שיער פזור לרווקות
- יוזם האשכול יעקבי
- תאריך התחלה
משנה אחרונה
חבר חדש
- הצטרף
- 17/12/24
- הודעות
- 174
אינך יודע, ואינך מעודכן. וחבל.
בשביל לאסור את הפאה מותר להמציא תרי"ג שקרים.
"אין שום רב שמתיר". "המתירים לא ראו דברי האוסרים". "כל מי שלמד את הסוגיא רואה ברור שזה אסור".
גוזרים חצאי דברים מהרב אלישיב, ומפרסמים לציבור בעוד שהוא התיר לכתחילה. הבבא סאלי: מכינה חומר לגהינם - כל המשפחה מכחישה.
בקיצור. הכל מותר.
ולמדתם אותם
חבר חדש
- הצטרף
- 18/12/24
- הודעות
- 109
האם קראת את המשא ומתן של א. כהן עם משיב כהלכה?
משיב כהלכה
חבר בכיר
- הצטרף
- 18/12/24
- הודעות
- 3,229
כפי שאמר קודמי, לצורך ניגוח המתירים הכל מותר.
והוא פשוט מעתיק מהפשקווילים שלפניו, ואינו יודע שהגר"ע יוסף זצ"ל התיר זאת בפשטות, ולמרות שמשמע מהמג"א לאסור לבתולות ללכת בשערות סתורות, בשו"ת יביע אומר (חלק ד' אה"ע סי' ג'), שהעתיק את דברי המג"א וכתב ע"ז:
"אולם בשיטה מקובצת (כתובות טו:) בד"ה וראשה פרוע, כתב וזה לשונו, פירוש: מגולה, וכך היו נוהגין לבתולה ולא לאלמנה. והא דאמרינן לקמן (ע"ב) ופרע את ראש האשה, מכאן אזהרה לבנות ישראל שלא יצאו בפירוע ראש, י"ל דבנשואות קא מיירי. מליקוטי הגאונים. ע"כ. ומוכח דבתולה שריא לילך בפירוע ראש אף בשערות סתורות, דבכל גוונא קאמר. ורק החילוק הוא בין בתולה לנשואה. וכ"כ המחצית השקל באו"ח שם, שהמנהג שהבתולות יוצאות לרה"ר בשערות סתורות מקליעתן. וכ"כ המגן גיבורים. וכן ראיתי להישועות יעקב באה"ע (סי' כ"א), שכתב להוכיח במישור מדעת השטמ"ק שאין חילוק בין סתורות לקלועות, ושאף שהמג"א כתב לאסור בסתורות, העולם נהגו להקל ויש להן ע"מ שיסמוכו. ע"ש. ופוק חזי מאי עמא דבר, שאפי' אצל החרדים לדבר ה' הבתולות הולכות בפרוע ראש ובשערות סתורות. ולכאורה י"ל שאף המג"א יודה להקל במקום שנהגו היתר בדבר".
ומה שתלמידה צריכה לבוא לבית הספר כששערה אסוף, זה מתקנון בית הספר, ללא קשר להלכה, ויש תקנון כזה גם לחיילות בצה"ל (להבדיל), אבל לאחר הלימודים רשאית לפרוע שערה ככל שתחפוץ.
וכמובן שאם זה היה להיפך, היו באים בטענה שנשואה נראית כמו רווקה וזה חוסר צניעות, אבל כעת כאשר יש הבדל ברור בין נשואה לרווקה, עדיין יש טענות...
מה גם שאשה נשואה יש לה ענין מובהק להתייפות לבעלה, אבל רווקה עד גיל הנישואין אין לה שום ענין להתייפות.
וכן מה שכתב בשם הגרי"ש אלישיב הוא הבל, ונעלם ממנו מה שכתב בספרו "קובץ תשובות" (חלק ד' סי' ד'), שנשאל בזה הלשון: "המשנה ברורה (סי' ע"ה) מביא שבמקום שנשים אינן יודעות מהי פאה נכרית וטועות לחשוב שהוא שערה של האשה עצמה, אסור ללכת בפאה. נסתפקנו כאן בנתיבות, האם מותר ללכת בחצי פאה. כאן רוב הנשים הן ספרדיות, אמנם אינן יודעות מהי פאה, אך רובן ככולן אינן מכסות לגמרי את שערן, ולא יראה אצלן כאילו אין מכסות נשותינו את ראשן, או צריך להחמיר כדי שידעו שצריך לכסות את הראש לגמרי".
