סייג לחכמה שתיקה
חבר חדש
- הצטרף
- 1/7/25
- הודעות
- 138
וק"ק שהרי בכתובות מח. תני רב יוסף שארה זו קרוב בשר שלא ינהג בה מנהג פרסיים
שמשמשין מטותיהן בלבושיהן מסייע ליה לרב הונא
דאמר רב הונא האומר אי אפשי אלא אני בבגדי והיא בבגדה יוציא ונותן כתובה.
ואפשר שב' תקופות מדובר.
ועוד י"ל שהיא גופא שבחם.
וקמ"ל לדעת לבודד המעלה מהחסרון
אפי' במעשה עצמו מניה וביה לעשות פלגינן
(או שרק אצל ישראל זה גריעותא).
א"נ, יתכן שהיו להם שאר דברים שנהגו בצניעות וע"ז שיבחם. וכעין סנה' (לט:)
דריב"ל רמי כתיב (יחזקאל ה, ז) וכמשפטי הגוים אשר סביבותיכם לא עשיתם
וכתיב (יחזקאל יא, יב) וכמשפטי הגוים אשר סביבותיכם עשיתם?
כמתוקנין שבהם לא עשיתם, כמקולקלין שבהם עשיתם.
או שלעולם אימא לך (מלשון פסחים ד: מנחות צ. קא: ועוד)
דלאו שפיר עבדי (לשון תוס' עי' מג. ורש"י יבמות צג:)
וקמ"ל תוכחת ללמוד מהם שכשם שאדוקים במנהגים
שסותרים לטבע "עיר פרא" (הכללי) ול"זרמת סוסים" (הפרטי בהם), ה"נ (מינימום) לדידן לטיבותא.
וכעין תענית (ה סע"א) וא"ל רב נחמן לר' יצחק מ"ד (ירמיהו ב, יג) כי שתים רעות עשה עמי
תרתין הוא דהוו עשרין וארבע שביקא להו א"ל הכי א"ר יוחנן אחת שהיא שקולה כשתים ומאי ניהו ע"ז
דכתיב (ירמיהו ב, יג) כי שתים רעות עשה עמי אותי עזבו מקור מים חיים לחצוב להם בארות בארות נשברים
וכתיב בהו (ירמיהו ב, י) כי עברו איי כתיים וראו וקדר שלחו והתבוננו מאד וגו'
ההימיר גוי אלהים והמה לא אלהים ועמי המיר כבודו בלא יועיל תנא כותיים עובדים לאש
וקדריים עובדין למים ואע"פ שיודעים שהמים מכבין את האש לא המירו אלהיהם
ועמי המיר כבודי בלא יועיל וכו'.
שמשמשין מטותיהן בלבושיהן מסייע ליה לרב הונא
דאמר רב הונא האומר אי אפשי אלא אני בבגדי והיא בבגדה יוציא ונותן כתובה.
ואפשר שב' תקופות מדובר.
ועוד י"ל שהיא גופא שבחם.
וקמ"ל לדעת לבודד המעלה מהחסרון
אפי' במעשה עצמו מניה וביה לעשות פלגינן
(או שרק אצל ישראל זה גריעותא).
א"נ, יתכן שהיו להם שאר דברים שנהגו בצניעות וע"ז שיבחם. וכעין סנה' (לט:)
דריב"ל רמי כתיב (יחזקאל ה, ז) וכמשפטי הגוים אשר סביבותיכם לא עשיתם
וכתיב (יחזקאל יא, יב) וכמשפטי הגוים אשר סביבותיכם עשיתם?
כמתוקנין שבהם לא עשיתם, כמקולקלין שבהם עשיתם.
או שלעולם אימא לך (מלשון פסחים ד: מנחות צ. קא: ועוד)
דלאו שפיר עבדי (לשון תוס' עי' מג. ורש"י יבמות צג:)
וקמ"ל תוכחת ללמוד מהם שכשם שאדוקים במנהגים
שסותרים לטבע "עיר פרא" (הכללי) ול"זרמת סוסים" (הפרטי בהם), ה"נ (מינימום) לדידן לטיבותא.
וכעין תענית (ה סע"א) וא"ל רב נחמן לר' יצחק מ"ד (ירמיהו ב, יג) כי שתים רעות עשה עמי
תרתין הוא דהוו עשרין וארבע שביקא להו א"ל הכי א"ר יוחנן אחת שהיא שקולה כשתים ומאי ניהו ע"ז
דכתיב (ירמיהו ב, יג) כי שתים רעות עשה עמי אותי עזבו מקור מים חיים לחצוב להם בארות בארות נשברים
וכתיב בהו (ירמיהו ב, י) כי עברו איי כתיים וראו וקדר שלחו והתבוננו מאד וגו'
ההימיר גוי אלהים והמה לא אלהים ועמי המיר כבודו בלא יועיל תנא כותיים עובדים לאש
וקדריים עובדין למים ואע"פ שיודעים שהמים מכבין את האש לא המירו אלהיהם
ועמי המיר כבודי בלא יועיל וכו'.
