תעלומה בדברי החזו"א שהביא הילקו"י

[ידידיה]

בקיאות זה דבר חשוב, אבל בלי עיון ותורת החילוק זה מביא חורבן...

אכן. כבר ראינו שתורת החילוק בוראת עולמות עגולין ומרובעין ואשרינו שזכינו בדורנו לכזו תורה מפוארה של חילוק והחלקה מה שלא זכה אפילו תלמיד טועה.

 

[אור יעקב]

בפרט שהוא מסיים בדבריו שיש אומרים שהחזו"א התיר רק בשעת מלחמה וכו'

וודאי רק בא לומר שהוא מתיר ולא סובר את החילוק הנ"ל.


נ.ב - היה פה עד עכשיו "קושיות" יותר נורמליות על הרב יצחק מאשר דקדוקי עניות שלא מעלים ולא מורידים.

 

[ממדבר מתנה]

גם בלי הפסקאות. אין קושיא ותעלומה, שמה שכתב הילקו"י שכן דעת כמה אחרונים הוא על ההיתר של אבקת חלב, וכל אחד מהאחרונים טעמו ונימוקו עמו, או משום פנים חדשות או משום החוק, ולא כתב שהחזו"א כתב שהוא משום פנים חדשות.

אם אפשר להביא כאן את כל דברי הילקו"י בשבת ח"ב הנ"ל

 

[תפארת]

הנה רואים כאן להדיא שהביא כמה דעות שמתירים אבקת חלב שמטעם זה מותר לטלטל שוקלד עם אבקת חלב בשבת. וכל אחד מטעמו הוא. וכמו שהתחיל וכתב שבילקו"י ח"ט הביא כמה ספיקות להתיר, ושם הובאו דעות המתירים וכמה טעמים, ולבסוף הביא סיכום שהרבה אחרונים התירו ומכללם החזו"א ולא מטעם פנים חדשות.

 

[יעקבי]

עכשיו שהעלת כאן את דברי הילקו"י רואים שאין תעלומה ואין קושיא על הילקו"י.

הילקו"י לא כתב שהחזו"א התיר משום פנים חדשות כמו שהבאת למעלה.

אלא הביא שכן דעת כמה אחרונים להתיר אבקת חלב. ומכללם החזו"א והזקן אהרן וכו' שמתירים באבקת חלב שבו מצוי הבעיה של חלב עכו"ם וכל אחד מטעמו, הן מטעם החוק הבינלאומי הן משום פנים חדשות. היכן ראית שכתב שהחזו"א מתיר משום פנים חדשות.

אתה רואה שיש כאן פיסקה חדשה, שכתב וכן דעת החזו"א ולא כתב שכן הטעם של החזו"א.

נכון שהכוונות שלך טובות לדון ולפלפל בדברי הילקו"י שב"ה אתה בקי בהם יותר מרבים כאן בפורום, אבל הפלפול לא נכון כי הצגת את הדברים בצורה לא נכונה. שכאילו הילקו"י כתב שהחזו"א התיר משום פנים חדשות. והבן.

אתה יודע לקרוא?

למען מי שעוד לא למד הבנת הנקרא, אדגיש את דברי הילקו"י.
בתחילה מביא טעם למה יש להקל בחלב עכו"ם כי אין חשש ולכן לא גזרו, וכן הביא מכמה אחרונים ודן בזה.
אחרי זה הביא טעם החזו"א להתיר בגלל הפיקוח הממשלתי (ואגב מה שכתב אבקת חלב, בחזו"א כתב שאין לחלק בין אבקה לחלב).
ואח"כ הביא דברי האגרות משה להקל מטעם חוק בינלאומי.
וכתב שאנו מחמירים בחלב נכרי וכן פשטה ההוראה.
ומ"מ באבקת חלב יש צירוף נוסף של פנים חדשות באו לכאן
ואז מביא רשימה של פוסקים שכולם כתבו את החילוק הזה
ובראשם הביא את החזו"א.
ולא דיבר כלל על מתירי אבקת חלב נכרי בסתמא, אלא מהטעם הזה.
דאל"כ היה לו להביא גם את האגרות משה והפוסקים המתירים שהביא למעלה.

וחבל שיש שמנסים לתרץ דברי רבם בהבל וקש, במקום להראות לו שיתקן.
והתורה אמת כתיב בה.




