סליחות - הנהגת גדולי ישראל

  • יוזם האשכול יוזם האשכול המעורר
  • תאריך התחלה תאריך התחלה
באנר תרומה

המעורר

חבר קבוע
הצטרף
22/1/25
הודעות
247
הגרי"ח סופר שליט"א על הגר"י צדקה זצ"ל (נר יהודה עמ' כו)
"עוד בחודש אלול האחרון שמעתיו מיצר וכואב על שיש בני תורה דידן המתרשלים לומר סליחות ארבעים יום כמנהגנו משנים קדמוניות, וחזר על דברי מרן ז"ל בשלחן ערוך שמראש חודש אלול מתחילים באמירת הסליחות, ולא אבה לשמוע מה שתירצו לו שהדבר קשה מפני הלימוד, ואמר הלא כתבו ז"ל שבחודש הזה ימעט בתורה וירבה בתפילה, וכך נהג בעצמו אפילו בחודש אלול האחרון שהיה חלש מאד כידוע לא ביטל ארבעים יום סליחות"

ובספר דברי שלום הנהגות חכם שלום כהן זצ"ל:
"ורבינו היה אומר סליחות כל יום, וכן הנהיג בישיבה לומר כל יום, אם כי היו מקצרים והיו אומרים כחצי שעה"

האם יש עוד עדויות על מנהג גדו"י בזה, והאם קיצרו או אמרו בשלימות.
 
גם באור לציון פוסק שאין להקל לא לומר סליחות ארבעים יום.
ואגב, יש רק 31 יום שאומרים סליחות למעשה, לא 40. (5-6 שבתות, ר''ח, 2 ימי ר''ה)
 
הרב יצחק יוסף אמר בדרשתו: "אברכים שיודעים שאם יקומו מוקדם לא ילמדו טוב במשך היום, פטורים מאמירת הסליחות. היו אצלי בכולל כמה אברכים שהתעקשו לומר סליחות, ובזמן הלימוד היו נרדמים, יצא שכרם בהפסדם".

לאחר מכן אמר: "ומכל מקום גם תלמידי חכמים ימצאו זמן לומר סליחות, כמו במוצאי שבת, או בליל ששי, וכן ישתדלו בימי שני וחמישי ובעשרת ימי תשובה, כדי לא לפרוש מהצבור לגמרי".
 
מורנו הגרש"י זעפראני שליט"א נוהג להשכים לסליחות קודם הנץ החמה יום יום.
ואף בשנים האחרונות שהחל להתפלל בישיבה ופסק מלהתפלל בהנה"ח כמנהגו עשרות בשנים, מ"מ בימי הרחמים והסליחות נוהג להשכים לסליחות קודם הנה"ח ואח"כ להתפלל עם הבחורים בישיבה.
 
אפשר לומר בהפסקת צהריים
וכן ראיתי נוהגים בכמה כוללים חשובים
 
הרב יצחק יוסף אמר בדרשתו: "אברכים שיודעים שאם יקומו מוקדם לא ילמדו טוב במשך היום, פטורים מאמירת הסליחות. היו אצלי בכולל כמה אברכים שהתעקשו לומר סליחות, ובזמן הלימוד היו נרדמים, יצא שכרם בהפסדם".

לאחר מכן אמר: "ומכל מקום גם תלמידי חכמים ימצאו זמן לומר סליחות, כמו במוצאי שבת, או בליל ששי, וכן ישתדלו בימי שני וחמישי ובעשרת ימי תשובה, כדי לא לפרוש מהצבור לגמרי".
1756140136266.png
 
הרב יצחק יוסף אמר בדרשתו: "אברכים שיודעים שאם יקומו מוקדם לא ילמדו טוב במשך היום, פטורים מאמירת הסליחות. היו אצלי בכולל כמה אברכים שהתעקשו לומר סליחות, ובזמן הלימוד היו נרדמים, יצא שכרם בהפסדם".

