מאת איש תם.
, תשובה תמה הנה לך
בברכת התורה,
בעזרת ה' שהתשובות יועילו ללומדים להתעלות במעלות התורה ובעבודת ה'
מאוד.
לא לנגד את טבעו בדווקא, מוזיקה חשוב מאוד, להרגיש טוב בנפשו, ובכ"ז לימוד תורה הוא חשוב
*אדם שהיה רגיל לפנות זמן לספורט או מוזיקה האם עליו לתת לזה מקום או אדרבה להתגבר על טבעו?
לא ראוי. אם לא שמרגיש מאוד לא טוב מזה, באופן חד פעמי יוכל.
*האם ראוי להתענות על חטאיו(מדי תקופה) אף שיפגע בלימודו?
מה שצריך. וכמובן לא להפריז, אבל חשוב מאוד. לא להסתגף.
* כמה זמן ראוי להשקיע בפעילות גופנית לצורך בריאותו?
. לא להתפזר
* כמה לוותר מלימודו וסדר יומו לרדוף אחרי מעשי חסד לנזקקים מצויים וקיימים אך לא מזומנים לפניו?
מרכזי בכל עשיית מצוה, ופשוט.
להחמיר דברים הוא טוב, אבל בשיטטיות לא, שלא יהיה בגדר שטות. להתכוון לעשות רצון קונו, הוא
*האם ראוי לשים דגש ראשוני להחמיר עוד שיטות להלכה או עוד כוונה ודבקות בעשית המצוה?
ללמוד תורה ולקיים מצוות, זהו רצון ה'.
וטהרה או ראוי לשים דגש על תוספת גדלות בתורה ? *
האם כדאי לשים דגש על התעסקות בעניני קדושה וצדקות כגון ריבוי תפילות והקפדה על עניני קדושה
מי שיהיה ברמה של ר' ברוך בער לא ישאל, אלא יעשה כן מול רבו הגר"ח זצוק"ל.
בער עם ר' חיים ?) *
בשימוש שבו לומד את דרך לימודו של הרב, כמה כדאי להשקיע ולבטל מעצמו ודרכו (כדוגמת ר' ברוך
שלא במקומה.
לדבר עם הרב בלימוד, וגם לראות הליכותיו. לא לבזבז זמן ע"ז, שהרבה פעמים אינו אלא משב"קות
* מה נקרא שימוש ת"ח? כמה זמן כדאי לבטל מלימודו לשימוש ת"ח?
לא להעמיס על הילד. ואם הילד רוצה, מאוד מאוד חשוב.
* כמה לתת מזמנו בלימוד עם ילדיו ?
בתשובה.
חשוב מאוד, לא להגזים על חשבונו. אם לא שמרגיש שחשוב לו למסור תורה לציבור, ובכך יחזיר
לעזור לו)? -תלמיד חלש
לחזקם ולקרבם / – * כמה לתת מזמנו לחיזוק ולימוד עם אחרים ( אם זה חילונים / חוזרים בתשובה
אם הבין טוב את השאלה, ואת עדתו של השואל, למה לא.
* האם אפשר להסתמך על תשובה מרב מוסמך מזדמן ולא קבוע?
בעיקר בענייני הלכה. ובאורח חיים עדיף לשאול רב מומחה בעניין הנשאל.
*'עשה לך רב' מה גדרו וחיובו בעניני הלכה / הנהגה כללית באורח החיים ?
4.
כהסכמת הפוסקים.
קיים כללים כיצד ועל פי איזה ספרים לפסוק ? *
ענינים שלא הוזכרו בשולחן ערוך כגון בסימן קנ"ו או עניני סכנה ולשון הרע מדוע לא הוזכרו והאם
תלוי בעדה של השואל. ובדרך כלל להיצמד לפסקי השו"ע והרמ"א. אם לא במקום שהאחרונים דנו נגד.
5 תמה תשובה
* כאיזה רב שסידר כללים כדאי לנקוט בעניני כללי פסיקה ?
תלוי בכל דבר.
* במחלוקות בין הפוסקים כיצד נותנים משקל לכל פוסק על מנת להכריע ( אם יש בזה קוים כלליים)?
למה לא.
* האם שייך לעשות כמו רב אחד מלבד הסוגיות שלמדתי טוב?
משקל גדול. אבל ללמוד את הדבר באמת. ולשאול חוות דעת רב, וחברים.
* כמה משקל יש לתת למה שנראה לי בהלכה כלומר מה שיצא לי בלימוד הסוגיה
? דברים שמסביב לעצם השאלה.
