דרופתקי דאורייתא
חבר חדש
- הצטרף
- 24/12/24
- הודעות
- 191
בעיקר הנושא, ע"ע עטרת חיים סי' ג, יש שם כמה מעשה רב בנושא
מצו"ב הקובץ
מעתיק כמה ציטטאות
מצו"ב הקובץ
מעתיק כמה ציטטאות
וראיתי בספר עורי דבורה ח"ט (סי' ד אות ח עמוד קג בהערה) שהביא מעשה רב על רבינו הגדול חכם בן ציון אבא שאול זצ"ל שהיה אומר הסליחות אחר הצהריים, ע"ש. ואפשר טעמא דמילתא לפי שהקפיד על ברכות השחר בחצות (וכמו שהבאתי בדרכי חיים שם), וגם הקפיד על תיקון חצות מאוד, עד שהעלה בשו"ת אור לציון ח"א (סי' יב) כי תיקון חצות קודם לתפלה בנץ החמה, ע"ש. וממילא י"ל, דמהאי טעמא לא היה אומר הסליחות בחצות, ובאשמורת הבוקר היה אנוס לפי שהתמיד בתורה בלילה, ועל כן היה עושה הסליחות אחר הצהריים, ודו"ק. [והעירני הרה"ג רבי חננאל עבאדי שליט"א כי בשו"ת אור לציון ח"ד לא הזכיר כלל כי אפשר לומר סליחות בשעת חצות לילה, ע"ש. ודו"ק היטב]. וע' להלן (ד"ה הרי שכבר הביא).
ואסיים בזה ב"מעשה רב", שמעתי מהרה"ג רבי יוסף שרגא שליט"א ראש מוסדות "תפארת ירושלים", בשם מרן ראש הישיבה חכם משה צדקה שליט"א, שאחר פטירת הגה"צ חכם יעקב עדס זצ"ל פתח בנו הג"ר יהודה עדס שליט"א כולל לאברכים מופלגים בביתו, ורצו הלומדים בחודש אלול לקבוע סליחות אחר הצהריים, ושאלו על זה את הגה"צ רבי יעקב מוצפי זצ"ל, והשיב להם בתמיהא שאין זו הנהגה ל"בני תורה", וראוי שלא יאמרו, אלא ישכימו ויאמרו בזמנה, עכ"ד [עיין תפארת יעקב עמוד לג, ומשם בארה. הערת הרה"ג ר"ח עבאדי שליט"א]. [עוד שמעתי מהרה"ג הנ"ל שליט"א כי בישיבת פורת יוסף לא היו אומרים סליחות כלל, היות ולא היו ישנים בישיבה, והיו מגיעים בבוקר ללימוד אחרי שחרית, אבל אחר כך הנהיג הגאון חכם שבתאי אטון זצ"ל שיאמרו סליחות בישיבה בבוקר לפני התפלה, אחרי הנץ]. וכזאת שמעתי מהרה"ג רבי שלום סופר שליט"א מעשה רב על ראש הישיבה מרן הגרי"צ זצ"ל שלא הייתה דעתו נוחה לתת מנין לאברכים לסליחות בשעות אחה"צ. וראה בספר נר יהודה (סוף עמוד כה), ע"ש. ודו"ק.