לאחר מכן אמר: "ומכל מקום גם תלמידי חכמים ימצאו זמן לומר סליחות, כמו במוצאי שבת, או בליל ששי, וכן ישתדלו בימי שני וחמישי ובעשרת ימי תשובה, כדי לא לפרוש מהצבור לגמרי".
מרן הגאון ר' אליהו טופיק שליט"א ראש ישיבות 'באר יהודה' מזכיר מידי שנה בדבריו בשבח מעלת הסליחות את דברי מרן החיד"א בספרו ברכי יוסף (סימן תקפא סעיף ו) שכותב וז"ל: יותר טוב בימים אלו להרבות סליחות ותחנונים עם הציבור מללמוד. וכן ראיתי לרבנים שתמיד היו עסוקים בגופי הלכות וחיבורים, ובחדש אלול היו מניחים קצת מסדרם לסליחות ותחנונים. עכ"ל.​
 
נערך לאחרונה:
מרן הגאון ר' אליהו טופיק שליט"א ראש ישיבות 'באר יהודה' מזכיר מיחדי שנה בדבריו בשבח מעלת הסליחות את דברי מרן החיד"א בספרו ברכי יוסף (סימן תקפא סעיף ו) שכותב וז"ל: יותר טוב בימים אלו להרבות סליחות ותחנונים עם הציבור מללמוד. וכן ראיתי לרבנים שתמיד היו עסוקים בגופי הלכות וחיבורים, ובחדש אלול היו מניחים קצת מסדרם לסליחות ותחנונים. עכ"ל.​
יש לחלק בין למעט מסדר הלימוד כשיעור אמירת הסליחות לבין ביטול כללי מחמת עייפות.
ומ"מ אמת הוא שאין למהר לאחוז בהיתר זה כי אם במקום הכרח אמיתי.
 
הרב יצחק יוסף אמר בדרשתו: "אברכים שיודעים שאם יקומו מוקדם לא ילמדו טוב במשך היום, פטורים מאמירת הסליחות. היו אצלי בכולל כמה אברכים שהתעקשו לומר סליחות, ובזמן הלימוד היו נרדמים, יצא שכרם בהפסדם".

לאחר מכן אמר: "ומכל מקום גם תלמידי חכמים ימצאו זמן לומר סליחות, כמו במוצאי שבת, או בליל ששי, וכן ישתדלו בימי שני וחמישי ובעשרת ימי תשובה, כדי לא לפרוש מהצבור לגמרי".
כלומר, דברי מרן ז"ל שקיבלנו הוראותיו שהביא בשלחן ערוך מנהג זה על כל חודש אלול, הם עבור בטלנים בלבד?!
או דלמא, במקום שיש קושי לא קיבלנו הוראות מרן ז"ל?
 
הבן שלי בישי' שער המלך, שם נוהגים לומר סליחות בכל שני וחמישי
כולל שבוע קודם שגם בו אומרים רק שני וחמישי
 
הבן שלי בישי' שער המלך, שם נוהגים לומר סליחות בכל שני וחמישי
כולל שבוע קודם שגם בו אומרים רק שני וחמישי
לדעתי אם לא אומרים כל יום סליחות אלא רק פעמיים בשבוע עדיף לומר בימים אחרים,
משום שבשני וחמישי גם ככה אומרים ויעבור ותחנונים בתחנון.
 
לדעתי אם לא אומרים כל יום סליחות אלא רק פעמיים בשבוע עדיף לומר בימים אחרים,
משום שבשני וחמישי גם ככה אומרים ויעבור ותחנונים בתחנון.
מצד אחד צודק, מצד שני אלו ימים שנקבעו לתחנונים כנראה לא סתם ויש בהם עניין
 
כלומר, דברי מרן ז"ל שקיבלנו הוראותיו שהביא בשלחן ערוך מנהג זה על כל חודש אלול, הם עבור בטלנים בלבד?!
או דלמא, במקום שיש קושי לא קיבלנו הוראות מרן ז"ל?
השו"ע כתב בסי' א ס"ג "ראוי לכל יר"ש שיהא מצר ודואג על חורבן ביהמ"ק". והיינו שאינו חובה, ואכן רוב העולם אינם נוהגים לומר תיקון חצות. וכתב החיד"א בברכי יוסף סימן תקפא אות ג. "מי שקם באשמורת וכבר הצבור אומרים סליחות ואין פנאי לומר תקון חצות וסליחות וצריך לבטל אחד מהם, טוב שיאמר תיקון חצות כסדר האר"י זצ"ל, והוא עיקר גדול יותר ויותר מהסליחות. הרב מהר"ם זכות בתשובה כ"י".
ולדברי הברכ"י צ"ע, וכי ד' השו"ע נאמרו רק למיעוט העולם המקפידים על אמירת תיקון חצות?
 
ובעיקר הדבר, עי' בחזו"ע שהבאתי לעיל שביאר דבריו, ובילקו"י ימי"נ סי' תקפא סעי' יג והלא' שהרחיב בזה עוד.
 