וענה בזה הלשון: "הפרי מגדים [צ"ל משנה ברורה] בסי' ע"ה כתב דאם אין מנהג המקום שילכו הנשים בפאה נכרית, הדין עם המחמירין בזה משום מראית העין. ואין אני רואה מקום לאיסור, לפי הנסיבות שכתבת".
וכן הביא אחד הספרים בשמו: "כיוון שבשלטי הגיבורים הוכיח מסוגית הגמ' שבת להתיר פאה נכרית, וכדבריו פסק ברמ"א ובמגן אברהם וכן באליה רבה פסק כהש"ג, וכן בפרי מגדים כתב דאפשר לסמוך על המתירין... גם אם יהיה אלף גאונים שיאסרו, אם המג"א והאליה רבה והפמ"ג מתירים, אפשר לכתחילה לסמוך עליהם".
ובוידאו שפורסם בתקשורת מפגישתו עם כמה ת"ח, אמר שפאה היא כיסוי ראש לכתחילה ולא בדיעבד. וזה לשונו: לשאלת השואל "רוב בנות ישראל הכשרות נוהגות בפאה", ענה הרב "יש פאה שהיא כשרה, ויש שהיא לא כשרה". ושוב הקשה השואל, "זה בסדר גמור או לא? זה לכתחילה או לא"? ונענה "היה פעם גדול, שנקרא רבי איצלה פטרבוגר. כאשר הוא בא לארץ, התחנה הראשונה היתה יפו. אמרו לו 'סליחה ממך, אבל בזמן הזה, בירושלים לא הולכים עם פאה'... הוא אמר: 'אם ככה אני לא נוסע לירושלים, אני נשאר כאן'. אז הם הסכימו, והוא עלה לירושלים. עם הפאה. מה, ר' איצלה גר עם אשה בדיעבד? אבל הפאה של אשתו היתה כשרה למהדרין".
משיב כהלכה
חבר בכיר
- הצטרף
- 18/12/24
- הודעות
- 3,229
וגם עצם ההמצאה "פאות של זמננו" היא הבל, ומטרתה לדחות בקש את כל המתירים מדורות קודמים (כאשר האמת היא הפוכה לגמרי, וטעמי האוסרים לא שייכים כיום), כביכול התירו רק "פאות קש".
טיעון זה נובע מתוך בורות עצומה, כי המעיין בספרי הפוסקים מלפני מאות שנים יראה שהם כותבים במפורש שמראה הפאה כמראה השיער ללא שום הבדל, ואת זה גופא התירו המתירים ולא חששו למראית העין, כשמאידך גיסא האוסרים טוענים שהרואה לא ידע שהאשה חובשת פאה ויחשוב שהולכת בשערותיה.
"ולמראה עין יראה כאילו הוא שיער שלהם" (מהר"י, לפני 500 שנה), "דהרי אי אפשר להכיר בלי הבחנה [=בלי להתבונן] אם הוא שיער שלה או של אחרת" (מהרש"ק לפני 150 שנה), "שנראה כאילו הולכות בשערות עצמן מגולות... שניהם דומין זה לזה ואין היכר כלל בין פאה נכרית לשערות עצמן" (שו"ת חסד לאברהם, באותה תקופה).
ויש עוד ועוד דוגמאות, ממש כחול הים, "הפאה נכרית שנראה כשערה ממש בודאי ראוי להחמיר" (שו"ת הרי בשמים, תרכ"ח), "התחילו עתה ללכת בפאות העשויות משערות קצרות תלויות באופן שאין ניכר כלל אם היא נשואה או פנויה, ונראית ממש כהולכת בגילוי שיער" (ספר ברכה שלמה, תרפ"ח).
וגם בראשונים זה מבואר, וכן כתב רבי תנחום הירושלמי (שהוא אחד מן הראשונים) בספרו "המדריך המספיק" (אלמרשד אלכאפי - ביאור על הרמב"ם): "פאה בלשון צד... וכינו גם את השיער כולו פאה, אמרו: "יוצאה אשה בפאה נכרית" והן מחלפות שיער שנשים מרכיבות על ראשיהן להתייפות בהן, אם אין להן שיער רב, וכל מי שרואה אותן חושב שהוא טבעי, ולכן נקראה נכרית, כלומר שיער זר שאינו מגופן אלא הוא מורכב ושאול".
ולא רק לפני מאות שנים אלא גם לפני אלפי שנים היו הפאות נראות טבעיות לגמרי כמו הפאות בימינו, ללא שום שינוי ותמורה.
