שיטת מהר"ם שלא לברך "לגמור את ההלל"

ואמנם בהלל מברכים "לקרא"
שומע אני את דבריך.
אמנם לכאורה זה עצמו החילוק.
בשני המקרים אסור להחסיר תיבה או אות.
בשני המקרים ברור שמי שהחסיר צריך לשוב ולברך.
ההבדל היחיד הוא שכאן הנוסח שונה.

ועל זה טוען מהר"ם, שלומר נוסח של 'לגמור' שמצד הברכה אתה מתחייב לומר הכל, הרי נמצאת בידיים עושה מעשה של ברכה שהיא ספק לבטלה.
משא"כ אם הברכה מצד הנוסח נאמרת כהוגן ואינה מחייבת לומר הכל, הרי החיוב להשלים הכל אינו אלא מצד הדין הכללי של אמירת ההלל והמגילה, וממילא אם תהיה הקריאה חסרה ונתבטלה אמירתך, הגם שתתבטל גם הברכה מ"מ אינה אלא תוצאה של האמירה, ולא מצד עצם הברכה.
ואף שהחילוק דק, ס"ל למהר"ם שיש בו כדי לחלק ולחייב את המברך לומר בנוסח מתוקן יותר.
כל זה בדרך אפשר בלבד, כי ניכר הדוחק שבדברים. והיעב"ת.
 
שומע אני את דבריך.
אמנם לכאורה זה עצמו החילוק.
בשני המקרים אסור להחסיר תיבה או אות.
בשני המקרים ברור שמי שהחסיר צריך לשוב ולברך.
ההבדל היחיד הוא שכאן הנוסח שונה.

ועל זה טוען מהר"ם, שלומר נוסח של 'לגמור' שמצד הברכה אתה מתחייב לומר הכל, הרי נמצאת בידיים עושה מעשה של ברכה שהיא ספק לבטלה.
משא"כ אם הברכה מצד הנוסח נאמרת כהוגן ואינה מחייבת לומר הכל, הרי החיוב להשלים הכל אינו אלא מצד הדין הכללי של אמירת ההלל והמגילה, וממילא אם תהיה הקריאה חסרה ונתבטלה אמירתך, הגם שתתבטל גם הברכה מ"מ אינה אלא תוצאה של האמירה, ולא מצד עצם הברכה.
ואף שהחילוק דק, ס"ל למהר"ם שיש בו כדי לחלק ולחייב את המברך לומר בנוסח מתוקן יותר.
כל זה בדרך אפשר בלבד, כי ניכר הדוחק שבדברים. והיעב"ת.

ברכה תמיד נתקנה על מעשה המצוה, ואם מעשה המצוה בסוף לא יחול אז זו ברכה לבטלה.
ואם דילוג של מילה אחת חשיב אי קיום המצוה, הרי שהברכה לעולם תהיה לבטלה.
ומה לי אם מנוסח הברכה משמע שזו ברכה לבטלה, או לא ?
 
ומה לי אם מנוסח הברכה משמע שזו ברכה לבטלה, או לא ?
נראה לי שאתה צודק.
ומה שכתבתי אינו נכון כלל, כי מלשון מהר"ם נראה בהדיא שכל שמברך 'לקרוא' יצא אף כשהחסיר תיבה או אות. (ולא כמו שחשבתי לומר שמדין הקריאה עצמה לא יצא).
ולענין קושייתך, נראה לכאורה שגם במגילה ס"ל הכי, כי דינם שווה.
היש לך מקור בדברי מהר"ם עצמו שהמחסיר תיבה (לא פסוק שלם) במגילה לא יצא?
 
נראה לי שאתה צודק.
ומה שכתבתי אינו נכון כלל, כי מלשון מהר"ם נראה בהדיא שכל שמברך 'לקרוא' יצא אף כשהחסיר תיבה או אות. (ולא כמו שחשבתי לומר שמדין הקריאה עצמה לא יצא).
מאד מרגש, אתה ממש מודה ועוזב. אשריך.

ולענין קושייתך, נראה לכאורה שגם במגילה ס"ל הכי, כי דינם שווה.

היש לך מקור בדברי מהר"ם עצמו שהמחסיר תיבה (לא פסוק שלם) במגילה לא יצא?
אין לי מקור, וכבר העיר @נוריאל עזרא שאולי הוא סובר כדעת ריא"ז שחיסור מילה אינו מעכב.
ואכן אולי זו התשובה, ויל"ע. (דנו בזה למעלה).
 
ואכן אולי זו התשובה, ויל"ע. (דנו בזה למעלה).
כעת ראיתי שכתבו ודנו בזה. ונראה מדבריהם שזו התשובה.
לא נפניתי לעיין בדברים, אעלה אותם הנה.
זה משו"ת שואל ומשיב חי"ד (תשובת הרב אור פריוב) הבאתי את הנדון מתוך סי' פ ששם, כי הביא הרבה בקיאות בזה.
 

קבצים מצורפים

כעת ראיתי שכתבו ודנו בזה. ונראה מדבריהם שזו התשובה.
לא נפניתי לעיין בדברים, אעלה אותם הנה.
זה משו"ת שואל ומשיב חי"ד (תשובת הרב אור פריוב) הבאתי את הנדון מתוך סי' פ ששם, כי הביא הרבה בקיאות בזה.
ייש"כ שמחתני.
 
ראשי תחתית