השו"ע כתב בסי' א ס"ג "ראוי לכל יר"ש שיהא מצר ודואג על חורבן ביהמ"ק". והיינו שאינו חובה, ואכן רוב העולם אינם נוהגים לומר תיקון חצות. וכתב החיד"א בברכי יוסף סימן תקפא אות ג. "מי שקם באשמורת וכבר הצבור אומרים סליחות ואין פנאי לומר תקון חצות וסליחות וצריך לבטל אחד מהם, טוב שיאמר תיקון חצות כסדר האר"י זצ"ל, והוא עיקר גדול יותר ויותר מהסליחות. הרב מהר"ם זכותו בתשובה כ"י".
ולדברי הברכ"י צ"ע, וכי ד' השו"ע נאמרו רק למיעוט העולם המקפידים על אמירת תיקון חצות?
לא הבנתי לאן אתה חותר, וכי בשאלה זו תתרץ מה ששאלתי? אם כן הסבר.
ולעיקר שאלתך,
אם אני מבין נכונה הרי שלדברי הברכ"י השו"ע מדבר על המשכים שמספיק גם שניהם [כי אין התייחסות בשו"ע מה קורה כאשר א"א לקיים שניהם]
וגם שעיק"ד החיד"א הוא ע"פ האר"י על אמירת תיקון חצות, לפי פשט השו"ע אין נוסח לתיקו"ח רק שיהא מיצר על החורבן
 
לא הבנתי לאן אתה חותר, וכי בשאלה זו תתרץ מה ששאלתי? אם כן הסבר.
ולעיקר שאלתך,
אם אני מבין נכונה הרי שלדברי הברכ"י השו"ע מדבר על המשכים שמספיק גם שניהם [כי אין התייחסות בשו"ע מה קורה כאשר א"א לקיים שניהם]
וגם שעיק"ד החיד"א הוא ע"פ האר"י על אמירת תיקון חצות, לפי פשט השו"ע אין נוסח לתיקו"ח רק שיהא מיצר על החורבן
אם רוב העולם אינם אומרים תיקו"ח, ותיקו"ח עדיף על סליחות, ממילא מבואר שמש"כ מרן נוהגים או שמדבר על מי שמקפיד על תיקו"ח, שזה מיעוט העולם, או שאינו בא לומר שזה חובה, וממילא אין חובה כל יום.

ולענ"ד פשוט שמש"כ מרן שזה מנהג, אינו חובה.
ולכן לא קשה כלום.
 
ולענ"ד פשוט שמש"כ מרן שזה מנהג, אינו חובה.
ולכן לא קשה כלום.
אם התכוונת להכריח כן בדעת מרן ע"פ קושיתך, הרי שאינה הוכחה, שהחיד"א כ' את דבריו ע"פ רבינו האר"י,
ואה"נ שלדעת מרן יש עדיפות לסליחות יותר מתיקו"ח.
ופשט דברי מרן על המנהג הוא ככל מנהגי ישראל שתורה הם.
 