להחמיר, ובמה כדאי לו לעשות כפי עיקר ההלכה, וידע לשקול את הדברים בעצמו עם התחשבות הרבה
תלוי לפי משקל הדברים, ובתחילה ישאל מו"ץ בהרבה שאלות, ולאט לאט ירגיש בעצמו במה כדאי
* האם אפשר לעשות כמו רב מסוים בנושא מסוים ורב אחר בנושא אחר?
תלוי מה העדה של הפותח. הרבה ספרים נכתבו ב"ה.
* איזה ספרים צריך לפתוח בשביל להגיע לפסיקת הלכה למעשה ?
תלוי איזה חומרה מדובר, ולאיזה ציבור מדובר.
* מתי להחמיר כאשר מורים לאחרים?
לא על חשבון אחרים, אם לא שהיא חומרה נפוצה ושיש לה מקום גדול בהלכה.
* מתי להחמיר לעצמי אף על פי שזה נוגע לאחרים?
אם רואה שהשיטה יש לה מקום בהלכה.
* מתי ראוי להחמיר לעצמי כדעות שלא נפסקו להלכה מעיקר הדין?
בעצמו.
תלוי בכל הלכה. שוב, לא לעשות כללים כאלה, שבכך נמצא מפסיד במה שמשקיע בצורה יותר מבדבר
והשו"ע?
אלו הם נושאי הכלים הבסיסיים של הטור השולחן ערוך שאין לדלג עליהם בכל ד' חלקי הטור
3.
אין לכוף את עצמו בדברים כאלה.
* לימוד בלא להוציא בפה כאשר לומד בצורה יותר טובה. האם בכל זאת ראוי ללמוד בקול?
תלוי. ולא אלמן ישראל ב"ה.
* איזה ספרים לפתוח על הסוגיה בלימוד ש"ס?
כן, כתבנו מזה לעיל.
* האם חשוב להקפיד על כתיבה ומה ראוי לכתוב?
כל מקרה לגופו.
*האם מי שלא זוכר את מה שצריך לזכרו מחמת שלא חזר כדבעי עובר על "פן תשכח ?"
הוא אוחז. ולכן שוב, אין כללים בדבר.
לדעת את עיקרי הדברים, ולדעת את השיטות המרכזיות, ובזה לדון בדברים. וכמובן שתלוי בכל א' והיכן
היכן(כגון גמ',ראשונים,רא"ש,נו"כ בשו"ע,אחרונים)? *
מש נדרש לאדם להשתדל לזכור מסקנת ההלכה או אף שורש הדברים ואם אף את שורש הדברים עד
אין כללים בכל הדברים האלה.
* מה נחשב ל'חזרה', ומה נחשב לימוד ראשוני?
כנ"ל.
* כמה זמן באופן יחסי להשקיע בחזרות?
כנ"ל.
* האם אפשר להסתפק בחזרה על הגמ' על ידי לימוד הרי"ף או הרא"ש?
כנ"ל.
* האם לחזור רק על עיקרי הדברים או גם על הפרטים שנוגעים למעשה?
כל אחד יחזור כפי שמועיל לו. יש הרבה דרכים.
*האם לחזור על אתר, ואם כן כמה פעמים?
. לזלזל בהם. ויש לדקדק בדבריהם
אם 'דרשות חז"ל' הכוונה אגדתות, יש בהם צורך גדול, ואם הם הוכנסו לש"ס כמו חלק ההלכה, אין
4 תמה תשובה
והאם קיים הבדל בין סוגי האגדתות?
ס, האם יש להתעמק בהם ? *איך הדרך הנכונה בלימוד דרשות חז"ל המובאות בש"
חשוב. לא לדחות בקש שלא בקיאים בדרשות חז"ל.
דין נלמד מהדרשה? \ *האם כשמגיעין לדרשות חז"ל בגמ' צריך להעמיק להבין איך ההלכה
לא. כמובן אם לומדים בעיון, יש לבדוק את הדברים להבין את הדברים על בוריים.
* האם להסתמך על הבאת המקורות במ"ב או שצריך לעיין בפנים כאשר הדבר דורש הרבה זמן?
פוק חזי מה שדקדקו הפוסקים בדבריו. שכינה מדברת מתוך גרונו כלשונו של הרמ"א בתשובה.
להבין את כוונתו? ואם צריך לדקדק כמה ניתן להוציא מדקדוקים אלו הלכה למעשה?
*כמו כן איך הדרך בלימוד ה"בית יוסף" האם צריך לדייק בדבריו כאחד הראשונים, או ללמוד רק כדי
מזה ומזה אל תנח ידך. אין כללים בדבר הזה, כנ"ל.
הסדר העיקרי שלו]) או לפי הבנה?