לפני כמאה שנה גילו שני ארכיאולוגים מאיטליה מערת קבורה בכפר מצרי עתיק, ובו נקברו הזוג חה ומריט לפני 3400 שנה, בתקופת מתן תורה. הקבר השתמר בצורה מושלמת, בצורה נדירה ביותר, ונמצא שלם וחתום. כל חפציהם של בני הזוג הוצאו מהקבר והם מוצגים כעת במוזיאון המצרי בטורינו שבאיטליה.
בין החפצים הכוללים חמישים בדים, עשרים ושש חצאיות באורך הברך, ארבעה צעיפים ועוד, השתמרה גם הפאה של הגברת מריט, ולראשונה ניתן לראות בחוש כיצד נראתה פאה מלפני דורות רבים. המראה שלה הוא כמראה הפאות של ימינו הנראות כשיער טבעי, אך במקום שיער חלק הנהוג בזמננו, עשויה הפאה כולה קליעות של שיער המשתלשלות ויורדות.
תסרוקת זו היתה נהוגה בזמנם והמשיכה גם בזמן הגמ' כאשר השיער הקלוע היה נחשב ליפה ביותר, וכמובא בגמ' במסכת סוטה (דף ט.) "היא קלעה לו את שערה, לפיכך כהן סותר את שערה", וכמובא בתשובות הגאונים (שבת דף ס"ד): "פאה נכרית. שיער שמביאין מבחוץ ומקלעין אותו יפה יפה, ומניחין אותו בראשי כלות כל ימי חופתן".
על התגלית הארכיאולוגית הענקית יש ערך שלם בויקיפדיה האנגלית - "Tomb of Kha and Merit".
נערכו מחקרים על כל פרט ופרט, כי נפתח כאן פתח הצצה נדיר לעולם שלפני 3400 שנה (היו במערת הקבורה למעלה מ500 פריטים המסודרים בקפידה, אוצר שלם שלם ממש) והחוקרים מטבעם היו סקרנים לראות את הטיפוח הנשי והקוסמטיקה דאז.
במחקר על הקוסמטיקה מופיעים פרטים מעניינים נוספים: הפאה היתה מונחת בתוך ארון עץ גדול בגובה 1.10 מטר, והיא עדיין זרחה מהשמנים המבושמים שנמרחו עליה, בדיקות מעבדה זיהו שמנים צמחיים מסויימים שמטרתם היא הענקת לחות לשיער כדי לשמור עליו במצב טוב.
כך נראית פאה שנשתמרה במשך 3400 שנה:
טיעון זה נובע מתוך בורות עצומה, כי המעיין בספרי הפוסקים מלפני מאות שנים יראה שהם כותבים במפורש שמראה הפאה כמראה השיער ללא שום הבדל, ואת זה גופא התירו המתירים ולא חששו למראית העין, כשמאידך גיסא האוסרים טוענים שהרואה לא ידע שהאשה חובשת פאה ויחשוב שהולכת בשערותיה.
"ולמראה עין יראה כאילו הוא שיער שלהם" (מהר"י, לפני 500 שנה), "דהרי אי אפשר להכיר בלי הבחנה [=בלי להתבונן] אם הוא שיער שלה או של אחרת" (מהרש"ק לפני 150 שנה), "שנראה כאילו הולכות בשערות עצמן מגולות... שניהם דומין זה לזה ואין היכר כלל בין פאה נכרית לשערות עצמן" (שו"ת חסד לאברהם, באותה תקופה).
ויש עוד ועוד דוגמאות, ממש כחול הים, "הפאה נכרית שנראה כשערה ממש בודאי ראוי להחמיר" (שו"ת הרי בשמים, תרכ"ח), "התחילו עתה ללכת בפאות העשויות משערות קצרות תלויות באופן שאין ניכר כלל אם היא נשואה או פנויה, ונראית ממש כהולכת בגילוי שיער" (ספר ברכה שלמה, תרפ"ח).
וגם בראשונים זה מבואר, וכן כתב רבי תנחום הירושלמי (שהוא אחד מן הראשונים) בספרו "המדריך המספיק" (אלמרשד אלכאפי - ביאור על הרמב"ם): "פאה בלשון צד... וכינו גם את השיער כולו פאה, אמרו: "יוצאה אשה בפאה נכרית" והן מחלפות שיער שנשים מרכיבות על ראשיהן להתייפות בהן, אם אין להן שיער רב, וכל מי שרואה אותן חושב שהוא טבעי, ולכן נקראה נכרית, כלומר שיער זר שאינו מגופן אלא הוא מורכב ושאול".
ולא רק לפני מאות שנים אלא גם לפני אלפי שנים היו הפאות נראות טבעיות לגמרי כמו הפאות בימינו, ללא שום שינוי ותמורה.
