלימוד (כיצד לומדים / כתיבה / חזרות) ראשית חכמה ללמוד לעיין היטב ועם זאת לא להתעכב [שבור את החבית ושמור יינה, וידוע דברי הגר"ח מבריסק שאמר תתרגל ללמוד מהר ותראה שאתה מבין מהר], לכתוב דברים שמתחדשים או צ"ע [הדגש כאן, שלא חייב לכתוב מערכות וכדו', אלא לרשום בצד כל הערה חשובה, ולבסוף פרוטה לפרוטה מצטרפת ודברי תורה עשירים במקום אחר], לייחד כל שבוע זמן לחזרות [כידוע שמאחר וכאן מקור ההצלחה, השטן נלחם בזה הרבה. כמו כן יש המייחדים סוף שבוע לדברים מעניינים כמו מנ"ח וענייני הפרשה או "קצותים מובחרים", אבל צריך לראות איך מוצאים את הזמן לחזרה], לסכם כל מה שכותבים [לכאו' ט"ס וצ"ל 'לסכם מה שלומדים', או שמא כוונתו שבדרך הלימוד רושמים הערות ולבסוף יש לסכמם].
• דרך פסיקה גמ', פוסקים ראשונים ואחרונים, לא לזרוק איזו ראיה מהש"ס ולהכריע על פיה [זה נכון שצריך להיזהר מזה, אבל עיקר הבעיה היום שרוב ה"פוסקים" החדשים לא יודעים בכלל מה זה ראיה מהש"ס, כל דבריהם ליקוטי בתר ליקוטי בלא מזמוטי ושיעורא כתותי].
• אורחות חיים / כללי ללמוד בתענית דיבור: סמא דכולא, האם כבודו אכן נאה דורש ונאה מקיים?

 

[פלוריש (אריאל)]

מצ"ב שיחה מעניינת של הרב עמיאל שטרנברג (ראש ישיבת הר המור), הדרכה ללימוד עיון.
זה כמובן לפי נקודת המבט שלו אפשר לחלוק, אבל יש שם הרבה עצות יפות.

(אחת הנקודות בהדרכה שם היא שכאשר לומדים ראשונים, עיקר הלימוד צריך להיות בדברי הראשון עצמו ולא בהערות המהדיר... זה נשמע מצחיק אבל זו הדרכה חשובה, במיוחד לצעירים)

 

[פלוני]

* האם ראוי שיתפוס מסכת אחת שמשתדל לאחוז בה יותר ? נדמה לי שבאבן שלמה מובא שכן ראוי לעשות וזכורני שראיתי בספר פה מפיק מרגליות מהרב מרגליות על שבועות שג"כ האריך בחשיבות העניין והביא דוגמאות הרב יצחק אלחנן ובית הלוי ועוד
* כמה מקום יש לנטית ליבו בענין סדרי הימוד כגון אדם שנמשך למחשבה או לקבלה או בקיאות ובזה ישקיע את רוב יומו? בשבט מוסר כתב שכך ידע האדם במה להשקיע ואף יתבע על כך אם יפעל נגד טבעו
* כיצד ידע אדם על עצמו במה כדאי לו להשקיע את רוב זמנו? כנ"ל
* באיזה אופן ללמוד הלכה- האם על סדר הטור או על סדר הש"ס? נדמה לי שבמקור נאמן התייחס באופן לא ישיר והיה נראה שאין כ"כ עדיפות(או שמא זה היה הגרי"ג)
* מהו סדר ההלכות שכדאי ועדיף ללמוד תחילה, האם הלכות שבת, הלכות ברכות, הלכות תפילה, הלכות חגים ומועדים, או הל' איסור והיתר, הלכות נידה ואולי בענין שלא הוזכר? לכאורה לפי התדיר
* בנושאים הנלמדים האם עדיף ללמוד את כל הסימנים המופיעים ב'שולחן ערוך' או רק את הסימנים הנוגעים למעשה? (לדוג' סימן דש באורח חיים) אף בזה היות וסדר קדימה לתדיר אז אם לא נוגע למעשה ידלג (אמנם לפי טבעו אם נצרך לסדר אפשר שעדיף לו ללמוד דבר שלם כסדר)

 

[מחשבות טובות]

מצ"ב שיחה מעניינת של הרב עמיאל שטרנברג (ראש ישיבת הר המור), הדרכה ללימוד עיון.
זה כמובן לפי נקודת המבט שלו אפשר לחלוק, אבל יש שם הרבה עצות יפות.

הדברים רובם ככולם נכוחים למבין וישרים למוצאי דעת.
רואים שיש לו הסתכלות רחבה יחד עם העמקה, וגם כושר ביטוי מעולה בכתיבה.