*האם עדיף ללמוד בכמות(כלומר זמן מוגדר או הספק מוגדר) (בנושא העיקרי [כלומר כאשר זה תופס את
מזה ומזה אל תנח ידך. אין כללים בדבר הזה, כנ"ל.
כמה בעיון וכמה בבקיאות? - *איך ראוי ללמוד ש"ס
העיקר להבין טוב טוב את מה שלומדים. וילמד עם רב אשר יודע למסור תורה.
*מה נקרא עיון ומה נקרא בקיאות?
2.
תלוי לפי כל א'.
? 30 / מגיל 18 * כיצד סדר הלימוד מקטנות / לבעל תשובה מגיל
פשוט וברור.
* האם יש צורך לעשות בהם חזרות?
אינני יודע.
מה סדרי העדיפויות? – * ובמידה ואין זמן לכולם
תלוי לפי כל א'.
* כמה זמן ראוי להשקיע במדרשים ואלו מדרשים(מדרש רבה,תנחומא...)?
לא הרבה למתחילים. המתקדמים, ישאלו לרב המוסר להם תורת הקבלה.
* כמה זמן ראוי להשקיע בקבלה ובאלו ספרים למתחילים ולמתקדמים?
אינני יודע.
* כמה זמן ראוי להשקיע בדקדוק?
אינני יודע.
* כמה זמן ראוי להשקיע בספרי כללים של ש"ס ופוסקים ובאלו ספרי כללים מומלץ?
מתחבר לזה, אפשר להשקיע אבל לא להתמקד בזה לכל אורך חייו.
אבן עזרא, רמב"ן, ספורנו ועוד. מלבד פירוש רש"י כמובן. אפשר לעבור על הנ"ך עם מצודות. ואם
בתורה יש הרבה מפרשים, וטוב לדעת פשוטו של מקרא ולעמוד על הפסוקים עצמם, ע"י פי' הרשב"ם,
* כמה זמן ראוי להשקיע בתנ"ך ולאיזה מפרשים כדאי להיצמד?
פ יסודות וסברות של האחרונים. יועיל מאוד לשפשף את המוח. בהלכה יהיה מבוסס ג"כ ע"
חשוב לדעת יסודות בלימוד, ולשמוע שיעורים בזה פה ושם. ומה ראוי להשקיע בזה, בכדי שאף לימודו
* כמה זמן ראוי להשקיע בספרי למדנות(כגון שב שמעתתא,קצות החושן) ?
לא יותר מדי. ולא להיכנס לדיכאון לעולם ח"ו.
להשקיע בספרי מוסר ? * כמה זמן ראוי
חייב להבין מה שאומרים בתפילתנו. ואיך תיראה עבודה שבלב אם אינו מבין מה שאומר.
* כמה זמן ראוי להשקיע בלימוד ביאורי תפילה ומהותה?
כאלה, יכול שלא יחזיק מעמד, ועדיף ללמוד את מה שמעניין אותו.)
אם אפשר ללמוד בספר מנחת חינוך הנה מה טוב. ואין הכרח ללומדו על הסדר. (לפעמים התחלת סדרים
* כמה זמן ראוי להשקיע בלימוד התרי"ג מצוות?
אינני יודע.
3 תמה תשובה
* כמה זמן ראוי להשקיע בלימוד המשניות?
דוגמא עלולה לפסול את הספר שאיננו מוזכר.
ה זכינו להרבה ספרים מגוונים. וכל נתינת חשוב מאוד לידע יסודות הדת. כל א' לפי נטיית לבו. וב"
*כמה זמן ראוי להשקיע בספרים של מחשבה ואמונה ובאיזה ספרים מומלץ?
אם זה מאוד מרתק את הקורא, אפשר ללמוד מזה, אבל לא להגזים. וכל א' יעשה בחכמה.
רבותיהם ותלמידיהם,מתי היו ואיזה ספרים חיברו)? *
כמה זמן ראוי להשקיע בספרים של תולדות גדולי ישראל (כלומר לימוד סדר דורות הרקע של הגדולים
מזה ומזה אל תנח ידך.
* כמה זמן ראוי להשקיע בהלכה , ובש"ס זה לעומת זה?
אינני יודע.
* האם יש מסכתות מסוימות שכדאי להתעכב בהם יותר?
שילמד נשים נזיקין. אבל כמובן שאין כללים ברורים בזה, ויהיה לפי נטיית הלב.
מי שמתחיל לטעום גמ', מסכתות מסדר מועד, בלא להתעכב בדברים. אם מתחיל ללמוד בעיון קצת
*האם יש מסכתות מסוימות שכדאי ללמוד קודם?