לפני כמאה שנה גילו שני ארכיאולוגים מאיטליה מערת קבורה בכפר מצרי עתיק, ובו נקברו הזוג חה ומריט לפני 3400 שנה, בתקופת מתן תורה. הקבר השתמר בצורה מושלמת, בצורה נדירה ביותר, ונמצא שלם וחתום. כל חפציהם של בני הזוג הוצאו מהקבר והם מוצגים כעת במוזיאון המצרי בטורינו שבאיטליה.
בין החפצים הכוללים חמישים בדים, עשרים ושש חצאיות באורך הברך, ארבעה צעיפים ועוד, השתמרה גם הפאה של הגברת מריט, ולראשונה ניתן לראות בחוש כיצד נראתה פאה מלפני דורות רבים. המראה שלה הוא כמראה הפאות של ימינו הנראות כשיער טבעי, אך במקום שיער חלק הנהוג בזמננו, עשויה הפאה כולה קליעות של שיער המשתלשלות ויורדות.
תסרוקת זו היתה נהוגה בזמנם והמשיכה גם בזמן הגמ' כאשר השיער הקלוע היה נחשב ליפה ביותר, וכמובא בגמ' במסכת סוטה (דף ט.) "היא קלעה לו את שערה, לפיכך כהן סותר את שערה", וכמובא בתשובות הגאונים (שבת דף ס"ד): "פאה נכרית. שיער שמביאין מבחוץ ומקלעין אותו יפה יפה, ומניחין אותו בראשי כלות כל ימי חופתן".
על התגלית הארכיאולוגית הענקית יש ערך שלם בויקיפדיה האנגלית - "Tomb of Kha and Merit".
נערכו מחקרים על כל פרט ופרט, כי נפתח כאן פתח הצצה נדיר לעולם שלפני 3400 שנה (היו במערת הקבורה למעלה מ500 פריטים המסודרים בקפידה, אוצר שלם שלם ממש) והחוקרים מטבעם היו סקרנים לראות את הטיפוח הנשי והקוסמטיקה דאז.
במחקר על הקוסמטיקה מופיעים פרטים מעניינים נוספים: הפאה היתה מונחת בתוך ארון עץ גדול בגובה 1.10 מטר, והיא עדיין זרחה מהשמנים המבושמים שנמרחו עליה, בדיקות מעבדה זיהו שמנים צמחיים מסויימים שמטרתם היא הענקת לחות לשיער כדי לשמור עליו במצב טוב.
כך נראית פאה שנשתמרה במשך 3400 שנה:
משנה אחרונה
חבר חדש
- הצטרף
- 17/12/24
- הודעות
- 174
ראיתי גם ראיתי.
לא מסכים בהכל.
אבל כל מי שסובר להתיר יש לו ע"מ שיסמוך. גאוני עולם התירו. דורות שלמים נהגו להתיר.
אני ב"ה אישתי הולכת עם מטפחת. זכיתי.
אבל אני מכה על חטא בתקופה שביזיתי את המתירים וזלזלתי במקילים.
טעיתי, מודה ומתודה.
משיב כהלכה
חבר בכיר
- הצטרף
- 18/12/24
- הודעות
- 3,229
נדיר לראות אנשי אמת כמותך.
שמעון טרבלסי
חבר ותיק
- הצטרף
- 21/4/25
- הודעות
- 1,497
כוונתך שהשבט הלוי לא ידע את המציאות!!!
או שאתה לא יודע את המציאות, אתה מוזמן לשאול את אשתך מה המצב ברחוב.
שמעון טרבלסי
חבר ותיק
- הצטרף
- 21/4/25
- הודעות
- 1,497
אכן מרן הגרע"י מתיר, אבל הגר"ש ואזנר אוסר. וכן פשטות מנהג בני אשכנז כהמג"א.
משיב כהלכה
חבר בכיר
- הצטרף
- 18/12/24
- הודעות
- 3,229
טענות מסוג "האם רב פלוני לא ידע" הן טענות ילדותיות שמקומן לא יכירן בפורום של ת"ח הדנים כדרכה של תורה.
אם יש לך מה להשיב, בכבוד, ואם אין לך, אפשר גם לשתוק.
ולמדתם אותם
חבר חדש
- הצטרף
- 18/12/24
- הודעות
- 109
זה בדרך כלל מה שהגבת לעיל על האחרונים שהעתיקו את השלטי גיבורים, שהמצאת שהיה להם ראיות נוספות חוץ ממה שהשלטי גיבורים הביא. ועכשיו תעשה חילוקים וחילוקי חילוקים בין אחרון לפני 200 שנה לבין אחרון שלפני 50 שנה או אחרון זמנינו. וזה מסוגי החילוקים שכשנתקעים נזקקים להם. והכל הבל. העיקר זה לדון כדרכה של תורה בראיות לכאן ולכאן כפי שכתבת כעת.
