"סימן זה יהא ביד האדם הרוצה לדעת אם מקורב הוא להבורא יתברך שמו, אם יכאב ליבו ויצטער בראותו חבירו עובר עבירה, הרי אז מקורב הוא, ואם לא איכפת לו כלל, אז בודאי אינו מקורב.
וכן להיפוך כשיראה חבירו עושה מצווה ישמח, הרי בודאי הוא מקורב, ואם לא ישמח ליבו הרי בודאי אינו מקורב".
"כי טבע האדם לאהוב את קרוביו, וכל מה שהוא קרוב יותר יאהב אותו יותר, ויהיה צער הקרוב צערו, ונחת קרובו יהיה נחת שלו. וכן הוא בין אדם לקונו, מי שאוהב הבורא מאד הרי הוא מקורב אליו יתברך, ואז נחת רוחו יתברך הוא נחת רוח שלו גם כן, וצערו כביכול הוא צער האדם האוהבו".
וכן להיפוך כשיראה חבירו עושה מצווה ישמח, הרי בודאי הוא מקורב, ואם לא ישמח ליבו הרי בודאי אינו מקורב".
"כי טבע האדם לאהוב את קרוביו, וכל מה שהוא קרוב יותר יאהב אותו יותר, ויהיה צער הקרוב צערו, ונחת קרובו יהיה נחת שלו. וכן הוא בין אדם לקונו, מי שאוהב הבורא מאד הרי הוא מקורב אליו יתברך, ואז נחת רוחו יתברך הוא נחת רוח שלו גם כן, וצערו כביכול הוא צער האדם האוהבו".
('עמוד העבודה' - דרוש האהבה והיראה, גליון מחוברים)