ועיין בילקו"י איסור והיתר כרך ב' עמוד צט שהבאנו כמה ספיקות באבקת חלב עכו"ם שי"א דטעם איסור חלב עכו"ם הוא מחשש תערובת חלב טמא וכל שאין חשש כזה לא גזרו וכ"ד התשב"ץ ואינו בכלל דבר שבמנין שא"א לבטלו וכו' והפר"ח ופר"ת מקילים בזה ומביאים דברי הרדב"ז דחלב לא נאסר במנין וכן במטה יהונתן סך קט"ז דמאחר שאינו נאסר רק כשאין ישראל רואהו אין לומר בו דבר שבמנין צריך וכו' ע"ש וממילא בזמן הזה שלא מצוי שמערבים חלב טמא בחלב טהור ליבא לאיסור זה אף בחלב עכו"ם ממש.
ואמנם דעת הב"י כטעם המרדכי והסמ"ק דטעם איסור חלב עכו"ם הוא ככל גזרות חז"ל וממילא אף דבטל הטעם לא בטל הדין וכן נראה מתשו' הרשב"א שהביא הב"י ס"ס קיח דגבינות גוי שראה ישראל עשייתה מותר ואעפ"כ אם לא ראה עשייתה אסורה משום דבר שבמנין אפי' אין בה טעמים שנאמרו בגמ' מ"מ חזי סברת התשב"ץ לאצטרופי לעוד ספיקות ודעת הפר"ח סך קטו מק"ו שאם חלב בהמה טמאה יקר יותר מחלב בהמה טהורה לא חיישינן שיערב חלב טמא בחלב הטהור וי"א שאם לא מצוי בהמה טמאה בעדר אין איסור חלב עכו"ם והפר"ח הי' שותה חלב עכו"ם באמשטרדם משום דליכא שם חלב טמא.

והגאון החזון איש יו"ד סי' ד' סק"ד וסי' מא אות ד' כתב דאם אין בעיר לא אתון ולא נאקה ולא חזירה לא שמענו איסור בחלב עכו"ם.

ואבקת חלב הנעשה על ידי אויר חם ויבש והלחות של החלב כלה באויר כשיש פיקוח ממשלתי על החלב שלא יערבו חלב טמא בחלב טהור והם צפויים לעונש על הזיוף יש מקום לומר דהוי כשפחות החולבות דמרתתות וכיושב בצד העדר וכשהוא עומד הוא רואה ע"ש ובספר פסקי דין ירושלים דיני ממונות ובירורי יוחסין יא עמוד רם כתב ושמעתי עדות מפי הגרי"מ ששאל בילדותו את החזו"א אם מותר לאכול שוקולד שקיבל במשלוח מנות והשיב לו החזו"א ממה אתה חושש והשיב לו השואל מאבקת חלב ענה לו החזו"א אבקת חלב מותר לאכול
ועוד יש לצרף סברת האגרות משה יו"ד סך מז מט שבימינו שיש חוק בינלאומי האוסר אף על הגוים לערב חלב מבעלי חיים אחרים וכן צידד בשו"ת הר צבי יו"ד סימן קג קד דכשיש חוק במדינה האוסר לערב סוגי חלב סמכינן על מירחת ואין חוששין לתערובת חלב טמא ע"ש.

ואף שאנו מחמירים ואוסרים לשתות חלב עכו"ם אף בזה"ז וכן פשטה ההוראה וכמ"ש בשו"ת אבני נזר חלק יורה דעה סימן קג וראה עוד בתשובות והנהגות ח"א סך תמא וח"ב סי' שעג ושפה וב שך"ר באך משה ח"ד סי' נא ושבט הלוי ח"ד סי' פו וח"ה סי' נט ע"ש מ"מ באבקת חלב יש לנו צירוף נוסף די"א דפנים חדשות באו לכאן ואינו בכלל גזרת חלב עכו"ם
וכן דעת כמה אחרונים ומכללם החזון איש הנ"ל הגאון זקן אהרן ח"ב סימן מד שערים המצויינים בהלכה ח"א סימן לח לבושי מרדכי שו"ת הר צבי יו"ד סימן קג שך"ר ישכיל עבדי ח"ה סימן ט שו"ת דבר יהושע יו"ד סימן יז שו"ת ציץ אליעזר חלק טז סימן כה וונוס

 

[תפארת]

אתה יודע לקרוא?

למען מי שעוד לא למד הבנת הנקרא, אדגיש את דברי הילקו"י.
בתחליה מביא טעם למה יש להקל בחלב עכו"ם כי אין חשש ולכן לא גזרו, וכן הביא מכמה אחרונים ודן בזה.
אחרי זה הביא טעם החזו"א להתיר בגלל הפיקוח הממשלתי (ואגב מה שכתב אבקת חלב, בחזו"א כתב שאין לחלק בין אבקה לחלב).
ואח"כ הביא דברי האגרות משה להקל מטעם חוק בינלאומי.
וכתב שאנו מחמירים בחלב נכרי וכן פשטה ההוראה.
ומ"מ באבקת חלב יש צירוף נוסף של פנים חדשות באו לכאן
ואז מביא רשימה של פוסקים שכולם כתבו את החילוק הזה
ובראשם הביא את החזו"א.
ולא דיבר כלל על מתירי אבקת חלב נכרי בסתמא, אלא מהטעם הזה.
דאל"כ היה לו להביא גם את האגרות משה והפוסקים המתירים שהביא למעלה.

תתבונן שהסיכום בדבריו שכן דעת האחרונים ומכללם וכו'. הם אלו האחרונים שסוברים להקל בחלב עכו"ם ובכלל זה אבקת חלב. וזה מנפק"מ לענין מוקצה וכו'..

 

[יעקבי]

חבל שאתה ממהר להגיב, בלי לקרוא את כל הדברים.

ולא דיבר כלל על מתירי אבקת חלב נכרי בסתמא, אלא מהטעם הזה.
דאל"כ היה לו להביא גם את האגרות משה והפוסקים המתירים שהביא למעלה.