כתב רבינו הגר"ש משאש בשו"ת שמש ומגן (ח"ג סימן נז אות א) וז"ל, על ענין הסליחות בחודש אלול לתלמידים הלומדים בישיבות וחוששים לביטול תורה למחרת. הנה במארוקו (א"ה: ר"ל מכנאס) היה במחנה היהודים רק בהכ"נ אחד פתוח לסליחות. והרה"ג צדיק וחסיד ר' יוסף לקובי זצ"ל עם שהיה זקן בן שמונים, היה עובר בתוך הלילה ודופק על כל בתי היהודים לעמוד לסליחות, אבל לא כל הקהל היו זהירים לעמוד. ואני הצעיר בהיותי בחור בן ט"ו שנה, והייתי בישיבה, הייתי קם בכל לילה. והיה הרב זצ"ל ממתין לי בפתח הבית, ומוליך אותי בפקודת הורי ז"ל. והייתי עושה ש"ץ שם לסליחות. גם עשינו פעם אחת בשבוע, תיקון כרת בביתו כל הלילה. וב"ה זה מוסיף הרבה חרדה ויראת שמים. ועד היום שאיני יכול לעמוד, אותה חרדה שלקחתי בימי הנעורים נשארה לי עד עתה. ולכן לפי דעתי כל תלמיד שיש בכוחו לקום, חובתו להתאזר בגבורה. וזכות המצוה לשם שמים תעזור לו הרבה. והריוח שירויח מזה לכל ימיו יותר הרבה מביטול תורה שיהיה נגרם על ידי זה לימים קצובים. דכל תורה שאין עמה ירא"ש סופה בטילה. אבל אם אין בכוחו לגמרי לקום, ודאי דת"ת עדיף. אבל עכ"פ מוכרח להקדיש זמן קצוב, שבוע שחל בו ר"ה כאשכנזים, עם עשרת ימי תשובה. וה' לא ימנע טוב להולכים בתמים עכל"ה.
ובתשובת מים חיים למהר"י משאש (ח"א סימן רלא) - וכן מצאתי בספר חידושים כת"י וז"ל, מצאתי תשובה לרב גדול בספרד וז"ל, מנהגנו המקובל אצלנו מאבותינו ורבותינו ז"ל, לעסוק בתחנונים בלילי אלול בעוד לילה, ואף שהיינו לומדים בישיבות, היינו מוותרים מלימודנו כדי לומר סליחות, כי הם מועילים לאדם לשפוך את נפשו לפני האלוקים על חטאת נעוריו ומעשיו אשר לא טובים, וכן ראוי לעשות, עכל"ה. [יעו"ש שהנידון שם הוא האם עדיף ללמוד תורה או לומר סליחות, וע"ז הביא מהרב חיד"א בברכ"י, שטוב בחודש אלול למעט מעט בלימוד ולומר סליחות, ע"ש. ולא מיירי שם לענין שיכבד עליו לימודו למחרת, ודוק].​
 
אם רוב העולם אינם אומרים תיקו"ח, ותיקו"ח עדיף על סליחות, ממילא מבואר שמש"כ מרן נוהגים או שמדבר על מי שמקפיד על תיקו"ח, שזה מיעוט העולם, או שאינו בא לומר שזה חובה, וממילא אין חובה כל יום.
לא הבנתי מדוע אתה נכנס לדחקים, מרן ז"ל מדבר על שניהם, גם מיצר, וגם חצות.

וזאת מלבד מש"כ לעיל שלפי מרן ז"ל א"צ תיקו"ח דווקא אלא מיצר בלבד.

זאת ועוד, שלפי דברי מרן ז"ל זמן זה הוא לאו דוקא אחרי חצות, ורק לפי האר"י ז"ל תיקו"ח הוא אחר חצות (ואדרבא שיטת רבים וכ"מ גם מזוה"ק ועוד שעיקר הזמן של תיקו"ח הוא דווקא קודם חצות לילה), ואם כן אין כל שאלה.
ולענ"ד פשוט שמש"כ מרן שזה מנהג, אינו חובה.
הוא קבע את המנהג בשלחנו הטהור בעבור מה? לא בעבור אלו שקיבלו הוראותיו? [וכמו שטען אותו רב, על שעוקרים את קבלת הוראות השו"ע שהרי בכל מקום אומרים "לא קיבלנו דעת מרן בהלכות אלו" וסב"ל וכו', וזעק מנהמת לב, שאם כן מה קיבלנו בהוראות מרן? - ודון מיניה לנד"ד (ואצ"ל שאיני מסכים אם טענתו אבל זה לא הנושא)].
 
בעיקר הנושא, ע"ע עטרת חיים סי' ג, יש שם כמה מעשה רב בנושא
מצו"ב הקובץ
מעתיק כמה ציטטאות

וראיתי בספר עורי דבורה ח"ט (סי' ד אות ח עמוד קג בהערה) שהביא מעשה רב על רבינו הגדול חכם בן ציון אבא שאול זצ"ל שהיה אומר הסליחות אחר הצהריים, ע"ש. ואפשר טעמא דמילתא לפי שהקפיד על ברכות השחר בחצות (וכמו שהבאתי בדרכי חיים שם), וגם הקפיד על תיקון חצות מאוד, עד שהעלה בשו"ת אור לציון ח"א (סי' יב) כי תיקון חצות קודם לתפלה בנץ החמה, ע"ש. וממילא י"ל, דמהאי טעמא לא היה אומר הסליחות בחצות, ובאשמורת הבוקר היה אנוס לפי שהתמיד בתורה בלילה, ועל כן היה עושה הסליחות אחר הצהריים, ודו"ק. [והעירני הרה"ג רבי חננאל עבאדי שליט"א כי בשו"ת אור לציון ח"ד לא הזכיר כלל כי אפשר לומר סליחות בשעת חצות לילה, ע"ש. ודו"ק היטב]. וע' להלן (ד"ה הרי שכבר הביא).

