בצפורן שמיר להחיד''א (אות כ''ד) כשאומר שירת הים יצייר בדעתו כאילו עומד ביבשה בתוך הים והמצרים טובעים והוא ניצול והוא סגולה נפלאה וכו'''
ובספה''ק יסוה''ע בשער ב' פרק ו' שם וז''ל: ''בפסוק 'בחורים טחון נשאו' ראוי לאדם לצייר במחשבתו כאילו הם בניו ממש ורואה בעיניו שנתנו על כתפיהם ריחים כבדים לנשאם ובודאי יעורר עצמו לבכי עצום מאוד'' ובעוד מלא מקומות בספר הקדוש הנ''ל מובא מעי''ז
וכ''ה בספר הכשרת האברכים פרק ז' עיין שם
ובצעטיל הקטן להרה''ק אלימלך מלזי'נסק זצ''ל: ''בְּכָל עֵת וָרֶגַע שֶׁהוּא פָּנוּי מִן הַתּוֹרָה, וּבִּפְרַט שֶׁהוּא יוֹשֵׁב בָּטֵל לְבַדּוֹ בְּחֵדֶר אוֹ שׁוֹכֵב עַל מִטָתוֹ וְאֵינוֹ יָכוֹל לִישָׁן, יִהְיֶה מְהַרְהֵר בְּמִצְוַת עַשֵׂה זוּ שֶׁל וְנִקְדַשְׁתִּי בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְיִדְמֶה בְּנַפְשׁוֹ וִיְצַיֵּיר בְּמַחְשַׁבְתּוֹ כְּאִילוּ אֵשׁ גָדוֹל וְנוֹרָא בּוֹעֵר לְפָנָיו עַד לֵב הַשָׁמַיִם, וְהוּא בִּשְׁבִיל קְדוּשַׁת הַשֵׁם יִתְבָּרֵךְ שׁוֹבֵר אֶת טִבְעוֹ וּמַפִּיל אֶת עַצְמוֹ לְהָאֵשׁ עַל קִידוּשׁ הַשֵׁם יִתְבָּרַךְ, וּמַחְשָׁבָה טוֹבָה הַקָדוֹשׁ בָּרוּךְ מְצַרְפָה לְמַעֲשֶׂה, וְנִמְצָא שֶׁאֵינוֹ שׁוֹכֵב וְיוֹשֵׁב בָּטֵל, רַק מְקַיֵּים מִצְוַת עַשֵׂה דְאוֹרַיְיתָא'
וכן שם באות י''ב: יְצַיֵּיר בְּמַחְשַׁבְתּוֹ תָּמִיד וּבִּפְרַט בִּשְׁעַת קְרִיאַת הַצֶעטִיל קָטֹן הַזֶה כְּאִלוּ אִישׁ אֶחָד עוֹמֵד סָמוּךְ לוֹ וּמְעוֹרֵר אוֹתוֹ בְּקוֹל רַעַשׁ גָדוֹל לְקַיֵּים כָּל הַנְהָגוֹת אֵלוּ''