סליחות - הנהגת גדולי ישראל

[דרופתקי דאורייתא]

בעיקר הנושא, ע"ע עטרת חיים סי' ג, יש שם כמה מעשה רב בנושא
מצו"ב הקובץ
מעתיק כמה ציטטאות

וראיתי בספר עורי דבורה ח"ט (סי' ד אות ח עמוד קג בהערה) שהביא מעשה רב על רבינו הגדול חכם בן ציון אבא שאול זצ"ל שהיה אומר הסליחות אחר הצהריים, ע"ש. ואפשר טעמא דמילתא לפי שהקפיד על ברכות השחר בחצות (וכמו שהבאתי בדרכי חיים שם), וגם הקפיד על תיקון חצות מאוד, עד שהעלה בשו"ת אור לציון ח"א (סי' יב) כי תיקון חצות קודם לתפלה בנץ החמה, ע"ש. וממילא י"ל, דמהאי טעמא לא היה אומר הסליחות בחצות, ובאשמורת הבוקר היה אנוס לפי שהתמיד בתורה בלילה, ועל כן היה עושה הסליחות אחר הצהריים, ודו"ק. [והעירני הרה"ג רבי חננאל עבאדי שליט"א כי בשו"ת אור לציון ח"ד לא הזכיר כלל כי אפשר לומר סליחות בשעת חצות לילה, ע"ש. ודו"ק היטב]. וע' להלן (ד"ה הרי שכבר הביא).

ואסיים בזה ב"מעשה רב", שמעתי מהרה"ג רבי יוסף שרגא שליט"א ראש מוסדות "תפארת ירושלים", בשם מרן ראש הישיבה חכם משה צדקה שליט"א, שאחר פטירת הגה"צ חכם יעקב עדס זצ"ל פתח בנו הג"ר יהודה עדס שליט"א כולל לאברכים מופלגים בביתו, ורצו הלומדים בחודש אלול לקבוע סליחות אחר הצהריים, ושאלו על זה את הגה"צ רבי יעקב מוצפי זצ"ל, והשיב להם בתמיהא שאין זו הנהגה ל"בני תורה", וראוי שלא יאמרו, אלא ישכימו ויאמרו בזמנה, עכ"ד [עיין תפארת יעקב עמוד לג, ומשם בארה. הערת הרה"ג ר"ח עבאדי שליט"א]. [עוד שמעתי מהרה"ג הנ"ל שליט"א כי בישיבת פורת יוסף לא היו אומרים סליחות כלל, היות ולא היו ישנים בישיבה, והיו מגיעים בבוקר ללימוד אחרי שחרית, אבל אחר כך הנהיג הגאון חכם שבתאי אטון זצ"ל שיאמרו סליחות בישיבה בבוקר לפני התפלה, אחרי הנץ]. וכזאת שמעתי מהרה"ג רבי שלום סופר שליט"א מעשה רב על ראש הישיבה מרן הגרי"צ זצ"ל שלא הייתה דעתו נוחה לתת מנין לאברכים לסליחות בשעות אחה"צ. וראה בספר נר יהודה (סוף עמוד כה), ע"ש. ודו"ק.

 

[אסקופה הנדרסת לרגלי גדו"י]

הבן שלי בישי' שער המלך, שם נוהגים לומר סליחות בכל שני וחמישי
כולל שבוע קודם שגם בו אומרים רק שני וחמישי

לדעתי אם לא אומרים כל יום סליחות אלא רק פעמיים בשבוע עדיף לומר בימים אחרים,
משום שבשני וחמישי גם ככה אומרים ויעבור ותחנונים בתחנון.

כמדומה שבכמה מארצות צפון אפריקה נהגו לומר את הסליחות המקובל רק בב' וה', ובשאר ימים אמרו נוסח אחר של סליחות
[כך בערך, אשמח אם מישהו יכתוב מדוייק יותר]

 

[חבר]

מצד אחד צודק, מצד שני אלו ימים שנקבעו לתחנונים כנראה לא סתם ויש בהם עניין

ודרשו בזה 'דרשו ה' בהמצאו'

 

[כהנא דמסייע]

כמדומה שבכמה מארצות צפון אפריקה נהגו לומר את הסליחות המקובל רק בב' וה', ובשאר ימים אמרו נוסח אחר של סליחות
[כך בערך, אשמח אם מישהו יכתוב מדוייק יותר]

אמת יש סליחות הנקרא "שפתי רננות" נהגו בזה בתוניס וטריפולי וג'רבא, ואולי בעוד מקומות, זה סליחות מזמן הגאונים. ורק בב' וה' נהגו כסליחות הנהוגים.
הוציאו את זה מחדש בכסא רחמים.
ויש גם ספר סדר רננות, שיצא ע''י הרה''ג בנימין רפאל כהן בעל מח''ס מלכי תרשיש. איזה לחן קוראים כל פיוט וכו'.
אולי כיום זה פחות השתמר.

 

[מרנן ורבנן]

אמת יש סליחות הנקרא "שפתי רננות" נהגו בזה בתוניס וטריפולי וג'רבא, ואולי בעוד מקומות, זה סליחות מזמן הגאונים. ורק בב' וה' נהגו כסליחות הנהוגים.
הוציאו את זה מחדש בכסא רחמים.
ויש גם ספר סדר רננות, שיצא ע''י הרה''ג בנימין רפאל כהן בעל מח''ס מלכי תרשיש. איזה לחן קוראים כל פיוט וכו'.
אולי כיום זה פחות השתמר.

כיוון שזכרתי הפוך, שבב' וה' יש שונה ולא את הרגיל, חיפשתי מעט ומצאתי מאמר יפה על העניין

סליחות ג’רבא ולוב| "אשמורה ראשונה לשמך חיכנו..." - ישיבת כסא רחמים

"סליחות שפתי רננות ופירושיהן, שהן אוצר בלום מפניני שירתם של חכמי וגאוני ספרד זיע"א, וכל דבריהם כגחלי אש, ומעודי אהבתי לעיין בהם, אף כי לא נהגנו בהם כלל בעיר מולדתי תונס" (מרן ראש הישיבה שליט"א במכתבו הנדפס בראש הסליחות "שפתי רננות").

www.ykr.org.il