ואסיים בזה ב"מעשה רב", שמעתי מהרה"ג רבי יוסף שרגא שליט"א ראש מוסדות "תפארת ירושלים", בשם מרן ראש הישיבה חכם משה צדקה שליט"א, שאחר פטירת הגה"צ חכם יעקב עדס זצ"ל פתח בנו הג"ר יהודה עדס שליט"א כולל לאברכים מופלגים בביתו, ורצו הלומדים בחודש אלול לקבוע סליחות אחר הצהריים, ושאלו על זה את הגה"צ רבי יעקב מוצפי זצ"ל, והשיב להם בתמיהא שאין זו הנהגה ל"בני תורה", וראוי שלא יאמרו, אלא ישכימו ויאמרו בזמנה, עכ"ד [עיין תפארת יעקב עמוד לג, ומשם בארה. הערת הרה"ג ר"ח עבאדי שליט"א]. [עוד שמעתי מהרה"ג הנ"ל שליט"א כי בישיבת פורת יוסף לא היו אומרים סליחות כלל, היות ולא היו ישנים בישיבה, והיו מגיעים בבוקר ללימוד אחרי שחרית, אבל אחר כך הנהיג הגאון חכם שבתאי אטון זצ"ל שיאמרו סליחות בישיבה בבוקר לפני התפלה, אחרי הנץ]. וכזאת שמעתי מהרה"ג רבי שלום סופר שליט"א מעשה רב על ראש הישיבה מרן הגרי"צ זצ"ל שלא הייתה דעתו נוחה לתת מנין לאברכים לסליחות בשעות אחה"צ. וראה בספר נר יהודה (סוף עמוד כה), ע"ש. ודו"ק.
 

קבצים מצורפים

הבן שלי בישי' שער המלך, שם נוהגים לומר סליחות בכל שני וחמישי
כולל שבוע קודם שגם בו אומרים רק שני וחמישי
לדעתי אם לא אומרים כל יום סליחות אלא רק פעמיים בשבוע עדיף לומר בימים אחרים,
משום שבשני וחמישי גם ככה אומרים ויעבור ותחנונים בתחנון.
כמדומה שבכמה מארצות צפון אפריקה נהגו לומר את הסליחות המקובל רק בב' וה', ובשאר ימים אמרו נוסח אחר של סליחות
[כך בערך, אשמח אם מישהו יכתוב מדוייק יותר]
 
כמדומה שבכמה מארצות צפון אפריקה נהגו לומר את הסליחות המקובל רק בב' וה', ובשאר ימים אמרו נוסח אחר של סליחות
[כך בערך, אשמח אם מישהו יכתוב מדוייק יותר]
אמת יש סליחות הנקרא "שפתי רננות" נהגו בזה בתוניס וטריפולי וג'רבא, ואולי בעוד מקומות, זה סליחות מזמן הגאונים. ורק בב' וה' נהגו כסליחות הנהוגים.
הוציאו את זה מחדש בכסא רחמים.
ויש גם ספר סדר רננות, שיצא ע''י הרה''ג בנימין רפאל כהן בעל מח''ס מלכי תרשיש. איזה לחן קוראים כל פיוט וכו'.
אולי כיום זה פחות השתמר.
 
אמת יש סליחות הנקרא "שפתי רננות" נהגו בזה בתוניס וטריפולי וג'רבא, ואולי בעוד מקומות, זה סליחות מזמן הגאונים. ורק בב' וה' נהגו כסליחות הנהוגים.
הוציאו את זה מחדש בכסא רחמים.
ויש גם ספר סדר רננות, שיצא ע''י הרה''ג בנימין רפאל כהן בעל מח''ס מלכי תרשיש. איזה לחן קוראים כל פיוט וכו'.
אולי כיום זה פחות השתמר.
כיוון שזכרתי הפוך, שבב' וה' יש שונה ולא את הרגיל, חיפשתי מעט ומצאתי מאמר יפה על העניין
 
האם יש עוד עדויות על מנהג גדו"י בזה

תשובת מרן פוסק הדור הגר"ש משאש על ביטול הסליחות לבני ישיבות וכדו' - "כל תלמיד שיש בכחו לקום - חובתו להתאזר בגבורה", וכן מספר על מנהגו כבחור ישיבה:

1759243812999.png
 
ראשי תחתית