משיב כהלכה
חבר בכיר
- הצטרף
- 18/12/24
- הודעות
- 3,229
אם לא שמת לב, כל הפוסקים שהביא הגר"ע היו אשכנזים למהדרין (מחצית השקל, מגן גיבורים, ישועות יעקב). וכן נראה שפסק במשנה ברורה סימן ע"ה ס"ק י"ב.
המג"א הוא דעה יחידאה, והוא כתב את דעתו כניסיון לתרץ את הסתירה בשו"ע, וכתב ש"קרא לא איירי בפנויה, רק שמדת צניעות היא לבתולות שלא לילך כן", דהיינו שבמקום שנהגו היתר אין איסור כלל בדבר, ועל כן כתב הגר"ע יוסף שגם הוא יודה בימינו.
בנוסף, התקנונים בבתי הספר של ימינו לא תואמים לדעת המג"א, כי הוא לא חילק בין שיער ארוך לקצר, וכל שיער פזור לדעתו הוא חוסר צניעות. אבל לפי התקנונים "קארה" זה בסדר.
משיב כהלכה
חבר בכיר
- הצטרף
- 18/12/24
- הודעות
- 3,229
לא מובן כלל מה אתה רוצה, ומה זה קשור לכאן. האחרונים אכן כתבו ראיות נוספות על השלטי גיבורים.
משיב כהלכה
חבר בכיר
- הצטרף
- 18/12/24
- הודעות
- 3,229
עם שתי המילים האחרונות אני מסכים בהחלט.
ולמדתם אותם
חבר חדש
- הצטרף
- 18/12/24
- הודעות
- 109
השבט הלוי המציא את הדבר הזה שלנשואות מותר מה שאסור לרווקות ולכן יש לאסור פאות?
את המציאות אני מכיר מצויין, ומה זה קשור לדברים שהמציא הנ"ל?
משיב כהלכה
חבר בכיר
- הצטרף
- 18/12/24
- הודעות
- 3,229
מה שכתבתי שם הוא ענין אחר לגמרי. ר' א. כהן הנ"ל המציא דבר מוזר ומגוחך, לפיו כל מי שפסק כהש"ג הסכים עם ראיותיו מהתלמוד, ולכן אם מגיע איזה אברך בשנת תשפ"ה ונדמה לו שהפריך את ראיותיו, נפל כל ההיתר, וכל גדולי הפוסקים בכל הדורות יודו לו שהלכה לאסור, כי אין ראיה מהגמ' להתיר.
ועל זה כתבתי, שהגאון הרב שניאור זלמן מלאדי כתב פסקי הלכות קצרות ולא פירט את נימוקיו בהרחבה, ואין אנו יודעים מה היו ראיותיו לזה, אם הסכים עם ראיות הש"ג או שהיו לו ראיות אחרות, בפרט שגדולי האחרונים לפניו (המג"א, הגר"א ועוד) הביאו ראיות אחרות.
וכל זה כתבתי לשיטתו שמוכרח להיות היתר מהגמ', אבל זה אינו, כי כדי לאסור צריך ראיות והוכחות, אבל להתיר אין צורך בשום ראיה, אלא אם מאן דהו הביא ראיות לאסור, יש לדחות את ראיותיו כדי להתיר.
וכך גם המתירים מטפחת לא הביאו ראיה מהש"ס להתיר מטפחת, אלא דחו את הראיות לאסור. ואם מטפחת כך, למרות שאיסורה מפורש בגמ' ברמב"ם ובשו"ע, על אחת כמה וכמה פאה שאין רמז לאסור אלא בשו"ע (ברמ"א) התיר בפשטות.
ולמדתם אותם
חבר חדש
- הצטרף
- 18/12/24
- הודעות
- 109
נו. זו הנקודה שדיברנו עליה כעת.
משיב כהלכה
חבר בכיר
- הצטרף
- 18/12/24
- הודעות
- 3,229
כפי שכתבתי, אין שום קשר לטענה הילדותית "וכי פוסק פלוני לא ידע מה שאתה יודע". כתבתי שאין הכרח ששו"ע הרב הלך בראיות הש"ג, ובפרט שגדולי האחרונים הביאו ראיות אחרות. וכל זה לשיטתו של הנ"ל, וכו'.