תלוי לפי כל א'.
* באיזה קצב ללמוד ש"ס?
כמו שכתבנו לפני זה, העיקר להתמיד בדרך שבחר בו.
* כיון שיש צורך בידיעת ההלכה בכל הנוגע ליומיום איזה דרך מומלצת לרכוש ידיעות אלו בזמן קצר?
חשוב.
* מלבד עיקר סדר היום האם כדאי לקבוע זמן לרכוש ידיעות הלכתיות נרחבות בכל חלקי התורה ?
בכל דבר.
תלוי איזה. לפעמים הב"י מביא את כל הלשון, אבל יש להתעכב עליהם או במקור או בב"י. ובכ"ז תלוי
* האם לפתוח את כל המקורות שהביא ה"בית יוסף"?
תלוי בסוגיא.
*אם צריך להשקיע קודם בסוגיות מהו המינימום הנדרש(גמ',רש"י.תוס',רא"ש)
ולאחמ"כ יחזור עליהם, אין בזה בעייה כמובן. וכל מקרה לגופו.
להשקיע בסוגיא. יש לציין שלפעמים אם רוצה לעבור על טור ב"י בכדי להקיף את הדינים במהרה,
להשקיע קודם בסוגיות ? *
מהו הסדר הנכון בלימוד הלכה , האם נכון להתחיל אם ה"בית יוסף" ואחרי כן לעיין במקורות או
אינו מרגיש חיבור לסוגיא מסוימת, לא יכריח את עצמו ללומדה, אבל לא ידלג עליה לגמרי בכ"ז.
תלוי אם מדובר בלימוד לדעת הלכה למעשה, או ללימוד בעיון שבזה אולי עדיף שלא לדלג. אבל אם
הנוגעים למעשה? (לדוג' סימן דש באורח חיים ) *
בנושאים הנלמדים האם עדיף ללמוד את כל הסימנים המופיעים ב'שולחן ערוך' או רק את הסימנים
בספרים, ולשמוע שיעורים בהלכה.
אם הוא לגבי לימוד כדי לדעת, להשתדל לדעת את עיקרי הדברים בכל מקום, ולדעת היכן לחפש
הלכות חגים ומועדים, או הל' איסור והיתר, הלכות נידה ואולי בענין שלא הוזכר? *
מהו סדר ההלכות שכדאי ועדיף ללמוד תחילה, האם הלכות שבת, הלכות ברכות, הלכות תפילה,
סדר הטוש"ע.
חשוב מאוד לימוד הגמ' כשלומדים הלכה. אין הכרח ללמוד על סדר הש"ס, ולפעמים עדיף שיהיה על
האם על סדר הטור או על סדר הש"ס? *- באיזה אופן ללמוד הלכה
הגדול תחילה.
כל א' יכול להרגיש כן, ואם לאו, ילמד את הדברים ההתחלתיים שלומדים בכל מקום, ולא יקפוץ לים
* כיצד ידע אדם על עצמו במה כדאי לו להשקיע את רוב זמנו?
לימוד גמרא או הלכה. ותלמוד בבלי, הרי יש בו מכל הדברים.
אולי בסדר ג' ובימי שישי ושבת. אם לא שמרגיש שמתחבר מאוד לזה, אבל לא יעזוב סדר אחד של
ישקיע את רוב יומו? *
כמה מקום יש לנטית ליבו בענין סדרי הימוד כגון אדם שנמשך למחשבה או לקבלה או בקיאות ובזה
אינני יודע
האם ראוי שיתפוס מסכת אחת שמשתדל לאחוז בה יותר ? *
1.
2 תמה תשובה
הפעמים אין ספק בדבר.
לשאול שאלות בלי לדעת רקע מסוים, ובלי לדייק במקרה הספציפי, וכאשר נגיע לגופו של עניין, רוב
בלימוד המתאים לו, ולהשקיע בו. ואציין, שהרבה פעמים כתבנו שהדבר תלוי, לפי שכל א' יודע שאין
האלה, אלא ללמוד תורת ה', ומצד א' יש לשמור על סדרי הכולל, ומצד ב' להיות מספיק בוגר בכדי לבחור
אשתדל לענות כעת בע"ה על השאלות בקצרה, על אף שכאמור אין צורך בעיכוב בשאלות וכעת
שנפשו חשקה. וכל א׳ יבחון לפי עניינו.
