שאלה תיאורטית, שאולי אין לה קיום במציאות, אבל לו יצוייר שכן.
אדם שהוא מת גמור לפי כל השיטות.
והתגלתה טכניקה חדשה לתפעל את הלב שלו מחדש ע"י קוצב לב וכדו',
וכעת ניתן להשתיל את לבו באדם שזקוק להשתלת לב דחופה ובכך להציל את חייו.
הנידונים לכאו': ניתוח המת (ניוול המת), הנאה ממת וכו', לכאו' נדחים מפני פיקו"נ.
אולם האם יש כאן שאלה של פיקו"נ למת עצמו, שהרי בבוא היום בתחיית המתים הוא יקום ויזדקק ללב שלו.
מי אמר שמותר לו לסמוך אז על הנס ולתרום את הלב שלו היום (יחתום לעמותת...), או לחילופין מי אמר שמותר לנו לנוול את הגופה ולהביא את הנפטר בוודאות לידי הסתמכות על הנס בעתיד.
סברות/מקורות בבקשה.
(כשאני אומר סברות, אין כוונתי לסברא יבשה "אני חושב שמותר", אלא לנימוק שמתייחס לסברא האחרת ולעדיפות שיש בצד זה או אחר).
אדם שהוא מת גמור לפי כל השיטות.
והתגלתה טכניקה חדשה לתפעל את הלב שלו מחדש ע"י קוצב לב וכדו',
וכעת ניתן להשתיל את לבו באדם שזקוק להשתלת לב דחופה ובכך להציל את חייו.
הנידונים לכאו': ניתוח המת (ניוול המת), הנאה ממת וכו', לכאו' נדחים מפני פיקו"נ.
אולם האם יש כאן שאלה של פיקו"נ למת עצמו, שהרי בבוא היום בתחיית המתים הוא יקום ויזדקק ללב שלו.
מי אמר שמותר לו לסמוך אז על הנס ולתרום את הלב שלו היום (יחתום לעמותת...), או לחילופין מי אמר שמותר לנו לנוול את הגופה ולהביא את הנפטר בוודאות לידי הסתמכות על הנס בעתיד.
סברות/מקורות בבקשה.
(כשאני אומר סברות, אין כוונתי לסברא יבשה "אני חושב שמותר", אלא לנימוק שמתייחס לסברא האחרת ולעדיפות שיש בצד זה או אחר).