זה חלק ממה שמצאתי לע"ע, והבוחר יבחר.
א. ויען שמואל [מרציאנו] שם במילוי ההי"ן עולה גימ' ס"ב (כזה: יו"ד ה"ה וי"ו ה"ה), וכשתוסיף עליהם את פרטי המילוי (היינו את ששת אותיות המילוי) יעלה ס"ח כמנין לול"ב. (והשיבו ע"ד (אור תורה תשרי תשמ"ח, עמ' רפט) דבקבלה לא ידוע על מילוי ס"ב רק על מילוי ס"ג, כזה: יו"ד ה"י וא"ו ה"י).
ב. נזר יוסף [ללזר] (עמ' רלד) כתב שם במילוי ההי"ן (כזה: יו"ד ה"ה וי"ו ה"ה) גימ' ס"ב (א"ה, אבל לא נודע על שם כזה), כמנין לֻלָב חסר ו'.
ג. באר אליהו [כ"ץ] (עמ' קמה) כתב שכוונת המשורר למילוי אלפי"ן (למעט האות ו"ו שתיכתב בלא מילוי) שעולה גימ' מ"ד, ובצירוף 26 (שם הוי"ה) עולה 70 - כמנין "בלולב". ומ"ש המשורר במילוי ההי"ן, אין כוונתו לשם ס"ג, אלא כוונתו למילת ההין (כמו רביעית ההין יין) שעולה חשבון 70, ור"ל שתמלא השם עד שתגיע למנין ההין.
ד. יראת השם [עמבר] (עמ' שיז) כתב שכוונת המשורר שם בן ההי"ן גימ' ב"ן, ובמילוי ט' אותיות דשם ב"ן הנ"ל (וזה בפרטיו תמנה), עולה גימ' ס"א. ובצירוף מנין מיניו (לולב 1, אתרוג 1, הדס 3, ערבה 2) סה"כ ס"ח, כמנין לולב. (א"ה, אולי זה מה שסיים "סביביו מיניו גורן עגולה").
ה. אוצר המכתבים [משאש] (עמ' א' תלו) כתב (אני מעבד את דבריו) המילוי הקלאסי הוא אלפי"ן, ורק באותיות ה"א יש למנות בו ההי"ן (כי רק שם שייך מילוי ההי"ן, ולזה כיון המשורר במילוי ההי"ן בפרטיו תמנה, ע"ש). וא"כ הוי"ה במילוי אלפין עולה מ"ד, וכשתוסיף שתי אותיות ה' דהוי"ה במילוי ההי"ן הרי נוסף עוד כ', סה"כ ס"ד, (כך: יו"ד, ה"א ה"ה, ו"ו, ה"א ה"ה). ויחד עם ד' אותיות הוי"ה (וכמ"ש: שם בן ארבע בלולב חונה) עולה גימ' ס"ח כמנין לולב.
ו. עונג לשבת יום טוב [רבין] (עמ' סה) כתב שצ"ל במילוי יודי"ן שעולה בגימ' ע"ב, כמניין לול"ב עם הכולל (כלומר עם ד' אותיותיו).
ז. שפע ימים (עמ' שעו) [אביקסיס] "בלולב חונה" היינו בתוך המילה לולב, כלומר הסר אות ל' ראשונה ואות ב' אחרונה של מילת לולב וישאר לך אותיות ל"ו, גימ' 36. והוי"ה גימ' 26, חסר יו"ד. וכשתוסיף לאותיות ה' של הוי"ה מילוי ההי"ן הרי עוד 10, (כך: י הה ו הה, גימ' ל"ו).
המשך, אי"ה יבוא.