בזה אם מלאים הם בש״ס ופוסקים, ואין הדבר נראה כיוצא דופן, אדרבה יהיה תועלת מזה ללמוד את מה
ם, קבלה ועוד בסדרי ג׳, בימי שישי ושבת וכדו׳. אלא שיש אשר ירגישו בנפשם צורך להשקיע בזה כל היו
בפשיטות יש להקפיד ללמוד סדר א׳ וב׳ בלימוד סוגיות הן בעיון והן בהלכה, ולהשקיע בלימוד המחשבה,
ללימוד דברים שאינם מתלמוד בבלי, וככלל דברים שאינם נכנסים לגדר סדרי הכולל, בנוגע
לימודו, ובכ״ז הצד השווה שבהן, שלמדו והשקיעו בתורה״ק.
ראי זה כראי זה, שכל אחד החזיק בסגנון שבכל דור ודור הרבה גאונים גדלו וצמחו בעם ישראל, ולא
להסתפק, וזמן ממילא קאתי, דשוב חזינן ושמעינן שההוא גברא גדל וההוא גברא הצליח וכו׳. ופוק חזי
ירבה להסתפק מהו סוד ההצלחה. אבל אלו שלומדים בהתמדה ללא התעכבות בשאלות כאלה, אין מקום
הדרך של לימוד תורה, רק בכך א׳. ורק בכך יראה הצלחה בלימודו, ואם יעביר את זמנו בויכוחים מהי
הוא להחזיק בדרך אחת שנפשו חשקה בו, ולהשקיע בו בכל מאודו ובכל נפשו, כשיעור השגת ויכולת כל
עיון או בקיאות, הלכה או גמרא וכדו׳, כמו שכבר נשאו ונתנו כל הלומדים. ונראה לי שהיסוד להצלחה
להעדיף לימוד חומר שלם. ולא יעשה פעם כן ופעם כך. ובאמת שכלל זה נכון גם בנוגע לצורת הלימוד אם
את תורתו, אל יתייאש מזה הגם שהוא קשה, אלא יעשה כן לכל אורך לימודו, ובכך יגדל סיפוקו, וידע
שי הפרקים. וכל א׳ יבחר מה שמרגיש שעוזר לו ממש. אך, אם יודע בנפשו שזהו דרכו להיזכר ולדעת רא
בכתיבת כל פרטי הסוגיא ובכך מתבהר להם הדינים עד להלכה למעשה. ויש אשר יעזור להם לכתוב את
ויעזור מאוד לסדר את הכל בראש. ויש אשר יקחו דרך ארוכה ויש אשר יקחו דרך קצרה. שיש אשר נעזרים
הדברים יתבארו ללומד, הרי ירגיש בעצמו צורך לסכם, ולהעמיד את הדברים על הכתב, וכאשר
בפיתוח דרך לימוד זה בהבנת עומק הדברים.
מנות זאת שזכינו במקום ב״ה שייסדו לנו דרך בהבנת הסוגיות רבותינו לבית בריסק ועוד. ויש לנצל הזד
ופינה, אלא שהדברים יהיו ברורים, ולא רק חשבון הנתונים של הסוגיא אלא גם גדר הדינים שנאמרו, וכמו
רב המדריך בלימוד הגמ׳, במסירת שיעור בהעמדת הסוגיא על בוריה. ולא שיהא בהכרח מחדש בכל פינה
ך שיהא הגמ׳. והדברים חשובים מאוד. וגם אם מספיקים פחות חומר, מ״מ הדבר יועיל הרבה. ולזה נצר
דברי הגמ׳ והראשונים בפנים, בכדי לרדת לסוף הבנת הסוגיא, וכן חשבון הסוגיא יושג אך ורק ע״י לימוד ,
שגם אם לומדים אליבא דהלכתא, שהוא דבר חשוב מאוד, מ״מ אין לוותר כלל וכלל בלימוד ועוד
דברים. הלומד להשיג בתפיסה כוללת, והדבר הלזה יעזור מאוד מאוד הן בהבנת הדברים, והן בזכרון ה
לזה. קודם כל, שיהיה רב המדריך בלימוד, שעוזר הרבה מאוד בהשגת מרחב הדברים, ורק מכח זה יוכל
הנלמד כיום, לאחר שנתרבו הספרים הסברות וההסברים, עם הרבה מפרשים או נו״כ, יש ב׳ תנאים החומר
כמאמר חז״ל (ע"ז יט.), וכן אמרו שצריך לגרוס והדר ליסבר (שבת סג.). אבל נראה שבכדי להשיג את
הקד׳ דורשים וחוקרים מהו הדרך שיבור לו האדם. והנה, כידוע אין אדם לומד אלא ממקום שלבו חפץ
שמחתי לראות שציבור של בני תורה המשתוקקים להתעלות כל הזמן ולדעת את תורתנו מה מאוד
